DDH

ד"ר אסא שלום רב. לבתי, תאומה שניה, שנולדה בשבוע 24 להריון, וסובלת היום מסיבוכי פגות רבים וקשים, שכיום היא כמעט בת שנתיים (עוד 12 יום), אובחנה בימים אלה פריקה של מפרך הירך, DDH, סובלת מטונוס מוגבר בכל קבוצות השרירים, ובצילום אגן אובחן תת פריקה משמאל בשיעור 50%, ומימין בשיעור של 30%. הוחלט ע"י צוות האורתופדיה על ניתוח מיידי של הארכת גידים אדוקטורים ואיליופסואס, עם אפשרות למהלך נוסף של ניתוח גרמי. כיום משקלה של בתי כ-9 ק"ג סה"כ, וסובלת מעיכוב התפתחותי חמור, לא יושבת לא עומדת ולא מחזיקה את הצוואר. שאלותיי הם: 1.האם הדרך היחידה היא ניתוח, ולאלתר. 2. מהי דעתך לענין מהלך ב', וכיצד הוא מתבטא לטווח הארוך (האם תוצאות הניתוח מובטחות לאורך זמן, או שדרוש תיקון בד"כ, האם לדעתך כדאי להמתין בשל גילה הצעיר, האם נהוג לעשותו בשלבי גילה הצעיר, ומהם ההשלכות שלו (הוחלט על טיפול ברקמות רכות) 3. האם קיימת סכנה לקיצור גפה כתוצאה מניתוח זה. אני מאוד מודאגת ואם אשמע שניתן למנוע את כל תהליך הניתוח או חלק ממהלכו, אשמח להתעורר. בבקשה דעתך המקצועית בענין. תודה מראש.

מטרת הניתוח היא קודם כל למנוע החמרה עד כדי נקע שלם . וניתן לומר בודאות שאמנם ללא ניתוח של חיתוך האדוקטורים והארכת האיליופוסואזס זה מה שיקרה. אשר לניתוח ההחלטה צריה להיות מבוססת עלמבנה המכתש במידה שיש אמנם דיספלסיה והמכתש לא יכול להכיל בבטחה וביציבות את ראש עצם הירך ניתוח גרמי יתן מענה לכך והדבר חשוב לצרכי עמידה