אמא עם הפרעות אכילה

שלום אני בת 26 ואיני חייה בבית ואימי בת 55 אימי בציעירותה היתה ממש רזה ואחרי לידות והגיל שמתקדם התמלאה קצת לא משהו קריטי בסביביות 65-70 קילו על 1.68 בשנה וחודשיים האחרונים היא ואבי עברו משבר ביחסיהם והם אינם מדברים כלל וגם אימי לא מעוניית לחזור לזוגיות כל שהי עימו אבל הם חים באותו בית בשביל הילדים ועקב המצב הכלכלי, בשנה האחרונה אימי ירדה המון במשקל היא לא מוכנה אפילו להשקל בגב ממש רואים את העצמות הייתה תקופה שממש הייתה חיה על עגבניות ונס קפה בלבד והיא עושה כל הזמן ספורט לפעמים שהיא רק מתעוררת כבר עושה תרגילי רגליים עכשיו היא חזרה קצת לאכול אבל היא שותה הרבה תה טיבטי ואף אחד לא מצליח להניע אותה מזה היא ממש לא מתייחסת אלינו יותר (משפחה, אחיותיה ושכנים וכמעט כולם בעצם) שאומרים לה שהיא רזה מדי היא אומרת שאנחנו מקנאים בה. אני כבר חושבת על לאשפז אותה בכוח מה אני יכולה לעשות? בקשר לתה הדפסתי לה אלפי כתבות על הנזק שהוא גורם ולא איכפת לה בכלל אשמח לעזרתך,לי

לי יקרה אני קוראת ומבינה למצוקתך נוכח מצבה של אמך. לא פשוט לראות אמא שעושה "שטויות" בגיל שצריך לקחת אחריות על החיים אבל כן אנורקסיה היא בעיה גם בגילאים מבוגרים שחווים משברים בחיים. אמא שלך מעדיפה לברוח מאשר לדבר ולהתמודד עם הפחדים והבעיות שלה ובדרך זו או אחרת היא מגיבה למצוקותיה באי אכילה ולקיחת תה טיבתי שגורם לשלשולים. ברור שהמצב לא טוב ואיכשהוא חייבים לנסות להביאה לטיפול בשיחות. לאשפז בכפיה זה לא פשוט כי את תצטרכי צו של בית משפט והתערבות של פסיכיאטר שייקבע שהיא מסוכנת ומסכנת את עצמה ואת סביבתה וזה לא פשוט. נסי אולי ביחד איתה להגיד לה בואי נלך לשיחות יחד בואי ננסה לפתור בעיות. זה לא בושה לחוות משברים גם בגיל שלך. לכולנו מותר לפול. נסי להביע הזדהות עימה ועם מצבה ולא ללכת נגדה ואז אולי היא תשחרר התנגדות כי כרגע היא עושה שריר מול כולכם ואומרת לכם אני אין לי שום בעיה עזבו אותי במנוחה,אני יודעת מה טוב לי, אני מספיק גדולה. ברגע שקצת תרפו ותבואי אליה ברגיעה התגובה שלה תהיה אולי אחרת. שווה לנסות כי בגדול אם היא לא תשתף פעולה ולא תרצה לבוא אף אחד לא יכול להכריח ולעשות זאת במקומה. אם תרצי אוכל להמליץ על מטפלת טובה מכפר סבא.המון כוחות. מחבקת ומחזקת. אורלי