הילה....

דפדפתי קצת אחורה בפורום ואני חייבת לציין שאת פשוט מדהימה, עושה עבודת קודש.... ואני בטוחה שאת לעזר לבנות רבות ... כל הכבוד! לגבי.... כבר 14 שנה האוכל תופס חלק נכבד מאוד מחיי בוריאציות שונות... השלמתי כבר עם העובדה שזה לנצח.... לא תלוי גיל או משקל.... בשנה האחרונה הייתי עסוקה בחיים, ההתעסקות באוכל פחתה ואיתה גם המשקל.... טוב לי , אבל כנראה שרע לגוף..... שכן התחילו לי בולמוסי אכילה בלתי נשלטים...יש לי ימים בהם אני נשברת ומתחילה לאכול כמויות, כמויות של מאכילם "אסורים" בלתי שליטה.... (מעולם לא הקאתי, זה מגעיל אותי!) אני חושבת שזה כתוצאה ממצב חדש בחיים.... סיום של משהו אחד והתחלה של משהו אחר ... שמלחיץ אותי... אני אומללה, אני שונאת את עצמי (כבר השמנתי) ובעיקר מודאגת, כי לא בא לי להשאב לזה שוב! כפי שכבר ציינתי השנה האחרונה הייתה טובה...אני שונאת את חוסר השליטה בחיי, אני מרגישה לא שפוייה שכל רגע יכולה להתנפל על הבית ובעיקר שונאת את התחושה הקשה של אחרי הבולמוס, תחושה של גועל ושנאה עצמית... אך בעיקר של כשלון... אני יודעת שאין מנוס מעזרה נפשית... אבל בחודשיים הקרובים אין באפשרותי לגשת לעזרה.... רציתי לשאול אם יש לך הצעה... איך להפסיק? אני בבית כרגע, הבית הוא האויב הכי גדול שלי.... לצערי אני צריכה ללמוד לבחינות מאוד משמעותיות בחיי שמצריכות לימוד של יותר מחודשיים בהם אני יושבת בבית... אשמח להצעה/רעיון/תמיכה והלוואי שהפרעות האכילה תעלמנה מהעולם! תודה...

ב"ה נראה לי שאת יכולה לעצור את זה "מהר" ככל שאפשר הכי נכון שתפסיקי את הלחץ שלך אם כל הזמן תלחיצי את עצמך הלחץ, הציפיה, האכזבה והכשלון שאחרי הם לופ שהלחץ הזה יוצר וממנו את חייבת לרדת באחת. די! את לא תרזי עכשיו! את לא תהיי רזה! ואת גם לא תקבלי על עצמך את השגעון הזה שלך להתנגד לרעב שלך כי יצר "הדווקא" תמיד יתפוס אותך כשאת לא מוכנה ושם תבוא אכזבה גדולה אז תזהי את זה ותעצרי את זה את יכולה!!!!!!! לפחות גשי לדיאטנית במסגרת קופת חולים שתתן לך תפריט מאוזן פחות או יותר ללכת על פיו. אל תהיי לגמרי ללא בקרה, בחופש. חופש הוא מתכון להרבה מאוד הרס עצמי. קחי בחשבון שסדר הוא עזר רב לשלוט במצב גם אם אחת ליום יומיים תחרגי ממש כמו שאת מתארת אבל לפחות תחיי בסדר מסויים בעקביות מסויימת עם האוכל. נסי בכל רגע פנוי שיש לך להעסיק את עצמך שלא בדרך האוכל כמו הליכה, מפגש עם חברה, כתיבה אפילו מנוחה. מוסיקה...משהו תתאמצי ליצור לעצמך במצב הזה תחושה של ביטחון את חייבת להבין שאין שום דבר שהוא שלם באמת את חייבת להבין שבכל שלם יש "חלקי" והחלקי הזה הוא השלם וברגע שאת תביני את זה את תפסיקי לצפות לשליטה, כי לא קיימת שליטה. הכל יכול לקרות כל הזמן ואם עכשיו את יכולה! אז עכשיו את יכולה! וכל רגע את מתנהלת עם הגוון שלו. את לא אבל אני מציעה לך. אל תלכי עם החיים שאת מתכננת לעצמך לכי עם החיים שתחננו לך למעלה ורק אז... האמיני לי הכל יסתדר לך אני בטוחה שהבנת למה התכוונתי. כי בד"כ כשאנחנו מצפים למשהו שלא בהכרח נכון לנו והוא לא קורה יכול מאוד להיות וכמעט "בטוח" שקרה זה לטובה. לכי עם הדרך שלך אל תתנגדי לה. אני מאוד מקווה שזה יעזור בהמשך, אין מנוס מאשר לפנות לטיפול כי את צריכה טיפול ובנתיים אשמח להיות לך קשבת ולכתוב לך מהתבונות שלי המון אהבה חיזוקים וחיבוקים :-)