תגובה קיצונית של ילד שקיבל תעודה גרועה

בני בן 14 לומד בכתה ח' תלמיד מוגדר כלקוי למידה. ביום שישי קיבל תעודה, ממוצע הציונים שלו 65 . ברור לו שהוא נחשב לתלמיד גרוע, תגובתו היתה בכי היסטרי ואמירות שנשמעות כל הזמן כמו: אני דפוק, למה אני נולדתי ככה, יש לי שכל של ילד בכתה א' , למה דווקא אני , אני רוצה להצליח ולא יכול. ניסיתי להרגיע אותו מהבכי בביסטרי, אך כמובן לא שכנעתי אותו להפסיק לחשוב על דיבורים אלה. הסברתי לו שאם היה משקיע כל יום איזה שעה ללימודים דבר שהוא לא עושה בכלל, לא מכין שעורי בית כראוי ולמבחנים לומד ערב לפני הבחינה. יש לציין שהוא מקבל לימודי אנגלית פעמיים בשבוע במכון מוכר לילדים עם לקויות למידה, אך טוען שזה לא עוזר לו. היום נתקע בעעורי בית באנגלית ללא הצלחה מרובה, ושוב ההיסטריה של הבכי חזרה. ושוב ישבתי לידו ודיברתי איתו שאפילו אם הוא לא מצליח אין שום סיבה לבכי כזה היסטרי, ושוב חזרו הדברים אני דפוק וכו' (כנ"ל) כואב לי לראות ולשמוע אותו במצב זה, כי ידוע לי שהוא רוצה אבל קשה לו בגלל לקויות שיש לו, אך גם בגלל שהוא לא משקיע מספיק . גם מבחינה חברתית הוא לא הכי מצליח, כל היום וממש כל היום יושב בבית. לא נפגש בכלל!!! עם חברים בשעות אחה"צ. אמרתי לו שהוא צריך קצת להיות עם חברת ילדים וכך אולי הראש שלו יהיה פנוי ללימודים. אודה לחוות דעתך על התנהגותו של בני ואם יהיו לך טיפים כיצד לנהוג איתו, כי אני מרגישה שהמצב הולך ונעשה גרועה. בבכה, ותודה מראש

אסתי לילה טוב, תיאורך בהחלט נוגע ללב. בנך במצוקה אמיתית וקשה. הוא בגיל ההתבגרות, מתבונן בחבריו לכיתה ובית הספר ומרגיש זר ושונה. מצב זה מעמיד אותו בעמדת נחיתות בעיני עצמו, מצב שהוא כמעט בלתי נסבל לגביו. את מציינת כי בנך אינו משקיע מספיק בלימודים. חשוב להבין כי בשבילו השקעה של שעה שקולה להשקעה של עשר שעות אצל חבריו מבחינת המאמץ ורמת האנרגיות המושקעת במהלך הלמידה. לכן רצוי מאוד לא להזכיר לו את צערו לעיתים קרובות. אמליץ על מספר דרכי פעולה: ראשית דרגו את המאמץ. כלומר, החליטו שלא מכבים כעת את כל השרפות, אלא שניים או שלושה מקצועות בהם המצב הלימודי מחייב טיפול דחוף יותר. הסדר שכזה חשוב שיעשה מול בית הספר ובתיאום מלא עם כל הגורמים הנוגעים בדבר. אם הילד טוען כי הסיוע באנגלית אינו מקדם אותו יש למצוא תחליף. האם המורה כיום היא בעלת מקצוע בתחום הוראה מתקנת? ובלי קשר, ללא כימיה לא תהיה התקדמות בלמידה. די ברור כי הילד מצוי במצוקה נפשית קשה, שהיא תוצאה של כשלונות ואכזבות העבר יתכן ויש לשקול סיוע נפשי מקצועי, אשר ידריך אתכם ההורים כיצד לנהוג ויסייע בשכנוע הילד כי הוא יכול. מעל הכל דרושה כאן אהבה רבה ללא תנאים, חיבוק אוהד ומלווה והעברת מסר חד משמעי. אתה שווה ויכול להשיג כל יעד שתבחר! אסור לוותר! אסור להתייאש! אפשר להדיע להצלחה ולנצח!!! בהצלחה אלמוג

אלמוג, תודה על תשובתך המהירה. אכן תגובתו כואבת, אני מוטרדת מכך מאוד. לגבי המורה, היא מורה בניצן, מורה להוראה מתקנת (כך בכל אופן אמרו לי) . היו לבני מספר מורות בעבר ועם אף אחת לא כ"כ היתה לו כימיה, כיום הוא די מרוצה מהמורה. למרות שטוען שאין לו התקדמות (?) האם יש לך איזו המלצה חיובית או שלילית לנסות שיטת לימוד אחרת בבי"ס לאנגלית (לא ללקויי למידה) אשר חברה סיפרה שבנה הולך לשם ועלה מהקבצה ב' להקבצה א' אך בבית ספר זה הלימודים הם בקבוצות לעומת השיעור הפרטני שהוא מקבל בניצן. בברכה, אסתי

אסתי צהרים טובים, ראשית היתי בודקת את תוכנית הלמידה בקבוצות. פעמים רבות מאוד דוקא העימות עם קבוצת למידה קטנה מביא לתוצאות משמעותיות, שהלמידה הפרטנית אינה יכולה להשיג. היתרונות במקרה זה הוא תרומת כל פרט להתקדמות משותפת, וכן הידיעה כי אני לא "הדפוק היחיד" שזקוק לעזרה. במישור נוסף היתי מנמיכה את חשיבותם של הציונים למינימום. החשיבות כעת היא חיזוק נפשי עוטף וחם שלכם ההורים ואולי גם בסיוע מטפל חיצוני. כאשר הילד ירפא חלק מצלקות העבר ותחושות הכישלון הקשות אותן הוא נושא ( ואין זה משנה אם מדובר במציאות כפי שהיא או בהרגשתו האישית בלבד ), יהיה כשיר יותר ללמידה ויוכל למצות את יכולותיו בתחום זה. בברכה אלמוג