האם לפנות לטיפול מתלבטלת
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
התחלתי בקריירת דוגמנות לפני כשנה, בהתחלה הלכתי לסוכנות אחת שבה פירגנו אבל אמרו לי לרזות ולחזור אליהם "עצמותית". בשניה דיברו בצורה יותר נעימה שצריך להגיע להיקפים מסויימים הרבה ספורט דגש על ירקות ומים, לחטב ולהדק ושאני יכולה לחזור אחרי חודש ואז אחרי עוד חודש להראות שאני מתקדמת לאט לאט וכך היה בסוף חתמתי אצלהם אחרי שמדדו אותי כל הזמן. בין החודשים האלה התחיל כבר הדפוס של לאכול הרבהרגיל, להלחץ ברגע האחרון ולעשות דיאטת כאסח וצום ולהגיע אליהם עם בטן שטוחה, ואז אחרי שמקבלת פידבק טוב חוזרת שוב לבליסה ואז שוב דיאטת כאסח לקראת המועד הבא. במקום באמת לאכול בריא ולהתאמן זה הפך לכאוס ולחץ. ומאז היו אודישנים, וכאלה שצצו ברגע האחרון וכל פעם נלחצתי כי הייתי אוכלת לא לפי "הציפיות" ופתאום צריכה להתייצב רזה. הייתי גם בטיפול בחרדה אחרי פוסט טראומה משימוש בסמים לפני כן ומאז אני באמת מרגישה שאוכל הפך להיות מקום מרכזי ופורקן ללחצים (גם עליתי משמעותית במשקל וירדתי במהלך הטיפול). ועכשיו כאילו מנסים לקחת אותו ממני וזה בכלל דפק לי את הראש. כאילו הפסקתי עם הסמים והתמכרתי לאוכל. אני כבר חצי שנה לא בתחום הדוגמנות, עדיין חתומה ומחכה לחזור אבל אני מרגישה מיום ליום שאני יכולה לקרוא לעצמי רשמית בולמית ושכל החיים סביב זה והחלום רק מתרחק כי אם עוד לא התחלתי בכלל וכבר הם הצליחו לשבור אותי אז איך אתמודד עם התעשייה הזו בעתיד. אם אני חזקה מספיק או עוד יש לי סיכוי? זה באמת החלום שלי אני יודעת שאני מוצלחת וטובה ויש לי עוד הרבה מעלות להצליח, ושאם הראש שלי היה מסודר ולא הייתי לחוצה כל הזמן לאכול כל מה שבא בדרכי ועם כח להרים את עצמי להתאמן הייתי יכולה גם להיות רזה וחטובה בגדר הבריא אבל ההרס העצמי שלי לקח אותי למקום אחר. אני מנסה לשכנע את עצמי שיש לי סיכוי אם אני אקח את השאיפה הזו לרזון למקום בונה וחיובי של בריאות וכושר אבל תוהה אם זה לא שקר? או אם זה באמת טיעון לגיטימי? זה כאילו אני רוצה להבריא בתעשייה שהכי לא מתאימה לכך. אני רוצה להבריא ולטפל בעצמי אבל לא מוכנה לוותר על ההרזיה ועל החלום להצליח. מנסה להאמין שזה לא צריך לבוא אחד על חשבון השני, ושהבעיה בי ובתלות שלי. אשמח לדעה. ולעידוד להתחיל טיפול כי קשה לי לעשות את הצעד הזה (שאגב אחרי הטיפול הקודם אני לא יכולה לספר למשפחה או להעזר כלכלית כי הם הצילו אותי כבר פעם אחת וזה גם ככה טראומתי אבל משתפת חברים קרובים. וגם שזה עול כלכלי דיי גדול עליי אני בת 20.)
ד יקרה, מהדברים שכתבת ניכר שאת מבולבלת ומוצפת. נראה שאת עסוקה בתכנים קשים ממגוון מקורות אשר כוללים בין היתר הפרעות אכילה, הפרעה בדימוי הגוף, התמכרות וטראומה נפשית. להערכתי עבודה בדוגמנות, אשר תביא לעיסוק בלתי פוסק בגוף שלך, היא הדבר האחרון שאת צריכה ותחמיר באופן משמעותי את מצבך הנפשי. לכן טוב שאת לא עוסקת בכך. אני מאד ממליץ לך לפנות לטיפול למרות הקושי הכרוך בכך. ברוב הערים יש מרכזים לבריאות הנפש שם ניתן לקבל טיפול בחינם. כמו כן ניתן לקבל טיפול במחיר מסובסד מקופת חולים. טיפול בכל מקרה דורש השקעה, גם כספית, גם נפשית וגם השקעה של זמן. עם זאת אני מתרשם שזהו דבר מאד חשוב עבורך כיוון שלעיתים קרובות אם לא מטפלים בקשיים רגשיים הם מחמירים. המון בהצלחה, רן