ילד בן 6

שלום רב, אני אם ל 2 ילדים מקסימים, בת 8 ובן 6. הגדולה עצמאית, עגלגלה, אוהבת אוכל פשוט כך, לא שטויות וחטיפים אלא אוכל כאוכל. הקטן, שעליו אני רוצה לשאול ולדבר, מרגיש לי כאילו משהו לא בסדר. ולא כי אני עושה השוואות אלא מהסיבות הבאות: הילד לא מוכן לאכול בבוקר דבר, שותה שוקו בלבד. בגן הוא מכין לו כריך בשעה עשר שאותו אוכל חלקית וזורק. בעת ארוחת הצהריים בחברון הוא טוען שאכל מלא בארוחת הבוקר ולכן איננו רעב. כששב הביתה הוא אוכל חצי מעדן וזורק. בארוחת הערב הוא בוהה בצלחתו עד שנהיה מותש ומבקש לישון. זה יכול לקחת לפעמים שעה ויותר. מעבר לכך. הכל נעשה בבכי, בכאב ו פרצופים של רוצה להקיא. בהתחלה היה מתרץ שכואב לו הראש ואז הייתי לוקחת אותו למיטה (אנו במעקב נוירולוגי משום שהילד סובל ממגרנות). החוסר רצון וחשק לאכול הם למעלה משנה. בתחילה הייתי מאכילה אותו אך לאחרונה החלטתי שאין סיבה להאכיל ילד בגילו ואז הכל החמיר. החמיר לרמה שהוא בוכה ואומר שהוא לא מבין למה הוא חייב לאכול, שהוא לא מבין למה צריך ארוחת בוקר צהריים לערב, שהוא לא רוצה שתהיה לו בטן גדולה, שאם הוא יאכל הוא יהיה מכוער. לי הוא אמר השבוע שמרוה שאני גדולה אני כמעט לא עוברת בדלת....וכל מיני משפטים כאלה...לא מתוך רצון להעליב אלא מתוך רגש . זה מה שהרגיש באותו רגע לומר.... אני חוששת מאוד, הגדולה אוכלת כדי לרצות , הוא מתנהג ההפך הקיצון. מה לעשות???? כבר כל הרעיונןת כשלו....טבלת עידוד, פרסים , איומים, עונשים....אוףףךףף על אוכל!!!! זקוקה לעצתך הדחיפה!