חברות מזיקה

ביתי בת 3.3. ויש לה אחות קטנה בת 1.2. הגדולה ילדה מקסימה ונבונה.. אך.. יש לנו שכנה בת 4 שביתי פיתחה ממש אובססיה כלפיה ולחברות עימה. כך למשל, היא אינה רגועה בבית ומחכה כי השכנה תגיע לבית כדי שתוכל לשהות עימה, לפני שנכנסים הביתה היא כבר "מודיעה" כי רוצה ללכת אליה. אנו לא מרוצים מהחברות הזו והזמן הרב שהיא שוהה עימה, השכנה אמנם ילדה נחמדה , אך מאוד מפונקת וביתי לומדת התנהגויות שליליות ממנה: התקפי בכי, פינוקים כאלו ואחרים, צורת דיבור בכיינית. אנו מנסים כל הזמן להגביל את זמן המשחק , אך גם אם נעים לנו יחד ואני מקריאה סיפור/משחק או כל דבר אחר היא מבקשת לצרף את השכנה. מאוד קשה לסרב לה ומובנת כמיהתה לחברה אחה"צ. יש להודות זה נוח לעיתים כי אז אני יכולה להקדיש תשומת לב לקטנה ולמטלות הבית. גם בגנון היתה לביתי חברה שהיא הפגינה רכושנות כלפיה וצוות הגן היה צריך למצוא דרך כדי לפתוח את ביתי לאופציות אחרות.הגננת שלה לא חשבה כי מדובר בבעיה מיוחדת וכי זה אופייני לילדים אודה התייחסותך - האם להגביל את המפגשים או לתת לזמן לעשות את שלו

צהריים טובים, אני מאמינה שלהורים יש הזכות והחובה להתערב לעיתים בדרך בה הילדים בוחרים חברים. במיוחד בגיל של בתך. אבל... דבר ראשון,את צריכה להחליט עד כמה הסדור שבו יש לילדה עיסוק אחה"צ ואת מתפנה לדברים אחרים,נוח לך ועד כמה את מוכנה לוותר עליו (לפחות בחלקו) ? שני,גם אם זו החברה המקסימה ביותר בעולם אני לא חושבת שכדאי לפתח "אובססיה" כלפיה. כמו כל דבר אחר,גם חברויות/בילויים... כדאי שיהיו במינונים ובמידות מסויימות. ילד קטן לא יודע לבד לקבוע את המינון,הוא זקוק למבוגר כדי שילמד אותו מהם המינונים הנכונים ויהווה לו מודל. כמובן,שעל אחת כמה וכמה כשמדובר בחברות שאת לא כ"כ מרוצה ממנה. מה עושים ? לא עוברים מקיצוניות לקיצוניות,אלא בהדרגה. אפשר להחליט שפעמיים - שלש בשבוע נפגשים עם החברה הזו. פעם בשבוע מזמינים חבר/ה מהגן. פעם אחת יוצאים לאנשהו. פעם אחת שלשתכן "עושות כיף" בבית. כמו כל שינוי,זה קצת קשה בהתחלה. מאוד תלוי גם מהם התחליפים הקיימים להמצאות עם החברה. ז"א,אם האופציה היא להיות עם החברה או לשבת 3 שעות מול הטלויזיה,ברור שהחברה מאוד קוסמת. אבל יתכן שאם זה או להיות עם החברה או ללכת לפיקניק על החוף או להכין איתך עוגיות בצורת (או כל פעילות כיפית אחרת...),החברה קצת פחות תקסום. ככל שתוכלי להעשיר את עולמה של הילדה היא תהיה פחות "זקוקה" לחברה. בהצלחה, מור