החלשות הקרנית בניתוחי חתך

באתר של מרום בצל, שמקדם את שיטת ה-E-PKI F כתוב על "משפחת החתך": :חסרונה הגדול של משפחה זו הוא החלשת הקרנית, השארת חתך בקרנית לכל החיים, והאפשרות לפגיעה בראיה שנים ארוכות לאחר הניתוח, בגלל אותה קרנית חלשה שנותרת." לגבי הניתוח עצמו כתוב: "החתך נעשה באזור בקרנית שאינו יכול להתחדש או לתקן את עצמו. בסיומה של הפעולה נותרת שכבה בעובי של 20%-35% מן הקרנית שצמודה לשאר העין בצורה רופפת, אינה תורמת לחוזק העין וחשופה לפגיעה לאורך שנים רבות, אפשר שלתמיד." בשיטת ה-EPI-K לטענת האתר "תאי האפיתל, אותם תאים מתחלפים המצויים בפני השטח של הקרנית, מופרדים בדרך שתשמור עליהם בחיים. בתום הפעולה אפשר להחזיר את תאי האפיתל למקומם. הם נצמדים לפני השטח, ונותרים שם עד שיוחלפו בדרך הטבעית על ידי תאים חדשים." לפני כשנתיים עברתי ניתוח בשיטת לאזיק והדברים האלה מעוררים חששות די כבדים. האם אתה יכול להתייחס לנושא זה? עד כמה הנזקים האלה מוכחים וחמורים?

רז שלום, אין נזקים מוכחים וחמורים. איזור החתך חלש יותר מכנית ופחות עמיד לחבלות ישירות בעין, אבל אינו משמעותי בחיי יום יום. למי שחשוף מאד לחבלות בעיניים , כגון מתאגרפים מקצועיים, אני ממליץ על ניתוח ללא חתך. לרובנו אני ממליץ על לאזיק ללא חשש מיוחד. בברכה דר' כ"ץ

אני חייב לציין שגם אני חושש מהאזהרות שרז ציין. ד"ר כץ, תוכל לענות לי על כמה שאלות באותו הנושא? 1. האם ידוע על מקרה של מנותח אנטראלאזיק שבגלל החלשות הקרנית - ראייתו נפגעה לאחר כמה שנים? 2. האם בשתי השיטות החלק השני של הניתוח (לאחר חלון הטיפול/הסרת האפיתל) זהה? 3. האם באחת השיטות ידוע שחותכים חלק קטן יותר מהרשתית (לאחר השלב הראשון של חלון/אפיתל) ? 4. כמה זמן (ותק) יש לכל אחד הנשיטות- א. חיתוך חלון ב. הסרת אפיתל