מבולבלת

אני כבר מבולבלת בין האנשים שאומרים : כימוטפריה הורגת, נקודה. לבין המקרים שנוכחתי לראות שהכימו דווקא הצילה והאריכה שנים והרבה. יש לי שלוש חברות, אחת חלתה בסרטן שד, וחיה לאחר כמותרפיה 15 שנה ועוד ידה נטויה, השנייה חלתה בסרטן שחלות ולאחר טיפול כימוטרפי חזרה לחיים נורמלים כבר יותר מחמש שנים ונראית בריאה מתמיד, ועוד חברה שחלתה בסרטן שד תוקפני במיוחד וגם אותה הצילה הכימוטרפיה. הנשים הללו היו בזמן המחלה בנות 36 עד 45. הן חיות ופעילות עד עצם היום הזה. לעומת זאת, אבי חלה בגיל 82 בסרטן מעי גס, ולאחר הטיפול הכימו השני, החלטנו להפסיק לו את הכימוטרפיה שכמעט העבירה אותו מן העולם (שלשולים, הקאות, חולשה עד שכיבה טוטלית במטה). היום האיש חי כבר חודשיים ללא טיפול כימוטרפי, חוזר אט אט לכוחותיו, ומקווה לטוב עד כמה שהטבע יאפשר. אז לא תמיד הכימוטרפיה היא מוקצה. הלא כן גובי??.

עד שתקבלי תשובה מגובי, אני רוצה להוסיף כמה דברים. לדעתי, מה שמכשיל אותך זה שאת מסתמכת על מה "מה האנשים אומרים" (את אומרת שאת מבולבלת בין האנשים שאומרים). את לא צריכה להאמין לאף אחד, את צריכה להסתכל בעצמך על העובדות על הכימו, ואז תביני מה גורם לאנשים לדבר נגד כימו. זה לא שרוצים "להקצות" את הכימו, זה פשוט שיש מידע עובדתי על הכימותרפיה. יש מידע עובדתי שמראה שהכימותרפיה מסרטנת, ולכן זה לא סתם שהיא נמצאת ברשימת החומרים המסרטנים הוודאיים לבני אדם של ה- FDA. יש מידע עובדתי (מחקרי) שמראה שתאי סרטן מפתחים עמידות לכימותרפיה, וכך חוזר הסרטן בצורה יותר אגרסיבית לאחר מספר שנים. גם אני שמעתי על אנשים שטופלו בכימותרפיה וחיים שנים אחר כך, אבל אז השאלה היא אחרת: האם הכימותרפיה לא פגעה במערכת כלשהיא בגוף מה שיכול לגרום לתופעות לוואי וגם אם אין סרטן, יש פגיעה באיכות חיים. לדוגמא יש נשים שעשו כימו וקיבלו את גיל המעבר יותר מוקדם, נעשו עקרות וכד' יש הרבה תופעות. אף אחד לא נטפל לכימו סתם. ורק בשביל לסבר את האוזן, רוב האנשים דווקא כן סובלים מתופעות לוואי קשות של הכימו, מה שאת מספרת לא מייצג את הרוב. חוץ מזה את צריכה להבין דבר בסיסי: אם יש לך כאב ראש, זה נובע ממחסור באקמול בגופך? ברור שלא! ברור שלכאב הראש יש סיבה, ואקמול רק משקיט את הסימפטום, אבל הוא לא מטפל בסיבה שגרמה לך כאב ראש. אותו דבר סרטן: סרטן לא נגרם בגלל שלגוף יש מחסור בכימו, ולכן הכימו, גם אם מטפלים בה ולא חזר הסרטן לתקופה מסוימת, זה יכול להיות שקט זמני כי עד שהאדם לא מחזק את מערכת החיסון, הוא לא באמת פגע בבעיה. סרטן לא מתפתח כשלגוף יש מערכת חיסון חזקה שמשמידה תאי סרטן כשעוד לא הגיעו להתפשטות מפלצתית.

יכול להיות שאלה שחיים הרבה שנים אחרי הטיפולים הכימותרפיים, עשו את הכימו בשילוב עם משהו אחר, או עשו איזה שהוא שינוי בחיים שלהם, מה שיכול להשפיע גם על הופעת סרטן. למשל: שינוי תזונה, שינוי מקום מגורים (מסביבה מזוהמת לסביבה שתומכת במערכת חיסון), שינוי מקום עבודה (מעבודה עם חשיפה לכימיקלים או קרינה לעבודה לא מסוכנת) וכדומה. צריך להסתכל על כל מקרה לגופו. מה שאת תיארת הוא מאוד כללי, בלי פרטים, אי אפשר להסיק מסקנות בלי לדעת יותר על המקרים.

שלום נועה, אכן שאלה מורכבת. כל מקרה צריך להיות נדון לגופו של ענין. לדעתי האישית, ההתנגדות לכימותרפיה צריכה להיעשות לא על בסיס גורף ובטח לא אמוציאונאלי. ישנם מספר גורמים שכדאי אולי לקחת בחשבון ואזכיר את חלקם: 1. סוג הסרטן- ישנם סרטנים מסוימים אשר מגיבים טוב לכימותרפיה, ישנם אחרים המגיבים בינונית בלבד ועוד אחרים המגיבים גרוע. 2. גיל המטופל- בגילאים מבוגרים חלוקת התאים איטית יותר וגם עם סרטנים קטלניים כמו לבלב לדוגמא, אנשים זקנים יכולים לעיתים להמשיך חיים יחסית תקינים לזמן ארוך יחסית. לעומת זאת, שימוש בפרוטוקול כימותרפי אגרסיבי באותם אנשים היה מביא הרבה יותר נזק מתועלת. 3. לא כל התרופות הכימותרפיות והפרוטוקולים הכימותרפיים זהים. יש קשים יותר ויש כאלו שהם קלים יותר. בנוסף,יש למשל כימותרפיה מסוג IPT שהיא לעין ערוך פחות רעלנית מכימותרפיה קונבנציונאלית (בגלל המינונים הנמוכים בהרבה). 4. שאלה חשובה שיש לשאול היא האם סכויי ההחלמה/הרמיסיה/העצירה של המחלה באמצעים פחות סיטוטוקסיים הם לא פחות טובים או אולי יותר טובים מאשר אם יעשה שימוש באמצעים קונבנציונאליים רעלניים. על פניו כמובן שאם הטיפולים הפחות רעלניים יכולים להביא לתוצאות זהות או טובות יותר מאלו הרעלניים הרי שהשימוש בהם עדיף. 5. את מזכירה נשים שטופלו בכימותרפיה והבריאו וזה נהדר. עם זאת כדאי לזכור כי קיים מספר בכלל לא מבוטל של אנשים המטופלים בכימותרפיה ו/או הקרנות אשר קיימת אצלם הישנות של המחלה. לעיתים שנים מאוחר יותר. במקרים רבים מתפתחת אצלם תופעה הנקראת MDR בה הסרטן אינו מגיב יותר לטיפולי כימו וגם לא לטיפולים טבעיים. קיימת לעיתים גם התופעה של התפתחות של סרטנים משניים ומחלות לב ואחרות שהן תוצאה של אותם טיפולים רעלניים. כאן יש חשיבות עצומה לדעתי לשילוב של טיפולים הוליסטיים, אשר יגנו על הגוף מרעילות הטיפולים הקונבנציונאליים ולעיתים גם יעצימו אותם. ולבסוף, יש לזכור, ואני מסכים לחלוטין עם איריס בנושא, כי הטיפולים הקונבנציונאליים לא מטפלים בשורש הבעייה עצמה אשר גרמה למחלה מלכתחילה. חשוב לאנשים אשר בחרו לקבל טיפולים קונבנציונאליים להבין, כי אסור להם לשקוד על השמרים. כדאי לאמץ אורח חיים ותזונה אנטי-סרטניים כדי לחזק עצמם, וכדי שאלה ישמשו עבורם רשת ביטחון ויצמצמו את סיכויי חזרת הגידול.

אין זאת כי רב הנסתר על הנגלה. כולנו די מגששים באפלה. בכלל - המחלה נראית לי כמנגנון גנטי ספציפי, לכן, אדם מסויים יחיה עם סיגריות, אוכל בלתי בריא וכו' עד גיל 90 ללא סרטן ומחלות אחרות, ואחר ישמור על בריאות, יטפח את המע' החיסונית שלו, והופ, יתפוס אותו הסרטן. קטונו....... למרות הנאמר, גם לי נראה הגיוני לשמור על בריאות תקינה ועל כללי חיים כפי שציינתם לבריאות נעה

לא כל דבר צריך להיות מעורפל, יש דרכים להבהיר דברים, לפעמים הם לא נמצאים מתחת לאף, וצריך קצת להתאמץ יותר כדי לדעת אותם.