אני כל כך עצובה -בבקשה עזרה :(

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

04/12/2010 | 15:40 | מאת: דנה

היי ,אני חולה באנורקסיה שלוש שנים אני השתחררתי מאשפוז בשניידר לפני בערך שמונה חודשים ולמעשה הצלחתי בעזרת הורי לשמור על משקל תקין . אבל יחד עם זה נורא קשה לי בחיים,אני עצובה,יש לי שינויי מצב רוח בתדירות גבוהה,אני רוצה לרדת כי לא טוב לי עם המשקל. יש לנו בעיה בבית ואני מבקשת ומתחננת מאמא שלי שתנסה לעשות משהו על מנת לפתור אותה כי אין לי למי לפנות אבל היא אומרת שזה גם לא תלוי בה. היום ישבתי בחדר עם אמא שלי ואמרתי לה שאני נורא ממורמרת, שאני לא מצליחה להחלים והיא אמרה לי בפשטות שזה באשמתי,שאם אני ארצה אני אחלים ,שאני בוחרת בזה ,עכשיו כשאני נזכרת וכותבת עולות לי דמעות בעיניים. איך היא יכלה לומר לי את זה? אני סובלת ,אני כל כך סובלת בבית ואין אף אחד שיכול לתת לי מענה ,בעיקר כשאני פונה אליה בטיפול של הבעיה היא לא נותנת לי מענה ,אין לה מה לעשות לטענתה. מה דעתך על מה שהיא אמרה לי ,על כך שלדעתה אני בוחרת להמשיך בזה?אני הולכת כנגד כל הסיכויים וכל יום כשאני מנסה לקום בבוקר אני אומרת לעצמי היום יהיה בסדר אבל אז שוב הכול נחרב לי בפנים והמציאות המייאשת שאני חייה בה הורסת אותי שוב. הייתי צריכה לשתף ,תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
04/12/2010 | 18:32 | מאת: אנורקסית מיואשת

דנה, אני מאוד מבינה אותך, קל מאוד להגיד שאת בוחרת את זה, זאת מלחמה פנימית שלך עם עצמך ואף אחד לא יכול להבין את זה. זה ממש לא באשמתך, אני מבינה אותך מאוד, וגם חווה את זה. את לא בוחרת את זה זה כאילו בוחר אותך, נכון? בת כמה את?

08/12/2010 | 10:10 | מאת:

אני מבינה מאוד אותך כי את בתוך המחלה ויש איבוד שליטה מוחלט אך מצד שני כאמא גם מבינה את הכאב הגדול של אמא שלך ואת הפחדים שלה ואת מה שהיא אומרת. זה לא קל להורים להתמודד עם המצב הקשה הזה שהילד שלהם גוזר על עצמו גזר דין של מוות והרעבה. עם כל זאת אני יכולה להגיד לה מניסיון שלנו עם בתי שעד שהיא לא קמה יום אחד ואמרה אני רוצה לעשות שינוי ולנסות לצאת מזה כל טיפול וכל עזרה לא הועילו כי היא המשיכה בשלה. ברגע שהיא החליטה לנסות לצאת מזה והחליטה שזהו אז היא יצאה מזה בעזרת המון טיפול ותמיכה שלנו כמו גדולה וזה היה תהליך ארוך ולא פשוט אך היה שווה כל רגע למרות הקשיים ואני לא אגיד לך שלא היו עליות וירידות כי אני אשקר. היום היא כבר 6 שנים אחרי הפרעת האכילה רחוקה אלף אלפי מונים ממנה והיא לא מבינה מה היא עשתה שם ומה היה לה לחפש שם והיא היתה עמוק עמוק בתהום היא הגיעה במחלה עד לשפל שלה. קודם כל את צריכה להחליט באמת באמת שאת רוצה לצאת משם ודבר שני אני רוצה להגיד לך שאת חייבת להגיע למטפל/ת טובה כי הפרעת אכילה היא הנפש ולא המשקל האוכל זה רק התוצאה וזה שעלית במשקל בשניידר זה צעד ענק וזה גדול אך זה צעד קטן בדרך החוצה כי הנפש לא במקום הנכון והראש עדיין חולה וחושב אנורקסיה אך יחד עם זאת העליה במשקל עם טיפול בשיחות, טיפול טוב ונכון עם מישהו שמתמחה בהפרעות אכילה יעשו את העבודה ואת תצאי מזה וכמובן זה תלוי ברצון שלך ובשיתוף הפעולה שלך. אם את תרצי אני יכולה להמליץ לך על מטפלת טובה שטיפלה בבתי והיא הוציאה את בתי מהמחלה. אגב בתי היתה גם מאושפזת בשניידר. אם תרצי לדעת פרטים על המטפלת תכתבי לי asher251@bezeqint.net ואגב יקירתי אמא שלך גם צריכה להבין שהמצב שלך הוא לא בשליטתך כל כך ורק דרך טיפול טוב בשיחות את תגיעי למצב של רצון לצאת מזה. אגב נורית שאני ממליצה לך עליה היתה חולה בעצמה ולכן מלבד הלימוד יש לה גם את ניסיון החיים שלה והיא מכירה את המחלה מכל הכיוונים וקל להתחבר אליה.