שאלה שמטרידה אותי---

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

12/02/2008 | 22:54 | מאת: דביבונת

אני לא אוכלת כלום ולא שותה כלום כבר הרבה מאוד זמן, עכשיו לאור העובדה שכמעט התעלפתי, החלטתי להתחיל לשתות משקאות בלי קלוריות (דיאט ומים) עכשיו, בראש שלי אני יודעת שזה לא משמין אבל על המשקל אני רואה קילו יותר(!!!!!!!!) מה אני יעשה? אני יעלה כל הזמן במשקל רק כי אני שותה? או שזה זמני? האם אפשר להישאר באותו המשקל גם אם שותים? אני לא מנסה לעודד הפרעת אכילה אני רק באמת רוצה לשתות ומפחדת כ"כ! בבקשה תגידו לי שלא יקרה לי כלום אם אני ישתה כי אם כן אני יפסיק וימות--- הילה-- עוד לא תפסתי אומץ להיתקשר אליך... אבל הכנסתי את המספר שלך לנייד שלי אז זאת כבר התקדמות מבחינתי... ד"א מאיזה אזור את בארץ? אוהבת את כולכם..

לקריאה נוספת והעמקה
13/02/2008 | 00:06 | מאת: דניאלה

דבי- הכל מהראש! ממים את לא משמינה ואת זה שעל המשקל את רואה שאת "השמנת קילו" זה בגלל ששתית ורק שתדעי שגופנו כ72% מים ומשקל העור שלנו הוא כ5 קילו לכן אל תמצאי תרוצים! המלצה שלי היא שתחשבי מה את באמת רוצה רוצה להתייבש לחטוף דום לב ולמות - תראי כמה הרבה אנשים יסבלו מזה ויהיה להם קשה, אמא אבא משפחה! ועוד דבר לא אני זו שצרכה לתת לך דוגמא על חיי אבל המליץ לך לפני כל טיפול אישפוז או השד יודע מה הפסיכיאטרים מוכרים לך פני לקורס של מודעות עצמית קבלי את עצמך כפי שאת , ניתן גם לקחת קורס בקינסולוגיה או לפנות למטפל בקינסולוגיה(הילה בטח יכולה להמליץ לך על מטפל מצויין) כי ביניינו את לא צרכה אדם שידחוף לך זונדה לפה ,אינפוזה ואלוהים יודע מה עוד עושים באישפוזים - אני שמעתי מחברה טובה שלי שהיא הייתה שם כמו אדם מטומטם עושה שם בובות מצמר גפן ומקלות ארטיק לכן המליץ לך לפני פניה לפסיכיאטר שירשות שאת משוגעת(כי ה"א מבחינתם זו מחלת נפש ואת כזאת וזה מה יש מבחינתם- ומבחינת השקפת עולמי זה חוסר בביטחון עצמי, חוסר במודעות עצמית, הבסה עצמית, שנאה עצמית בעיקר, וכמובן לראות כמה האנחנו יכולות לגרום לגוף שלנו סבל עד לפני ההתמוטטות(שבסופה זה דום לב- מוות)) עוד דבר אני היום כבר אחרי זה כ3 שנים אני רואה כמה שטות זו הייתה הה"א כי לפני שנתיים מצאו לי מחלה שאין לה מרפא והיום אני מסובבת סביבה ותאמיני לי זה קשה כי מבחינתי ה"א ניתן לתקן ע"י המון טיפולים ואילו המחלה שלי אין לה מרפא ותאמיני לי זה לא הולך ונעשה טוב במצב סטרס ויותר וזה זה שאומרים לך שאין תרופה למחלה אז זהב מדכא עוד יותר! ובנוסף את מבינה כמה החיים קצרים צרכים להנות מהם כמה שיותר תחשבי כאילו זה היום האחרון שלך על פני האדמה איך תרצי שהיום ההז יהיה בההסבה עצמית, הרעבה, כל היום לחשוב על האוכל או שפשוט תהני מהיום ותפיקי את המירב ממנו?? כי היום סיפרו לי בשורה לא הכי משמחת (לא קשור על משהו עליי) ואני פשוט משנה גישה לחיים כי אם אני אמשיך לחיות בסרט כי אפילו שאין תרופה למחלה אני אשרוי בדיכאון רב ואילו אם אדע כי אני יכולה להנות מן המצב שכרגע ולהנות מן האנשים שעכשיו איתי ואני אל יודעת מה יהיה מחר לכן אנסה להנות ממה שיש לי מחר ולא מה שיהיה לי אח"כ כי פשוט יקירה את לא יודעת מה יהיה מחר אפילו תחצי כביש ומשוג אחד יעבור באור אדום וידרוס אותך ואז למעלה תביני מה עשית עם החיים שלך - וזה להיות כל הזמן במחלה הדפוקה הזאת במקום לחיות להנות לחיות את ההווה!! מקווה שיכולתי לשפר את הרגשתך דניאלה

19/02/2008 | 22:07 | מאת:

ב"ה לעשות חישובים משתיה...?! ברור שאת חולה לגמרי כי לא נראה לי שיש מילה שיכולה להסית אותך מקו מחשבה מעוות למדי מה אני כבר יכולה לומר?... שתינו יודעות שאת בסכנה שתינו יודעות שזה לא בריא ועם כל הידיעות מה את מחליטה לעשות עם זה א. לשאול אם זה משמין?!... ב. לקחת את עצמך בידיים ולשאול מה אני באמת יכולה לעשות כדי להפסיק לספור את צעדת המוות שלי? אז אם הולכים על ב' יש הרבה שאת יכולה לעשות את רק צריכה להחליט שאת עושה מה יש להציע מבחינת מזור? אני אומרת שכל רגע שתחליטי שאת רוצה עזרה באמת אבל באמת באמת היא תגיע רגע לא לפני שתרצי בה באמת.... אל תחשבי... די לחשוב! חשבת מספיק וזה לא נראה לי טוב תני את המחשבות שלך לאחרים שאולי יעזרו לך למצוא את שרביט הקסם להחלמה שלך... מה את אומרת?.... אגב... אני מת"א מרכז ... המון אהבה חיזוקים וחיבוק חזק