תרופות ללב שמשפיעות על המוח

שלום רב, אמי שוחררה לא מזמן מבית חולים, אושפזה בגלל בעיות לב. יש לה גם אי ספיקות לב, גם לחץ ריאתי בעיתי, גם בעיות כליות, שינו לה את התרופות שהיתה רגילה אליהן שנים. בעיקר הורידו דרלין והוסיפו דילטאם. כמה ימים לאחר שחזרה הביתה התחילו בעיות של הדרדרות במצב הזכרון, מבולבלת מאד ויש לה הרבה דמיונות שוא. השאלה: האם יתכן כי שינוי התרופות או קומבינציה מסויימת של תרופות ללב משפיעה על המוח? תודה מראש, מרינקה.

לא ציינת מה גילה של אמך. צריך לדעת אילו תרופות היא מקבלת, מה הפסיקו לה, ולבדוק בהקדם את רמת המלחים בגוף. לפעמים חסר בנתרן (שיכול להגרם מתרופות שונות וגם מפגיעה בכליות) יכול לגרום למצב בלבולי, כמו גם סוכר נמוך מדי, ועוד בעיות אחרות. כדאי לגשת לרופא המשפחה, עם כל התרופות ולראות איך מצליחים לאזן אותה מחדש.

שלום לדר' יעל הס. אמי בת 89. רמת המלחים מאוזנת על ידי slowk ויש לי עוד שאלה: איך אפשר לבדוק את הנתרן? (איזה אותיות בבדיקת הדם?) . רופאת המשפחה לא רוצה לעשות שינויים למה שנתנו בבית החולים, אני מרגישה שיש בעיה עם התרופות, הרופאים הפנימיים (כולל רופאת המשפחה) מסתכלים אמנם על איזוני הלב, ואני דואגת בעניין המוח. הסבל רב. פסיכוגריאטר ששאלתי אותו גם לא שינה כלום. וכך אנחנו מסתובבים ב loop אמי מאבדת את הזכרון ואני חסרת אונים. הלואי ומישהו היה אומר לי מה בדיוק קורה כאן. בכל מקרה אראה את מכתבך לרופאה. תודה. מרינקה..

וכמו בכל המצבים האלה אני חש צורך להיתערב כשרואים בן משפחה שעובר ירידה קוגניטיבית בעקבות ארוע שמוציא אותו מהאזון(במקרה שלך אשפוז עקב אי ספיקת לב=אבל יכול להיות עקב דלקת בשתן וגם דלקת ריאות ואחרים) זה מאד כואב וגורם לחוסר אונים בלתי ניסבל המטופל הקשיש מטופל במקרים רבים במספר רב של תרופות.יכולת ההתאוששות שלו מדלקות למינהם (במלים האחרות "הרזרבות" שלו) נמוכה משל זו של מטופלים צעירים יותר ההשפעה על המצב הקוגניטיבי שלו לפעמים קשה ולפעמים יכול לקחת גם 2-3 שבועות להתאושש . אני לא יודע איזה תרופות מקבלת אמא שלך ברגע זה .מה שאני כן יודע הוא שיש סבירות גבוהה שהסיבה לירידה הקוגניטיבית לא נימצאת בתרופות שהיא מקבלת אלא בזמן ההתאוששות מהמחלה צריך הרבה סבלנות ואהבה ומסירות ואני מרגיש מדברייך שהאהבה והמסירות לא חסרים ועל כך תבורכו לוקח זמן לקשיש להתאושש ויש לתת לו את הזמן

לד"ר מזור היקר, הלואי ותצדק וכשמך כן יבוא המזור לאמי, לא יהיה שמח ממני. אבל בינתים , לצערי, אמי כבר 7 שבועות לאחר האשפוז ומצבה מדרדר מיום ליום. בעיקר הזכרון. נכון, אני אוהבת את אמי אהבת נפש וכגודל האהבה כן גודל התסכול והצער. היא עדיין מנסה בכל כוחה לשמור על הזכרון ו"בודקת " את עצמה כל הזמן , אבל אינה זוכרת, מבולבלת ובטוחה שכל מיני דמיונות הם המציאות. אני עומדת מולה ונפשי כלה. אמי מטופלת בהמון תרופות, ללב (להרחבת כלי הדם ולאי ספיקות), ליתר לחץ דם ריאתי, לאי ספיקות כליות, you name it . ואתה יודע מה? המצחיק הוא שהיא כל הזמן אופטימית ואומרת ש"מרגישה" שהולכת להבריא. לבי ממש נחמץ. כמובן שאין ביכולתי להוכיח אבל אני מרגישה שריבוי התרופות , שינויי מינון והחלפת חלק מהם בבת אחת גורם לכל הבלבול הזה, ואני שואלת את עצמי מה יותר חשוב הלב או המוח. אני שואלת גם אותך, יודעת שאין תשובה. תודה לך, . מרינקה.

אמי אושפזה ולא נתנה שתן נתנו לה דופמין 5 טיפות בדקה .וכן גם דלקת ריאות האם הטיפול הוא מספיק?או שצריך משהו נוסף או אחר כי המצב לא השתנה אלא החריף תודה.