צריכת סידן

קראתי בספרך את ההסתייגות בלקיחת תוספי סידן לחולי סרטן. אחרי שקראתי את המחקר שפורסם http://www.cancer.org.il/template/default.asp?textSearch=&maincat=9&catid=152 החלטתי לקחת תוספי סידן עם ויטמין D. אני בעצמי לא חולה סרטן אך בעל סיכוי גבוה ללקות בסרטן המעי הגס (קירבה גנטית משני ההורים) בנוסף, אחותי חולת סרטן המעי הגס והייתי מעוניין לדעת האם תוספת סידן יכולה לעזור לה או שלא. תודה.

שלום דניאל, אכן ה-Nurses Study הראה כי צריכה של 700 מ"ג-1,200 מ"ג של סידן מקטינה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. מינון של יותר מ-1,200 מ"ג שאגב הוא ה-RDA לא נמצא כמוסיף להקטנת הסיכון לחלות. בעוד סידן עוזר למנוע סרטן המעי הגס, זה לא נכון לגבי סרטנים אחרים. מחקר לאורך תקופה של 11 שנים הראה כי צריכה יומית של יותר מ- 600 מ"ג סידן ממקור של מוצרי חלב מגדילה ב-32% את הסיכון אצל גברים לחלות בסרטן הערמונית, לעומת גברים שצרכו לא יותר מ-150 מ"ג של סידן [American Journal of Clinical Nutrition 74:549-554, 2001] וגם: [Cancer Research, Volume 58, 1998] אני מצרף עבורך קישור לאתר המסביר מעט יותר על המיסקונצפציות הקשורות לנושא הסידן: http://www.internetwks.com/owen/TruthCal.htm מעבר לכך, יש להבדיל כמובן בין מצב בו קיימת מחלת סרטן אקטיבית לבין מצב בו היא אינה קיימת.לסידן יש תפקיד חשוב בחלוקת תאים, ומכיון שחלוקת תאים מהירה מאפיינת תאים סרטניים, יש חשש שסידן רק מאיץ את חלוקתם. ד"ר מקס גרסון (הרופא הידוע שפיתח את דיאטת גרסון האנטי-סרטנית) טען כי סידן גורם לצמיחה מחדש של סרטן אוסטיאוסרקומה שכבר נרפא. ד"ר ניקולס גונזלס טוען כי "סידן עלול להמריץ גידולים סרטניים מסוימים כמו למשל סרטן השד", וכן כי "הורדה של צריכת סידן מורידה משמעותית את קצב הגידול של סרטן הערמונית". גונזלס גם טוען כי אינו ממליץ על תוספי סידן לאנשים עם סרטנים בעלי דומיננטיות סימפטטית (סרטנים מוצקים). חשוב גם לזכור כי בערך 10-20 אחוזים של מקרי הסרטן מאופיינים ב-היפרקלצימיה המאופיינת ברמות גבוהות של סידן בדם. תרופות מסוימות ביספוספונטיות כמו: ארידיה וזומרה מונעות תופעה של שחרור סידן לעצמות ונזקים שיגרמו להן כתוצאה מכך. יותר מכך, נראה כי בחולי סרטן, יש הצטברות של סידן בתאים סרטניים וגם בדם. כאשר רמת האנרגיה בתאים סרטניים נחלשת, משאבת הנתרן/סידן אשר בד"כ שומרת על מצב של בסיסיות ואיזון בין מינרלים אלה נחלשת, ואז סידן מתחיל להצטבר.ללא מספיק אנרגיה עודפי סידן אלו אינם מצליחים לצאת אל מחוץ לתאים הסרטניים. קלציפיקציה היא תכונה אופינית של תאים סרטניים, ובקיצור בתאים סרטניים קיימים עודפי סידן ולא חוסרים. היפנים הצורכים בממוצע 500 מ"ג של סידן ביום חולים הרבה פחות בסרטן מהאמריקאים למשל הצורכים 800 מ"ג סידן בממוצע ליום. ויטמין D זה כבר סיפור אחר לגמרי. ויטמין זה נמצא מועיל גם במניעה וגם בריפוי של סרטנים שונים. מינונים גבוהים של קוליקלציפרול (D3 שהוא הרבה פחות רעיל) יעילים במיוחד בריפוי סרטני: שד, ערמונית, לויקמיה מסוג AML וגם מלנומה. חשיפה נבונה (בשעות נכונות, ללא הגזמה, ולא בתקופת טיפולים כימותרפיים) לשמש חשובה גם כן למניעה ולריפוי סרטן. ויטמין D הכרחי לצורך ספיגה של סידן בגוף.

הבנתי שלחולה סרטן אסור לקחת סידן בכלל. השאלה היא מה לגבי המניעה. למעשה, מה שמסתבר מדבריך הוא שבעוד אני צורך סידן ומונע את סרטן המעי הגס, אני מעלה את הסיכוי לחלות בסרטנים אחרים. (ואני מדבר על מניעה בלבד ולא על חולה סרטן) עלעלתי במאמר ששלחת לי, השאלה המתבקשת היא האם קיים סוג של סידן, אותו ניתן לצרוך ללא חשש ? ושאלה לא קשורה,האם קיים מקום בארץ דרכו אפשר לקנות/להזמין את התרכובת בכדורים של הקוטג עם שמן הפשתן ?

האחיין שלי סובל מעודף סידן. מבקשת לדעת ממה זה יכול להגרם ולמה זה עלול לגרום.