האסימון נופל..?

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

26/03/2005 | 18:00 | מאת: רוני

קרה דבר מוזר... היה לי דחף לאכול חשבתי שזהו אני נופלת שוב לתוך בולמוס ויעלה איזה 10 קילו אבל לא התחלתי לאכול והפסקתי שהיית מלאה לא היה לי צורך להמשיך לאכול ואז עליתי על המשקל ואמרתי לעצמי אם עליתי אני מקיאהה את הנשמה ועליתי את הקילו והלכתי לשירותים ירדתי על הברכיים ופתאום אמרתי לעצמי.... לא רק לא זה עדיף לקזז מחר מאשר להמשיך עם השטות הזאת... מצד אחד אני גאה בעצמי ומצד שני לא כל כך כי אני כל כך רוצה לרדת את ה5 קילו האלה באמת אני מרגישה מלאה ואני כזאת אני לא מדמיינת אני לא שוקלת 40 וחיה בסרט שאני שמנה באמת יש לי מאיפה להוריד אבל אני לא מצליחה וזה הורג אותי.... אמרתי לאמא שלי שאני ממש רוצה לעשטת דיאטה ולהוריד והיא כמובן מרוכזת בחיים שלה ולא מתייחסת לשום דבר שאני אומרת ברצינות ואמרה לי " מי שרוצה להרזות אוכל פחות ועושה ספורט במקום לשלם לדיאטנית, זה תירוץ לעצלנים" ואמרה את זה בצורה הכי מזלזלת שבעולם והיא בעצמה חושבת שאני שמנה לפני שעשיתי דיאטה כל הזמן שהיינו מודדות בגדים היא הייתה משויצה שהיא מידה 1 ו2 עליי בקושי נסגר והיא הייתה אומרת לי רוני איך השמנת את חייבת דיאטה ליד המוכרים וליד אנשים וכל החיים הייתי מובכת מהקטעים האלה שלה בגלל זה אנחנו כבר לא הולכות לקניות יחד.... ומאז שרזיתי קצת ועכשיו 2 נכנס עליי ועוד נשאר רווח היא סותמת את הפה אבל לא בגלל שהיא חושבת שאני רזה אלא כי היא יודעת שאני מתוסכלת תמיד היא ידעה אבל נוח לה להעלים עין.... גם כן אמא.... סתם רציתי לשתף אתכן בנות מקסימות שלי..... לפעמים אני באה ממש ממש לאכול ואז אני חושבת על הפורום הזה ואני מריצה לי בראש שאחרי שאני יאכל אני ירשום את זה פה בבכי וזה מונע ממני זה מחזק אותי... באמת תודה.... על הכל... אוהבת את כולכן המון... רוני... :))))

לקריאה נוספת והעמקה
26/03/2005 | 18:38 | מאת: דניאלה

רוני מאמי ההורים לפעמים עושים טעויות שמתי לב היום עם אבי אני כל כך שונאת את ההורים שלי בא לי ללכת לחתוך ורוידים לפוצת להם הכל פנים להגיד להם מה אני חושבת עלייהם אבל אני אדם בוגר ושומרת הכל בבטן שלי ובסוף אני יודעת אני אוכל אותה ובגדול א"חכ אני אשלח לך מייל עם מה שקרה ב3 ימים האחרונים ותראי שהחיים ואינם קלים 1- אני שמחה שלא היה לך בולמוס 2- חבל שיצאת מוקדם מהעבודה-שמתי לב אין לי למה לחזור מהר הביתה 3 נמאס לי מהחיים ושמתי לב מי"המשפחה" שלי רוני נשמתי שמרי על עצמך אני יודעת המצב לא כל כך טוב אבל יהיה בסדר אני בטוחה אם אני פה אני לא אתן לך לרדת רק לעלות לא להמשיך לפול מחלה הזאת אוהבת אותך מאדדדדדדדדדדדדדד דניאלה אשלח לך אח"כ מייל כי יש לי פה קרציות...

27/03/2005 | 00:14 | מאת:

את חייבת להוציא את הרגשות שלך החוצה לדבר.. ובקשר לירושלים ששאלת אותי .. אני ממליצה לך לבדוק ישירות דרך איכילוב ולשאול אם הם מכירים בירושלים על אזור טיפול מומלץ ע"פ מה שהם עושים שם .. כי שם זה לא עולה כסף וההורים גם לא צריכים לדעת על זה.. 03-6974707 אני ינסה לבדוק לך במקביל .. אני יודעת שבהדסה בירושלים יש מחלקה ממש טובה אבל אני לא יודעת אם זה נעשה באותו אופן כפי שבאיכלוב אבל אני יודעת שהטיפול שם טוב זה היה אידאלי אם היית סוחבת את האמא שלך לטיפול להזיז לה כמה ברגים במוח כי מצבך נובע הרבה בגלל היחס שלה אלייך וזה משהו שמן הסתם דורש ריפוי.. ולצערי הריפוי הזה ולשמחתי לא יושג ע"י שתרדי במשקל אלא יותר ע"י דיבור ישיר של כל מה שרצית לומר ולא אמרת בגלל שזה לא נעים.. או משהו אחר?... נראה שגם לאמא שלך יש בעיה עם דימוי עצמי... ובכלל עם נושא המשקל וזה משהו שאת חייבת להבין שחייבים לטפל בו... אני רוצה לחזק אותך שכשירדת על ברכייך ולא הקאת .. הרווחת ללב שלך עוד שנה של חיים אם לא יותר.. כל פעם שתרצי להקיא תחשבי שאת יכולה לחטוף דום לב.. מיד תעצרי את עצמך כי את יקרה מידי והחיים האלה גם כן .. חבל לאבד אותם בשביל משהו שהוא ממילא אוויר... חיבוק ענקי ענקי .. והמון המון אהבה .. שמרי עלייך ותכתבי הרבה .. שבוע טוב יקירה .. שלך הילה :-)

27/03/2005 | 14:48 | מאת:

השארתי לך מספר טלפון של הדסה עין כרם + תגובה ... תקראי ותנסי ליצור קשר מחר... המון אהבה :-)