הפרעות אכילה

שלום אני כותבת את זה כי אני כבר נואשת, יש לי הפרעות אכילה וקשה לי עם זה... גובהי הוא כ1.57 ומשקלי 41 ואני בת 13 לפני כחצי שנה זה התחיל פשוט הפסקתי לאכול בבית ספר והייתי אוכלת רק בבית אבל זה התחיל בלדלג על ארוחות ולאכול רק שאני ממש רעבה לספור קלוריות וזה דברים שרק השנה התחלתי לדאוג, הסתכלתי על הגוף שלי ונגעלתי מגעלתי ששקלתי 44 קג נגעלתי מהמראה שלי ונמנעתי מלהשקל אחרי שכבר הייתי בטוחה שעליתי 2 קילו עליתי על המשקל והיה 42 אני הייתי בשוק ( זה היה רק ההתחלה ) ושמחתי כאילו לדלג כל ארוחה בבית ספר וירדתי 2 קילו !! כולם שמו לב החברות שלי המשפחה שלי החברות שלי בעיקר אמרו שאני רזה ניראת טוב ופשוט לא לרדת יותר, אמרתי להם בסדר ושאני לא ינסה לרדת עוד , ההורים שלי לקחו את זה כרציני הם אמרו שאני רזה מידי ואני שלד וכל זה שיקרתי להם אמרתי להם שירדתי רק קילו כי אמא שלי הייתה מודאגת נראה לי שהיא יודעת אבל היא אמרה שהיא לא תיקח איתי לעזרה אם זה המצב. ואז לא היה לי מה לאכול בבית על אוכל שהם הכינו אני לא אוהבת ודילגתי על ארוחות וגם החופש לא עזר מכיוון שאני הולכת לישון באמצע הלילה כמה בצהריים אוכלת קורנפלקס לבוקר וזהו מספיק ואז כבר 6 בערב ורק אז אני רעבה ( אני חייבת לציין ששני ההורים שלי רופאים ) והיום סבתא וסבא שלי באו אלינו לחגוג את היום הולדת שלי והם אמרו שאני רזה מידי ואני פעםמהייתי זוהרת ויפה סבתא שלי ארה שאני עדיין ואמרתי להם שפשוט גבהתי וזה לא היה נכון גבהתי בסנטימטר סבתא שלי אמרה שהיא סומכת עך

מסתבר שאת מודעת לכך שיש לך בעיה ואת לא ממש צריכה אישור לכך. את חייבת לבחור בחיים או בשנאה עצמית והרס עצמי. אין לי ספק שאת חכמה ותדעי לעשות את הבחירה הנכונה בחיים. את חייבת לבוא ולבקש עזרה כי בלי זה לא תצאי משם, עזרה להתמודד עם הבעיות והקשיים ולא לברוח מהם. זו לא בושה לקבל עזרה