תת-משקל

שלום, אני בת 30. תמיד הייתי בתת-משקל קל (נולדתי פגית, ואני גבוהה ורזה) אבל בחודשים האחרונים שקעתי לתת-משקל חריף שגם גרם לירידה חדה בצפיפות העצם, ולא ברור עדיין אם עקב מעי רגיז קשה או מחלת קרוהן; עדיין מבררים, ואני מטופלת ומחכה לבדיקת ווידאו-קפסולה. בינתיים, אני משתדלת לעלות בחזרה במשקל, ושותה "סקנדישייק" אחד בכל יום בנוסף על האוכל. רציתי לשאול: 1) האם קיימים דברים נוספים שכדאי לי לקחת כתוספי-מזון, שיעזרו לעלייה במשקל, מלבד סקנדישייק? 2) האם כדאי לי לקחת מולטי-וויטמינים, או שרצוי לקחת וויטמינים ספציפיים? אלו וויטמינים יועילו? 3) לאחר כמה חודשים של בעיות עיכול קשות מאד וחוסר יכולת לאכול, תחושות הרעב והשובע נעלמו לגמרי. אני פשוט לא מרגישה הבדל לפני ארוחה ואחריה; אני אוכלת כי אני יודעת שצריך לאכול, ואני נהנית מהטעמים שבאוכל, אבל אני לא מרגישה צורך באוכל או צורך להפסיק לאכול. זה מוזר לי מאד וכעת אני אוכלת בשעות קבועות (ארוחות קטנות רבות לאורך שעות היום) בכדי לעלות במשקל ולשמור על הגוף היטב, אך אני תוהה אם תחושות הרעב והשובע יחזרו בשלב מסוים, או שהן אבדו? כיצד ניתן להחזירן? אלפי תודות!

שלום גל, לא ברור לי האם היו תופעות לוואי נוספות כגון שלשולים והקאות שגרמו לירידה, או שפשוט אכלת פחות מהרגיל. לרוב מחלות של מערכת העיכול מלוות בתופעות כגון שלשולים והקאות, ואם אלו לא נראו אז צריך לברר דברים נוספים, כגון פעילות בלוטת התריס ועוד אבחנות שיכולות להיות. לרוב אנשים עם שלשולים אינם מגיבים טוב לסקנדישייק שכן הוא מכיל הרבה שומן וזה מחמיר שלשולים ואז נעזרים במשקאות אחרים כגון אוסמולייט, אנשור ועוד. איני יכולה להמליץ לך על מוצר כזה או אחר, הואיל ואיני מטפלת בך, את אלו כדי לשאול דיאטנית קלינית בייעוץ אישי. לגבי ויטמינים, שוב הדבר תלוי בכמה את אוכלת ומה את אוכלת, זה שמשקלך נמוך אינו אומר בהכרח שאת בתת תזונה אלא רק בתת משקל. ושוב, תלוי אם את משלשלת או לא, אם לא, אז הכל תלוי בכמויות שאת צורכת במזון. סקנדישייק אינו נחשב המקור הטוב ביותר לויטמינים, לעומת תכשירים אחרים, אך נכון לעכשיו זה יספיק. חסר בויטמינים אפשר לבדוק, ורצוי לבדוק רמות ויטמין D, B12, חומצה פולית ורמות ברזל ומדדיו. ובהתאם להחליט איזה מזון יש לצרוך. לגבי נושא התאבון, שובע ורעב, כחלק מהירידה במשקל מופרשים הורמונים היכולים לגרום לתחושה של שובע, מה שקורה גם אצל אנורקסיות המרעיבות את עצמן, בסופו של דבר הן אינן מרגישות צורך באכילה. הדבר משתנה ברגע שמתחילים לאכול כפי שצריך, וזה לרוב משתפר, בהנחה שלא מדובר במחלת מעי קשה או בהפרעה פסיכיאטרית, כמו אנורקסיה, שאינן מטופלות. בכל מקרה, פני לדיאטנית קלינית לייעוץ אישי, בלי כל קשר לתוצאות הבדיקות, וכן לאנדוקרינולוג. בברכה, דנה