בהריון משמינה ומתוסכלת עד כדי דיכאון

שלום אני בת 30 אם לילדה בת שנתיים ובתחילת הריון שני. מאז ומתמיד אני שמנמונת, מאז שאני ילדה בדיאטות ותיעוב עצמי מתמשך שכבר אין לי כוחות אליו. אחרי הלידה הצטרפתי לקבוצת תמיכה, ירדתי והייתי הכי רזה ממה שהייתי אי פעם- ההרגשה הייתה טובה (אבל עדיין לא הייתי מרוצה במאת האחוזים) עכשיו אני בהריון שני, סבלתי מאוד בהתחלה מבחילות ואכלתי המון פחמימות כדי להעביר את תחושת הבחילה, עליתי מהר מאוד במשקל ונכנסתי ל'לופ' של אכילה מטורפת, בולמוסים גדולים ודיכאון מעצם העובדה שלא אוכל להוריד עכשיו את המשקל. הייתי כבר אצל דיאטנית שלא חדשה לי כלום ואני ממשיכה לאכול. אני מרגישה נורא, מאוכזבת מעצמי ומדוכאת עד כדי כך שאינני רוצה את ההריון הזה. אשמח לעצה או אפילו תמיכה כי אני ממש מיואשת

יקירתי העיצה הכי טובה שאתן לך זה ללכת לטיפול ולבדוק למה את בורחת תמיד אל האוכל למה האוכל מהווה אצלך נחמה ופיצוי למה? האם ככה את רוצה להעביר את חייך במלחמה עם האוכל כל הזמן? לכי לטיפול ודברי על מה שמציק לך ותלמדי בעזרת הטיפול להתמודד עם בעיות קשיים ופחדים ולהסתכל להם בעיניים ולא לברוח לאוכל. החיים יפים חבל באמת שניתן לצאת מזה

שלום שירלי, קראתי את מה שכתבת לאורלי. אני מבינה שאת בהריון ויש לך בולמוסי אכילה זמן מה ושהמצב שאת נמצאת בו גורם לך לדכאון ורגשות לא טובים כלפי ההריון. אני דיי מבינה אותך, יש לי ילדה בת שנה וחצי, ואפילו שאני עצמי דיאטנית, עליתי בהריון הזה, כמו גם בקודם 30 קילו, לא פשוט לכל אישה ועל אחת כמה וכמה לדיאטנית. אבל, בהתחשב בעובדה שיש לי עבר של הפרעות אכילה, הרשיתי לעצמי, במודע לחלוטין, לא להתמודד ולא להתעמת עם עצמי על עניין המשקל בזמן ההריון. העדפתי לעלות במשקל ולרדת אותו מאשר לעורר מחדש את מעגל האכילה וההקאה כמו שהיו מנת חלקי בצעירותי. היוםף יש לי עוד מס ק"ג להוריד, יש לי ילדה מקסימה ואני שלמה לחלוטין עם עצמי. אם מותר להציע לך, שבי עם עצמך ותחליטי מה חשוב לך יותר ולאחר שתחליטי תבחרי את דרך הפעולה. חמלה וקבלה עצמית עדיפים על ביקורת, תסכול ודכאון. יתכן שיש עוד אפשרויות להתמודד עם מצבך. תפתחי את עצמך לאפשרויות אחרות וחדשות שלא אפשרת אותן עד כה. אם יש לך שאלות או תרצי רעיונות ודרכים נוספות להתגבר על המצב ולהביא את עצמך למצב טוב הן מבחינת האוכל והן מבחינה רגשית, כתבי לי ואשמח לעזור לך. כל טוב ובהצלחה

תודה על ההודעה, פעם ראשונה שמישהו מגיב לי בצורה אמפתית ומבינה לליבי. עזרת לי , אני מרגישה שאני נמצאת במעגל נוראי, מצד אחד אני באמת אומרת לעצמי אין מה לעשות יש לך בעיה ואת לא מהרזות האלה שבהריון מעלות גרם וחצי, מצד שני אני כ"כ מפחדת שלא אצליח לרדת את כל מה שהעליתי. מעבר לזה התגובות מהסביבה פשוט הורגות אותי מאז שנולדתי בערך אני שומעת 'רזית' 'שמנת' 'את צריכה דיאטה' 'את לא צריכה לרדת עוד' וזה פשוט מלחיץ אותי. אני כל הזמן חושבת מה אנשים יגידו ומוצאת את עצמי מסבירה או מצטדקת שעליתי כי יש לי בחילות ואני אוכלת רק לחם - שמה זה עניינם בכלל של אנשים??? בכל מקרה ההריון תפס חלק שולי והמשקל חלק מרכזי כמו כל חיי וזה חבל לי מאוד.

היי שירלי, שמחתי לקרוא שעזרתי לך ולו במעט להוריד מהלחץ מסביב. אינני יודעת אם חוקי הפורום מרשים, אבל אם זה בסדר, את מוזמנת ליצור איתי קשר ישירות ואשמח לתת לך טיפים שיעזרו לך להתמודד טוב יותר עם מצבך ועם מה שקורה מסביב. [email protected]