ילדים מתבגרים

יש לי 2 ילדים. בן ובת. הבת בת 13, והבן בן 11.5.שניהם ילדים מחוננים, עפ"י כל ההגדרות, ועפ"י כל המבחנים. מנגנים בפסנתר . מקובלים בחברה. בשנה האחרונה הבן התחיל להתמרד, ממעט ללמוד, "עושה טובה" שהוא מנגן. ירד בלימודים. טוען, שהוא "בוגר", ומספיק לדאוג לו.הוא מדבר בעצבנות יתר, צועק, מתמרד. מסוגל לשבת שעות רבות מול המחשב, ולשמוע מוסיקה. בעת האחרונה התחיל גם ללמוד גיטרה, אבל גם כאן אין התמדה.בני יודע, שהלימודים והנגינה מאוד חשובים לי ולבעלי, אם כי בעלי יותר "רך" וסלחן. מה לעשות? איך להתנהג? ביתי "מבזבזת" הרבה זמן על שיחות באינטרנט עם חברים מהכיתה, אבל אותה אפשר לשכנע ללמוד.

שלום ליאת, לדעתי, אם הוא היה תלמיד טוב, אז כשתדעך אש המרד, אז הוא יחזור ללמוד. אולי כדאי לך לשבת עם בעלך ולהחליט איפה אתם יכולים להתגמש ואיפה לא. עדי (מתנדבת עם בני נוער(

רק שזה לא יהיה מאוחר מידי.ביתי שגםםםםם היא מחוננת.גם התחילה לנגן גיטרה וצופים ועם זה הירידה בלימודים בצורה דרסתית.היום היא מבינה שזה היה טעות.והיא עלתה לי"ב והבטיחה לעצמה שהיא חוזרת למסלול .אני מקווה בשבילה שימי לב לילדים

לילה טוב, אם אני צריכה להתייחס בכל ההודעה לשני המשפטים החשובים ביותר,הם אלה: "בני יודע, שהלימודים והנגינה מאוד חשובים לי ולבעלי, אם כי בעלי יותר "רך" וסלחן". "ביתי "מבזבזת" הרבה זמן על שיחות באינטרנט עם חברים מהכיתה". מדוע ? כי הם אוצרים בתוכם כ"כ הרבה ציפיות..... אני לא יודעת עד כמה את טיפוס שמצפה בדר"כ מעצמו,מהסביבה אבל בכל מה שקשור לילדים ובמיוחד לבנך, עולה הרבה מאוד ציפיה. ההבדל בין עידוד ויצירת מוטיבציה לבין ציפיות שיוצרות לחץ (ובמקרים מסוימים קצת מחנק) הוא מאוד עדין ולעיתים נורא קל לעבור אותו מבלי לשים לב. סביר שהציפיות לא התחילו בשנה שנתיים אחרונות אבל מה שכן השתנה הוא הגיל של בנך. מה שהיה לו "יותר קל" לקבל/"לסבול" בגיל צעיר יותר,היום הוא לא מקבל. צריך לזכור שגיל ההתבגרות הוא לא תקופה קלה. זו תקופה מאוד מבלבלת,תקופה של התנסויות חדשות,פריצת מסגרות... כשזה מגיע ביחד עם תחושה של לחץ לעמוד ביעדים,בציפיות זה עלול להביא לחוסר מוטיבציה,מאבקי כוחות בין הציפיות שלך ממנו לבין הציפיות והרצונות שלו מעצמו. אני ממליצה בתור התחלה לקרא קצת ב"שאלות ותשובות" (בצד שמאל) את החלק על גיל ההתבגרות. שם גם תמצאי את ההמלצה החוזרת שלי על הספר - אוף,גוזל. אם ישארו שאלות(ואני מעריכה שישארו:)),אשמח לענות. מור

אני חושבת שאת צריכה להבין אותם ולתת להם "לטעום" מהנעורים שלהם,הם זקוקים לזה ויזקקו לזה יותר עם הגיל.ולכן אל תגיעי איתם לעימותים , תנסי להתקרב לדברים החדשים שמסקרנים אותם (כמובן לא בלחץ וכפייה , אלא כאם שהיא גם חברה טובה),כך תצליחי יותר להבהיר להם עד כמה הלמידה היא חשובה. ועוד משהו .. לא לתת להם להרגיש שכיף,הנאה וחברים בא במקום למידה , אלא שאפשר לעשות זאת ביחד ולשלב את שניהם. רווית-יועצת חינוכית