לימודים

בני סובל מבעיות קשב וריכוז עומד לסיים את כיתה ט וניראה שבשנה זו הרים ידיים וחדל מלבצע את מטלות הלימודים אנו יודעים שקשה לו מוכנים לעזור בכל דרך אך אין שום רצון ממנו לקבל את העזרה. ואני פשוט אינני יודע איך לגרום לו לרצות ,ולהראות נכונות מינמלית. ראוי לציין שהוא ילד ניפלא עסוק מאד(רק לא בלימודים)אין בעיות התנהגות לא בבית ולא בבית הספר. מה עושים..?????

שמוליק, לילה טוב, אתה מתאר סיטואציה נפוצה מאוד. סביר להניח כי בנך חושש מכישלון בלימודים עקב אכזבות קודמות, ולכן החליט להבטיח את עצמו ולא להתמודד. כך הוא בטוח. מכיוון שלא ניסה באמת יש הצדקה לכישלון, אך אם ישקיע באמת ולא יצליח לעמוד בציפיות , היאוש והפחד ישטלתו באמת. הילד על סף עליה ללימודים תיכוניים, שהם כשלעצמם מאיימים במידה רבה. דרך הטיפול בה אני מאמינה היא תמיכה רגשית תוך העברת שדרים ברורים כי אתם, ההורים, מאמינים ביכולתו, ועם זאת מקבלים אותו ללא תנאי ובכל מצב. משלב נוסף בו היתי פועלת הוא איתור קשיים: במידה וקיימות בעיות לימודיות כדאי מאוד לערוך אבחון מקיף אשר יאשר או ישלול בעיה של ליקוי למידה או הפרעות קשב. בנוסף אולי רצוי להעביר את הסמכות והאחריות בתחום הלימודי לגורם חיצוני, וכך לאפשר בניית מערכת יחסים בריאה יותר וטעונה פחות , אשר תפנה מקום לבילוי איכותי והכרות משותפת במקום מתיחות אין סופית על רקע לימודי. לא ציינת מהם השגיו הלימודיים של בנך, וכן את איזור מגוריכם, כמו כן חסרים מאוד פרטים בנוגע לרקע הלימודי של הילד ואופן התמודדותו עמם בעבר. האם חל שינוי ביחס? אשמח אם תשלים את הודעתך, כך שאוכל לסייע לכם בצורה טובה יותר בהמשך הדרך בהצלחה אלמוג