רגע לפני התהום

הבת שלי שמה לעצמה למטרה להרזות... בקושי אוכלת, ומיד רצה להקיא (אני לכאורה לא יודעת) אני מבררת באופן אינטנסיבי למי לפנות לטיפול אך בינתיים מבקשת עצות: כשהיא הולכת להקיא (לכאורה להתקלח או לשירותים) האם לחבק אותה ולבקש שלא תעשה את זה? האם לומר שאני יודעת? והאם לרצונה החזק והפתאומי ללמוד יוגה יש איזשהו קשר לרצונה להיות אנורקסית? האם לקוות שעכשיו עם תחילת התיכון ועם שינוי היחס שלנו אליה לכוון של הרבה יותר ביטויי שימחה ואהבה אליה, היא אולי תצא לבד מהעיסוק הזה שלה שהוא עדיין די בתחילת דרכו או שמוכרחים עזרה מקצועית?? תודה מאוד

בטי יקרה, אין קשר בין יוגה לאנורקסיה!! אין בכלל קשר ללמוד יוגה לאנורקסיה!! דווקא רק טוב יכול להיות מזה בכל מקרה השקרים נובעים ממספר סיבות שאת זה את צרכה לתקשר עם ביתך וכך תדעי את התשובות- הייתי כהתחלה לומר לביתך כי את יודעת מה היא עושה ותחבקי אותה זה מה שצריך אפילו אחרי שהיא מקיאה שהיא יוצאת מן השירותים תפסי אותה חבקי אוהת חזק ותאמרי לה את מה שאת יודעת אפילו בכי יכול לעזור, אחרי שאני החלמתי מן המחלה היה לי נסיגה שחזרתי להקיא אפילו בתדירות נמוכה ואחרי ארוחה קלילה הרגשתי נפוחה ורצתי לשירותים להקיא אחרי שיצאתי קיבלתי חיבוק גדול ממישהו קרוב אליי ומאז (3 שנים) לא הקאתי! לכן תפסי את ביתך בידיים ואם צריך תפני לעזרה - אפילו דרך הרופא משפחה שלכן ואם לא את יכולה לפנות לבית חולים איכילוב יש שם אחות בשם יהודית במחלקה והיא מדהימה שלך לכל שאלה דניאלה

שלום בטי, לא ציינת פרטים ורקע כללי על בתך (גיל, מצב נפשי, מצב חברתי). כעקרון, כל מקרה של הפרעת אכילה ראוי שיטופל במסגרת מקצועית, ובמיוחד אם הוא בתחילת דרכו, כי ככל שתופסים את זה מוקדם יותר - סיכויי ההחלמה וההתאוששות עולים. כיום בכל אזור בארץ יש מרפאה להפרעות אכילה וניתן לפנות אליהן. אך בד בבד עם הפניה לייעוץ מקצועי הייתי מציעה לך לעשות בדק-בית. מה המצב בבית ואיך את/אתם מתייחסים אל הילדה/הנערה? ציינת על שינוי אפשרי של היחס שלכם אליה "לכיוון של הרבה יותר ביטויי שמחה ואהבה אליה" (ציטוט). כיצד אתם מתייחסים כלפיה היום? חשבי על כך. באשר ליוגה - אין קשר ישיר בין יוגה לאנורקסיה. רעיון היוגה בא להיטיב עם הגוף והנפש, ואנורקסיה גורמת בדיוק לדבר ההפוך. עם זאת, גם בכלי טוב ניתן לעשות שימוש לרעה, כך שאין קשר ישיר - לטוב או לרע. הנקודה העיקרית היא שבתך מרעיבה את עצמה ומקיאה, וזה מה שדורש טיפול.

בטי יקרה יוגה לא קשורה לאנורקסיה אלא נהפוך הוא יוגה זה מין חיבור נהדר בין הגוף לנפש שלנו ויצירת רגיעה כך שזה יכול להיות מועיל מאוד. לגבי הילדה אני מציעה לפנות לקצת שיחות שיבדקו מאיפה נובעת הבעיה. את לא חייבת להגיד שהשיחות הן בגלל ההקאות כי אז זה עלול ליצור התנגדות אלא שיחות כי את מרגישה שהיא במצוקה וקשה לה לדבר ולחשוף את עצמה אליכם. חשוב לטפל ולא להזניח ולתת את זה בידי אנשים שזה המקצוע שלהם. לגבי החיבוקים חשוב כל התקופה וכל הזמן להרעיף המון אהבה על הבנות האלה שיידעו שלא כועסים עליהם ואוהבים אותם ולא משנה מה אנחנו פה בשבילם. אל תרצי לה ותטיפי לה שהיא לא בסדר כי מיד זה יעורר אצלה התנגדות ואנטי, תגידי לה רק שאת יודעת שהיא במצוקה ושאת אוהבת אותה ולא משנה מה את פה בשבילה. תבהירי לה שאת יודעת שמה שקורה זה בגלל המצוקה בה היא נמצאת. הן בנות חכמות ומבינות אבל אם הולכים איתם בכוח זה יוצר דווקא וחבל.אל תזניחי. טפלי ומהר כי ככל שהזמן עובר זה רק נעשה יותר קשה. ותביני כי באנורקסיה ובבולמיה כמו אצל בתך האוכל הוא לא העיקר אלא הנפש שחשוב לתת לה מזור. כשהנפש תהיה בריאה גם הגוף יהיה וגם היא לא תמצא צורך להקיא כל הזמן.

תודה רבה על הדברים בבקשה כמה שאלות: 1. שאלה שברור לי שהיא לא במוקד העניין אך חשוב לי לשאול: בימים האחרונים היא מאוד רוצה שנקנה לה אופניים. האם זה עלול להזיק לה אם נקנה (תשרוף יותר קלוריות וכ'? 2. היא מאוד רוצה חיבור של המחשב שלה לאינטרנט. כמובן זה יעזור לה בלימודים וכו אבל אני מפחדת מהגישה הזמינה יותר לכל אתרי ההדרכה לאנורקסיות.. האם נכון מצידי לעכב את התקנת האינטרנט אצלה? 3. אל מי אפנה באזור ירושלים? אני נורא מפחדת לפנות רק לפי זה שזו מרפאה מוכרת לטיפול בעניין. אני נורא מפחדת מלפנות לאדם הלא נכון ואז תינעל הדלת כי זה כל מה שהיא תדע על טיפול ולא תרצה בו. האם אפשר המלצות מהשטח???? רוב תודות