עד איפה להתערב או לא להתערב

שלום רב, מזה כשנה וחצי אני עוברת מסע עם ביתי שמגלה סימני אנורקסיה. בת 14 וחצי שוקלת 35 ק"ג. עדיין לא קיבלה מחזור. כרגע המעקב אצל דיאטנית שלישית שהתחיל טוב אבל כמובן שאחרי חודש כבר שכחה מהתפריט. עברנו ייעוץ עם פסיכולוגית ויועצת בית ספר, ביקשה שנניח לה לנפשה והפרעת האכילה רק הלכה והתגברה. אני לצערי, כמו כל אמא מודאגת, נכנסתי ללחץ ולא הנחתי לה. כרגע מקיימת שיחות עם מטפל שאנו מכירים שהוא היחיד שהסכימה לתקשר איתו. הבעיה היא שהפכתי להיות דמות שנואה עליה, עד כדי כך שהיא מקללת אותי וצועקת שאמות שזה יהיה הפתרון הכי טוב בשבילה. שאעלם לה מהחיים. בעקבות השיחה עם המטפל הבנתי מאיפה זה בא, אבל עדיין קשה לי לשמוע את זה. סיכמנו שלא אתערב ואניח לה. לצערי, המצב מתדרדר עוד ועוד כי היא יודעת שאסור לי להעיר לה. הפסיקה לאכול גם מוצרי חלב עיזים שאכלה, הספיקה לאכול לפי התפריט. אין לי שליטה על משקלה ואיני יודעת איזה נזק פיזי ייגרם לה. אבא נכנס לתמונה והוא כרגע "שם עין" בעניין האוכל.. יש לנו תור לאינדוקרינולוגית ולדיאטנית אחרי סוכות. האם זאת מניפולציה להרחקתי מענייני האוכל? האם זה מוכר לכם? מה לעשות? ליבי כואב!!!

שלום לך, נראה שיש כאן ערבוב של הסערות הקשורות לגיל ההתבגרות עם אפשרות מאד סבירה להפרעת אכילה (אנורקסיה). לא ציינת את הגובה של בתך אבל משקל של 35 ק"ג נשמע נמוך מאד וייתכן שהיא בתת תזונה. בעיני זהו הגורם המכריע כאן. במידה והיא בתת משקל עליכם להביא אותה בעדינות אך גם בנחישות ותקיפות לטיפול. במידה ומדובר רק במצבי רוח רעים אפשר לתת לה יותר מרחב אך גם במקרה זה עדיין חשוב שתהיו נוכחים. טוב שהאב נכנס לתמונה. למעשה עליו להיות בתמונה כל הזמן ושניכם צריכים לחלוק את ההתמודדות עמה. כאשר ילדים מדברים בגסות רוח ו/או בתוקפנות להוריהם צריך להתייחס לעניין משני היבטים. הראשון הוא לבדוק את הקשר עם הילד ולראות האם הוא במצוקה ולכן מדבר כך בכדי לקרוא לעזרה. לרוב זה המצב. ההיבט השני הוא ההיבט של סמכות ההורים והגבולות בבית. כאשר ילד מקלל את הוריו ונוקט באלימות מילולית כלפי זה הרסני עבור הילד. ההורים צריכים יחד לעשות כל מאמץ לעצור התנהגות שכזו ולא לשתף עמה פעולה. במקרה המסויים שלכם דיכאון והתנהגות תוקפנית, בעיקר סביב אוכל, יכולים להיות סימנים של אנורקסיה. אני מאד ממליץ שתמשיכו להתייעץ עם דיאטנית ופסיכולוג אשר מבינים בנושא של הפרעות אכילה בכדי שהמצב לא יחמיר. רן

תודה על התשובה המפורטת.גובה הילדה: 1.52 מטר. מבדיקות שערכתי בעניין מחלקות לטיפול בהפרעות אכילה, הבנתי שלכל בית חולים יש את הגישה שלו לטיפול בבעיית האנורקסיה. אשמח לדעת מה ההבדלים אם בכלל, כדי לאפשר לביתי את הטיפול המתאים לה ביותר. הקרבה לאזור המגורים אינה משמעותית מבחינתי.