סטודנטית מיואשת

שלום רב, אני מאוד מקווה שתוכל לעזור לי מכיוון שאני כבר ממש מיואשת. אני סטודנטית שנה א', בת 24. בבי"ס תמיד הייתי תלמידה בינונית, לא כותבת בשיעורים, חולמת בהקיץ מתעייפת בבחינות ומוותרת על חצי מהשאלות. בעבודות ושיעורי בית מוציאה ציונים טובים אחרי שעות של ישיבה על התחת (שעות) ומלחמה עצמית על ריכוז. הבגרויות היו סיוט, כמעט ולא התכוננתי אליהן והציונים היו בהתאם. את הפסיכומטרי בכלל לא סיימתי עד הסוף. כשהגעתי לאוניברסיטה (בקושי, נאלצתי להתפשר על מה שרציתי ללמוד עקב חשש מלנסות ולגשת שוב לפסיכומטרי) התחלתי להבין שיש לי ליקוי למידה. כולם תמיד חשבו שאני עצלנית ואני חוששת מלאכזב אנשים גם היום בעקבות זאת. דרך המשרד המתאים באוניברסיטה ניגשתי לעשות אבחון. הצרה היא שכנראה ניגשתי לאבחון מאוחר מידי מכיוון שלתשובות לוקח המון זמן להגיע, בנתיים התחילו הבחינות ואני נכשלת בהן אחת אחרי השניה. היום יצאתי מבחינה באמצע בגלל שהיה לי בלק אאוט ולא רציתי שכולם יראו שאני בוכה. אני מרגישה שנקודת ההתחלה שלי שונה משל חברי ובכל זאת כל הזמן משווה עצמי אליהם - וזה מאוד מייאש אותי. אני בכלל לא יודעת איך האוניברסיטה יכולה לעזור לי מכיוון ותוספת זמן זו לא הבעיה שלי. אני מרגישה כאילו יש לי חומה בראש שמונעת מהחומר להיכנס אליו ואת מה שכבר נכנס אני לא מצליחה להוציא על הדף. מקריאה באינטרנט הבנתי שריטלין יכול לעזור לי אבל אני לא יודעת מה לעשות עם הידע הזה. קבעתי תור לניורולוגית אבל עדיין אין לי את התוצאות מהאבחון ואני מפחדת שהיא תחשוב שאני סתם סטודנטית לחוצה שמנסה להשיג ריטלין. אני צריכה עזרה. האם אתה יכול ליעץ לי כיצד לנהוג? אני לא מצליחה ללמוד לבד וכאשר אני לומדת עם חברים אני נכנסת ליאוש כשאני רואה שהם שולטים בחומר ואילו אני לא מצליחה לזכור או לשנן אפילו חצי ממנו. אשמח באם תוכל ליעץ לי.

בוקר טוב, הדבר הראשון שאומר לך הוא שאינך אשמה בקושי, ואינך צריכה להתבייש בו. את לקויית למידה, לא מאובחנת עדיין, ולכן אינך יודעת כיצד להתמודד עם הקשיים בדרך למבחנים או מטלות לימודיות אחרות. באוניברסיטה את יכולה לקבל סיוע לימודי נרחב: הקראת שאלון, בחינות בעלפה, שימוש במחשב, המרת בחינות בעבודות, הדרכה בכתיבת מבחנים ולעיתים גם קבלת חונך שיסייע לך בכל המטלות המפחידות האלה. בנוסף לכך אני מתרשמת כי את סובלת מחדת בחינות קשה. גם כאן ניתן לטפל! זו אינה גזרה משמיים. הכשלונות שצברת מילדות מעיקים עלייך ומפחידים אותך מאוד. את זקוקה לתמיכה וטיפול רגשי על מנת להתמודד עם כאבי העבר ולהמשיך בהצלחה כעת. אל תחליטי בשום פנים ואופן כי אינך יכולה. גם אם בסימסטר הזה הישגייך יהיו נמוכים, את יכולה וצריכה להתכונן היטב לעתיד בידיעה שתשתפרי ותצליחי. המתיני לאבחון ופעלי בעקבות המלצותיו. כך ינתנו לך כיווני פעולה ודרכים להתמודדות עם הקושי. עוד תראי - את תצליחי! בברכה אלמוג.

שלום לך, סטודנטית יקרה... לשמחתי יש מקומות אקדמאיים שזזים מהר מאוד לקראת לקוי למידה וטוענים לאיטיות על מנת לדרבן את עצמם להתקדם ולהשתפר.. מאידך לצערי יש מקומות ומוסדות אקדמאיים שעד שזז שם משהו הסימסטר עובר, השנה חולפת והכל פשוט הולך נורא לאט.... לא יודע באיזה מוסד את נמצאת, אך לצערי התחושות שלך כל כך מוכרות , כל כך אמיתיות .. שאני כסטודנט באקדמיה , שעשה חצי פשרה לטובת הצלחה בלימודים מאשר מלחמות שווא עם המרכז הארצי והאוניברסיטאות... אבל החשוב מכל... שאת הבחינות שלי אני כותב (וחלקן מקליד), לאחר שהותאמו רוב תנאי היבחנות שלי... אז נכון שהמוסד שלי זז מהר מאוד לקראת לקויי הלמידה וטוען לאיטיות כמקדם לשיפור הליכים, אך גם אצלנו יש סטודנטים שטרם אובחנו או שאובחנו חלקית (כלומר מטופלים רק בקשיים הלימודיים ), וכשקראתי את מכתבך , נזכרתי במה שסטודנטית לקויית למידה ספרה לי השבוע.. שהיא באמצע בחינה , שהשאלות כה הפחידו אותה עד שהיא רצתה להגיש הבחינה ולברוח גם במחיר של לקבל אפס!!! אך היא גם ספרה שהיא לא וויתרה והבינה שיש לה את כל הזמן ומהשאבים להיעזר בהם על מנת לעשות את המקסימום להצליח... אני לא יודע איך זה במוסדות אחרים, אך ההנחייה הרווחת שסטודנט הנמצא בתהליכי אבחון ולא היו לגביו המלצות לתנאי היבחנות מותאמים לפני תק' הבחינות ורק לאחר קיום הבחינה קיבל המלצה לתנאים מותאמים.. במקרים בהם הציון לא משקך נאמנה את רמת בקיאות הסטודנט בגלל ל"ל שלא טופל בתנאי היבחנות מתאימים, הסטודנט מקבל אפשרות להיבחן במועד נוסף וע"פ התוצאה ייתכנו מקרים חריגים ביותר שיאושר אפילו מועד שלישי. כך שאין על מה לוותר... ואת יודעת מה אני לא מסכים עמך, נניח שהרופאהתחשוב שאין לך ליקוי קשב וריכוז, עצם ההגעה שלך למרפאה שלה מראה על קושי, אולי הקושי לא דווקא בריכוז אך בהחלט מחייב התייחסות כלשהי...גם התחייסות נפשית, (ולפי שיקול הרופאה גם תרופתית), למצוקה שאיתה את מגיעה אליה.. בהצלחה ותרגישי טוב ואל תבהלי , בסוף יהיה בסדר.

כפיר, איזו תשובה יפה... תודה על ההתייחסות הרצינית והעמוקה שמחה לראותך כאן בברכה אלמוג