סרטן השחלות

שלום! אמי חולה בסרטן השחלות במשך שנתיים. היא עברה טיפולים כימותרפיים, (דרך הוריד ובכדורים), לאחרונה עברה טיפולי הקרנה. המערכת החיסונית שלה במצב "נחס"- היא מאוד מאוד עייפה, אחרי כל פעולה קטנה היא מרגישה צורך לנוח, היא ישנה המון, ומדי פעם היא מתקררת ומקבלת מיד אנטיביוטיקה כדי למנוע החמרה במצב, מה שגורם לה להרגיש עוד יותר מותשת. הרופא שלה רוצה שהיא תמשיך מיד בטיפולים כימותרפיים כי מצבה החמיר-יש לה גרורות ליד בלוטות הלימפה, בכבד ויכול להיות גם בריאה. מצבה הנפשי החמיר, אין לה יותר כוח פיזי ונפשי, היא טוענת שאלה לא חיים- להיות תקוע בבית ולא להתראות עם אנשים ובני משפחה בגלל שהיא פוחדת להידבק מכל מיני וירוסים. רציתי לדעת אם במצבה יש סיכוי לשינוי, אני אדם שמאוד מאמין בטיפולים אלטרנטיביים, אבל הוריי אינם כלל מאמינים בדרך זו, וגם לא בטיפול פסיכולוגי\נפשי, הם נוטים לשמור את רגשותיהם וחיים במתח רב.(גם אבי עבר ניתוח להסרת גידול סרטני מהמעי הגס).

הי מימי, מצטער לשמוע על מצבה של אימך. מניסיון קשה מאוד להיעזר ברפואה טבעית כשהמטופל כלל אינו פתוח לסוג טיפולים זה. בטיפולים אלה יש צורך במעורבות רבה של המטופל. חשוב כי הוא יהיה חדור אמונה בדרך. גם הנושא הנפשי חשוב ביותר ואם אין פתיחות גם בכיוון זה זה מקטין את סה"כ האפשרויות. עם זאת, יש לעיתים מקרים של אנשים אשר מובלים לטיפולים טבעיים, ושינויים כלשהם לטובה הופכים אותם לחדורי אמונה ופרואקטיביים. גם זה קורה לעיתים, אולם משתי האפשרויות, זו לדעתי האפשרות הפחות טובה ובעלת הסיכויים הפחות גבוהים.

הבנתי שאימך לא מאמינה בטיפולים אלטרנטיביים מה שלא הבנתי זה- האם אימך מאמינה בטיפול הקונבנציונלי שהיא עברה? גם אחרי שהיא מרגישה כל כך רע?

למימי שלום לדעתי נכונה מאד דעתו של גובי אבל יש לקחת בחשבון כי אנשים במצב זה כבר תשושים ואפטים לפעמים למצבם אני חושב שלסביבה הקרובה במיקרה זה אחריות לא מעטה ועל המשפחה והקרובים לנסות כל דרך לעקוף את המצב למה אני מתכוון כמו שילד חולה אינו רוצה לשתף פעולה ואנו רואים את זה כטיבעי ומנסים בדרכים אחרות לשכנעו אין שום סיבה לשלא לנסות לעזור לאנשים מבוגרים גם בדרכי ''רמייה '' כמו לילדים קטנים שהרי ידוע כי התנהגותם של חולים במיוחד המבוגרים דומה ואף חריפה משל ילדים אפשר לתת להם תוספי מזון ןמזון בריא יותר בהדרגה בנוסף למה שהרופה רשם אני בטוח שלא כלכך ישימו לב לכך ברוב המקרים אני מניח שכולנו היינו בשלב הזה של החיים עם ילדנו רק קצת שככנו שבמבוגרים חולים יש להבין שיש לנהוג לפעמים כמו עם ילדים בקיצור אין צורך להלחם בסרוב אלא לתת הרגשה של הסכמה ותמיכה תוך כדי פזילה לשינוי הדרגתי ולא דרסתי הסיכוי להצלחה במיוחד אם הרגשתם תשתפר שווה את הנסיון בריאות והצלחה