ילדה עם הפרעות קשב

שלום רב אני אמא לילדה בכיתה א שאובחנה לאחרונה כבעלת הפרעות קשב וריכוז. לאורך כל שנות חייה היא היתה "הצעירה" מכיוון שהיא ילידת נובמבר ורוב בני גילה בגנים היו בוגרים יותר. בכיתה א היא מסתדרת מבחינה לימודית, אוהבת מאד את הלימודים, ומצטיינת מאד בחשבון(היא עושה יחד עם אחיה בכיתה ד את שעורי הבית שלו ללא שום קושי וללא שום דחיפה מצידנו). נשלחנו על יד בת הספר לאבחון הפרעות קשב בגלל בעיות התארגנות, שם גילינו (אחרי מבחן טובה)כי יש לה הפרעות קשב ברמה של 70 בערך. מדובר בילדה חכמה חברותית ומאושרת מהחיים, ועל כן אחרי התלבטות קצרה הלטנו כי ניתן לה ריטלין רק ואם לכשיתגלו בעיות. גם בית הספר וגם הסביבה בה אנחנו חיים תוקפת אותנו על החלטה זו כל הזמן, בעיקר כי הם לא מאמינים שנוכל "לתפוס" את הקושי לפני שיווצרו התיסכולים. הייתי רוצה לקבל את חוות דעתכם.

בוקר טוב, אני יותר ממבינה את הקושי, אך חשוב מאוד לדעת: כאשר צריך ריטליו, אין לו תחליף. ולא רק זאת דחיייה של טיפול או התעלמות מן המצב הקיים עלולות להביא לתוצאות קשות בהמשך. מדובר כאן לא רק על למידה, אלא על איכות חיים של הילדה. לחיות עם הפרעת קשב וקצרים במחשבה בכל שעות היום הוא מצב לא נוח לשון המעטה, לכן אם ניתן לסייע כבר עכשיו , זהו הפטיתרון הרצוי. בברכה אלמוג

אלמוג שלום ותודה על תגובתך אני מנסה להבין בין השורות - את אומרת שזה בעצם לא משנה אם נתחיל עכשיו או בעוד שנה? מפחיד אותי מאד ההתמכרות הנפשית, ועושה רושם שכל מי שאני מתייעצת איתו (רופאים ואנשי חינוך כאחד) אינם מייחסים לזה חשיבות. עושה רושם שהחברה שלנו אינה יכולה להתמודד עם מישהו קצת שונה ועל כן היא נותנת לו כדורים כדי להכניס אותו לתלם. אני מאד מאד מבולבלת בין הקיצוניות של אנשי החינוך לבין אנשי ה"אנטי ריטלין" איני מוצאת את הדרך הנכונה לעשות את הכי נכון עבורה