דפיקות לב בעוצמה

בן 44 186 שוקל 68 בריא ללא תרופות (מלבד לפני כשנתיים שימוש כשנה בסימבורטק 160 עקב אסמה/אלרגיה לאבק)! אז כאמור כבר הבנתי שבגלל לחץ (עבודה ילדים קטנים וכו) -יש לי קושי בלקיחת אויר לראות. אבל בחצי השנה האחרונה אולי כבר יותר - ברצף . אני מרגיש את דפיקות הלב בעוצמה לא כמות (60 לדקה) אלה חוזק , במיוחד שאני לוקחת נשימה עמוקה ו/או במנוחה. כמו כן קפיצת שרירים במקומות שונים בגוף (חלק עליון של העין,ירך,כתף)-נסיף לזה כאב חזה ועורף ואני גם הרבה על מחשב (ברור לי ההשלכות על שרירים מתוחים וכו) אני מאוד מודע לעצמי שכנראה מדובר בסטרס/חרדה או מתח נפשי (אני פועל בכל הדרכים למניעה-שינה 9 שעות,אכילה מאוזנת עם ירקות ,הרבה מים,ספורט פעם פעמים בשבוע כדור סל) אבל כבר חצי שנה ללא שינוי - האם זה הזמן להתחיל עם כל הSSR למינהם - ממש לא מתאים לי. האם יש כדור "לייט" - לרגיעה או שזה יותר עמוק ןאני צריך אופציות של טיפול קוגנטיבי או ו או גדול ---- האם יכול לעבור לבד או עקב הגיל זה רק יחמיר וכל פעם שאני יהיה לחוץ/מתרגש/מתעצבן ממשהו-זה יגיע בצורה של דפיקות לב - אקו לב במאמץ עשיתי לפני שנה -תקין

שלום י'. בעיה איתה אתה מתמודד כבר זמן רב, ונשמע לי שדי בבדידות, איני מתיימר לפתור לך במכתבון אחד. אני יכול רק לשתף אותך במה שאני מרגיש וחושב בעקבות תיאורך. תיאורך עבורי הוא כמו להכנס באמצע מחזה, כשאיני יודע מה היה קודם לכן (ב-33.5 השנים עד לפני חצי שנה), ולכן איני יודע על איזה רקע הכל נופל. מה קרה לפני חצי שנה? מה התניע את המצב הזה של תחושת דפיקות לב חזקות? מה משמשר את התופעה? למה אתה "זקוק" לה ושומר עליה? מה תופעה זו מונעת ממך לעשות? איך היא מגנה עליך מפני דברים שאינך רוצה או יכול לעשות? הרי יש לה תפקיד בחייך, כפי שלקושי בהכנסת אויר יש לו תפקיד בחייך. מי "לא נותן לך לנשום"? אתה מודע לעצמך מאוד מאוד לפי תיאורך, ואתה מתאר זאת כדרך לפתור בעיות, אבל לפעמים "הפתרון הוא הבעיה". לפעמים מודעות יתר מוליכה לסימפטומים גופניים של חרדה, לפעמים סימפטומים גופניים פשוטים (קפיצת שריר בעפעף) מוליכים לחרדה אצל אנשים עם מודעות יתר. אני גם מרגיש ממך עולם של שחור ולבן. אתה שואל שאלות של "או-או" או כדורים או טיפול קוגנטיבי. או שזה יכול לעבור או שזה יחמיר. העולם עם יותר צבעי אפור וורוד. ייתכן ואתה תרוויח מטיפול באחת מתרופות ה-SSRI (לא "כל ה-SSRI למיניהם") במקביל לטיפול בשיחות. הכדורים יכולים להכניס יותר רגיעה לחייך ואז תהיה יותר פנוי לטיפול התנהגותי. אין טיפול "לייט" למצב "heavy"- מגיע לך טיפול הולם לעוצמת הסבל שלך. אני שומע ממך בדידות. איפה האישה בכל הסיפור? מה מקומם של הילדים? היכן המשפחה? הרופא המטפל? נשמע כאילו אתה מתמודד לבד עם כל זה וזו מעמסה כבדה. למה לא לחלוק אותה עם כאלו שאוהבים אותך? מקווה שהשאלות וההערות יסייעו לך להתקדם לשיפור.

נהינתי לקרוא את התשובה ולא יכולתי שלא להגיב שאפו על תשומת הלב ובמיוחד על ההבנה שבין השורות זה ההבדל בין דוקטור ורפואה ולבין ד"ר לרפואה שהוא בעיקר רופא