ועוד משהו ששכחתי לכתוב...
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
כרגיל אני כותבת בשתי חלקים חח..... רשמת לי שכדאי להיבדק ולראות עם הכול בסדר ועשיתי בדיקת דם ליפני 5 חודשים ואמרו לי שהכול בסדר...אז את חושבת שאחרי תקופה כזאת כדאי לעשות שוב בדיקת דם?!...כי הרבה מים עברו בנהר מאז...ואני גם חושבת שמשהו לא בסדר אצלי אני ביכלל לא מקבלת מחזור. יש לי כבר הפסקה של שנה ומשהוו...ואני ממש דואגת! ויש לי שאלה אלייך בתקופה שהתחילו לך כול ההפרעות אכילה היית הולכת לבה"ס רגיל?! תודה שאת מתיחסת ועונהה...זה עוזר לנו מאוד!! באהבהה..."לינוי"
לשאלותייך.... לא הלכתי לבי"ס בקושי למדתי .. הייתי חסרת שקט.. רועדת.. מפוחדת.. הייתי אדם אחר בבית .. אדם אחר בביס בבית הייתי מפורקת בביס הייתי כמו פנטר וגם לא תמיד ובפעמים שלא פשוט לא הלכתי הייתי במצב רע ואני מצטערת על זה מאוד.... הייתי סובלת מכאבי ראש ומקוצר נשימה בגלל התעלות שניסתמו בגלל ההקאות.. הסינוסים שלי...תמיד יצרו לי מצבים של דימומים ואישפוזים בלי סוף רק מכל הנזקים שהפרעת אכילה יצרה לי.. וזה היה בתיכון וגם לפני התיכון הייתי משקרת ואומרת שהיה לי כאב ראש.. זה לא היה סיפור עם הראש שלי מה שגם היה נכון אבל לא בגלל שכאב לי הראש....באופן שהצגתי את זה כל הזמן הייתי חולה והייתי מביאה אישורים שהיה לי שפעת בזמן שהיה לי דימומים מהוושט ולא סיפרתי את האמת ואני מצטערת על זה כי יכולתי לחסוך לעצמי הרבה שנים בגלל שהתביישתי נורא.. ופחדתי פחד מוות הייתי מסתגרת במקלחת מפעילה את המים ומקיאה דם.. כי נזקקתי לשחרר את הרגשות שלי .. הרגשתי אשמה על הרבה דברים וזאת הייתה הדרך המעוותת שלי לשחרר ולהעניש את עצמי בעיקר... הייתי רזה .. היית מלאה הייתי רגילה הייתי מדוכאת שחבלז אי אפשר לגמרי עד הסוף בתיכון היה להבין שיש לי הפרעת אכילה .כי הייתי שחקנית מעולה על אף שפעם אחת היועצת שמה לב.. בגלל שרזיתי באופן משמעותי .ואני השתקתי את הכל... הלכתי לפסיכולוגית .. גם אני סיפרתי לה בערך ואח"כ ההורים לא הבינו מה העניין " לבת שלי אין הפרעות !!!"הם היו יותר מידי מרוכזים בעצמם והם גם לא רצו להתמודד על אף שאמא שלי הרגישה שמשהו לא בסדר אבל יחד עם זאת היא הייתה אפטית לחלוטין אז אני עזבתי את זה בזמן שהייתי חייבת להתעקש.. בצבא הייתי אנורקסית קשה מאוד.אי אפשר שלא היה לראות זה היה מאוד ברור. ורק אח"כ קיבלתי טיפול נורמאלי שקלתי 44 אני מטר שבעים .. זה היה נראה מזעזע.. ולפי מה שהרופאים אמרו שקלתי עוד פחות כי השתן שלי היה מהול... ורצו לאשפז אותי ואני סירבתי... אחרי הפעם הזאת הייתי יותר בולמית שלוש אח"כ שוב אנורקסית כמה שנים בטווח של תת משקל לא רציני אח"כ אחרי האישפוז שוב ירדתי לאנורקסיה חריפה ואז התחיל המפנה הגדול שלי....החלטתי זהו!!! אני בטוחה שזה היה הזמן להחליט שכן לדעתי לא הייתי שורדת את החיים האלה אם לא הייתי מחליטה! אני רק היום בגיל 28 התחלתי לחיות ואני שמחה ועצובה באותה מידה ... בקשר לבדיקות צריך לעשות כל שלושה עד שבעה חודשים אחרי שבעה חודשים דחוף! חייבים לעשות כי אחרי כל שבעה חודשים הגוף עובר תהליך לטובה או לרעה .. וצריך לבדוק את ההתפתחות שלו לעשות בדיקה של מלחים .. ברזל.. פרטין (מאגרי ברזל).. בלוטות... אבץ .. מגנזיום.. כל ה B כולל 12 ו 6 ... תפקוד כבד וכליות וויטמינים.. סוכר.. המוגלובין.. ואת צריכה בעיקרון להגיד שיש לך הפרעת אכילה כדי שיתנו לך בדיקות רלוונטיות לנושא! תמשיכי לעדכן אותי המון אהבה שלך הילה
