אלמוג -את מקסימה

היי אלמוג, אני חייבת לציין שאני מעריצה שלך ,את מנתחת מצבים בצורה תכליתית מתובלת גם ברגש שזה כבר דבר מעודד כשיש צרות. בהמשך למייל הקודם אנסה להתקדם במתן תשובות לגבי שאלות שהפנתי אלי. בתי לא סובלת מבעיות התנהגותיות בבית הספר,לקות למידה אין לה -קושי כן. היא ילדה חברותית מאד שמחה ועליזה ,לפעמים קצת חונקת מאהבה ואניטנסביות הדיבור.לדעתי היא לא תסרב לכל טיפול שינעים לה את הזמן בעיקר שהוא יעניק לה המון תשומת לב וחיזוק הביטחון העצמי. הומלץ לי לעשות לה איבחון דידקטי אבל אני לא רוצה להכביד עליה באיבחונים. אני בשאיפה להקל עליה את האימפולסביות,להוריד מאיתנו את הלחץ של תנועתיות היתר שלה והתנהגות חרדתית ,לחזק בה ובנו את הביטחון שצריך לקבל אותה כפי שהיא ולהשאיר אותה מאושרת כפי שהיא. אז איזו המלצה נראית לך טובה יותר זו של הטיפול המשפחתי או היחידני? תודה

שני ערב טוב, שמחתי מאוד לשמוע את תיאורך את ביתך. נשמע תיאור של ילדה מוכשרת ומאושרת. על מנת לקדם את הילדה בקרבתכם, אך בלי להתיש את הכוחות עד תום אמליץ על שילוב שלוש דרכים: א. טיפול פסיכולוגי אישי של הילדה בשילוב משחק או יצירה. כלומר טיפול חוויתי ומאתגר, שיתאים לאופיה ורצונותיה. במסגרת טיפול כזה אתם ההורים יכולים להיות שותפים חלקיים או מלאים, וכך ליצור מסגרת טיפולית אישית ומשפחתית אשר תתמוך גם בילדה וגם בכם. ב. מציאת זמן בילוי נטו עם הילדה המוקדש לזמן איכות מהנה ללא מחויבויות אחרות. רצוי להקציב זמן שכזה בימים ושעות קבועות, כך שעיסוקים וטרדות אחרים לא יצליחו לפגוע בו. באופן זה תוכלו לחזק את הקשר האישי ולשדר בצורה הברורה ביותר כי הקשר המשפחתי מצוי בראש סדר העדיפויות ללא תנאים. ג. סיוע חיצוני אישי לילדה. כאן אני ממליצה על מציאת חונך או חונכת פעם או פעמיים בשבוע, אשר תבלה עם הילדה מספר שעות בכל עיסוק שיבחרו יחדיו. באופן זה תהיה לכם ולה הפוגה בפעלתנות היתר, וכן הזדמנות בתרגול פיתוח קשר אחר מאתגר ושונה, אשר עשוי לתרום לה רבות. אשמח מאוד לשמוע מחשבות, תגובות או חוויות בהמשך הדרך בברכה אלמוג