אכול לפי סוג הדם

שלום אני בשנות ה- 20 לחיי ויש לי אוסטרופורוזיס (אני מקבלת טיפול תרופתי). התייעצתי עם תזונאית כדי לשפר את התזונה שלי, והיא המליצה לי על דיאטה של "אכול לפי סוג הדם שלך". השאלה שלי: אם תזונה כזו ממומלצת ? האם נעשו מחקרים בנושא שמוכיחים את יתרונה?

יעל שלום לא ידוע לי אם נעשו מחקרים בנושא זה, לפי דעתי לא. אני מכירה שיטה זו ולדעתי היא כוללת מידי. היא לא מתאימה עצמה מספיק לבעיות של אותו אדם. למרות זאת יצא לי לתשאל הרבה אנשים שהתאימו בצורה מדהימה לסוג הדם שלהם. סוגי דם O שלא היו מוכנים בשום אופן לוותר על בשר וסוגי דם A צמחונים. אני לא פוסלת שיטה זו, אך יש צורך לשנות את התזונה לפי התמונה הכוללת. את, למשל, לא משנה איזה סוג דם את, צריכה, מבחינה נטורופתית, לאכול כמה שפחות חלבון מן החי. עניין זה גובה במחקרים והוכח כי החלבון מכיל כמות גבוהה של זרחן הגורם לתגובה חומצית בדם. הגוף מאזן תגובה זו על מנת להשאר על רמת PH נכונה על ידי לקיחת סידן מן העצם וכך קורה דלדול עצמות (בן השאר). לכן הייתי ממליצה לך על הרבה עלים ירוקים (פטרוזיליה, מנגולד, רוקט, חסה וכו') שהם גם בעלי תגובה בסיסית בדם וגם מכילים סידן. בכלל ירקות ופירות, שבכולם כמעט יש רמה זו או אחרת של סידן, למרות שהייתי מגבילה את צריכת הפירות הטרופיים, המתוקים במיוחד, מכיוון שגם סוכר גורם לחומציות יתר בדם. "שודדי" הסידן הם: חלבון (ולכן מוצרי חלב הם לא מקור טוב לסידן), סוכר, שומן, קפאין, ניקוטין. לכן תזונה בריאה המורכבת מירקות, פירות, קטניות כמקור עיקרי לחבון, דגנים מלאים -- השילוב הטוב ביותר. הדבר הכי הכי חשוב - פעילות גופנית. ופה עדיפה דווקא פעילות מחוץ למים: הליכה, הרמת תשקולות, יוגה - מה שאת אוהבת. יום טוב!

הי יעל, מהמעט שאני יודע על אוסטאופורוסיס. אכול לפי סוג הדם - WWW.DADAMO.COM יכולה להיות שיטה יעילה (למי שמסכים עם התאוריה שעומדת מאחוריה) לתזונה נכונה, וככזו תומכיה מאמינים כי היא עשויה לעזור במניעה ובהקלה של מצבים שונים בעיקר של כאלה הקשורים למערכת העיכול ומחלות עור אולם לא רק. היא כמובן בראש וראשונה אסכולה ותפיסה תזונתית, וככזו יעילה יותר במניעה ופחות בריפוי של מצבים ספציפיים או אקוטיים (היא יותר ג'נרית). לחשוב שאכילה לפי סוג הדם בלבד תביא במקרה שלך לתוצאות מאוד משמעותיות זה מעט יומרני. לא ממש יודעים את הסיבה לאוסטאופורוסיס למרות שמבינים בדיוק מה מתרחש בתהליך עצמו. מכל מקום היא מקושרת עם חסר יכולת לספוג ולהטמיע סידן. מספר גורמים אפשריים לאי ספיגת סידן 1. מחלות כליה 2. פעילות יתר של בלוטת האדרנלין. 3. שימוש יתר בקורטי-סטרואידים או בסטרואידים אחרים. 4. HYPERTHYROIDSM - פעילות יתר של בלוטת התריס. 5. כריתה בניתוח של חלקים משמעותיים של מערכת העיכול. אחרי גיל המעבר היא מקושרת לירידה ברמות ההורמונים הנשיים ולכן הרבה פעמים הטיפול הוא HRT - הוספת אסטרוגן לעיתים בשילוב של הוספת פרוגסטרון. כך שכפי שאת אולי כבר מבינה, גם הוספה של סידן בלבד לא תמיד בהכרח מונעת את התדרדרות המצב. לא ספרת בהודעתך מאומה על בריאותך ואין מספיק מידע. מכל מקום לדעתי כדאי וחשוב לבצע בדיקות שתמצאנה את המקור לבעיה, ואז ניתן לנסות לתקנה. כיוונים כבר הזכרתי קודם. סידן יש בהרבה סוגי מזונות גם מהצומח כמובן. יש כאן בפורום הודעות בעמודים קודמים שמפרטות מקורות טובים לסידן, כך שאין טעם שאפרט. במקביל תוכלי לקחת תוסף סידן. הטובים יותר הם: CALCIUM CITRATE ו - CALCIUM GLUCONATE. טיפ קטן נוסף למבחן ספיגה של קלציום: זרקי טבלים לתוך 3/4 כוס חומץ בטמפרטורת החדר. הטבלית אמורה להתמוסס בתוך 30 דקות. אם לא התמוססה כולה, החליפי לסוג אחר של קלציום. בנושא התעמלות, כדאי להתבסס על פעילות בונת עצם. יש הרבה חוגים כאלה. אולם בעיקרון ספורט כמו הליכה למשל עדיף במצבך על שחייה. מקווה שעזרתי מעט

תודה רבה על התשובות המקיפות. אבל אני דווקא חובבת שחיה, מדוע היא לא מומלצת? תודה מראש