החבר שלי-דחוף!!!

שלום לדוקטור היקר, שאלתי מורכבת,אך אנסה לתאר אותה הכי טוב שאפשר כך שתוכל לעזור הכרתי בחור,חבר חדש לחיים, אני בת24 ועוד לא יצאתי אף פעם עם בחורים, הכרתי אותו מהצבא...היינו בנתק איזה 4 שנים וחזרנו להיו תבקשר,כל אותה תקופת נתק היינו רק ידידים ונפגשים רק אחת לשנה באיזה טיול חברים או מסיבת יומולדת של מישהו/י בקיצור,אני יוצאת עם הבן אדם חודש,-הוא עוד לא קרה לי אף פעם בשם חיבה,לא אמר אני אוהב אותך,לא התנשקנו,לאחרונה החזקנו ידיים או חיבק זרועותיו בי אך רק ללא יותר ממספר שניות וזהו... אני מאוד חמה ואוהבת,אתן הכול,ונראה לי משומה שהוא קר...אבל....הוא כן עשה לי מסאז,ונישק לי את הצוואר אך מאחור, נראה כי הוא ביישן וגם חסר בטחון ומופנם,על כל פנים-אני אוהבת אותו,ומאוד...יש בו הכול-יופי ואופי וחוכמה,אם כי אני באה מבית מסורתי והוא לא שם על הדת-אך את זה אפשר לתקן מה שאני מנסה להבין זה הדבר הבא...אם כל זה שאני אוהבת אותו והוא אותי,ורואים את זה...הבן אדם קר ברגשות,כלומר רוצה ולא מביע אותם,מה זאת אומרת? לא רק זה שלעולם לא שילם עלי או קנה לי משהו,לא קרה לי בשמות חיבה לא אמר אני אוהב אותך,אם אני עצובה או בוכה הוא אומר אומנם שהוא לא יכול לראות אותי כך אך לא עושה כלום,אם אני קונה לו מתנות הוא לא אומר כלום חוץ מתודה וזהו...הוא נראה מעין אדיש וקר,אך מבפנים יש אהבה גדולה למה אני מספרת את זה פה ולא בפורום פסיכולוגיה בלבד?כי פתאום לאחר חודש שיוצאים-ואני בחורה פתוחה מספרת הכול אוהבת חברה ובה"ש מפתחת המון ומהר קשרי חברה תודה לאל לא חסר...אלא שהבן אדם פתאום מספר לי אתמול שהוא חושב שיש לו חרדה חברתית,שהוא חושב שהוא לקה בתסמונת אספרגר, אם תוכל להסביר לי בבקשה למה הכוונה,האים מה שאני מתארת לך כחוסר רגש,חוסר הבנת רגשות-זה שלא אומר ואמר אני אוהב אותך זה שאנחנו יוצאי םכמו 2 חברות ולא חבר וחברה ובקושי נוגע בי ואף פעם לא מחייך,אך חמוד ומושך ונחמד,זה שאף פעם לא הזמין אותי אליו אלא אם הזמנתי עצמי ואמר כן,זה שאף פעם לא התקשר אך כשאני צלצלתי דיבר יפה ובנימוס היה קשוב והעמיק בשיחה? מה זה התסמונת הזו-האים אופינית לגיל כזה?איך מטפלים.האים אצליח לשנות אותו?האים להמשיך בקשר איתו? בינתיים אין לי בחור אחר ואני גם מאוד אוהבת אותו,אבל...במצב כזה הוא גם יכול לא לרצות ילדים,או להנשא למישהי וכל החיים לא להעניק לה חום ואהבה או כל מיני כאלה דברים ואני ממ ש פוחדת, הוא התלוצץ ואמר אפילו בצחוק-רוצה לבוא לגור איתי פה,כשהצביע על איזה בי תשטרם נבנה סופית בשכונה ואמר זאת פעמיים הבן אדם רואי םשרוצה קשר אך קשה לו ליצור,והוא בגלל שמכיר אותי מהצבא ונוח לו איתי,הוא איתי,אבל אנינני יודעת אם זה ידיד מאוד מאוד אבל מאוד קרוב,או חבר? הוא נישק אותי בצוואר,אבל בבישנות-מאחורה,הוא לא מסתכל לי בעיניים,הוא אצלי בבית היה עם ההורים שלי ואיתי המון פעמים והרגיש חופשי אך בכל זאת יותר מאוכל ומים לא עשינו כלום-לא נגע בי לא דיבר בקושי,מה עושים? מפחיד אותי התסמונת הזו ומפחיד אותי החרדה חברתית,האים זה זה לדעתך דוקטור ועד מתי עשוי להמשך ואיך פותרים -מה עושה איתו מה עושה עם עצמי? אני לא אחת שצריכה פסיכולוגים יש לי חברים ואוהבת קשרים תודה לאל אין בעיה-אבל אני מתה עליו והוא אוהב אותי ואי אפשר שהקשר יהיה ככה קר כלכך המון זמן ואין ליאומץ להגיד לו כלום-ניסיתי לרמוז ו-חייך לפעמם,להצטלם לא אוהב אז לפחות חייך,רציתי לרמוז לו שיזמי ןאותי להכיר את הוריו או שיזמין לאליו,ניסיתי לרמוז שיפסיק להיו תקר,משמע,שלא יהיה רציני כלכך,שיאמר מילות פירגון,כינויי חיבה-אפילו כל מייל אני קוראת לו רועיקי אבל הוא לא קורא לי דפנהלה אלא דפנה... מה אני עושה? תודהר בה וכל טוב חג שמח וכשר דפנה

דפנה יקרה תודה על האמון. אני מרגיש את ההתלבטויות המתרוצצות בתוכך, ויודע שאוכל לענות לך רק באופן חלקי. התהיות שאת מעלה הן בהחלט כבדות משקל. הן מלוות תמיד בתחילת קשר בין אישי, גם אם בתחילה הכל נראה ורוד ותקין. לאורך הזמן גם מתגלים פנים נוספים בבן/בת הזוג שלך ובנוסף אנשים משתנים עם הזמן. מאחר וזה קשר ראשון שלך עם בחור, הרי היכולת שלך לזהות מה קורה לך ואיתך והיכולת להסתמך על נסיון עבר הם פחותים, וזה מקשה. מי שיש לה כבר מיומנויות כאלו, יודעת מהר יותר לזהות מה מתאים לה ומה לא. האם את בנויה עכשיו להמשיך קשר כזה שאת מתארת אותו כבעייתי? למה את רוצה לשנות אותו (את החבר)? כשאת יוצרת קשר עם בחור, את מקבלת עיסקת חבילה, עם הכוחות ועם החולשות. להתחיל קשר עם בחור מתוך ציפיה לשנות אותו ולבנות אותו לפי דגם שנמצא אצלך בדמיון- זו תקוות שוא שנדונה לכשלון. את מקבלת בחור בן 24, שהרבה מהמאפיינים הבסיסיים שלו נקבעו ממזמן. אני חושב שאת זקוקה לייעוץ פנים אל פנים, גם אם אינך "זקוקה לפסיכולוג" (אני חושב שייעוץ פסיכולוגי זה מתנה ולא עונש). לעיתים מספיקה פגישה או שתיים להבהיר לך. על תסמונת אספרגר תוכלי לקרוא בויקיפדיה. הקישור הוא http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:CF7iiPuwkOsJ:he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%92%D7%A8+%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%92%D7%A8&cd=1&hl=iw&ct=clnk&gl=il&source=www.google.co.il

שלום דוקטור אני סטודנטית בתחום הרפואה,תתפלא לשמוע חחחח אין לי כסף כיוון שבמקצוע שכזה מעולם לא עבדתי יום אחד בחיים שלי-כל הזמן8 עד 10 או 8 עד 8 או ללא שינה או מי כמוך יודע... לכן מתייעצ תבגדר הפורום אני יודעת שאת עצמי אני לא צריכה לשנות בהתאם אליו אני רק רוצה שכן יאמר מידי פעם אני אוהב אותך,או כן יקרא בכינויי חיבה,או כן יתקשר לא רק שאני מתקשרת אליו,או כן ירצה לעשות תמונות יחד או דברים יחד מעבר ללשבת בבית שלי או ללכת לרחוב לטייל או לשבת בבית קפה שכונתי... אני אוהבת אותו מאוד-אז קשה לי להגיד לו פנים אל פנים מה אני חושבת ניסיתי לרמוז לו מידי פעם שיחייך,שיפסיק להיו תרציני,ניסיתי להגיד לו לא פעם שיזמין אותי להכיר את ההורים שלו,ניסיתי להגיד לו כינויי חיבה ולקנות לו בצעמי אך איננו קנה ואינו כינה בחיבה גם כשהוא מלטף אותי,ועושה את זה המון,או כשמחבק אותי,זה מאחורי גבי וגם,אם אני יושבת הוא מאחורה כמו מסאז אבל אף פעם לא הסתכל לי בעינים הוא בחור טוב ד"ר-יש בו הכול-אני בדכ בחורה חיובית ולא מחפשת מה שאין,אבל..לא יכולה כלכך המון זמן לקבל פרצוף רציני בלי חיוך,או מילא לא קונה או לא משלם עלי כמו על כל החברות לי -לפחות כינוי חיבה לפחות נשיקה נשיקות הוא לא נתן לי בפה,רק בלחי,אולי זה מוקדם מידי?אולי אני צריכה לעשות משהו בעצמי? אולי להתקרב יותר?איך?מה? אתה חושב שזה באמת חשש לאספרגר?אתה מכיר ויודע אולי מה זה? אני קראתי בויקיפדיה בלי קשר לקישור שלך עוד קודם,אבל רציתי חווד רופא אם זה ייתכן הוא בן 25 וחצי לא 24 הוא גדו לממני בשנה וקצת.. אני סטודנטית וזו האהבה הראשונה שלי,זה מה זה מפריע לי ככה...היו לי מלא מחזרים-שבלי שבכלל נעניתי להצעת החברות שלהם הם קנו לי רצו יותר נכון או ניסו לנשק אותי או ניסו לשלם עלי או ניסו לבקש ממני כל מיני דברים,אבל פה...זה יבש כזה...והוא כלכך חמוד,כל כך כל כך רועי!!!! מה עלי לעשות?איך להתנהג?איך מונעים תסמונת כזו או חרדה חברתית אם זה זה ובלי לבקש ממנו לעשות זאת את רועי שלי אני לא אשנה...אני רק רוצה..שיחחיך טיפה כי ככה העולם יחייך אליו,אני כן רוצה לעשות מפגשים עם חברים שלי וחברים שלו ולא לחיות בדד כל החיים אני והוא למרו תשזה רק תחילת הקשר עכשיו,אני כן רוצה שייפתח שלא יהיה ביישן ומופנם חסר בטחון כי אני איתו-אני רוצה לחזק אותו,לתמוך בו,הוא מותק ופגיע ועדין ואני לא רוצה שיעלב אם לגמור חלילה קשר זה לא מה שאני רוצה לעשות וגם לא אדע איך...אם להמשיך...זה רק חייב להשתנות ומרוב שהוא עדין ואני עדינה אני אפיךלו לא יודעת איך לדבר איתו אהוד,ד"ר,סליחה שקוראת בשמך הפרטי פשוט רגילה, אני הכי רוצה בעולם שיספר לי הכול ושנהיה בייחד ונהיה פתוחים ויהיה לנו כיף הוא כותב לי רק במיילים או סמסים ופעמיים בשבוע רק מתראי םעל אמת פנים מול פנים, יום אחד הוא הביא לי שוקולד הוציא מהכיס נתן לי לאכו לאבל זה היה חד פעמי מאז לא היה כלום וזה היה מזמן,אולי הוא מתבייש?בטוח...אבל ממה? אני לא יודעת מה לעשות לא רוצה שהאהבה הזו תפגע לי בלימודיי-ראשית דראכי בתואר לא קל כמו רפואה מצד שני חייבת שיהיה לי אהבה ליידי איתי שלי שיתמוך יאהב וירגיע כי בלי זה היה לי קודם והייתי עצובה בודדה ובדכאון תודהר בה אודה לעזרתך דפנה