אלמוג שלום

אני מורה פרטית לתלמיד בן 11בכיתה ו רגילה המאובחן כבעל הפרעות קשב וריכוז . התלמיד החל טיפול תרופתי בתחילת השנה אך הפסיק בשל חוסר תאבון במשך שבועיים . חשוב לי לציין שזו השנה השנייה שאני מלמדת מתמתיקה את התלמיד . אך מתחילת שנה זו התלמיד מסרב בתוקף ללמידה הוא פונה להסחות דעת ללא גבולות נראה עייף וחסר מוטיבציה . איני רוצה לוותר עליו אך חשה בחוסר אונים . הוא מוכן לדבר ולשחק אך אינו מוכן להירתם ללמידה . התלמיד רצוף כשלונות ומאבקים של הוריו מול מערכת החינוך ביישובו . אשמח לעזרה והכוונה .

רונית צהריים טובים, שאלתך כל כך חשובה. ראשית, ספרי קצת מהו הרקע למאבקים עם בית הספר? היכן הילד חזק? מה הוא אוהב? היכן הקושי המרכזי שלו? מהו הקשר עם ההורים? האם יש מי שמסייע בבית? משמח מאוד לשמוע שאת לא רוצה לוותר על הילד. האם ניסית לשוחח עמו ולשאול, מדוע אינו רוצה ללמוד? האם ניסיתם לימוד מתוך משחק? מה פירוש הסחות דעת ללא גבולות? במה תופעה זו באה לידי ביטוי? נסי להשיב על שאלותיי, ונמשיך משם בברכה אלמוג

ראשית תודה שהשבת לי . אנסה לענות על השאלות שלך . הילד טוב באומנות ובספורט ובמחשבים רוב ציוניו נכשלים פרט לתחומים שציינתי .ניסיתי לשוחח איתו הוא אמר שאינו יודע ולאחר מכן שהתעקשתי הוא אמר שאימו תעזור והוא אינו מתקשה ויודע טוב את החומר . בשנה שעברה שיחקנו יחד והוא אכן שיתף פעולה השנה הוא בא מעמדה שונה הוא רוצה לשחק אך לא משחקים בחשבון וכןזרמתי איתו והבאתי משחקי קופסא . לגבי השיחות הוא שואל אותי על תלמידים אחרים וחיי אני משיבה לו ומשתפת אותו במסגרת האפשר אך זה אינו גורם לו להתמקד ולהירתם ללמידה . אביו ואימו "נלחמים " למענו הם אינם מסכימים בדרך החינוכית האב נוקשה והאם מכילה חמה ומתירה ועושה הכול עבור הילד שיהיה מאושר זה משמעותי וחשוב לה . לאחר השיעור האחרון היא ביקשה ממני להיות יותר נוקשה איתו אך איני מאמינה בדרך זו בנסיבות הקיימות בעיני אניוההורים צריכים לנקוט בקו דומה להסכים עליוולהתמיד בו . האם אינה משתפת את האב בזה שהילד מסרב ללמוד נראה שהיא חוששת מתגובתו הנוקשית ( לא מדובר באלימות ) בנוסף פניתי למחנכת שלו כדי לרתום אותה לעזרת הילד היא אינה מגיבה אך אמצא דרך אחרת . מקווה שעתה התמונה ברורה יותר . תודה