לרזות- מאיפה מתחילים?

גובה: 157. משקל: 53. משקל ביוני: 41.2 משקל בינואר 05: 64. הייתי אנורקסית. אני בולימית. תלוי באיזה יום. לפעמים סתם אכלנית כפייתית. שקלתי לשוב לסורי עם התפריט אותו הקצבתי לעצמי ובזכותו השלתי מעליי 20 קילוגרמים. אבל אז קראתי פה את הבכי שלי: "הלב בקושי דופק, אני צמח." ונזכרתי בתחושות הקשות, בקושי ללכת מטר, בקושי לדבר. אז השבוע יהי תפריט קיזוז- אבל איך ארזה מבלי לחרפן שוב את גופי הדאוב? בלי להקיא? בלי להתבלמס? פתאום יש לי חשק למתוק, פתאום רעב איום- חומרים במוח שמשגעים אותי. מה לעשות? איך לרזות???

אני ממליצה לך לאכול כשאת רעבה אני יודעת שזה ישמע כמו קלישאה אבל אני ממליצה לך להקשיב לגוף שלך לאכול כשאת רעבה ולהפסיק כשאת שבעה... את יכולה גם להתעמל לעשות הליכות וכדו....בהצלחה דנה

ללכת לדיאטנית מומחית להפרעות אכילה שתסדר לך תפריט קבוע בשעות קבועות ונוחות לך!!! וככה לא תצטרכי לחשוב על אוכל כל הזמן, זה לא יעסיק אותך כל היום, כי תדעי מתי מגיע זמנך לאכול ומה את צריכה לאכול... את תרגישי הרבה יותר בטוחה!!!!

ב"ה חשיבה של מחלה כמו אכילה כפייתית. בליסה וצום. הצום פירושו מחלה לא איזון או הצלחה כפי שהמחלה תופסת. הזנה טובה שהיא לא תלויה בזה אבל רק אם תרצי באמת רק אם תחליטי שאת מנסה ליצור סדר מסוים באוכל ורק אם תחליטי שאת לא מרזה, אלא קודם כל יוצרת איזון בסיסי בהתנהגות ההכלה שלך כי רק מתוך איזון של תרגול ואכילה נכונה תוכלי בסופו של דבר להגיע למשקל הנכון של הגוף שלך שגם את תהיי מרוצה בו ותופתעי לגלות עד כמה. האמיני לי זה אפשרי אבל זה לא יכול להיות דרך שאיפות מחלה בלתי הגיוניות כמו אם אני יכולה לצום אז זה אומר שאני בריאה "הצלחתי" ואם לא אז אני הופכת להיות בולמית מטורפת חסרת תקנה. אלימה. תוקפנית. זה לא עובד כך ולשם התרגול את חייבת להחליט שזה לא או שחור או לבן אלא מחוייבת ליצור סדר. לכי לדיאטנית או תזונאית אני מוכנה להמליץ לך אפילו למירב הנטורופטית או לאריאן לב נסי ואל תחליטי לבד על פי חשיבה חולנית של מחלה. עדכני אותי המון אהבה אני