קורטיזון

עקב הפרעות בבלוטת יותרת המוח, גופי אינו מייצר קורטיזון. אני מקבל פרדניזון בכמות 7.5 מ"ג ליום, במשך למעלה מחצי שנה. שאלתי - מה ההשפעה שיש לכך על הגוף (בטווח הקצר ובטווח הארוך), איזה תופעות לוואי עשויות להתגלות, והאם יש תרופה תחליפית טובה יותר.

שלום בן, התרופה שאתה מקבל (פרדניזון) הינה תרופה שנועדה להחליף את הקורטיזון המיוצר באופן תקין בגוף על יותרת הכליה בעזרת בלותט יותרת המח. לתרופה זו תופעות לוואי רבות, אך יש לזכור כי במצבים בהם לא מיוצר קורטיזון אין ברירה אלא לקבל תרופה זו. את תופעות הלוואי ניתן לתאר לפי המערכות השונות בהן פוגעת התרופה: נוזלים ואלקטרוליטים: אגירה של מלחים, התפתחות של יתר לחץ דם, מערכת השרירים והשלד: חולשת שרירים, ירידה במסת השרירים, אוסטאופורוזיס (בריחת סידן מהעצמות הגורמת להחלשותן, וליצירת שברים רבים). מערכת העיכול: כיב בקיבה. מערכת העור: ירידה בקצב ריפוי הפצעים, עליה בהזעה. מערכת אנדוקרינית: התפתחות מצב הקרוי קושינג המתבטא השמנה בולטת בפנים, הפרעה בגדילה בילדים, עיניים: עליה בשכיחות קטרקט,גלאוקומה. בטיפול בתרופות מסוג זה (סטרואידים) יש להקפיד על המינון הנמוך ביותר האפשרי, וכן במידת האפר להוריד את המינון במהלך הטיפול, כמו כן ניתן לנסות לטפל בחולה בטיפול אחת ליומיים. מידע נוסף על תרופה זו תוכל למצא באתר הבא: http://www.rxlist.com/cgi/generic/pred.htm#sect-Indications_and_Usage אשמח לעזור בכל שאלה נוספת, אפרת.

לאחר עיון נוסף בשאלתך רציתי להוסיף התייחסות למחלתך הספציפית: הטיפול שניתן לך נועד לשמור על רמה בסיסית של קורטיזון בדם. במקרה שלך אין אפשרות לשנות את המינונים של הפרדניזון, וקיימים אף מקרים בהם הבעיה הינה חריפה ואף יש צורך להעלות את המינונים. אני מזכירה, כי האינטרנט נועד אך ורק לתת מידע כללי ומשלים לגבי הטיפול, וכי תמיד יש צורך לפנות לרופא המטפל על מנת שיבחן את המקרה על כל היבטיו ויחליט על הטיפול הראוי. אפרת.

בן שלום, בתוספת למה שציינה אפרת ברצוני להוסיף שמכיוון שתרופה זו באה להחליף הורמונים המיוצרים באופן טבעי בגוף - הפסקת הטיפול חייבת להיות ע"י הורדה הדרגתית של המינון ולא באופן חד ופתאומי. זאת מכיוון שבזמן הטיפול הגוף מפסיק לייצר את ההורמון באופן טבעי ועליו "ללמוד" לעשות זאת מחדש. רפואה שלמה. אבנר

הטיפול בגלוקוקורטיקואידים ( פרדניזון , אותו אתה מקבל , נכלל בקבוצה גדולה של סטרואידים , הנקראים גלוקוקורטיקואידים ) ניתן כטיפול בשני מצבים עיקרים. 1) שורה שלמה של מחלות המגיבות לטיפול בגלוקוקורטיקואידים. 2) מצב בו מסיבה כלשהי קיים חסר בגלוקוקורטיקואידים. 1) במיקרים אלה ישתדל בד"כ הרופא לתת את המינון המינימלי של התרופה שלה מגיבה המחלה, ולתיתו לפרק הזמן הזמן המינימליהאפשרי, וזאת בשל תופעות הלואי הרבות שפורטו כבר בתשובה הקודמת.מתן כמויות גבוהות לתקופה ממושכת עלול גם להצריך ירידה הדרגתית ואיטית מאד, תוך מעקב רפואי צמוד. במקרים כאלו קימת גם האפשרות שלא ניתן יהיה להפסיק לחלוטין את התרופה, והחולה יזדקק למינון אחזקה שלה-כל חייו. 2) שונה המצב כשהגלוקוקורטיקואידים ניתנים להשלמת חוסר. (כמו במיקרה של הרס, חלקי או מלא ,של האיבר שיוצר אותם-הטוחות, או של האיבר האחראי בין היתר על פעילות הטוחות- יותרת המוח.) במיקרהזה-נוהגים לתת מינון שהנו שווה ערך להפרשה יומית נורמלית של גלוקוקורטיקואידים. (במיקרה של פרדניזון 7.5 מ"ג).המינון יותאם, פרטנית, לכל חולה. אין להוריד המינון, והרופא בודאי גם לא ינסה להורידו, אלא אם יש מקום להניח שה "מחסור " עבר. במיקרה אחרון זה ההורדה תהיה איטית, תוך מעקב רפואי צמוד. לאור העובדה שהגלוקוקורטיקואיד הנו הורמון עקה , ( סטרס) , יש , במיקרה וניתן בשל חסר, להכפיל או אף לשלש המינון במיקרה ומופיעה עקה כלשהי (שפעת, מחלת חום כלשהי, שלשולים,טראומה, ניתוח וכו") בכל מקרה של טיפול בסטרואידים יש להקפיד על השר רציף עם הרופא המטפל. לשאלתך השניה: מס גלוקוקורטיקואידים מצויים היום בשימוש בארץ. הם נבדלים זה מזה בחוזקם, אורך חייהם הביולוגיים (כלומר משך פעילותם בגוף ),והצורך להפכם לחומר פעיל יותר בגוף. התרופות ממוינות בהתאם לחוזקם ל "מנות זהות " (equivalent dose ) כלומר מנות שזהות זאת לזאת מבחינת פעילותן הגלוקוקורטיקואידית. ולהלן מס דוגמאות: פרדניזון 5 מ"ג =הידרוקורטיזון 20 מג =קורטיזון אצטט 25 מג =דקסמטזון 0.75 מג.