אחרי... (עלול להיות טריגר)
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
אחרי 4 שנים שחייתי בהכחשה, 4 שנים של סיוט. אחרי אשפוז כפוי קשה של שנתיים וחצי כמעט, הרבה זונדה, השגחות. אחרי וויכוחים אינסופיים על האוכל עם הצוות במחלקה להפרעות אכילה, אחרי צעקות, משברים ודמעות. יצאתי משם, במצב יותר טוב הרבה יותר טוב מאיך שהגעתי! אבל אני מפחדת, אני מפחדת לחזור לזה, אני עדיין חולה, אבל אני בדרך להבראה. אני כבר רואה את הסוף.. רואה שזה עומד להיגמר.. רואה שאני כבר לא צריכה כיסא גלגלים יכולה לזוז בכוחות עצמי. אבל הפחד הכי גדול שלי זה לחזור למצב בו הייתי. אני לא רוצה לחזור לשם למקום הזה של הרזון הקיצוני, למצב שאני לא יכולה ללכת, למצב שאני בסכנת חיים. לא רוצה - פוחדת!!
באיזה שהוא מקום המחלה תמיד קיימת שם באיזה מקום נסתר אך היא "רדומה" אך תמיד יכולים להיות משברים בדרך שיכולים לזרוק אותך לשם. אל תחששי לבקש עזרה בכל עת וללכת לשיחות או ייתכן ואם קיימים אצלך פחדים את צריכה עוד כמה שיחות עם איש מקצוע כדי לשחרר את הפחדים, אם לא תשחררי לא תוכלי לעולם להמשיך הלאה. אם תקבלי את הכלים הנכונים תדעי להתמודד גם בעת משברים ותדעי תמיד לבוא לבקש עזרה זו לא בושה.