פורום אורתופדיית ילדים

8147 הודעות
7907 תשובות מומחה

מנהל פורום אורתופדיית ילדים

08/01/2002 | 08:19 | מאת: עירית

שלום, בני בן 13 והרופא חשד שכאבי המפשעה שלו קשורים לאבחנה SLIPPED CAPITAL FEMORAL EPIPHYSIS . מה זה? מה עושים? בתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2002 | 23:18 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום עירית, מצב זה המכונה בקיצור SCFE מתרחש בילדים בגיל העשרה ומתבטא במעין שבר דרך פלטת הגדילה של עצם הירך על יד מפרק הירך. הדבר יכול להיות קשור לנפילה אך מתרחש גם ללא כל חבלה, יכול להופיע באופן כרוני או חריף, יכול להיות קשור למחלות הורמונליות מסויימות ומבנה גוף מסויים. הטיפול מרגע שנעשתה האבחנה הינו ניתוחי וראש הירך מקובע על ידי בורג. אבחנה מוקדמת וטיפול מתאים יכולים למנוע בעיות במפרק הירך לאורך שנים. ממליץ, אם רופאך חושד שזוהי האבחנה ראשית להורות לבנך ללכת עם קביים ללא דריכה ולהשלים את הבירור באופן דחוף לצורך החלטה אם קיים צורך בניתוח. במקרים רבים על מנת למנוע תזוזה של השבר לפני הניתוח מורים לילד לשכב במנוחה מוחלטת. בברכה, ד"ר רון למדן

12/01/2002 | 09:47 | מאת: ירון

י

20/05/2022 | 06:45 | מאת: סלאבה

דוקטור, שלום רב. בתי אמורה לעבור ניתוח, כמתואר על ידך. שאלתי היא: האם קיבוע של העצם מצד אחד לא יצור אסימטריה ולא יפריע לתהליך הגדילה? בכל זאת מדובר בגוף בנמצא בגדילה.

07/01/2002 | 13:44 | מאת: יעל

ביתי בת 10 חודשים מצוננת. כדי להקל על הצינון אנו מנסים לטפטף לאפה מי מלח, מה שלא תמיד מצליח, בצירוף אדים קרים. כיצד עוד ניתן להקל על נשימתה?

לקריאה נוספת והעמקה
07/01/2002 | 23:02 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יעל, כדאי לשאול שאלה זו בפורום ילדים. ד"ר רון למדן

05/01/2002 | 11:35 | מאת: רביד

שלום, בני בן 5 חודשים. בבדיקה שיגרתית אצל רופאת הילדים ובטיפת חלב נאמר לי שאין צורך לקחת את בני לאורטופד ילדים לצורך בדיקת האגן. חברות אמרו לי לא לסמוך על הרופאה ולהזמין תור לבד. שאלתי היא האם באמת יש צורך לבצע את הבדיקה בכל מקרה, והאם לא"אחרנו את המועד"?

לקריאה נוספת והעמקה
05/01/2002 | 23:23 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רביד, קיימות גישות שונות ברפואה לגבי איתור בעייות בפרקי הירכיים בתינוקות. קיימת גישה המחייבת ביצוע אולטרא סאונד לכל תינוק. גישה זו נפוצה בעיקר באיזורים מסויימים באירופה. לעומת זאת, במקומות רבים אחרים בעולם כולל ארה"ב מבצעים את הבדיקה רק לתינוקות בסיכון גבוה מבחינת ההיסטוריה (לדוגמא - מצג עכוז, היסטוריה משפחתית ועוד) או כאשר קיימים ממצאים בבדיקה גופנית המחשידים לבעיה. שתי הגישות מקובלות ולגיטימיות. השאלה הינה באיזו מידה את סומכת על רופא הילדים. אם את סומכת עליו ואין בהיסטוריה הרפואית כדי להחשיד בבעיה הרי שאין צורך באולטרא סאונד. אם המצב אינו כזה ודאי שרצוי לבצע בדיקת אורתופד את בדיקת האולטרא סאונד. בגיל 5 חדשים הדבר אינו מאוחר ועדיין ניתן לטפל אם קיימת בעייה אם כי רצוי לטפל מוקדם ככל האפשר. בברכה, ד"ר רון למדן.

04/01/2002 | 20:01 | מאת: שי

בני חלה בגיל בגיל 3 חודשים ועבר 3 ניתוחים כיום הכל בסדר ,ברוך השם,אולם אשתי בהריון מתקדם ואנו חוששים האם ניתן לבצע בדיקות מוקדמות ולטפל כעת אם חלילה החידק נמצא והאם ניתן לחסן בכל מקרה?

לקריאה נוספת והעמקה
04/01/2002 | 22:22 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום שי, אוסטאומיאליטיס הינו זיהום המערב עצם. הדבר מתרחש כתוצאה מהדבקה ואיננו מצב מולד על כן אין אפשרות לאבחנה בהריון ואין חיסון המכסה את כל החיידקים האפשריים. למעט מיקרים נדירים של חסר חיסוני אשר יכול להיות תורשתי ואשר מתבטא בזיהומים שונים חוזרים ולא רק באוסטאומאיליטיס, המצב איננו תורשתי ואין סיכון מוגבר לילד הבא. בברכה, ד"ר רון למדן

04/06/2007 | 18:08 | מאת: מגי

רציתי לדעת מה זה ממה נגרם ,פתופיזיולוגיה מה תופעות לוואי ,מה הסיבוכים ומה הסיכונים מה שיטות האיבחון ומה הטיפול.כמו כן מה הטווח הגילאים הנפוץ. בתודה מראש

02/01/2002 | 15:57 | מאת: NILI

שלום רב, אחייני בן ה- 3 התלונן מזה כמה ימים על כאבים ברגלים. הוא נשלח למספר בדירות כולל בדיקות דם ונאמר שאולי זה דלק פרקים. תשובה סופית עדיין לא התקבלה. ברצוי לקבל מידעל על הנ"ל , האם תורשתי, ממה זה בא, מה סוג הטיפול, ובאיזה אתר אני יכולה ללמוד על מחלה זו. תודה

02/01/2002 | 22:21 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום נילי, דלקות פרקים בילדים מטופלות בעיקר על ידי ראומטולוגים ועל כן הייעוץ לרוב נעשה דרכם. מדובר בקבוצה של מחלות אשר המשותף להן הינם הסימפטומים הפרקיים המתבטאים כדלקת. המחלות נבדלות זו מזו בגיל ההופעה, מספר הפרקים וגודל הפרקים המעורבים, בסימפטומים הנוספים (חום, פגיעה בעיניים, אנמיה ועוד) ובבדיקות המעבדה. לא ידוע מדוע המחלה מופיעה, בחלק מהסוגים יש שכיחות יתר במשפחות מסוימות והטיפול הינו בעיקרו שמרני - תרופות נוגדות דלקת - סטרואידים. הטיפול האורתופדי,אם נדרש, הינו מאוחר יותר ויכול להגיע עד כדי צורך בהחלפת פרק הירך או הברך - לעיתים נדירות. כאמור, נראה לי שהכתובת לייעוץ הינה ראומטולוג המתמחה בילדים. בברכה, ד"ר רון למדן

03/01/2002 | 07:57 | מאת: nili

תודה על תשובתך

15/06/2003 | 12:47 | מאת: מיכל

שאלת המשך האם בדיקות דם שבהן פקטורים ראומטיים שונים היו שליליים -פוסלים בוודאות דלקת פרקים? בנוסף שאר הפרמטרים בספירת דם ושקיעת דם היו בסדר.

01/01/2002 | 21:05 | מאת: מאירה

היי ושלום. רציתי לשאול . אני אמא לילדה בת 3 חודשים. מהלידה שמתי לב שכפות הרגליים שלה נוטות כלפי פנים. אף אחד מהרופאים לא אמר לי כלום בקשר לזה. וגם לא בטיפת חלב. בגיל חודש הלכתי בעצמי לרופא אורטופד. והוא אמר לי רק לישר לה את כפות הרגליים ולבוא אליו בעוד 4 חודשים. אני שואלת אפשר לתקן דבר כזה? ומתי צריך לטפל? והאם אני לא מפספסת את הזמן לתיקון הפגם? הרגל נוטה כלפי פנים כאילו שהיא דורכת על האצבע הקטנה עם העקב וכף הרגל פונה לאמצע אבל אם מישרים לה עם היד בעדינות היא מתישרת לא נשארת כך.אבל חוזרת לסורה במהירות. איך מתקנים דבר כזה? וכמה זמן זה לוקח.

02/01/2002 | 22:27 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום מאירה בנטייה כפי שתיארת חשוב לבדוק ולראות האם מדובר במצב גמיש הניתן לתיקון בקלות ואשר הינו שכיח בילדים ולרוב ללא השלכות לטווח הארוך, או האם מדובר בעיוות קבוע. מתיאורך עולה שהרגל גמישה ואז תרגילי פיזיותרפיה על ידי ההורים או בעל מקצוע לרוב מספיקים. אם הרגל אינה מגיבה לכך בתוך חודשיים שלושה יש לשקול הצורך בטיפול בגבס. המצב הינו יותר מסובך כשהעיוות איננו גמיש אז יש צורך בתחילת טיפול בגבס ושקילת ניתוח בהמשך אם לא חל שיפור. בברכה, ד"ר רון למדן

02/01/2002 | 22:46 | מאת: מאירה

תודה על התשובה המהירה רציתי לדעת מתי הזמן הכי טוב לתיקון העניין כי הרגל כן גמישה אך חוזרת למצבה הקודם ללא לחץ מלמטה

31/12/2001 | 21:04 | מאת: שירלי

ערב טוב לד"ר למדן בתאריך 24/12/01 הפנתי אליך שאלה לגבי ביתי כיום בת 15 וחצי שמפרק הירך לא חזר וגורם לבעיות, השאלה והתשובה שלך נמחקה מדוע? יכול להיות משום שפנתה אלי איזו עו"ד לגבי תביעה לרשלנות? חשובה לי התשובה שלך על מנת שאוכל לפנות שוב לאורטופד ולבקש צילום מסוים שציינת ואנני זוכרת. יכול להיות "לראות עם המקום שמור"? משהו כזה. בתודה על סבלנותך האמא המודאגת

לקריאה נוספת והעמקה
31/12/2001 | 22:38 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום שרלי, כעיקרון, בגיל חמש עשרה וחצי נערה הינה לרוב בוגרת מבחינת מערכת השלד וההתייחסות אליה הינה בהתאם. אינני יכול להתייחס להיסטוריה שציינת בשל היעדר נתונים מספיקים. בשלב זה ההחלטה אם ואיך לטפל מתבססת על סימפטומים (אם קיימים) וצילומים סטנדרטיים של האגן ופרק הירך (צילום בשני מנחים - קדמי/אחורי וצידי). לעיתים קרובות כחלק מתהליך תיכנון הניתוח מתבקש גם CT של הפרק עם רהקונסטרוקציה תלת מימדית. אילו הם פרטים טכניים שאני משוכנע שהרופאים שהסבירו לך על הצורך בניתוח מודעים להם. אינני יודע מדוע השאלה איננה מופיעה באתר - את מוזמנת לשאול את הנהלת האתר ולבקש את תגובתם. מקווה שהצלחתי ענות על שאלותייך בברכה, ד"ר רון למדן

07/01/2002 | 10:54 | מאת: אהוד ארנון

שלום לד'ר למדן ולפורום הנני נכה צה"ל לאחר פגיעה גבית (שבר קומפרסיבי של חוליות מותניות) ורגל שמאל (נזק בשסתומים וורידיים, ברך ובעיות עצביות) , לאחר נפילה(צניחה) מגובה של 1600 רגל (נר כמעט מושלם!!!!),האירוע היה בשנת 1963. בשנת 97 הופיע כאב והגבלה בתנועה של פרק ירך ימין . לאחר טיפול בתא לחץ (100 צלילות) ה-AVN נעלם מהאספקט הדימותי אך הסבל עדין קיים וכמו גם ההגבלה בתנועה ממושכת. 1. חשוב לי לדעת מהו הקשר (אם קיים) בין ה - AVN לפציעה בעבר או לחילופין להשפעה של אופן הליכתי (עומס יתר על רגל ימין ). היות וכל מי שעבר אירוע דומה או זהה לשלי לא נשאר בחיים, אין לכן כל אינפומציה או ניסיון (למיטב הבנתי הצנועה) במקרים מסוג זה. הנני מחפש סיוע בהבנת המנגנון האפשרי להתפתחות AVN כתוצאה מפציעה או מנזק לאחר פציעה בעלת אופי של אימפקט (התנגשות אלימה ) עם השפעה מאוחרת. תודה על שיתוף הפעולה . אהוד ארנון

30/12/2001 | 14:31 | מאת: יעל

לד"ר למדן - ראשית רב תודות על תשובותיך. נטינו שלא לעשות את הצילום לילד, בעקבות תשובותיך אנו מאוד מתלבטים בנושא. אבקש מאוד אם תוכל לומר לנו נתונים סטטיסטיים לגבי שכיחות התופעה של לוקסציה שנוצרת בחודשים הראשונים? יש לציין שאני נולדתי עם הלוקסציה שהייתה לי - האם זה מוריד סיכוי ללוקסציה שתתפתח בחודשים הראשונים? האם זה משנה במבחינת הטיפול אם לוקסציה מטופלת בגיל 6 חודשים או מאוחר יותר? היות ובדיקת סקירת המערכות, אולטראסאונד בגיל חודש, ובדיקת אורטופד בגיל-3 - 4 חודשים היו תקינות, האם האפשרות היחידה היא חלילה לוקסציה שהתפתחה בחודשים הראשונים? אם כך האם בדיקת אורטופד יכולה לשלול זאת? אם השיקול הוא ההיסטוריה המשפחתית - ושוב הלוקסציה שלי הייתה מולדת, האם אצטרך לעשות צילום לכל ילדי? חשובים לנו מאוד נתונים על שכיחות לוקסציה שמתפתחת בחודשים הראשונים, האם זו תופעה שכיחה? המון המון תודה!!!!!!!

לקריאה נוספת והעמקה
30/12/2001 | 23:01 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יעל, מומלץ לבצע צילום כאשר קיימת קיים ספק בבדיקה הגופנית (לדוגמא - הגבלה בפישוק) או ממצא לא תקין באולטרא סאונד בתינוק לקראת גיל חצי שנה. היסטוריה משפחתית בלבד איננה מהווה סיבה לביצוע צילום. אם כפי שאת כותבת - בדיקת האורתופד והאול טרא סאונד היו בגדר הנורמה הרי שחזרה על בדיקה אורתופדית, אם עדיין יש לכם ספקות, צריכה להספיק. אינני מכיר סטטיסטקה לגבי שכיחות התפתחות תת פריקה בתינוק במקרה של בדיקה ואולטרא סאונד תקינים, אולם קיימים דיווחים חד משמעיים בספרות על מקרים בהם הבדיקה והאולטרא סאונד היו תקינים בילוד והתפתחה תת פריקה או פריקה בהמשך. שוב, אני מבין את ההסתייגות מצילום אולם אם קיים חשש כלשהו, התועלת מגילוי בעיה בפרק הירך בגיל 6 חדשים עולה משמעותית על הנזק האפשרי של הקרינה. הטיפול בגיל 6 חדשים הינו יחסית פשוט לעומת הטיפול בגילאים מאוחרים יותר. בשורה התחתונה, אם אתם סומכים על בדיקת האורתופד והאולטרא סאונד - אין צורך המשך בירור. אם אינכם סומכים- הדרך הפשוטה ובטוחה הינה ביצוע צילום. בברכה, ד"ר רון למדן

27/12/2001 | 18:13 | מאת: יעל

ראשית תודה על תשובתך הקודמת, האם ניתן לעשות שוב אולטראסאונד ולא רנטגן? (הילד בן חצי שנה)

29/12/2001 | 22:33 | מאת: ד"ר רון למדן

כן, בגיל חצי שנה עדיין ניתן לקבל מידע מאולטרא סאונד. עם זאת, הקרינה כל כך מינימלית והמידע מהצילום הינו עדיף ועל כן אני ממליץ צילום. בברכה, ד"ר רון למדן

27/12/2001 | 14:15 | מאת: חגית

איך יודעים אם לילד יש פלטפוס האם בדיקת אורטופד צריכה להיות בדיקת התפתחות שגרתית? יש לי שני ילדים בני 6 ובת שנה את מי מהם צריך לבדוק ושאלה אחרונה האם הדבר תורשתי שכן אני סבלתי מפלטפוס ובזמנו תמיד הזמינו לי נעליים מיוחדות.

לקריאה נוספת והעמקה
29/12/2001 | 22:36 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום חגית, אנא קראי באתר האורתופדיה את הכתבה שלי בכותרת "הפלטפוס והאמא היהודיה". אין צורך בבדיקת אורתופד שגרתית ורופא הילדים אמור להיות מסוגל לאבחן - אם קיימת בעייה. לא ידוע לי על הופעה תורשתית של פלטפוס אלא במקרים מאוד מסויימים של בעייה במבנה עצמות כף הרגל לעיתים נדירות. אם הפלטפוס שלך "עבר" מאז הילדות הרי שהוא היה מהסוג שאיננו בעייתי ושלרוב אינו מצריך טיפול. בברכה, ד"ר רון למדן.

26/12/2001 | 17:28 | מאת: עומר

לפני כמה חודשים קניתי מיטה מתוצרת "וידר". הבעיה היא שאני חושב שהחברה היא לא בעלת מוניטין רב כל כך (אצלי המינימלי 10 שנים). אני מתכוון לקפיצים,לאיכות הבד, צבעים וכו'. שימו לב: גם אחי ואחותי ישנים בה! נ.ב. אני בעצמי ילד ובבקשה תענו.....

לקריאה נוספת והעמקה
26/12/2001 | 23:00 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום עומר, לא ברור לי אם ומה השאלה. בכל מקרה, באתר זה אנו נמנעים מלפרסם או לחוות דעת על גורמים מסחריים - מה עוד שלא קיימת בדיקה אורתופדית סטנדרטית למיטות. בהצלחה ולילה טוב, ד"ר רון למדן.

26/12/2001 | 16:43 | מאת: יעל

לי הייתה לוקסציה - ובגיל 8 חודשים שכבתי עם גבס מספר שבועות. גם לאבי הייתה לוקסציה קשה - שלא טופלה ולכן הוא צולע. גם לבת דודה של אמו של בעלי הייתה לוקסציה שאלתי - בני התינוק - עשינו לו סקירת מערכות בחודש רביעי אצל ד"ר ברונשטיין מחיפה - שאמר חד משמעית שלא תהיה לוקסציה. עשינו לו בגיל חודש אולטראסאונד- שהיה תקין לחלוטין ונקבע שאין לוקסציה. בגיל 3 חודשים בבדיקה התפתחותית הרופאה אמרה לי שיש לו קפלים לא סימטריים (נכון) והגבלה בפיסוק, הלכנו לרופא אורטופד שקבע חד משמעית שאין לו מגבלה בפיסוק, ואמר שהאולטראסאונד בגיל חודש תקין ולכן בוודאות אין לוקסציה. אבל למרות שהוא אמר שאין לו לוקסציה, הוא המליץ על בדיקת רנטגן "כדי לסגור את הנושא" אנחנו מאוד לא מעוניינים לעשות רנטגן לתינוק האם בדיקות האולטראסאונד התקינות (כולל סקירת מערכות) ובדיקת האורתופד אינם מספיקים? האם לדעתך כדי לעשות לתינוק בדיקת רנטגן כי באמת יש ספק בנושא? מה משמעות חוסר הסימטריה בקפלים? ואגב מה הסיכון ברנטגן ובאיזה גיל מומלץ לעשות את הבדיקה? תודה רבה!!!!!!!

26/12/2001 | 23:07 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יעל, בעבר חשבנו שכל המקרים בהם קיימת בעייה בהתפתחות מפרק הירך הינם מולדים. כיום אנו יודעים שחלק מהמקרים אכן מולדים אולם חלקם מתפתחים בחודשי החיים הראשונים ועל כן מומלץ מעקב בתקופה זו גם אם הבדיקות שציינת היו תקינות. לאור ההיסטוריה המשפחתית אני מסכים עם ההמלצה לבצע צילום. החשיפה לקרינה הינה מינימלית ובבנים ניתן לכסות את האשכים בכיסוי עופרת ובכך להקטין עוד יותר את חשיפתם לקרינה. הצילום ייתן נתונים יותר מדוייקים על התפתחות פרקי הירכיים. לקראת גיל חצי שנה הצילום הינו אמין מספיק כך שאם הוא תקין הסיכון לבעייה בעתיד הינו קטן ביותר. חוסר הסימטריה בקפלים יכול להוות סימן לבעיה באחד מפרקי הירכיים אולם סימן זה מופיע לעיתים גם בילדים ללא כל בעייה ועל כן הינו מאוד לא ספציפי. בברכה, ד"ר רון למדן

24/12/2001 | 21:03 | מאת: אביבה

שלום ד"ר , בני בן 3 וחצי , סובל מצליעה וכאבים ברגל שמאל. יצויין כי בכל המקרים התופעה הופיעה לאחר מחלה ויראלית (צינון , שיעול וכו') אינו סובל מחום ו/או תופעות לוואי אחרות. בבדיקה שביצענו (ע"י רופא מטפל ובבית חולים) לפני כשנה , נאמר לנו כי התופעה שכיחה ואין מה לדאוג. אך מאז הבדיקה התופעה חוזרת בתדירות של כל התקררות. שאלתנו : האם יש צורך להרחיב את מעגל הבדיקות ו/או התיעציות מומחים?

25/12/2001 | 08:38 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, אכן צליעה וכאבים במפרק הירך שכיחים כשבועיים לאחר מחלת חום. אנו סבורים שהדבר מהווה ביטוי לתגובה מאוחרת לחידק או ווירוס. במרבית המקרים אין סיבה לדאגה והצליעה חולפת מעצמה. כמובן שכאשר הדבר קורה יש צורך בבדיקת אורתופד לשלילת זיהום חריף בפרק שמצריך טיפול אגרסיבי. ייתכן שהמקרה שאת מתארת הינו אירועים חוזרים של תופעה זו אולם לפני שהייתי מאבחן זאת כך מומלצת ביקורת אורתופד וצילום של הפרק לשלילת סיבות אפשריות אחרות לצליעה חוזרת. הצילום יכול להתבצע במסגרת קופ"ח ולאו דוקא בעת התקף של הכאבים. בברכה ד"ר רון למדן

26/12/2001 | 09:02 | מאת: נינה

בני בן 9.5 וסובל מדי פעם מכאבים וצליעה ברגליו - צילום שנעשה פעמיים בקופת חולים לא הראה כל שינוי גרמי - כך נרשם בתוצאות - אבל הילד עדיין סובל מדי פעם מצליעה וכאבים בעקב כף הרגל. מה עוד כדאי לעשות?

24/12/2001 | 09:40 | מאת: שיר

שלום, ביתי בת השנתיים התעוררה הלילה והתלוננה כי הברך כואבת לה, האם יכול להיות בגיל כזה כאבי צמיחה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
25/12/2001 | 08:42 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום שיר כל הנושא של כאבי צמיחה איננו ברור דיו. אנו יודעים שבגילאים מסויימים מופיעים כאבים שאיננו יודעים את מקורם. כאבים אלו אינם קשורים לחבלה וחולפים מעצמם. בהיעדר אבחנה נוח לכנות כאבים אלו בשם כאבי גדילה. בגיל שנתיים כאבים לרוב הינם מסיבה אחרת - חבלה לאיזור מוקדם יותר, זיהום, התכווצות שרירים וכו'. אם הכאב חלף מיידית הרי שסביר שאין המדובר בחבלה או זיהום. אם הכאב נשאר - כדאי להתייעץ ברופא המטפל. בברכה, ד"ר רון למדן

22/12/2001 | 01:36 | מאת: שוש

בעת הליכתו של בני בן ה3 כפות רגליו נוטות באופן בולט פנימה ביקרנו אצל אורטופד ולידבריו זה טבעי ויסתדר עם הזמן. האם כך הדברים? או רצוי שנראה עוד רופא? תודה.

22/12/2001 | 21:59 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום שוש, סיבוב פנימי של הרגל יכול לנבוע מסיבוב של הירך, השוק או בכף הרגל. בתלות במיקום הסיבוב יש להחליט על הצורך או התיזמון של הטיפול. אם הסיבוב נובע מכף הרגל עצמה הרי שטיפול בגבס או נעליים מיוחדות יכול לעזור. סיבוב של השוק או הירך מצריך רק מעקב שכן במרבית המקרים הדבר מסתדר בעצמו. בברכה, ד"ר רון למדן

20/12/2001 | 17:34 | מאת: עידית

שלום רב בתי (כמעט בת חמש) שברה את יד ימין, סמוך לפרק כף היד. בצילום אובחן שבר ,ענף ירוק" ועוד סדק קטן. היד גובסה לשבועיים. לאחר הסרת הגבס היא מתפקדת מצויין. האם יש צורך בצילום נוסף ע"מ לוודא שהכל בסדר? תודה מראש, עידית

22/12/2001 | 22:02 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום עידית, אם המדובר בשבר מסוג ענף ירוק ללא עיוות משמעותי בצילום הראשון ואם כעת הילד ללא סימפטומים או עיוות נראה לעין הרי שצילום איננו הכרחי. אם אינך בטוחה, הקרינה של צילום נוסף הינה זניחה וניתן לבצע זאת ללא קושי. בברכה, ד"ר רון למדן

19/12/2001 | 13:21 | מאת: גאיה

שלום רב בני בן חמישה וחצי חודשים כאשר אני מעמידה אותו על הברכיים שלי או על שולחן הוא אינו תומך ברגיו והן מתקפלות יש לציין שכאר הוא שוכב הוא בועט ברגיו המון ובעיטות חזקות שאלתי היא מתי הוא אמור לייצב את רגליו כמו כן הוא עדיין לא מתהפך באיזה גיל אמורים להתחיל להתהפך תודה מראש גאיה

22/12/2001 | 22:05 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום גאיה, ילדים מתפתחים בקצב שונה ולעיתים אף מדלגים על שלבים בהתפתחות מבלי שהדבר משפיע על ההתפתחות הסופית. אם הילד מניע את רגליו ללא קושי בשכיבה הרי שאי רצונו לשאת משקל בשלב זה איננו מדאיג שכן עמידה מופיעה לרוב מעט יותר מאוחר. לגבי ההתהפכות, אכן בגיל זה מתחילים הילדים להתהפך אך איחור קל או אף דילוג על שלב זה איננו מדאיג. מה אומר על כל זה רופא טיפת חלב? ד"ר רון למדן

18/12/2001 | 14:37 | מאת: אביבה

שלום! בני בן 10 חודשים. עשיתי לו צילום בירכיים כייוון שלא עשיתי את האולטראסאונד בגיל 3 חודשים. הייתי רוצה לדעת מה יהיו ההשלכות בעתיד במקרה שיתברר שהצילום מראה על משהו לא תקין. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה
18/12/2001 | 22:13 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום אביבה, קשה לענות על שאלה זו שכן הממצאים יכולים להיות קלים מאוד או משמעותיים מאוד וגם בגיל 10 חדשים עד מספר שנים ניתן עדיין לטפל ולהגיע לתוצאות טובות. אני מציע שתכתבי מה היה פיענוח הצילום ואז אנסה לתת לך יותר מידע. בברכה, ד"ר רון למדן.

19/12/2001 | 08:29 | מאת: אביבה

אז ככה: הלכתי אתמול לאורתופד כללי (גם מבוגרים וגם ילדים) והוא אמר שלפי מה שנראה לו הצילום בסדר והוא לא רואה שום בעייה, ושבקשר לכך שכפות הרגליים שלו םונות החוצה, זה יסתדר עד גיל שנתיים בערך. בכל מקרה, הוא אמר לי ללכת לקבל חוות דעת נוספת מאורתופד ממומחה לילדים ברמה"ש, רק בשביל השקט הנפשי שלי (כך הוא אמר). ושאלתי אותו אם נראה לו שלאורתופד הזה תיהיה תשובה אחרת הוא אמר שלא. אז רציתי לשאול אם זה באמת הכרחי שנלך עד רמה"ש כי זה קצת רחוק? ואם עליי להיות רגועה מעכשיו? תודה רבה על תשובותיך הקודמות ואודה גם על תשובה זו. אביבה.

17/12/2001 | 21:01 | מאת: טליה

במישפחתי מזה דורות קיימת תסמונת "neill patela" שאצל חלקנו באה לידי ביטוי יותר מאצל אחרים הנושא לא כל כך מוכר בארץ ולפני שיחליטו לנתח את ביתי הקטנה (בת 5) הייתי מעוניינת לקבל חומר על הנושא ו/או שמות של אורטופדים המכירים תסמונת זו מודה לכםמקרב לב טליה.

לקריאה נוספת והעמקה
17/12/2001 | 22:32 | מאת: פרופ' צבי צדיק

בעלי המידע הם הגנטיקאים פני למקצוע המתאים ותקבלי תשובה אינפורמטיבית אם לא תצליחי נעזור לך פרופ צבי צדיק www.gdila.co.il

17/12/2001 | 23:03 | מאת: טליה

תודה רבה על הענות כל כך מהירה . אני זקוקה לאורטופדים שמכירים את הבעיה כי בתי נולדה עם כף רגל הפוכה לגמרי דר אידלסון כמדומני בביח פוריה מבלי להכיר את הבעיה פתח את כף הרגל והפך אותה לצד הנכון וגיבס אותה .כל שבוע החלפנו גבס. למעשה הוא הציל את רגלה ואותה מנכות. אבל הילדה גדלה וגיד אכילס קצר וכף הרגל מעט מעוותת .כף הרגל קטנה ב23 לחודש אנו נוסעים לביח דנה כדי להחליט מתי לנתח זה ברור שהיא זקוקה לניתוח.הייתי מעוניינת לשמוע חוות דעת נוספת על זו של פרופסור וינטרוב שיש לי המון הערכה אליו. אני פשוט מפחדת מניתוח שיוכל להזיק לילדה .במיוחד מכיוון שהתיסמונת הזו לא שכיחה ולא תמיד ברור לאן וכיצד כף הרגל והרגל עצמה מתפתחים. שוב תודה על התייחסותך המהירה טליה

17/12/2001 | 23:33 | מאת: ד"ר אסא לב-אל

פרופ' צדיק ברוך הבא בצל קורתנו כיון שזו הפעם השניה שאני מוצא את שמך בפורום אני מבין שהעניין מענין אותך ואני שמח. אבל יש לי כמה הערות . ראשית לעניין גידול תאי סחוס צביקה נבו ידידי משכבר הימים אינו עוסק בגידול התאים לצרכי השתלה . שנית בעניין תסמונת פיקה ציפורן דומני שהבעיה שהועלתה כאן אינה בתחום הגנטי אלא בתחום המאד מעשי של תיקון עווגים ( דפורמציות ) ענין שהעוסקים בו עדיין שואלים את הטכניקות שלהם מן החקלאים. מכל מקום אשמח מאד להזדמנות להתוכח עמך או לחלופין להסכים עמך בעתיד. שלך דר' א.. לב-אל

17/12/2001 | 23:36 | מאת: ד"ר אסא לב-אל

מכיון שמסיבות היסטוריות שלא הצלחתי להתגבר עליהם אני מקבל גם את הדואר של עמיתי דר' רון למדן מצאתי עצמי עונה מבלי משים למכתבו של פרופ' צדיק כשאני בפורום של דר' למדן. אני מתנצל על הפלישה למרות שאני יודע בודאות שרון ממש לא מודאג. אסא לב-אאל

18/12/2001 | 22:28 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום טליה, ראשית כל הכבוד! הצלחת לעורר עניין רב בפורום ואני כמובן שמח על כך. למען קוראים שאינם בקיאים בסינדרום מספר מילים עליו. הסינדרום תואר לראשונה בשנת 1897 ומאז תוארו מעל 400 אנשים עם הסינדרום. הסינדרום מועבר בצורה דומיננטית עם דרגות שונות של ביטוי. המעורבות הינה בציפורניים ( כ 98% של המקרים) ומתבטאת בשינויי צורה וצבע של הציפורן ובעצם הפיקה (פטלה) אשר חסרה או קטנה במעל 90% של המקרים. איזורים נוספים שנפגעים הינם המרפקים, עמוד השדרה הכליות העיניים ועוד. אינני יודע למי בארץ קיים ניסיון רב בטיפול בסינדרום זה שכן אני חושש שאין מספיק חולים על מנת שמשהו יצבור נסיון כזה. אולם, אני מסכים שהטיפול בבעיות הינו ברובו טיפול אורתופדי על פי הכללים התקפים גם במצבים דומים אחרים. כפי שראיתי כבר קיבלת הזמנות לחוות דעת ואני בטוח שבין טבריה ותל אביב תמצאי מידע רב. אני טיפלתי עד כה רק בילד אחד עם סינדרום זה ועל כן אינני מחשיב עצמי כבעל ניסיון. אם השאלה תהיה ספציפית לגבי בעיה מסוימת אשמח לברר בספרות ואצל אורתופדים אחרים ולהעביר לך כל מידע נוסף שאמצא. בברכה, ד"ר רון למדן

בתחילה אציין- כי לי יש הפרעה קשה בהתפתחות הציפורניים, הפרעה במבנה פיקת הברך, וחוסר יכולת לכופף את הפרק הדיסטלי באצבעות כפות הידיים. זו ככל הנראה תכונה משפחתית עם חדירות שונה כיוון שהיא קיימת בדרגה זו או אחרת גם אצל אחד מאחיי, אצל אבי, 2 דודים, וסבתא (אם אבי). המוצא הוא עיראקי. כיום יש לי בת בריאה ללא התסמונת בת 8 חודשים. לאחי (כנראה נושא גן התסמונת) היה הריון שהופסק לאחר שהתגלו בו SEVERE BILATERAL TWISTED LEGS. כיום אני בהריון שני - שבוע 18+5 , בו התגלתה ככל הנראה התסמונת בכפות הרגליים, כפי שיפורט לקמן: לאחר שהתייעצתי עם פרופ' ירון יובל, לדעת הפרופ' קיימת סבירות גבוהה כי העובר לוקה בהפרעה זו של NPS עם פגיעה משמעותית לפחות בכפות הרגליים ואולי גם במערכות אחרות (ממצאים שלא נראו בסקירה מוקדמת + משלימה - כרגע אני בשבוע 18+5)הומלץ לנו לקבל חוות דעת מאורטופד ילדים העוסק בניתוחים של מצבים אלה. בסקירת מערכות ראשונה - ברגל שמאל תנוחה לטראלית של כף הרגל ללא קלאבפוט. מוקד אקוגני בחדר שמאל. בסקירה ראשונה משלימה - ברגל ימין חשד לקלאבפוט, ברגל שמאל הודגמה שוב רוטציה לטראלית של השוק וכף הרגל. אודה לקבלת חוות דעת נוספת ו/או מידע נוסף (אולי אופטימי) להמשך הריון כמתואר לעיל. רחלי.

בתחילה אציין- כי לי יש הפרעה קשה בהתפתחות הציפורניים, הפרעה במבנה פיקת הברך, וחוסר יכולת לכופף את הפרק הדיסטלי באצבעות כפות הידיים. זו ככל הנראה תכונה משפחתית עם חדירות שונה כיוון שהיא קיימת בדרגה זו או אחרת גם אצל אחד מאחיי, אצל אבי, 2 דודים, וסבתא (אם אבי). המוצא הוא עיראקי. כיום יש לי בת בריאה ללא התסמונת בת 8 חודשים. לאחי (כנראה נושא גן התסמונת) היה הריון שהופסק לאחר שהתגלו בו SEVERE BILATERAL TWISTED LEGS. כיום אני בהריון שני - שבוע 18+5 , בו התגלתה ככל הנראה התסמונת בכפות הרגליים, כפי שיפורט לקמן: לאחר שהתייעצתי עם פרופ' ירון יובל, לדעת הפרופ' קיימת סבירות גבוהה כי העובר לוקה בהפרעה זו של NPS עם פגיעה משמעותית לפחות בכפות הרגליים ואולי גם במערכות אחרות (ממצאים שלא נראו בסקירה מוקדמת + משלימה - כרגע אני בשבוע 18+5)הומלץ לנו לקבל חוות דעת מאורטופד ילדים העוסק בניתוחים של מצבים אלה. בסקירת מערכות ראשונה - ברגל שמאל תנוחה לטראלית של כף הרגל ללא קלאבפוט. מוקד אקוגני בחדר שמאל. בסקירה ראשונה משלימה - ברגל ימין חשד לקלאבפוט, ברגל שמאל הודגמה שוב רוטציה לטראלית של השוק וכף הרגל. אודה לקבלת חוות דעת נוספת ו/או מידע נוסף (אולי אופטימי) להמשך הריון כמתואר לעיל. רחלי.

26/05/2013 | 21:07 | מאת: אתי

האם יש חידוש בנושא נייל פטלה מאז תגובת דר רון למדן בשנת 2001 היום נודע לי כי הנכד שלי בן שנתיים סובל מתסמונת זו. האם יש תרופה/טיפול?

18/03/2014 | 00:05 | מאת: מאיה

ראשית, עלי להודות שאני מופתעת לגלות את הפורום הזה, ועוד יותר מכך - שיש בארץ מקרים נוספים של תסמונת זו, מלבד אחי ואנוכי. בילדותנו (שנינו כבר מתקרבים ל-40), היינו תחת מעקב בבי"ח קפלן, אצל ד"ר לוי, ונותחנו להסרת ראש הרדיוס במרפק בגיל 17-18 אצל ד"ר בן יצחק וד"ר בן מאיר (ז"ל). סימפטומים נוספים הקיימים אצלנו: פטלה קטנה מאוד, עיוות ציפורניים (אצלי בעיקר באגודל, אצל אחי ציפורנייפ שסועות בכל האצהעות). אני עוברת בימים אלה בדיקות גנטיות לקראת הריון. האם יש לכם המלצה: מה לבדוק? האם ניתן לבדוק גם אצל האב המיועד - האם הוא נשא? כמו כן - האם ניתן לתקן את מצב במרפקים בגיל צעיר? אולי כבר לאחר הלידה? בתודה מראש.

23/09/2018 | 01:10 | מאת: ילדה בת 13 הסובלת מהסינדרום

שלום,שמי שירה ואני נערה בת 13 סובלת מהסינדרום נייל פולה באזור הציפורניים בלבד כרגע הציפורניים גדלות מאוד לאט וגדלות מעוותות. הסינדרום עובר אצלנו במשך דורות (גנטי) אשמח לחוות דעת כדי לדעת אם יש בעולם אפשרות לניתוח/ תרופה כלשהי. אם אכן יש תרופה או ניתוח כלשהו אשמח אם תציינו זאת בתגובתכם. תודה והמשך ערב מצוין לכולם! טוב לראות שפורום שעוסק בעניין שכזה פעיל. טוב לדעת שאני לא היחידה שיש לה את הסינדרום הנ״ל

21/09/2021 | 12:15 | מאת: משה

אני בן 70, עם NPS. "זכיתי" במסגרת התסמונת לכשל כלייתי וכבר קרוב לדיאליזה. שימו לב - זו תסמונת משוגעת. אפשר ללקות ולהוריש את כל התמינים או רק את חלקם, וגם אלה ברמות חומרה שונות. על כן רצוי לעשות בירור גנטי של העובר, אתם לא רוצים להביא ילד שיסחוב על עצמו נכות בדרגות שונות או מחלה כלייתית חשוכת מרפא. כיום ניתן לייצר מספר עוברים בתהליך IVF ואת הבירור הגנטי לעשות עליהם בטרם ההחזרה לרחם. יש גם אפשרות לעשות בירור גנטי אחרי ההחזרה לרחם באמצעות בדיקת סיסי שיליה, אך זה הליך פולשני שיש עימו סיכון להריון. לנו יש זוג תאומים שהם הראשונים בעולם שהובחנו ספציפית כבריאים מהתסמונת. סיסי השיליה נלקחו בשבוע 16 בבי"ח שיבא ע"י דוקטור משה פרידמן ונשלחו לפרופסור איאן מקאינטוש בארה"ב, שהוא הגנטיקאי שזיהה שבועיים לפני כן את הגן הספציפי - LMX1B. כן, זה היה מרוץ צמוד...

17/12/2001 | 20:01 | מאת: עירית

שלום בני בן שנתיים ושלושה חודשים ואנו עומדים להעביר אותו למיטת ילדים/נוער איזה מזרון מתאים לגיל כזה גומי אוויר, קפיצים,? תודה עירית

18/12/2001 | 22:30 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום עירית, בשל התלבטות דומה ערכתי לא מזמן סקר של הספרות הרפואית. המסקנה היתה שאין תשובה מדעית מקובלת לשאלתך. קרוב לודאי שמזרון נוח שאיננו רך מידי (בדיוק כזה שהיית קונה לעצמך) הינו המתאים ביותר לילד. בברכה, ד"ר רון למדן

13/12/2001 | 12:54 | מאת: גני

הילדה בת חודשיים והלכנו לאורטופד שלא עשה אולטרה סאונד - זה חיוני כן לעשות? לא שנמצאה בעיה אלא להיות שקטים...

לקריאה נוספת והעמקה
13/12/2001 | 23:52 | מאת: דנה

ממה שאני יודעת (יש לי שתי בנות) מאוד חשוב לעשות אולטרסאונד פרקי הירך עד גיל 6 שבועות. פשוט ללכת לרופאת משפחה ולבקש הפנייה. רק בשביל השקט הנפשי שלנו כהורים.

14/12/2001 | 06:59 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום גני קיימות גישות שונות לבעיה של פריקה מולדת של מפרק הירך. במקומות מסויימים בעולם כל ילוד עובר אולטרא סאונד פרקי ירכיים בסביבות גיל 6 שבועות. במקומות אחרים, הדבר שמור רק לילודים עם סיכון גבוה (לדוגמא, סיפור משפחתי של בעיות דומות, לידה במצג עכוז ובעיות נוספות במערכת השלד המופיעות בשכיחות גבוהה יחד עם פריקת הירך). גם בארץ קיימות גישות שונות והנוהל הינו מקומי. חשוב לזכור שגם תשובת אולטרא סאונד תקינה איננה שוללת התפתחות פריקה בהמשך. באם יש לך ספקות בנושא הדבר הפשוט ביותר הינו לבקש הפנייה ולבצע את האולטרא סאונד (שאיננו כרוך בשום תוצאות לואי). בברכה, ד"ר רון למדן

18/12/2001 | 14:42 | מאת: אביבה

לפני ששאלתי את השאלה לא שמתי לב שכבר דובר על הנושא. לא ידעתי שכ"כ חשוב לעשות את הבדיקה הזאת כ"כ מוקדם ואני פוחדת שכבר מאוחר מדיי. היום אני צריכה ללכת לאורטופד שיבדוק את הצילום. אני נורא פוחדת. כף הרגל של בני קצת חיצונית ואמרו לי בבדיקת התפתחות אתמול שהפישוק ניראה בסדר אבל צריך לבדוק בכל אופן. אני ממש במתח, אני מקווה שהכל בסדר. אביבה

13/12/2001 | 12:16 | מאת: דורית

שלום רב. בני בן 8 חודשים. אחת מכפות רגליו פונה פנימה ואינה ישרה. ביקרנו אצל אורטופד לפני כשלושה חודשים והוא אמר שהבעיה תסתדר ואין צורך בטיפול. שאלתי היא האם אכן הבעיה תסתדר? האם יש צורך בפיזיוטרפיה? האם חוסר טיפול יכול לגרום לכך שלא ניתן יהיה לתקן את הבעיה בעתיד?

14/12/2001 | 07:03 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום דורית, סיבוב פנימי של כף הרגל יכול לנבוע מסיבוב בגובה הירך, השוק או כף הרגל עצמה. אם הסיבוב הינו בכף הרגל הרי שפיזיותרפיה, גבסים ו/או נעליים מיוחדות הינן הטיפול המומלץ בשלב זה. אם הסיבוב הינו בירך או בשוק הרי שאכן הדבר חולף לרוב בעצמו, אין טיפול שמרני ואם בכל זאת הבעיה נשארת הרי שבמקרים נדירים מאוד אכן נשקל ניתוח בגיל יותר מאוחר. בברכה, ד"ר רון למדן

12/12/2001 | 15:23 | מאת: יעל

קראתי את התשובה בענין "תכונות" הנעל הראשונה. הייתי רוצה לדעת האם יש חשיבות לבליטה המצויה בתוך הנעל (באזור הפלטפוס) מאחר ונתקלתי בנעלי תינוקות שהפנים שלהם שטוח לחלוטין. האם, אם כן, יש חשיבות לבליטה?

14/12/2001 | 07:06 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יעל, "תחושת הבטן" הינה שנעליים עם הגבהה באיזור הקשת האורכית נוחות יותר (כמו במבוגרים). אולם, מכיון שאנו יודעים שילדים שמעולם לא הלכו עם נעליים אינם סובלים משכיחות יתר של בעיות בכפות הרגליים, הרי סביר להניח שהחשיבות האורתופדית של ההגבהה הינה שולית. גודל מתאים של הנעל הינו ללא ספק גורם יותר חשוב משאר המשתנים. בברכה, ד"ר רון למדן

11/12/2001 | 16:09 | מאת: חגית 1

שלום יש לי בת בת 11 ח' היא עומדת מגיל 9 ח' ומגיל 10 ח' צועדת סביב רהיטים אך היא אינה עומדת עמידה עצמאית היא עוזבת את שתי ידיה רק אם היא יכולה להישען עם הבטן .היא למשל לוקחת כסא ודוחפת אותו כשהיא כמעט נופלת היא עושה מספר פסיעות בכדי להתקרב אליו מה פרק הזמן (הממוצע) שעובר מעמידה עצמאית ועד הליכה עמצאית האם התפתחותה נורמלית?

11/12/2001 | 23:58 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום חגית, התפתחותה של ביתך נורמלית לחלוטין ואולי אף מהירה מעט מהממוצע. אין משמעות לספירת הימים,שבועות או חדשים בין שלבי ההתפתחות שכן קיימת שונות רבה בין ילדים. בכל מקרה , ילדה שעומדת בגיל 9 חדשים הינה מפותחת היטב ואין מקום לדאגה. בתוך חודשיים עד שלושה לכל היותר צפוי שביתך תלך טוב יותר ואף תעשה זאת באופן עצמאי. בברכה, ד"ר רון למדן

בכותרת : האם יכול להיות קשר לבעיה אורטופדית? מקווה שזה לא משהו אישי :) חג שמח!!! יעל

סליחה : ה - 12\7

11/12/2001 | 23:59 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, לא, אין כאן כל בעיה אישית. נא ראי התשובה בסמוך לשאלה. ד"ר רון למדן

09/12/2001 | 20:47 | מאת: נעמי

שלום רב, יש לי תינוקת בת חודש וחצי. כשהיא נולדה גילינו אסימטריה באף ובצואר והסתבר כי היא היתה בתנוחה קבועה ברחם ללא אפשרות להסתובב ולהתנועע ולכן היא סובלת מטורטיקוליס. את האף החזירו למקומו ואילו לגבי הצואר הבעיה יותר מורכבת שכן בצד אחד השריר ארוך ובשני קצר. התחלנו בפזיותרפיה כבר בגיל שבועיים ואנו דואגים לכך שתשכב כך שהראש יהיה מונח על הצד שאינו פחוס (הסבירו לנו שהיות וברחם הראש היה מוטה כל הזמן לצד אחד אותו צד פחוס). בנוסף אנו עושים תרגילים על מנת שתניע את הראש לשני הצדדים. ברצוני לדעת מהם הסיכויים שהיא תצליח להגיע למצב אופטימלי שבו תחזיק את הראש ישר באמצע ומהם הסיכויים שהשקע הקיים בצד הצוואר יתמלא ותהיה סימטריה וכמובן מהן ההשלכות העתידיות האפשריות ממצב זה. כמו כן אשמח לשמוע המלצות ועצות גם מהרופאים וגם מבעלי ניסיון. תודה, נעמי

לקריאה נוספת והעמקה
09/12/2001 | 23:57 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום נעמי, טורטיקוליס הינו מצב בו שרירי הצואר בצד אחד מקוצרים וגורמים לאי סימטריה בתנועות הצואר. אם הבעיה איננה מטופלת הרי שיכולה להתפתח אי סימטריה קבועה במבנה הגולגולת, הפרעות בראייה והגבלה קבועה בתנועות הצואר. טיפול פיזיותרפי מוקדם פותר ברוב המקרים את הבעיה. עם זאת, בחלק קטן מהמקרים התגובה לפיזיותרפיה איננה מליאה ואז יש צורך בניתוח לשחרור הצד המקוצר. אם הניתוח נעשה בזמן (לפני שהעיוות נעשה קבוע) הרי שהבעיה נפתרת ואין השלכות לטווח ארוך. בברכה, ד"ר רון למדן

10/12/2001 | 11:44 | מאת: נעמי

ד"ר למדן שלום, ראשית תודה על מהירות התגובה. הבנתי את תשובתך בנוסף רציתי לשאול האם יתכן כי למרות הצלחת הפיזיוטרפיה תהיה הטית ראש הצידה בעת הליכה או כתיבה. תודה, נעמי

09/12/2001 | 10:21 | מאת: פנינה

בוקר טוב בני בן ה-9 מרגיש לעיתים הרגשת נימול ברגלו ברצוני לציין כי הוא משחק טניס במידה ויש לכך השפעה

לקריאה נוספת והעמקה
10/12/2001 | 00:02 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום פנינה, נימול יכול להיגרם כתוצאה מפגיעה או לחץ על עצב, ירידה באספקת דם לאיבר או שילוב של גורמים. לא סיפקת מידע באשר לאיזור שנרדם, משך ההירדמות, מה גורם ומה מפסיק את התופעה וכו' כך שקשה לתת ייעוץ יותר ספציפי. באופן כללי ייתכן שנוצר לחץ על עצב מסויים בעקבות המאמץ והגדלת נפח השרירים ובעקבות זאת מופיע הנימול. בברכה, ד"ר רון למדן

09/12/2001 | 09:16 | מאת: נטע

שלום רב ברצוני לברר האם ומתי יש לרכוש נעליים ראשונות. בתי בת שנה צועדת עם תמיכה לצדדים וקדימה, וכן עומדת ללא תמיכה. כיוון שהיא מעוניינת לצעוד גם מחוץ לבית כשקר והרצפה לחה, שקלתי לרכוש לה נעליים כבר עכשיו. האם זה מומלץ? אם לא מתי כן? בנוסף- האם יש נעליים מסויימות עליהן אתה יכול להמליץ? בתודה, נטע.

10/12/2001 | 00:10 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום נטע, נעליים נועדו ליופי, נוחות, חימום ולהגנה על כף הרגל. כאשר התינוק עומד והולך הרי שניתן לקנות לו נעליים. אי השימוש בנעליים לא יפגע בהתפתחות הרגל אולם כאמור לנעליים יתרונות רבים. בנעליים ראשונות כדאי להקפיד על גודל (כולל רוחב) מתאים, ריפוד פנימי טוב וייצוב של הקרסול. בברכה, ד"ר רון למדן

07/12/2001 | 23:27 | מאת: נגה

שלום רב! בביקורת אצל אורטופד הילדים נראתה בצילום הרנטגן החמרה לעומת צילום רנטגן קודם שנעשה שנעשה לפני 4 חודשים. אורטופד הילדים אמר שיש לשקול ניתוח לקיבוע החוליות. 1. האם ניתוח כזה מבוצע בארץ אצל ילדים או מבוגרים בתדירות גבוהה והאם יש סיכונים מעבר לסיכונים של כל ניתוח(הרדמה, זיהום)? 2. בניתוח משתילים לוחית עם ברגים לקיבוע החוליות - הילדה תמשיך לצמוח, מה קורה ללוחית? 3. מהו זמן ההחלמה הממוצע מניתוח כזה? בתודה מראש, נגה.

לקריאה נוספת והעמקה
10/12/2001 | 00:17 | מאת: ד"ר רון למדן

נגה שלום, בתלות במידת התזוזה אכן צריך לשקול ניתוח. בארץ מבצעים ניתוח זה אם כי לא לעיתים תכופות מאוד שכן הצורך בניתוח זה במצב של ספונדילוליסטזיס איננו שכיח ביותר. מעבר לסיכונים הרגילים הסיכונים הנוספים הינם פגיעה עצבית והמשך התזוזה למרות הניתוח. נושא הגדילה איננו משמעותי שכן המדובר רק ברווח בין חולייתי אחד ואובדן הגדילה הינו קטן ביותר. ממילא, ללא הניתוח ובשל התזוזה של החוליות אובדן הגובה היה מתרחש. קיימים ניתוחים שונים, חלקם ללא קיבוע פנימי במסמרים וברגים אלא בשתל עצם. משך ההחלמה משתנה והינו לפחות שלושה חדשים עד תחילת חזרה לפעילות מליאה. בברכה, ד"ר רון למדן

שלום רב, אני סובלת כבר כמעט שנה מכאבים באיזור העיניים והסינוסים שהם כמו לחץ. לאחר בירור מקיף לא נמצא שום סיבה לכאבים הכלל נירולוג א.א.ג ורופא עיניים. בעבר הייתי אצל אורטופד כי שמעתי שבמקרים מסוימים הכאבים יכולים לנבוע מבעיה צווארית. ואכן יש לי בעיה צוארית ולעיתים אף כואב לי הצוואר בצד שמאל( לא מרגישה קשר בין הכאבים בצוואר שבאים לעיתים רחוקות לבין הכאבים בסינוסים \עיניים ללא הפסקה) הבעיה היא לטענת האורטופד היא רגישות באיזור C5 אך מעולם לא עשו לי CT צוואר או איזושהיא בדיקה צווארית.(CT סינוסים כן עברתי והוא יצא תקין וגם MRI מוח יצא תקין) אני מודאגת מאוד מהעניין הצאוורי כי אני יודעת שיכול להיות קשר בין זה לכאבים שלי. מה אתה עוד ממליץ לי לעשות? והאם באמת שווה לי לברר האם המקור לכאבים שלי היא בגלל הבעיה בצוואר.? אני אשמח לכול עצה או חוות דעת, בתודה מראש, וחג שמח!!! יעל

11/12/2001 | 23:54 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יעל, מצטער על העיכוב בתשובה אולם סברתי על פי נוסח המכתב שאינך ילדה, שהשאלה הוצבה בפורום האורתופדיה הכללית ושקיבלת תשובה שם. לשאלתך, בעיות בצואר כן יכולות להתבטא בצורות שונות כולל כאבי ראש, סחרחורות ועוד. נראה לי שהצעד הראשון הינו ללכת שוב לאורתופד שייתרשם אם אכן קיימת בעייה צוארית. בהצלחה, ד"ר רון למדן

07/12/2001 | 15:40 | מאת: יעל

רציתי לבקש את עצת האורטופדים ואמהות בעלות נסיון בנוגע להליכון. בני בן 9 חודשים והבנתי שכיום לא ממליצים להושיב תינוק בהליכון. האם זה נכון? מה הסיבה? האם זה מוקדם מדי - אם כן . מתי? האם הליכון של חברת Safety מתאים? הבנתי שיש לו תו תקן. רציתי לציין שבני מחזיק והולך סביב הלול כבר מעל לחודש.

לקריאה נוספת והעמקה
07/12/2001 | 23:00 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יעל, לדעתי, כל עוד הדבר נעשה במידה הרי שאין כל נזק בעמידון ואם הילד נהנה מכך הרי שאין כל מניעה לשימוש בעמידון. ניתן להתחיל כאשר הילד יושב באופן יציב מספיק ואם הוא כבר הולך סביב הלול הרי שהוא מוכן. אינני מכיר את ההליכון הספציפי שהזכרת. בברכה, ד"ר רון למדן

04/12/2001 | 20:27 | מאת: רונית

בני בן ה8.5- חודשים קיבל מתנה " בימבה". הבימבה הוא אוטו קטנטן שבו מושיבים את הילדים. הילד יושב אמנם אך לא ממש יציב עוד מתנדנד. האם מותר להושיבו בבימבה? רציתי לציין כי יש לבימבה מעין תמיכה לגב כתומר עיגול פלסטיק שתומך בגב, לאילו שעדיין לא יושבים בניחותא. כדי לשבת עליו לפסק רגליים, וגם כדי להוציאו צריך לעמול בכדי שרגליו יצאו. שאלתי האם להמתין עם הבימבה עד שישב חבדו? נניח עוד חודש חודשיים? או שאין כל מניעה להשתמש בזה כבר עכשיו אם יש מתקן שמעט תומך בגב. גם עם המתקן הילד מתנדנד... תודות

07/12/2001 | 23:04 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רונית, אינני מכיר את ה"בימבה" אולם אינני סבור על פי תיאורך שקיימת בעייה בריאותית בשימוש בצעצוע. לעומת זאת, אם הילד איננו יציב הרי שבהחלט ייתכן שקיימת בעייה בטיחותית עם חשש לנפילה ופציעה. אני מציע שתשקלי את בטיחות הצעצוע ובהתאם לכך תחליטי מתי כדאי להתחיל להשתמש בו. בברכה, ד"ר רון למדן

08/12/2001 | 00:36 | מאת: ד"ר אסא לב-אל

כסבא לנכד יש לי נסיון עם בימבה . הבימבה דורשת מיומנות מסויימת מבחינה בטיחותית ולכן אם הילד מסוגל לעלות עליה לבד הוא יכול להשתמש בה אך אם אינ מסוגל לעלות עליה יש לך עוד זמן עד שידע ללכת

03/12/2001 | 17:57 | מאת: ענת

שלום רב, בני בן ה - 12 סובל מקיצור גיד/ שריר אכילס בשתי הרגליים. 1. האם תוכל להסביר לי ממה נובעת הבעיה? האם זה מולד? - שמתי לב לבעיה לפני כשנתיים 2. אלו חלופות טיפול קיימות מלבד ניתוח? למשל פחזיוטרפיה? 3. כיצד מאריכים בניתוח את הגיד? 4. החלמה מהניתוח? 5. סיכונים 6. אם תוכל להמליץ ליעל מנתח המומחה בתחום זה. המון תודה

לקריאה נוספת והעמקה
03/12/2001 | 23:58 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום ענת, קיצור של גיד אכילס שכיח בילדים עם שיתוק מוחין אך מופיע גם בילדים עם מחלות אחרות כגון ניוון שרירים. מקרים רבים מופיעים ללא מחלות רקע ולא ברורה סיבתם. חלק מהמקרים מולדים אולם מרביתם מתפתחים לאחר מכן. הפתרונות לבעיה יכולים להיות באמצעות פיזיותרפיה, גבסים, הזרקת חומר בשם בוטוליניום המשתק את השריר ומונע את כיווצו וכן באמצעות ניתוח להארכת הגיד. הניתוחים נחלקים לאלו החותכים את הגיד מבעד לעור לבין אלו הפותחים את העור, מנתקים את הגיד ומחברים את הגדמים. ההחלמה בגבס אורכת כשישה שבועות. הסיבוכים נדירים יחסית ונחלקים לאלו של הרדמה, זיהום מקומי והארכת יתר. הניתוח הינו פשוט וכל אורתופד ילדים מסוגל לעשותו. אני משתדל שלא להמליץ באתר זה על רופאים ספציפיים. בהצלחה, ד"ר רון למדן

01/12/2001 | 15:37 | מאת: merav

שלום ד"ר למדן! יש לי עקמת וגם לאחי. כשהיה בני בן 4, אימי רחצה אותו והבחינה שגם לו יש עקמת (אחרי שני ילדים עם עקמת היא למדה להבחין בעצמה). לא שזילזלתי בה, אבל ידעתי שבגיל כל כך קטן אין מה לעשות. עכשיו הוא בן 7, בכיתה א, ולאחר בדיקה של רופאה או אחות (לא הבנתי ממנו, אצלו אחות היא גם רופאה) התברר שבאמת יש לו עקמת והתבקשנו ללכת לאורטופד. בעלי לקח אותו לאורטופד והוא שלח אותו לצילום. השאלה היא: האם משהו השתנה בשנים האחרונות ובגיל 7 ניתן איזשהו טיפול או שהרופא יאמר לי לחכות עוד קצת זמן עד שיתחילו לטפל בו. תודה!

01/12/2001 | 15:43 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום מרב, בגיל 7 צריך לפחות לבדוק את הילד ולראות באיזה סוג עקמת מדובר. אם זוהי עקמת חדשה שהתפתחה הרי שיש צורך בבירור נוירולוגי על מנת לשלול תהליך בחוט השדרה הגורם לכך. גם אם אין צורך בטיפול הרי שיש צורך במעקב שכן אם העקמת מתקדמת הרי שצריך לשקול טיפול - במחוך או בהמשך ניתוח. בברכה, ד"ר רון למדן

30/11/2001 | 17:04 | מאת: צווארית

שלום רב, לבני בן ה 7.5 נתפס הצוואר לפני חודש וזה לקח כשבועיים ימים עד שחזר לעצמו. לפני כשנתיים היה ארוע דומה ואז זה לקח חודש כמעט עד שזה עבר. בשני המקרים לא היתה מכה ולמיטב ידיעתי גם לא התקררות מיוחדת. הפעם היה קצת מקורר אבל ממש לא משמעותי. לפני שנתיים לאחר שהחחיל ללכת עם ראש עקום ממש אשפזו אותו ושמו לו משקולת במשך עשרה ימים. זה עזר זמנית ולמעשה רק כמה ימים אחרי השחרור מאשפוז חזר לעצמו אחרי שעשינו פיזיטרפיה. נדמה לי שאז גם לקח איזהשהם כדורים בהוראת הרופא כמובן. הפעם שוב אשפזו אותו. עשו לו מיפוי עצמות שהיה תקין. בדק אותו א.א.ג + נוירולוג אמרו שהכל תקין. עשה אם .אר. איי. הכל תקין חוץ מרירית בסינוסים. האם לאור האם. אר. איי .אני יכולה להיות רגועה שאין שום דבר מסוכן. ובכל זאת מה זה. צוואר נוקשה מדי, צוואר רך מדי. האם כדאי לעשות פיזיוטרפיה גם כשהוא לא סובל. האם צריך לעשות התעמלות מיוחדת. יש לציין שהילד (ילד שלישי במשפחה) מתפקד מצויין בחברה בלימודים ובבית. המורות משבחות אותו מאוד. הוא מאוד אהוד חברתית, ואנחנו "משוגעים" עליו ומקדישים לו בהחלט די זמן. אז מה זה הסיפור הזה??? בתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
30/11/2001 | 21:51 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, כן, את יכולה להיות רגועה. בילדים קיימת התופעה של טורטיקוליס (סיבוב והטיית הצואר) שיכולה לנבוע מחבלה זיהום או גידול. אולם, במרבית המקרים הסיבה איננה ידועה, התופעה חולפת מעצמה או באמצעות מתיחה ואין לה כל חשיבות בטווח הארוך. הבירור שעברתם נשמע מספק על מנת לשלול כל בעיה רצינית. נשמע שיש לכם ילד נהדר - המשיכו להנות ממנו גם אם מידי פעם "נתפס" לו הצואר. בברכה, ד"ר רון למדן

01/12/2001 | 09:16 | מאת: יעל

כדאי ורצוי לבדוק את הפן הריגשי. אין זה חשוב כיצד אתם תופסים אותו אלא כיצד הוא תופס את עצמו.

29/11/2001 | 12:13 | מאת: לימור

שלום רב. בני בן שנתיים וחצי. בשתי כפות הרגליים, האצבע השניה (הסמוכה לבוהן) בולטת מעט ועולה על זאת שצמודה לה. יש לציין שזה מלידה. ברגל אחת זה השתפר במשך הזמן. אורטופד ילדים בדק אותו לפני כשנה ואמר שזה יסתדר עם הזמן ויש להקפיד ולהנעיל לו נעליים רחבות מעט כדי שיהיה לאצבעות מספיק מקום. אין שיפור ממשי מאז. האם זה יסתדר מתישהו? לא נראה לי שזה מפריע לו כרגע, האם זה יפריע לו בעתיד? יש צורך לטפל? תודה מראש, לימור

לקריאה נוספת והעמקה
30/11/2001 | 21:54 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, סביר להניח שהמדובר בתופעה הנקראת CURLY TOES. זהו מצב שיותר שכיח בבהונות החיצוניות אך קיים גם בבוהן השנייה. המצב לרוב איננו מלווה בסימפטומים ככאב או הפרעות בהליכה. בחלק מהמקרים המצב חולף בעצמו ובחלקם נשאר ללא שינוי. טיפול שמרני לא הוכח כיעיל ובמקרים עם עיוות קיצוני או אי נוחות ניתן בעזרת ניתוח פשוט של ניתוק גיד לפתור את הבעיה. בברכה, ד"ר רון למדן

29/11/2001 | 01:21 | מאת: שי

שלום. לבתי היתה בעית פישוק קלה כשנולדה והיא טופלה ברצועות בהמלצת אורטופד ילדים במשך ששה שבועות, ומאז היא במעקב כל כחצי שנה (היא בת שנתיים וחצי), והכל בסדר. עם זאת, בכל פעם שאנו מגיעים לרופא, הוא מזהיר אותנו לא לתת לה לשבת ברגליים מקופלות לאחור (המצב אליו מגיעים כאשר עוברים מהליכה על שש לישיבה על הישבן). למה? מה הסכנה? למה זה יכול לגרום? זה נשמע לנו כמו איזו אגדה מימי סבתא והתקשינו להאמין ששמענו את זה מרופא. מיותר לציין שאנו כמובן נשמעים לו, כל זמן שאין לנו סיבה אמיתית לא לעשות זאת. שי

לקריאה נוספת והעמקה
29/11/2001 | 23:41 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום שי, ראשית כל הכבוד על המשמעת! אם אכן הכל בסדר מבחינת הירכיים הרי שאין כל סיבה להגבלת צורת הישיבה. הסיבה השכיחה להנחייה שלא לשבת כך (ישיבת "W") הינה במקרים בהם קיים סיבוב פנימי של פרקי הירכיים (המביא לידי צורת הליכה בה כפות הרגליים מופנות על ידי הילד פנימה). המחשבה הינה שישיבה כזו מביאה למתיחת המעטפת של פרק הירך והדבר יכול להאיט את מהלך השיפור הטבעי. אינני בטוח שקיימת הוכחה מדעית לכך אולם רבים האורתופדים המאמינים שההקרבה בלא לשבת כך הינה קטנה ועל כן ממליצים על הימנעות מישיבה זו. בברכה, ד"ר רון למדן

01/12/2001 | 15:23 | מאת: merav

שלום שי! אני אענה לך מנסיון אישי. יש לי שני ילדים עם בעיות מוטוריות. את הגדול אבחנו רק בגיל 4. את הקטן אבחנו בגיל חצי שנה. שני הילדים אוהבים לשבת בצורה כזו, והפיסיוטרפיסטית הזהירה אותי לא לתת להם לשבת בצורה כזו, משום שכך הם לא מאמצים את השרירים. פשוט קל להם לשבת בצורה כזו. היא אמרה לי לסובב להם את הרגליים כשהם יושבים כך. תנסי את - איך קל יותר לשבת - בישיבה יציבה וזקופה או בישיבה עם הרגליים לאחור?

03/12/2001 | 12:39 | מאת: חגית

שי גם אני אענה לך מתוך ניסיון ההורות שלי. בני הבכור מטופל בריפוי ועיסוק כשהמטפלת ראתה את בתי בת ה-11 ח' יושבת כך(W ) היא אמרה שאנחנו חייבים לתקן אותה וכל פעם שאנחנו עושים זאת לומר לה שבי יפה וכך לא נצטרך כל פעם ממש להתכופף ולתקן את הישיבה כי אם אמירה בלבד תספיק. כך שיש חיזוקים ממספר תחומים לתקן את הישיבה הנ"ל

28/11/2001 | 16:29 | מאת: נורית

בת 13 עם בעיה התפתחותית כללית ונראה שמתפתח אצלה בניון. קראתי במאמרך באתר על קשר אפשרי בין בניון למערכת העצבים. האם תוכל לפרט?

לקריאה נוספת והעמקה
28/11/2001 | 22:20 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום נורית, ככלל, עיוות כלשהו המתפתח בגפיים התחתונות עלול להיות סימן לבעיה במערכת העצבים בחוט בשידרה - לחץ מקומי, הפרעה מכנית לגדילה וכו'. לדוגמא, ילדים עם שיתוק מוחין סובלים מבניון בשכיחות גבוהה יחסית, ככל הנראה בשל חוסר איזון במתח השרירים השונים המגיעים לכף הרגל. בילדים "רגילים" הדבר איננו שכיח אך כחלק מהעיבוד האורתופדי של מקרים אלו מתבצעת בדיקה נוירולוגית לשלילת בעייה כזו. הסיבה למרבית מקרי הבניון בילדים איננה ידועה ורצוי להמתין עם הטיפול הניתוחי עד לאחר סיום הגדילה על מנת להקטין את הסיכון לחזרת התופעה. בברכה, ד"ר רון למדן

28/11/2001 | 23:08 | מאת: נורית

תודה על תשובתך. האם ניתן לנסות למנוע החמרת התהליך (מדרסים, פזיוטרפיה וכו')?

28/11/2001 | 10:42 | מאת: ענת

שלום, האם יש קשר בין שחיה אינטנסיבית לבין האטה בצמיחה לגובה? אני מדברת על ילדה בת 13 ששוחה 25 ק"מ בשבוע, במשך 5 ימים בשבוע, וקצב הצמיחה שלה הואט משמעותית. היום היא נמצאת בעשירון התחתון בגובה שלה, למרות שמשפחתה גבוהה ועד לפני כשנתיים היא היתה באחוזון גבוה יותר בגובהה. תודה, ענת.

28/11/2001 | 22:13 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום לא ידוע לי על קשר בין שחיה באופן ספציפי להאטה בגדילה. באופן כללי, בנשים העוסקות באופן אינטנסיבי ביותר בפעילות גופנית לעיתים קרובות מופיעות תופעות של אי סדירות המחזור ובעיות הורמונליות. ממליץ להתייעץ עם רופא אנדוקרינולוג במקרה שלכם. בברכה, ד"ר רון למדן

27/11/2001 | 17:36 | מאת: איילת

לדר רון למדן שלום! שמי איילת אני סטודנטית לרנטגן, רציתי לדעת איפה אוכל למצוא מאמרים בעברית על כתף וברך. מצאתי מאמרים שלך בנושא קרע ברצועה הצולבת וקרע במניסקוס שעזרו לי מאוד . הנושאים שאני מחפשת הם:פריקת פיקה,שחיקת סחוס והחלפת מפרק הברך, פריקת כתף,נוזל בכתף,הסתיידות בבורסה,וכל פתולוגיה אחרת בכתף או בברך. בתודה מראש איילת.

לקריאה נוספת והעמקה
28/11/2001 | 00:03 | מאת: ד"ר רון למדן

איילת שלום, אינני מכיר מקורות למאמרים בנושאים אלו בעברית שכן כל הספרות האורתופדית שאנו קוראים הינה באנגלית. אנסה למצוא אם קיימים מאמרי חזרה בנושאים אלו בבטאון "הרפואה". בברכה, ד"ר רון למדן

25/11/2001 | 19:17 | מאת: אביב לין

יש לי בן שמלאו לו 3 שנים. לפני מספר ימים החל לצלוע ברגל שמאל במקביל לעליית חום הגוף. בצילומי רנטגן באזור האגן ובאזור כף הרגל לא נמצאו ממצאים כלשהם והכל תקין. למרות זאת ממשיך בני בצליעה, ומתלונן מדי פעם על כאבים (בסה"כ מצב רוחו מרומם והוא מרגיש טוב). מה יכול לגרום לתופעה זו? האם יש בדיקה מסויימת שאתה ממליץ?

לקריאה נוספת והעמקה
25/11/2001 | 22:07 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום אביב, צליעה בילדים צעירים הינה סימפטום די שכיח. הסיבות יכולות להיות רבות - פציעה (שבר, נקע גוף זר וכו'), זיהום בפרק, עצם או רקמות רכות, דלקות מקומיות וגידולים שונים. כאשר הצליעה נמשכת מעל למספר ימים מומלץ להתייעץ עם אורתופד שיבדוק את הילד וינסה להגיע לאבחנה. קיימות בדיקות עזר שונות ועל הרופא המטפל להחליט כיצד להתחיל בבירור. בברכה, ד"ר רון למדן

26/11/2001 | 19:48 | מאת: אביב לין

רון, תודה על תשובתך. בבדיקות אורתופדיות בבית החולים לא נמצאו ממיצאים כלשהם. גם בדיקות הדם היו תקינות לחלוטין. מכיוון שהאורתופד לא זיהה בעיה כלשהי, הוחלט לא לבצע מיפוי עצמות. בשלב זה הצליעה ממשיכה, ולא ברור מה גורם לה. הילד אינו מתלונן על כאבים כלל. כאשר מנסים להפעיל את כף הרגל בתנועה סיבובית, כף רגל ימין נעה בחופשיות רבה בעוד שכף רגל שמאל נוקשה ומוגבלת מאוד בתנועה. גם בדיקה כזו אינה גורמת כאבים כלל. כיצד היית מציע להתקדם?

25/11/2001 | 18:34 | מאת: מאיר ד

לד"ר שלום, בני בן הארבע מתעורר בלילות בבכי, לעיתים תכופות , מכיוון שהוא מתלונן על כאב בברך ומבצע "הזזה" של הפיקה בברך לימין ולשמאל, ( מעין ניתוק וחזרה) האם זוהי תופעת "פריקת פיקה" ? שכן בעבר,כשהיה בן כשנה היתה לו תופעה זהה לזאת, והאורטופד טען שאין לו ולא מאומה ! וכעת כשהתופעה חזרה, רופא אחר טוען שיש לחבוש בתחבושת אלסטית לשבועיים ויתכן שהתופעה תעלם ( לדעתו זוהי פריקת פיקה), ואם התופעה תחזור יש לבצע ניתוח בגיל 18. ובנוסף האם יש מניעה להתעסקות ספורטיבית ? נא דעתך המקצועית , ככל שניתן ! תודה מראש מאיר ד

לקריאה נוספת והעמקה
25/11/2001 | 22:34 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום מאיר, פריקה של הפיקה תיתכן והדבר אכן יכול לגרום לכאבים ממוקמים לברך. בבדיקה גופנית ניתן לרוב לפחות להתרשם עם הפיקה הינה בעלת טווח תנועה גדול מהרגיל לצדדים ולעיתים אף ניתן לפרוק אותה בבדיקה. אם הדבר אכן קורה, מוזר שהוא מתרחש רק בשעת השינה ושאינכם מבחינים בו בעת פעילות גופנית. בכל מקרה, אם לילד כאבים חוזרים בברך מומלץ בירור כולל צילומי רנטגן. צילום במנח מסויים ייתן גם מידע אם הפיקה נוטה לפרוק והאם המבנה האנאטומי של הברך תקין. מרבית הסיכויים שאין מדובר בפריקה אך כדאי להשאר במעקב אורתופדי. אין מניעה לעיסוק בספורט אלא אם כן הדבר מתרחש בעת פעילות זו. בברכה ד" ר רון למדן

25/11/2001 | 00:18 | מאת: ענבר

לבני יש פלטפוס, הוא בן -7 כרגע . מגיל 4 הומלץ ע"י רופא אורטופד להתחיל במדרסים. לפי מה שקראתי בפורום באם הילד לא מתלונן על כאבים וכו אין צורך במדרסים. לי נאמר שהפלטפוס שלו הוא בדרגה 4 . ישנו שיפור קטן ברגל אחת. המדרסים עשויים מעור והם די קשיחים. יש לי שתי שאלות : האם הוא אכן צריך ללכת עם מדרסים ועד מתי? שאלה שנייה, האם צריך לתלוש את הגפה שבתוך הנעל על מנת שהמדרס ישב טוב ללא הגבהה של הגפה שבד"כ ישנה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
25/11/2001 | 22:38 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום ענבר, כפי שהזכרתי בכתבה באתר האורתופדיה בדוקטורס, קיימים שני סוגי פלטפוס עקריים. הראשון שהינו גמיש ובמרבית המקרים נמצא ברגליים תקינות ומצריך טיפול רק במקרה של כאבים. הסוג השני שאיננו גמיש מצריך בירור ולעיתים גם טיפול שמרני או ניתוחי. מבלי לבדוק את בנך אינני יכול כמובן לחוות דיעה על הצורך בטיפול. אני מציע שהילד יראה על ידי אורתופד ילדים שיוכל לעזור בהחלטה אם אכן יש צורך בטיפול. בברכה, ד"ר רון למדן

23/11/2001 | 13:26 | מאת: יעל

בתי בת חמש , חשה שלא בטוב, כאבי בטן, קצת התקררות, ואחרי יום נתפס לה הצואר, אני נדהמתי, כי בדרך כלל צואר תםפוס הו נחלתם של מבוגרים, או שמא אני טועה? בכל אופן, רציתי לדעת האם יש טיפול מעבר למה שעשינו ? ביום הראשון אי אפשר היה לגעת בה, ואפילו מריחת וולטרן הכאיבה לה, שמנו לה צוארון, היום אחרי שלושה ימים המצב יותר טוב, היא גם מרגישה כללית יותר טוב, אבל הצואר עדין תפוס, אם כי יש פחות רגישות והיא יכולה להזיז קצת את הראש מצד לצד.

23/11/2001 | 18:16 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יעל צואר תפוס איננו נחלתם של המבוגרים בלבד. אנו רואים מצב זה גם בילדים. הדבר יכול להיות בעקבות חבלה, בעיקבות דלקת גרון או דרכי הנשימה או סתם ללא סיבה. אם המצב אינו בעקבות חבלה, איננו מלווה בחום גבוה או סימפטומים של דרכי הנשימה הרי שטיפול סימפטומטי והמתנה מספקים. כאשר הבעיה איננה נפתרת, יש צורךלעיתים לטפל במתיחה. בברכה, ד"ר רון למדן

22/11/2001 | 11:59 | מאת: dvora

שלום, בעקבות בדיקת רופא בית הספר התגלה אצל בני בן ה6 הבדלי גובה בין הכתפיים. ויזואלית די משמעותית. אבקשך לעזור לי לדעת מה זה גורם, יגרום , למי לפנות האם יש טיפול ובכלל פרטים נוספים איך לגשת לנושא. בתודה דבורה

22/11/2001 | 22:14 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום דבורה הבדלי גובה הכתפיים יכולים להיות סימן לאי סימטריה קלה שהינה בגדר הנורמלי וללא השלכות בריאותיות. אולם, הדבר יכול להיות גם סימן לעקמת (סקוליוזיס). אני מניח שרופא בית הספר יודע לבדוק האם מדובר בעקמת אך בכל זאת כדאי להתייעץ עם אורתופד שיכול לשלול גם גורמים נוספים (מצבים מולדים, בעיה עיצבית וכו') בברכה, ד"ר רון למדן

25/11/2001 | 08:21 | מאת: dvora

ת ו ד ה

22/11/2001 | 09:04 | מאת: ציפיא

ילד בן שנה שאובחן כהיפוטני עושה פיזיוטרפיה פעמיים ושבוע ולאחרונה מקבל טיפול בבריכה טיפול האם יש טיפול נוסף מה זה בדיוק ילד היפוטני ומה ההשלכות לגבי העתיד?

לקריאה נוספת והעמקה
22/11/2001 | 22:19 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום היפוטוניה משמעה טונוס (מתח שרירים) נמוך מהנורמלי. זהו מכלול גדול של מצבים המוכנס תחת הגדרה זו. חלק מהסיבה להכללה זו הינה שבגיל צעיר איננו יודעים לעיתים קרובות להגדיר בדיוק את הבעיה. תחת הגדרה זו נכללים מקרים בהם אין כמעט כל הפרעה תיפקודית בחיי היום יום ולעומתם אחרים המוגבלים בשל הירידה במתח, קואורדינציה וכח. בגיל כה צעיר פיזיותרפיה הינה הטיפול הנכון. במעקב אורתופד יהיה ניתן בהמשך להחליט אם יש צורך בטיפול כלשהו כגון שימוש בסדים. בברכה, ד"ר רון למדן

22/11/2001 | 08:38 | מאת: שרית

שלום רב. אצל בתי, בת 14, נמצא הפרש של 2.5 ס"מ באורך בין הרגליים. נראה שהיא גמרה לגדול, גובהה הוא 1.63 ס"מ. הרופא אמר שיש צורך במדרס בתוך הנעל, על מנת לאפשר לגב להתיישר, כי יש התחלה של התעקמות. האם יש משהו לעשות, מלבד להשלים עם מדרסים לכל החיים? האם מומלץ להגביל פעילויות גופניות כלשהן, או להגביר אחרות? תודה רבה מראש, שרית.

22/11/2001 | 22:26 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום שרית, חשוב לבצע כעת מספר דברים. ראשית התייעצו עם אורתופד שכן אם לא הסתיימה עדיין הגדילה ניתן בניתוח פשוט יחסית להפסיק את גדילת הרגל הארוכה ואולי להקטין את הפער. הבדל מעל 2 ס"מ נחשב משמעותי ויכול תיאורטית להביא לכאבי גב. ההבדל הזה לא יביא לעקמת "אמיתית" והדבר יכול להתגלות בבדיקה גופנית (בדיקה האם העקום קיים גם בישיבה) ובצילום. במצב זה אין משמעות לפעילות גופנית מסוג זה או אחר לתיקון העקום או הבדל האורך. כרגיל מומלץ להרבות בפעילות גופנית ובעיקר בשחייה. אם אכן הסתיימה הגדילה, האפשרויות העומדות בפניכם הינן הארכת הגפה הקצרה, קיצור הארוכה או שימוש במדרס להגבההת הגפה הקצרה. שוב, מומלץ שתדברו עם אורתופד על מנת להחליט מהי החלופה המתאימה לכם. בכל מקרה, להבדל מסדר גודל זה השימוש במדרס הינו פיתרון סביר. בברכה, ד"ר רון למדן

21/11/2001 | 18:22 | מאת: נעמי

דוקטור למדן היקר רוב תודות לך על תשובתך.האבחנה של סוג השבר היא:SUPRACONDYLAR FRACTURE RT HUMERUS שבר סופרקונדילרי במרפק ימין סוג 2 הושם בסד גבס בכיפוף אושפז להשגחה לא נצפו סימני תסמונת המדור . כל כמה ימים מוזמן לצילום . האם תוכל בבקשה להסביר לי את מה שציטטתי ולהביע הערכה כלשהי לגבי מצבו של ילדי .כמו כן מתי יתאפשר לו לחזור לפעילות ספורט והאם הוא יזדקק לפיזיוטרפיה? להזכירך בני בן 7 בכבוד רב נעמי

21/11/2001 | 22:20 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום נעמי, השבר שתיארת הינו נפוץ ביותר ומערב את עצם הזרוע בחלקה המרוחק. השבר אינו מערב לרוב את איזור הגדילה. סוג 2 מתייחס למידת התזוזה של חלקי השבר זה לעומת זה וזוהי הדרגה האמצעית בין שבר ללא תזוזה (1) לבין שבר עם תזוזה מליאה (3). בשבר מסוג זה סביר לטפל בגבס ואם במעקב אין החמרה של התזוזה הרי שזהו טיפול מספק. משך הטיפול הינו בסביבות 6 שבועות אולם חזרה לספורט היכול להביא לפגיעה חוזרת מומלצת רק לאחר 10-12 שבועות. בילדים לרוב לאחר הטיפול בגבס אין צורך בפיזיותרפיה והם בעצמם מצליחים לשפר את טווח התנועה ולהחזירו קרוב למקורי. בברכה, ד"ר רון למדן

22/11/2001 | 21:43 | מאת: נעמי

דוקטור למדן היקר .רוב תודות לך עבור הסבריך בהקשר לשבר של בני הייה ברוך נעמי

20/11/2001 | 13:24 | מאת: mlazar

הבן שלי בן 12, עוסק הרבה בספורט. מידי פעם, בעיקר כשמבצע פעילות ספורטיבית, יש לו תופעה שבמפרק הירך מורגשת תנועה של העצם כאילו "מחוץ למפרק" ויש לו כאבים במקום. על מה מדובר ומה צריך לעשות בנדון

לקריאה נוספת והעמקה
20/11/2001 | 22:53 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, קליקים כאלו יכולים להיות ממקור חוץ פרקי - לרוב גידים אשר "מתחככים" בבליטות גרמיות ואין להם כל השפעה שלילית. בכל זאת צריך לבדוק את הילד שכן המקור יכול להיות תוך פרקי - גוף חופשי בתוך מפרק הירך או קרע במבנה דמוי מניסקוס בירך הנקרא לברום. אם זוהי הסיבה לתופעה ואם הדבר מלווה בכאב לעיתים יש צורך בטיפול ניתוחי ( לדוגמא -ארתרוסקופיה של פרק הירך לכריתת החלק הקרוע). בברכה ד"ר רון למדן.

19/11/2001 | 19:19 | מאת: נעמי

שלום דוקטור ילדי בן השבע שבר את ידו במרפק ובקו הגדילה אני מבקשת לדעת אם אפשרהסבר על שבר כזה ומהן ההשלכות של שבר מסוג זה כמה זמן להערכתך יהיה מגובס בברכה ותודה נעמי

לקריאה נוספת והעמקה
19/11/2001 | 21:33 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום נעמי המרפק מורכב משלוש עצמות. אני מניח שכוונתך היתה שבר בעצם הזרוע (הומרוס). שברים באיזור זה הינם שכיחים ביותר בילדים. השברים הינם בעלי מספר צורות אופייניות ועל פי צורת השבר ומידת התזוזה נקבע הטיפול - החזרה עם או בלי קיבוע פנימי או קיבוע בגבס בלבד ללא צורך בהחזרה. הסיבוכים האפשריים משברים כאלו כוללים בעיקר את נושא הפרעות הגדילה בטווח הארוך וסיבוכי הניתוחים, אם בוצעו, בטווח הקרוב (נזק עצבי, זיהומים ועוד). מבלי לראות את הצילום קשה להעריך את הסיכון לסיבוכי הפרעות הגדילה. ככלל ככל שהשבר היה עם מעט תזוזה או שההחזרה היתה טובה יותר הסיכוי לסיבוך זה קטן יותר. לרוב טיפול של כשישה שבועות בגבס מספיק. בברכה ד"ר רון למדן