שלום אורלי ויקי וכולם

זו שוב אני שרית ששואלת בקשר לחברתי הטובה. מבחינת האנורקסיה חברתי נמצאת עכשיו בסוג של אשפוז בית(נאסר עליה להיות בקשר עם אמה)וזה נקרא שהיא מתקדמת יפה.הנורא הוא שבחודש האחרון יש לה כאבים איומים בשרירים,מה שהתגלה כדלקת בשריר.כדורים ואנטיביוטיקה לא כ"כ מסיעים.מה זה? אתן מכירות תופעה כזו? זה קשור לאנורקסיה?יכול להיות שככל שהגוף יתחזק הכאבים יחלפו?היא מאד סובלת ואומרת שזה ממש כאבי תופת שבאים בהתקפות. אני עצמי מפורקת לגמרי,בוכה הרבה,כל הזמן נזכרת בימים היפים שהיתה כמו פרח...והיום כמו שבר כלי...מה יהיה?? בבקשה ענו לי.

שרית יקרה קודם כל כל הכבוד לך על האיכפתיות את מדהימה והאכפתיות מהאחר חשובה מאוד וזה לא מובן מאליו. האשפוז שאת מתארת הוא קשה ולא קל אך הניתוק הזה שאת מדברת עליה היא שיטה שעובדת יפה גם בשניידר- גם הבת שלי נותקה מאיתנו בשניידר וזה עבד והצליח, בהרבה מקרים זה מצליח אבל חשובה מאוד שיתוף הפעולה של החולה עם הצוות שמטפל בה באשפוז בית ולעשות כל מה שאומרים לה ולאכול הכל בלי משחקים גם אם קשה ולעשות זאת מתוך הידיעה וההכרה כי אני חולה ורוצה לקבל עזרה ומוכנה לעשות שינוי שיעזור לי ולשתף פעולה. הכאבים שאת מתארת בגוף זה תופעה שקוראת להרבה בנות אנורקסיות כתוצאה מהמצב הנפשי שהן נמצאות בו יש השפעה של הגוף. הגוף לא מנותק מהנפש הם מחוברים חזק אחד מהשני וברגע שהנפש לא במצב טוב גם הגוף במצב ירוד וכך היה גם אצל בתי. אני מתארת לעצמי שאת מפורקת ובוכה כי לא קל לראות אדם שאתה אוהב ויודע איזה פרח הוא היה פתאום ככה משתנה לך ונגמר לך בין העינים וכולה בשביל מה בשביל איזה שגעון של אנורקסיה או בולמיה- זה קשה מאוד לסביבה לראות את ההדרדרות אבל צריך להבין שהמחלה מבחינת החולים הם מאבדים כבר שליטה על המצב שלהם ונכנסים לכזה תהום ולכזו מערבולת שזה לא פשוט לסביבה מולם לראות את זה. תפקידך שרית חשוב מאוד בלאהוב, לתמוך ולחזק את חברתך החולה אתם לא מבינים כמה התמיכה הזו חשובה חשובה חשובה בדרך שלהן החוצה. כשהן יודעות שיש להן עוגן ותמיכה יש להן יותר רצון לצאת מזה ותפקידך חשוב פה מאוד וגם מי שמסביבה- את החלק המקצועי תשאירו לאנשי המקצוע. היי חזקה בשבילה ועזרי לה .

את מצליחה להדהים אותי בכל פעם מחדש עם האכפתיות והדאגה שלך. אין לי ספק שחברתך ברת מזל שיש לה חברה אמיתית כמוך ואין לי ספק שהנוכחות שלך תוכל לסייע לה ולתת לה המון כוחות. תזונה לקויה יכולה לגרום לעיתים לדלקת שרירים ובהחלט יכול להיות שכשהגוף יתחזק היא תרגיש הרבה יותר טוב גם בהבט הזה. הרי במצב של תת תזונה הגוף מפרק רקמות חיוניות, כולל שרירים (לכן גם חלק מהחולים מתקשים לבצע פעילויות הדורשות מאמץ לשרירים דוגמת עלייה במדרגות). המצב הנפשי יכול להשפיע בהרבה מקרים גם על המצב הפיזי, הגוף חלש ולכן הוא גם פגיע יותר. אני מניחה שגם הניתוק מהמשפחה מקשה במקצת. ומעבר למה שכתבתי בנוגע לחברתך הטובה, תדאגי קצת לעצמך יקירה. עושה רושם שעוברת עליך תקופה לא קלה בכלל. אל תשכחי לעשות מידי פעם גם דברים שיעשו לך טוב. חיבוק ענקי!!!