בת יחידה

מור, שלום לך. אני אם גרושה מזה שנתיים לבת יחידה בת 7 עולה לכיתה ב'. גם אם זה נשמע מוזר נראה לי שמצבה של ביתי השתפר כתוצאה מהגירושין. היחסים ביני לבין אביה מעולם לא היו טעונים והגירושין באו בהפתעה כתוצאה ממשבר אמון- בגידתו של בעלי. לפני הגירושין היה נדמה שהיא סובלת מתסמונת הגלגל השלישי. מערכת היחסים התבטאה במודל של משולש: אבא-אמא וילדה. לאחר הגירושין כשנותרנו היא ואני נוצרו יחסים יותר מאוזנים מבחינתה- יחסים זוגיים: אבא-ילדה, אמא-ילדה. לי יש המון חששות: התעוררו בי רגשי קנאה (זה נשמע נורא!) למרות שאביה נמצא המון בחו"ל ולמרות שהמפגשים ביניהם מועטים ובדרך כלל מבוססים על קבלת מתנות, פינוקים וכל מה שהיא מבקשת היא לא מגלה כעס על אביה היא מדברת עליו בהערצה, היא שמחה לשהות במחיצתו... כל זה נהדר אך מכיוון שלי אין את היכולת לתת לה את מה שהוא נותן מתעורר אצלי חוסר ביטחון בנוגע ליחסים שלי איתה גם בעתיד- האם היא תמשיך לאהוב אותי? מה יהיה אם היא תרצה לעבור לגור עם אביה? איך אני בונה לעצמי את השקט והביטחון גם כאשר אני "הרעה" מסרבת לבקשותיה, מחנכת ועושה את תפקידי כהורה ולא כסנטה קלאוס?

לילה טוב, במרבית המשפ' שאני מכירה,גם אלו שבהן חיים שני ההורים יחד, יש את ההורה היותר "מקל",יותר מפנק ומצד שני יש את הסמכותי יותר,זה שעומד יותר על הגבולות וכו'. "הטוב" ו"הרע". עצם זה שצד אחד יכול לקנות יותר,לתת באפן חומרי יותר ואילו צד שני לצד ההכלה,הקבלה,החום,התמיכה... גם אומר לא לפעמים ומגביל,לא אומר שהילד בהכרח אוהב יותר או קרוב יותר לצד שקונה. ילדים יודעים להעריך גבולות,יודעים להעריך הורה שמצד אחד קשוב להם אבל מצד שני יודע להגיד מתי לא. בניגוד למה שהרבה הורים חושבים ילדים לא חיים טוב עם אנרכיה. הגבולות,האיסורים (כמובן שבמידה) וההגבלות כשהם באים עם כל מה שציינתי למעלה - הכלה,הקשבה,תמיכה... מאוד מוערכים ע"י הילדים. אני חושבת שזה היה לך די עצוב אם היית רואה שכשהילדה פוגשת את אביה,בזמן הקצר שלהם ביחד הוא עסוק ב"לחנך" אותה,להגביל,לאסור...אני מאינה שיותר טוב לכולם כשהיא חוזרת עם חוויות נעימות מאביה. לפי מה שאת מתארת נראה לי שאתם די משלימים אחד את השני מבחינתה. את כותבת - "מכיוון שלי אין את היכולת לתת לה את מה שהוא נותן..." נסי במקום להתרכז במה שהוא נותן,להתרכז במה שאת נותנת. מי אמר ששמלה חדשה שווה יותר מתמיכה ברגע קריטי,מקרבה,מ"להיות שם בשבילה".... לדעתי חבל להכנס למן תחרות של מי נותן יותר. לא רק שזה יפגע בכם,ההורים,זה ישפיע גם על מידת ההנאה של הילדה מהקשר עם שני הוריה ויוסיף מתחים מיותרים. את צריכה לשמוח שיש לילדה יחסים יפים ונעימים עם שני הוריה,למרות פרידתם ולהיות גאה בעצמך על זה שאת מסוגלת לאפשר לה את זה. מקווה שתרמתי קצת קצת להרגשה יותר טובה, מור