לכל משתתפי הפורום היקרים

רציתי להגיד דבר מאוד חשוב: צאו מהסרט הזה שכל דבר נובע מ"תחושות רגשיות" וכל מיני דברים כאלה יש גם דברים שלא תלויים בנו וקשורים בחומרים במוח והרבה פעמים הצורך לעשות בולמוס למשל נובע מאיזון לא נכון של חומרים במוח ולא מ"כאב רגשי", "מועקה פנימית עמוקה" או כל מיני דברים כאלה ולאלה מאיתנו שחושבים שלהסתדר בלי תרופות זה עדיף - שטויות! ורדה רזיאל ז'קונט אמרה פעם שכמו שיש אקמול לכאבי ראש ככה יש כדורים פסיכיאטריים נגד כאבים בנפש אתם לא מבינים שגם הדברים האלה זה דברים שנובעים מדברים פיזיים ולא רק פסיכולגיים לכן המלצה שלי - תלכו לפסיכיאטר טוב שיטפל בכם כמובן שזה לא שולל כיוונים אחרים של טיפול אבל בלי תרופות נורא קשה להסתדר ועוד פעם אני רוצה להדגיש - זה לא בכל המקרים אני לא אומר שכל מי שעושה בולמוסים או כל מי שנמצא בדיכאון מדי פעם ילך לקחת תרופות אבל ברגע שזה הופך לחלק מהחיים כמה פעמים ביום - זה כבר יותר ממשהו "רגשי" ולא, צר לי לאכזב אותכם אבל הליכה של 15 דקות באויר הפתוח לא תעזור

מצטערת מותק...אני לא מסכימה איתך ..בכלל!! זה נכון שלעיתים ומאוד תלוי במצב!! יש לקחת כדורים אבל זה ממש במצב שהאדם לא במצב מודע יכול לעזור לעצמו והוא במצב נפשי בלא כוחות לעזור לעצמו..והוא עלול לגרום לעצמו נזקים עד כדי מוות..אז יש צורך בהתערבות..כדורים וכו'.. אבל ראשית אניחנו הרופאים הכי טובים של עצמנו, המכירים הכי טוב את גופינו והטיפול בריגשי שלנו..כן יועיל לנו להפסיק את הבולמוסים וכל שאר ההפרעות ללא התערבות כדורים ממש ללא!! מנסיון! ולתלות תקוות כאילו זה מה ש"יוציא" אותי מזה או "יציל" אותי זה טעות גמורה למקרים של הפרעות אכילה..טעות מיסודה..מתנגדת נחרצות למה שאמרת!! שנית..כן יש רובד נפשי וכן בעיות רגשיות ומכאן נובעת ההפרעת אכילה...וזה שאנחנו מייחסים לחיים להראות עפ,י התייחסות למשקל ולגופינו זה נפשי!! כי אדם נורמאלי לא מתנהג כך!! ורדה רזיאל ז'קונד..יכולה להיות נהדרת..במקרים מסויימים היא לא איזהשהוא אלילה שצריך לסגוד לכל מה שהיא אומרת..אז יש לקחת דברים בפרופורציה ובכלל בהתאמה לבעיה ולא באופן כוללני..למי שיש דיפרסיה..זה אחרת ממי שיש לו דיכאון והפרעת אכילה..כל דבר לגופו.. מקווה שכולכם נפלאים ויקרים ואהובים תיקחו לעצמכם כוח ורצון לעזור לעצמכם כי זו האופציה היחידה וכן לטפל ברובד שמתחת לאכילה ולא תאמינו לדברים לא מבוססים.. אוהבת את כולכם..המון כוח ואהבה..אני כאן לעזור לכם..בדרך הבטוחה אומנם קשה אבל שווה לחיים ארוכים ובריאים

אנורקסיהה... אני בדיוק היום חשבתי על הקטע הזה שתמיד שיש בולמוס אומרים שצריך לחשוב מה קרה באותו רגע מה הוביל אותי לבולמוס על מה חשבתי הרגשתי וכו'... והאמת אני לא חושבת שזה נכון!! או שאם עושים דיאטה זה לא כדי להוריד במשקל אלה מסיבות אחרותת...{נפשיות} הפרעת אכילה זה לא דיאטה! זה מחלה נפשית!!! ולא כול מי שיעשה דיאטה זה אומר שיש לו איזה בעיה! אבל הפרעת אכילה זה אכן בעיה! זאת דעתי בכול אופןן אני לא באה לבטל משהוו שדינדין אמרה... ורציתי לדעת מה ההבדל בין דיפרסיה לדכאון???(כי הבנתי שזה אותו דבר אבל ראיתי שדינדין כתבה שיש הבדל בין דיפרסיה לדכאון) שבת שלום לכולם כבר מעכשיו... אני

לאנורקסיה ( בנתיים ) אני לא מסכימה עם כל מה שאתה בא ומשליך פה , מאיפה יש לך כל-כך הרבה ידע על כל סוגי ההשפעה של בולמוסים ???? אתה חושה שאנשים בריאים עושים בולמוסים ? אז לאאאאא , אתה חי בסרט אם אתה מאמין לכל מה שורדה רזיאל אומרת , מי היא בכלל שתעשה כאלה הכללות , או תקבע בשרירות לב , איזה סוג של טיפולים מקבלים אנשים מכל גווני הקשת ?? ואני בכלל לא בטוחה לגבי התאוריה הזו שעושים בולמוסים בגלל חוסר איזון במוח , אני כן מסכימה איתך שיש מצבים שצריך לקחת כדורים כתרופה ולא סתם כדי לקחת , ומי שעושה יותר מבולמוס אחד ביום לא רק שזה בא על רקע נפשי זה כבר הופך להפרעה נפשית , וכמובן שחייב טיפול , אבל כל אלה באים יחד עם טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי , כל ענין לגופו , ובהשגחה , לא סתם כל אחד על דעת עצמו , ועוד משהו , לא תמיד הליכה עוזרת נכון , אבל ישיבה מול הים כן יכולה מאוד לעזור , רעש הגלים , הרוח , ריח המלח , כל אלה עוזרים כן להרגע , מנסיון . ומה עם כוח רצון להתגבר על כל המכשולים ????? להתאמץ למען עצמך ??? מה אתה לא שווה את המאמץ הזה ?? אני מאמינה שכן ,למה תמיד לחכות שמישהו יעשה משהו בשבילנו , למה לא להילחם על עצמנו , החיים הם מתנה גדולה , קיבלנו אותם בלי לתת שום דבר בתמורה , וכל מה שנדרש מאתנו זה רק לשמור על המתנה היקרה הזו , אני לא נמצאת כאן כדי לתקוף אותך חלילה וחס , אלה רק כדי למחות על כך שאתה נשמע מעודד כן לקחת כדורים , שבאיזשהו מקום עוזרים פרק זמן קצר יחסית , ובהמשך גורם לנזק בטווח הארוך , שיהיה לך לילה טוב מוטרדת

שלום לכולכם.. קודם כל בתשובה ל-" אני.." לגבי דיכאון ודיפרסיה..- שניהם זה דיכאון ..אבל ההבדל במה שהתכוונתי בהודעתי הקודמת היא ממה נובע הדיכאון.. יש אנשים שנמצאים בדיכאון נפשי מהמון סיבות..והם מזהים את הסיבה ומטפלים בה. גם אצלנו הסיבה לדיכאון זה המון סיבות, ההפרעה עצמה שמשבשת את החיים, הגועל מעצמי, האי עמידה במטרות ובציפיות הגבוהות מעצמי, האכזבה מהכישלון ועוד המון סיבות..לכן צריך לטלפ בבעיה.. וכדורי דיכאון זה כמו..לטשטש את הרגש האמיתי בתקווה שזה עוזר אז לא!!! זה לא עוזר..כי ברגע שנפסיק עם הכדורים נתמודד שוב עם אותן בעיות, ורגשות ומחשבות שרצות כל היום בראשנו..ונתמודד שוב עם לאכול או לא ונצטער על קובית שוקולד..ועוד ועוד ועוד.. הטיפול בהפרעת אכילה הוא טיפול משולב..שהוכיח הצלחה..שזה דיאטנית מיוחדת בליווי פסיכולוג או פסיכיאטר אבל שמומחה בהפרעות אכילה.. ולחשוב שאיזשהוא פסיכולוג או פסיכיאטר הם הישועה זו טעות..וגם לא הכדורים כי יש פסיכולוגים שאני אישית ביקרתי וכל מה שעשיתי שם זה היה לפרוק שנים של כעסים ומחשבות אבל לא קיבלתי שום כלים וההפרעה היתה יכולה להימשך עד היום..אבל אני הבחנתי בכך ובחרתי בדרך קשה אבל סמכתי על תחושותיי ואם הייתי מרגישה שאין לי כימיה עם אותו פסיכולוג הייתי מסיימת !! בכל מקרה..איני שוללת כדורים נחרצות ושוב תלוי באיזה נסיבות וכו'..פרוזאק לא מזיק אבל עלול לגרום להתמכרות ובשביל מה להתעלם מהבעיה ולחמוק ממנה - יש צורך הכרחי לטפל ישירות בבעיה..!! גם אני מרוב ייאוש פעם אחת רציתי לבלוע אלפי כדורים שיקחו אותי לבי"ח ויעשו לי שטיפת קיבה האמנתי שאם אעשה משהו כזה לעצמי אז יקחו אותי ברצינות ויטפלו בי!! אז תשמעו משהו חדש!! זה לא קורה..רק אנחנו צריכים לטפל בעצמינו זה בכוחות שלנו בלבד ום יש תמיכה משפחתית מה נפלא טוב ועוזר ואם לא..אז רק אנחנו.. אני כאן ידידיי אהובי ויקיריי לעזור לתמוך ולסייע בכל מה שאוכל ואני אעשה זאת מכל הלב..והעזרה שלי היא לא "תיקח כדור ותירגע" אני מאמינה שיש דרך להחלים ואני דוגמה! תודה לאל..אבל זו דרך אין ספק..והכדור היחיד שצריך לקחת הוא כדור מרץ להתחיל לטפל בכך עוד היום!! אוהבת את כולכם ..חיבוקים ונשיקות דינדין

אני שמעתי גם את הגרסה השנייה..היותר קשה.... מישהו כתב באיזה פורום...שכל החולים בהפרעות אכילה הם אנשים עצלנים ובכיינים....הם כל היום מאשימים את הכל ואת כולם (במיוחד את האוכל....) בבעיות שלהם, הם כל היום רוצים שירחמו עליהם ויתנו להם יחס מיוחד (כי הם חולים...), הם שונאים את החיים שלהם אבל לא עושים דבר לשנות את זה.....למצוא דברים חדשים, מעניינים....ורק נתקעים כל החיים בצלחת....הם מתעלמים מכמה שאנשים קרובים אליהם סובלים ...וכמה הם פוגעים בהם..... את האמת זה קשה לקריאה... לצערי אני מסכימה עם רוב מה שכתוב כאן.... נ.ב. יש סדרה חדשה ב"yes" "מורעבים" דווקא חמוד...(על הפרעות אכילה...)