שמחה מאוד על קיומו של הפורום הזה...

ומברכת עליו מכל הלב. אני סובלת מלימפדמה כתוצאה מסרטן צוואר הרחם. עברתי קודם כל הקרנות ואח"כ ניתוח בטן רדיקלי שבו הוצאו בלוטות הלימפה מהמפסעה והבטן. לדברי הרופאים אני סובלת מחוסר איזון מוחלט מהמתניים ומטה. אני בעצם לימפטית בבטן, ישבן ושתי רגליים כאשר עיקר הריכוז של הנוזלים הוא בירכיים דבר שגורם לי לכאבים קשים במפרקים המחברים בין הרגליים לאגן ובכלל אני סובלת מכאבים קשים ברגליים. אני נחשבת כמצב לימפטי די קשה. אני מטופלת אצל פיזיוטרפיסטית מקסימה שמטפלת בי בנאמנות ובמקצועיות רבה ואין ספק שזה עוזר לי להרגיש יותר טוב, אבל, באופן לא ברור, קוטר הרגליים שלי ממשיך לגדול וההגבלה בתנועה ובעיקר בהליכה הולכת וגדלה. נאמר לי שהליכה עם גרבי לחץ טובה עבורי אבל כל פעם שאני הולכת מעל 10 צעדים אני מרגישה שהרגליים שלי מתחילות להתנפח יותר והבנתי שזו תוצאה לא כ"כ טובה ורצויה ולכן הפסקתי ללכת הרבה. בנוסף בהליכה מרובה (יחסית) הצעדים שלי נעשים מאוד איטיים (יותר מהרגיל) ואני מרגישה כמו מין שיתוק כזה. אני מתקשה להרים את הרגליים מהרצפה. האם התופעה מוכרת לכם? בנוסף, מאוד התרשמתי מנושא ההתעמלות בבריכה. רציתי לדעת האם מתקיימת פעילות כזאת גם באיזור הצפון? אני מרגישה די בודדה ודי סובלת ממצבי וחברה של אנשים נוספים שסובלים מאותה הבעיה יכולה לפעמים להקל ולו רק בכך שהם מבינים בדיוק מה משמעות הבעיה. ברצוני לציין שלפני המחלה הייתי בחורה מאוד רזה שאהבה מאוד ללכת, לרקוד, לחיות... ועכשיו, מכיוון שאני מוגדרת כנכה ומוגבלת מאוד בתיפקוד היום יומי שלי, קשה לי להשלים עם המצב, עם המראה הגדול והתחושה הכבדה, עם המוגבלות, עם ה"אני" השונה. הייתי שמחה להיות שייכת לקבוצה הדומה לי, אולי, זה יעזור ולו במעט... מצטערת אם הארכתי בדברים שלכם אילנה