מחסור בויטמינם ומינרלים

שלום, אני סובלת למעלה מעשור מהפרעות אכילה בדרגה די קשה.מצבי משתפר בזמן האחרון ושמעתי (ואני גם מרגישה) שהגוף,שבמהלך השנים למד להתמודד (פחות או יותר) עם החוסרים התזונתיים (כאשר בדיקות דם שגרתיות מעידות כביכול על מצב שאינו חורג משמעותית מתחום הנורמה),מגיב בחוסר דווקא כאשר חוזרים לאכילה נורמטיבית (פחות או יותר). האם זה נכון? מה ההסבר הביולוגי לכך? ושאלה נוספת היא האם על מנת לצאת ממצב של היפוגליקמיה עדיף לאכול פחממות פשוטות בשילוב של פחממות מורכבות (כמו לחם מלא עם דבש) או שמא עדיף הצירוף של פחממות פשוטות וחלבונים (יוגורט למשל) ומדוע? בתודה מראש

שלום מאיה, הבעיה בעיקר בהפרעות אכילה, בייחוד אנורקסיה המלווה בהרעבות, היא החזרה לאכילה, בייחוד פחמימות הגורמות לעליה באינסולין. האינסולין אינו מכניס רק סוכר לתאים אלא גם אשלגן, זרחן ומגנזיום, שהינם מינרלים חיוניים לפעילות שריר, ביניהם גם הלב. בדרך כלל החסר היחסי הזה מסתדר כאשר חוזרים לאכילה בהדרגה. מעבר לכך באנורקסיות ישנו חסר בכל הויטמינים, וביניהם תיאמין שחסר בו עלול לגרום לנזק קשה לשריר הלב, שלעיתים אינו הפיך. זה בשילוב ירידה במינרלים הנ"ל יכול לגרום להפרעות קצב וגרוע מכך, מוות, על כן מומלץ להחזיר ויטמינים באופן מלאכותי עד חזרה לאכילה נורמלית, והדרגתיות באכילה. בנוגע להיפוגלקמיות, אם מדובר בהיפוגלקמיות כשעה לאחר אכילה, על מנת למנוע אותן רצוי לאכל כל שעתיים- שלוש שעות ועדיף לאכול פחמימות מורכבות בשילוב חלבון ו/או שומן, לחם מחיטה מלאה עם אבוקדו או גבינה. בכל מקרה, אני ממליצה להתייעץ עם דיאטנית קלינית המתמחה בנושא הפרעות אכילה. בברכה,דנה