פורום אורתופדיית ילדים

8147 הודעות
7907 תשובות מומחה

מנהל פורום אורתופדיית ילדים

19/11/2001 | 09:55 | מאת: מעיין

לדוקטור רון מלמד שלום, יש לי כאבים באיזור הסינוס המקסילרי ולפעמים בסינוס הפרונטלי מזה שמונה חודשיים ללא הקלה , כאב קבוע וחד , לעיתים יש ירידה בכאבם או עלייה אבל אף פעם הוא לא עומד על אפס. לאחר ברור מקיף ביותר לא נמצא שום סיבה לכאבים שלי הכולל(א.א.ג רופא עיניים , נוירולוג, מרפאת כאב , וכו...) הייתי גם אצל אורתופד והוא אמר לי שיש לי רגישות באיזור C5 והפנה אותי לטיפולים פיזיוטרפיים - ללא הועיל\הגרעה (6 טיפולים באופן קבוע). אין ספק שיש לי רגישות בצוואר באיזור מסוים וכשאני נמצא בתנוחה מסוימת (מול המחשב למשל) אז מתחילים לי מהאיזור כאבים.(אני כמעט ולא נוגע במחשב ולא נמצא בתנוחות שגורמות לי לכאבים 99.9% מהזמן אם לא יותר. מה אני עוד יכול לעשות התחום האורטופדיה ? האם כדי להמשיך לעשות משהו ? האם הבעיה הצאוורית יכולה להיות סיבה לכאבים. אשמח לקבל כול עצה או חוות דעת שקשורה לנושא האורטופדיה. בתודה מראש על תשובתך, מעיין

לקריאה נוספת והעמקה
19/11/2001 | 21:37 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום מעיין, אינני יכול לקשר כאבים באיזור הסינוסים לצואר אולם אם אכן קיימים כאבי צואר עם רגישות ממוקמת שלא הגיבו לניסיון טיפולי הרי שסביר לנסות אמצעי הדמייה כצילום או CT ואם יש הקרנה לגפיים גם EMG יכול להועיל. לפני שממשיכים בנסיונות טיפול נוספים כדאי לנסות להגיע לאבחנה באשר למקור הכאבים. בברכה, ד"ר רון למדן

19/11/2001 | 00:15 | מאת: אבי כהן

שמי אבי כהן, אב לילדה בת 12. לפני כ 10 ימים קיבלה בתי מכה באזור הברך מבן -דודה...תוך כדי צילום לאיבחון השפעת המכה גילינו בצילום כתם שחור בעצם הירך כ 3 אצבעות מעל הברך. לטענת הרופא המטפל....זהו חלל בעצם. נשלחנו לבצע 2 בדיקות נוספות, האחת בדיקת סי-טי...כאשר בדיקה זו הוכיחה את צילומי הרנטגן הראשונים ואימתו את ההשערה הראשונית.....בנוסף צויין בדו"ח ה סי-טי שזהו מקרה של .... Nonossifying Fibroma: -------------------------------------------------------------------------------- - Discussion: - also known as fibrous cortical defect; - most common bone lesion (40% children); - it results from defect of periosteal cortical bone development which leads to failure of ossification; - natural history: - lesion typically develops in childhood and adolescence; - during adolescence non ossifying fibroma is an active stage 2 lesion that persists or enlarges throughout childhood. - w/ skeletal maturation, NOF becomes latent & either regresses or ultimately ossifies; - when tumor occupies > 50% of diameter of bone, bone is prone to frx; - Radiographic Appearance: גם בדיקות מיפוי העצם טענו שזהו גידול בתוך העצם... כמובן שנלחצנו נורא ופנינו ל2 מומחים בתחום: האחד: פרופ' גנאל שטוען שזו בעייה מוכרת אצל ילדים...וממליץ לנתח את המקום תוך כדי הכנסת חומר לתוך העצם. פנינו למומחה נוסף במחלקת ילדים באסף הרופא, שחיזק את דברי גנאל....רק שטען שלא צריך למהר ולנתח...ולחכות כ חודש-חודש וחצי....לראות כיצד זה יתפתח...לטענתו הסיכוי שזה יתפתח למשהו סרטני הינו 1 ל 100,000 לעומת הסיכוי שהילדה תשבור את הרגל בתקופה הזו... אני פונה אליך כדי לקבל ממך חוות דעת נוספת... האם כדאי לרוץ ולנתח???או להמתין כמהה ולראות צילומים נוספים בחודש הקרוב. תודה אבי כהן

19/11/2001 | 21:46 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום אבי, בכדי לתת ייעוץ בעל משמעות הכרחי לראות את הצילום. באופן כללי, NOF הינה בעלת הופעה רנטגנית אופיינית ואלא אם קיים חשש סביר לשבר מספיק מעקב. החשש לשבר נובע מגודל הלזיה שככל שהינה גדולה יותר עלולה לגרום לשבר (כמצוין בדף המידע שצירפת). כמי שעובד באסף הרופא אני מסכים באופן עקרוני עם ההמלצה שקיבלת אצלנו. החשש לממאירות הינו שולי ב - NOF ואם הסיכון לשבר איננו גדול מאוד הרי שאין חיסרון בהמתנה. בברכה, ד"ר רון למדן

17/11/2001 | 21:31 | מאת: נטע

שלום, אני מעוניינת לדעת מתי ניתן לקנות לתינוק נעל שהיא לא נעל "צעד ראשון", כמו נעל התעמלות למשל?.

לקריאה נוספת והעמקה
17/11/2001 | 23:37 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום נטע, כל נושא נעל הצעד הראשון הינו ממוסחר למדי לדעתי. תינוקות יכולים ללכת עם כל נעל שנוחה להם - כלומר, נעליים ברוחב ואורך מתאים ועם ריפוד נוח בתוך הנעל. אין טעם להתאים נעליים לפני תחילת ההליכה (אלא לשם יופי והגנה מקור).כאשר הילד מתחיל ללכת הרי שניתן לקנות כל נעל בהתאם לאמור לעיל. בברכה, ד"ר רון למדן

25/11/2001 | 11:23 | מאת: יעל

רק תשימי לב שהנעל לא תהיה כבדה מידי עבורו.

17/11/2001 | 18:55 | מאת: לירון

לד"ר למדן, אשמח אם תוכל להתייחס לשאלתי בנושא פלטפוס לפני כ-20 שורות.

לקריאה נוספת והעמקה
17/11/2001 | 23:46 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום לירון, לדעתי אין אינדיקציה למדרסים לילד עם פלטפוס שאיננו סובל מכאבים. אם קיימים כאבים הרי שניתן לנסות מדרס עם ריפוד נוח. כל נושא המדרסים עבר בשנים האחרונות שינוי ניכר. לפני 20 שנה היתה נטייה לטפל בכל פלטפוס במדרס ואכן היה שיפור בחלק מהחולים. היום, קיימים מחקרים שהראו שהשיפור היה ללא קשר למדרסים. באוכלוסיות ההולכות יחפות כאמור אין שכיחות יתר של בעיות כפות הרגלים. הנטייה לתת מדרסים משותפת לרופא, להורה ולמכונים האורתופדיים ונובעת מהצורך להרגיש שניתן טיפול ולא מזניחים את ה"בעיה". במרבית המקרים לא ייגרם נזק מהליכה עם מידרס אך לדעתי לא הוכחה כל תועלת. בכל מקרה, אם הילד מתלונן שהמדרס אינו נוח - מומלץ להפסיק את השימוש בו. בברכה, ד"ר רון למדן

17/11/2001 | 14:48 | מאת: אורן

שלום רב.אם אדם סובל בברך ממה שניקרא.ארטרו פיברוזיס חשד rsd יש לו שינויים ניוניים בברך באופן אוטומט.בבדיקה נימצא אצלי בברך ממצאים אלה.פרפוזיה מודגשת של החומר בגפה התחתונה השמאלית ובאזור ברך ימין.הליכה בעיקר על רגל שמאל .בשלב הגרמי ריכוז מודגש של חומר דיפוזי בברך ימין במיחוד באיזור ארטיקולרי טיביאלי . יכול להתאים לתהליך דלקתי.הדגשה קלה בברך שמאל באיזור ארטיקולרי מדיאלי.לפי נתונים אלה אם יש לי שינויים ניוניים בברך.כמו כן מה זה אומר על הברכים שלי הכוונה לממצאים אלו . לציין כי אני פגוע בברך ימין .מה התוצאות אומרות לגבי ברך ימין ושמאל.תודה רבה על התשובה

לקריאה נוספת והעמקה
17/11/2001 | 15:28 | מאת: ד"ר רון למדן

אורן שלום, קשה להתייחס למימצאי המיפוי בנפרד לחלוטין מהבדיקה הגופנית ומהצילומים. אין הדבר ודאי אולם מתיאורך נראה כי ברך אחת נפגעה (ימין) וכתוצאה מכך מרבית העומס והמשקל מועברים על הרגל השנייה דבר הגורם לסימפטומים גם בה. גם ארתרופיברוזיס וגם RSD הינן בעיות קשות לטיפול - ראה תשובתי הקודמת בנושא. האם התייעצת עם מרפאת כאב בנושא אבחנה וטיפול ב - RSD? מעבר לכך, מבלי לבדוק את הברכיים ולראות את הצילומים קשה לתת לך מידע נוסף בברכה, ד"ר רון למדן

16/11/2001 | 16:32 | מאת: טל

שלום, בתי בת 6 שבועות , קראתי בספרים שמומלץ ללכת לבדיקה - לבדוק את הפיסוק בין הרגליים שלהם , אך הרופא הילדים טוען שהוא חושב שאם היא נולדה ולא המליצו לגשת לבדוק זאת הכל תקין... האם לדעתך יש צורך לבצע בדיקה כזו.. ואם כן אשמח אם תוכל לייעץ לי איזו בדיקה לעשות כדי לדעת שהכל תקין אצלה... אודה לתשובתך טל

16/11/2001 | 16:52 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום טל, את צודקת. בדיקת הפיסוק (הכוללת עוד מספר דברים אך מכונה כך באופן כללי) למעשה בודקת את יציבות פרקי הירכיים. כאשר אחד מהם או שניהם איננו יציב או שכבר "אינו במקום" יש צורך בטיפול מוקדם ככל האפשר. אכן, במרבית המקרים ניתן לאבחן את הבעיה מיד לאחר הלידה אולם הוכח כבר שישנם מקרים בהם הדבר התפתח בחדשי החיים הראשונים - גם אם הבדיקה הראשונית היתה תקינה ואמינה. במקומות שונים קיימות גישות שונות לנושא - אילו בדיקות צריך לבצע ומתי. למיטב ידיעתי אף אחד היום כבר אינו מאמין שבדיקה אחת בלבד מיד לאחר הלידה מספקת ואם רופאך סבור אחרת כדאי לעדכן אותו בנושא. מלבד הבדיקה רבים גם מבקשים אולטרא סאונד של פרקי הירכיים סביב גיל 6 שבועות. אני מציע שתמצאי רופא ילדים או אורתופד המתמצא בנושא שיבדוק את ביתך וינחך לגבי הצורך בבדיקה ו/או טיפול. בברכה, ד"ר רון למדן

16/11/2001 | 18:06 | מאת: אסא לב-אל

ואני חשבתי שבדיקת פיסוק עושים בשיעורי "לשון".

23/11/2001 | 13:28 | מאת: יעל

אם תשאלי אותי, כדאי לבדוק, אצל בת של חברה לא איבחנו בעיה הפיסוק, והיתה בעיה, והחמירה, היום היא בת 9 אחרי ניתוח ירכיים מאוד קשה 0עקב צליעה9 והמסכת עדין לא הסתימה, אבל נדמה לי שגם רופאה של טיפת חלב יכולה לראות אם יש בעיה בפיסוק.

23/11/2001 | 16:37 | מאת: טל

תודה יעל אני אבדוק בטיפת חלב

בבדיקה התפתחותית נאמר לי שהכל בסדר איתו אך יש לערוך נעקב עוד חודש אצל אורטופד, במידה והילד לא ינסה "לקפץ" על רגליו כשמניחים אותו עליהן. לילד יש כח ברגליים והוא משתמש בהם אבל כשמנסים להעמידו (מה שנקרא "כאילו" להעמיד אותו )- הוא קורס. הילד שוקל 6.650 וכגובהו 71 ס"מ (גבוה יחסית לגילו). האם עלי לדאוג?

16/11/2001 | 17:01 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רוני מפנייתך לא הבנתי מה הילד עושה כעת. אם הוא זוחל ויושב, מחזיק היטב את הראש ומפעיל את שתי הידיים הרי שהוא מפותח בהתאם לגילו ואין מקום לדאגה. אני מניח שזהו המצב אם נאמר לך שהתפתחותו תקינה. בכל מקרה חשוב לזכור שילדים מתפתחים בקצב שונה ואין טעם להילחץ "מוקדם" מידי. בברכה, ד"ר רון למדן

16/11/2001 | 10:39 | מאת: wind

שלום רב, בני בן 12 שנים, מפותח כפי גילו, התפתח מוטורית מוקדם, ספורטאי מצטיין, הולך באופן קבוע בצורה משונה: דורך בשלב ראשון על החלק הקדמי של כף הרגל ובקושי מביא את חלקה האחורי של הכף למגע עם הרצפה. לדבריו, צורת הליכה זו נוחה לו, לא מסיבה לו כאב או אי נוחות ואינה מגבילה בריצה למשל. שאלותי? האם מדובר בתופעה מוכרת? האם לטווח קצר/ארוך עלול להיגרם נזק לכף הרגל? לע"ש? (כאבי גב) האם פיספסתי משהו שלא טיפלתי מוקדם יותר? מודה מאוד.

לקריאה נוספת והעמקה
16/11/2001 | 17:08 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, לשאלותיך: כן, לא, לא, לא. ובהרחבה - מהתיאור נראה שהילד הולך על החלק הקדמי של הרגל ואינו מביא את העקב למגע עם הרצפה. לא סיפרת לי כמה זמן הדבר כבר קיים. אם המדובר בתופעה של התקופה האחרונה ייתכן שמדובר בסך הכל ב"פיגור" של אורך השרירים והגידים אחרי גדילת העצמות. דבר זה שכיח בגיל ההתבגרות וחולף בהמשך. קיימים מצבים נוספים בהם התופעה מתרחשת בגיל זה אולם מתלוות לכך תופעות כגון חולשה שאיננה קיימת במקרה שלכם. אם התופעה קיימת מאז שהילד החל ללכת, הרי שהמדובר סביר להניח בתופעה מסיבה לא ידועה הנקראת - IDIOPATHIC TOE WALKER . זהו מצב של קיצור יחסי של השריר וגיד אכילס. ניתן לטפל בדבר בפיזיותרפיה, גבסים ולעיתים נדירות בניתוח להארכת גיד אכילס. בברכה ד"ר רון למדן

15/11/2001 | 19:47 | מאת: אורי

שלום ד"ר! לפני כשנה לקחתי את בני בן 4.5 שנים (כיום) לאבחנה אצל אורטופד מאחר ושמתי לב שהרגלים שלו כאשר הוא עומד ישר הברכיים נוגעות אחת בשניה,האורטופד איבחן זאת כרגלי X ואמר כי לא מטפלים בבעיה כזו ואם כן רק בגיל מאוחר יותר רציתי את דעתך בנושא תודה!

15/11/2001 | 21:20 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום אורי, רגלי "X" הינם למעשה המנח הנורמלי הברכיים בגיל 4.5 ובמבוגרים. הזוית הממוצעת היא כ - 6 מעלות בין הירך לשוק. נדיר מאוד למצוא ילדים או מבוגרים עם זוית שהיא הרבה יותר גדולה. אם הזוית מאוד גדולה מומלץ צילום ומעקב. לרוב הדבר אכן מסתדר לבד ומעקב ללא טיפול מספיק. בברכה, ד"ר רון למדן

13/11/2001 | 20:25 | מאת: דלית

רציתי לדעת מתי ואיזה סוג של מנשאים מומלצים נשיאת תינוקות ? האם המנשאים אשר מניחים את התינוקות בתנחוה עוברית אינם גורמים לנזק ? על מה חשוב לשים לב כאשר קונים מנשא ? בתודה מראש דלית

לקריאה נוספת והעמקה
13/11/2001 | 22:27 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום דלית, קיימים מנשאים המחולקים על פי משקל התינוק והשימוש בהם הינו בהתאם לכך. אינני מכיר מחקרים בנושא שכן הילדים לרוב אינם מבלים מספיק זמן במנשא על מנת שתתקיים השפעה על מערכת השלד. נערכו בעבר תצפיות על אוכלוסיות המשתמשות במנשאים לאורך מרבית שעות היום (שכן האם עובדת כאשר היא נושאת את התינוק) כגון האינדיאנים ושבטים אפריקאים. המסקנה העיקרית היתה שכאשר המנשא מחזיק את הילד בפישוק ירכיים שכיחות פריקות פרק הירך קטנה משמעותית יחסית לאלו המוחזקים עם הרגליים מוצמדות זו לזו. אינני סבור שהדבר רלוונטי בחברה שלנו בה הילד מבלה זמן מועט יחסית במנשא. בקניית מנשא מומלץ לנסות ולשים בו את התינוק, לוודא שקיימת תמיכה טובה לראש ולגב ושהמנשא נוח לתינוק בברכה, ד"ר רון למדן

12/11/2001 | 23:03 | מאת: אורן

שלום רב .אני סובל בברך מארטרו פיברוזיס.זויות הרגל 90 20.רצועה צולבת קרועה קידמית . נזק סחוסי קל לטרואכלה.נזק דרגה 2 לאמצע מישטח הפיקה.שאלתי בעבר לגבי אחוזי נכות קיבלתי תשובות לא ברורות.לפי נתונים אלה רציתי לדעת במספר אחוזי נכות.כמו כן אם זה נכון שבגלל מצב הברך עוד דברים נפגעים כגון סחוס.ומה עוד יכול להיות פגוע במצב הזה. תודה רבה מאוד אורן

13/11/2001 | 22:30 | מאת: ד"ר רון למדן

אורן שלום, כאורתופד ילדים לשמחתי אינני עוסק באחוזי ניכות ועל כן אני מציע שתראה את תשובת ד"ר לב אל לפני מספר ימים. בברכה ד"ר רון למדן

12/11/2001 | 15:47 | מאת: א.מ.

בני בן ה-6 ניבדק ע"י אורטופד שקבע שיש לו פלטפוס ואילו הינו מגיעים קודם לכן ניתן היה לעזור לו ע"י מידרסים וכרגע אין אפשרות לשנות את המצב, האם יש צורך לחוות דעת נוספת? והם באמת גם בשלב זה לא ניתן לשנות את המצב אפילו קצת? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
12/11/2001 | 22:08 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, כן, כדאי שתקבלו חוות דעת נוספת שכן לדעתי הוכח כבר שמדרסים אינם יעילים בשיפור או תיקון פלטפוס ועל כן סביר שהאורתופד איתו התייעצתם איננו מעודכן בספרות. אנא קראו באתר האורתופדיה את הכתבה בנושא פלטפוס. על האורתופד המטפל לקבוע בבדיקה אם המדובר בכף רגל "נורמלית" עם יתר תנועה והשטחת הקשת האורכית (וללא כל צורך בטיפול) או שהמדובר בליקוי במבנה עצמות כף הרגל אז ניתן לשקול טיפול (וגם - לא במדרסים....) בברכה, ד"ר רון למדן

12/11/2001 | 23:58 | מאת: לירון

שמעתי דעה שבמקרה של צניחת הקשת, מדרס יכול לעזור אולי לא לתיקון ה"פלטפוס", אלא לשמירה על מנח נכון יותר של כף הרגל, דבר שיכול לתרום לשיפור היציבה כולה ולמנוע נזקים שונים לכף הרגל, לברכיים וכו'. מה דעתך על כך?

11/11/2001 | 00:05 | מאת: שירי

שלום רב, תינוקי בן 4.5 חודשים נרדם תמיד, כאשר ראשו לגמריי מסובב בצד אחד - קשה לי להסביר את זה, אבל הוא נראה מאוד גמיש כזה, כאשר ראשו לגמריי נמצא במעין זוית של 180 מעלות. האם זה תקין? תודה לאל, הכל בסדר איתו, אבל העניין הזה נראה לי קצת מוזר. האם אני צודקת? תודה, אמא שירי

12/11/2001 | 00:07 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום שירי, לא ברור לי מפנייתך אם התינוק מניע את צוארו בחופשיות בשעה שהוא ער והאם המדובר תמיד בהפנייה לצד אחד. אם טווח התנועה מלא בעת עירנות הרי שאין מקום לדאגה. אם לעומת זאת קיימת הגבלה כלשהי בתנועה הרי שיש צורך בהתחלת טיפול בהקדם. בברכה, ד"ר רון למדן

09/11/2001 | 12:51 | מאת: אורן הזקן

שלום רב .תודה רבה על התשובה הקודמת .עוד שאלה קטנה לי אלך לאור שאלתי הקודמת רופא צריך לבדוק אותי עוד מעט .ולקבוע אחוזי נכות .אם אתה יכול להאריך אחוזי נכות עפ הממצאים שלי שהם.זויות 20 .90 רצועה צולבת קרועה.יש לי בריחה של הברך אך הרופא אומר שאני יציב.לפי הרופאים הם טוענים כי במצב של הברך. ניפגע אוטומטי הסחוס ודברים אחרים . כי הברך ללא תנועה כלל . אם זה נכון.ואם כן מה ניפגע. לאור נתונים אלה אני יודה לך מאוד אם אתה יכול להגיד לי אחוזי נכות במספר בבקשה.תודה רבה מאוד על התשובה .חשוב מאוד לי לדעת אם הרופא לוקח בחשבון דברים נוספים כגון .צליעה.הגיל שלי.היחוד של הפגיעה.נזק לטווח ארוך אם לפי דעתך יהיה.שוב תודה רבה . שאלתי הקודמת היתה לפני כמה ימים.

לקריאה נוספת והעמקה
09/11/2001 | 13:20 | מאת: ד"ר אסא לב-אל

אורן שלום רב אני יכול לדווח לך עלדרגותנכות המתייחסתלטווח התנועה. ובכן יכולת כיפוף עד 90 = 0% יכולת ישור עד 15מעלות = 20% יכולת ישור עד 30 מעלות = 40% אין התייחסות בחוק ליכולת ישור עד 20 מעלות. אשר לחוסר היציבות והכאב ולמצב הסחוס המפרקי כאן יש צורך בבדיקה ודיון המתייחס למשמעות של חוסר יציבות להתתפתחות אוסטאוארטריטיס של המפרק. בברכה דר' א. לב-אל

09/11/2001 | 08:27 | מאת: יעל

בת 11 וחצי. בחודשים האחרונים רגל ימין פונה החוצה בזמן ההליכה. הילדה אינה צולעת, אינה מתלוננת על כאבים ופעילה כרגיל. האם יש צורך לבצע צילום אגן?

09/11/2001 | 15:52 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יעל, ייתכן שצריך לבצע צילום אגן אולם ראשית הילדה צריכה להיבדק על ידי אורתופד על מנת לקבוע את הסיבה. רק על פי בדיקה זו תהיה אפשרות לקבוע אם ומהו הבירור הנדרש. אם באמת זוהי תופעה חדשה כדאי להיבדק. בברכה, ד'ר רון למדן

08/11/2001 | 12:08 | מאת: OK

ד"ר למדן שלום, בתי בת השלוש וחצי החלה לצלוע בשל כאב במרכז ברך ימין לפני כשלושה שבועות. בגן נמסר לי כי היא נפלה מכסא אולם לאחר הנפילה הברך לא היתה נפוחה וללא שום סימנים כחולים. מאז היא צולעת במקצת ומתלוננת על כאבים במרכז ברך ימין. הרופא שלה בדק אותה אולם המליץ לחכות עוד כשבוע נוסף ואם לא יהיה שיפור לחזור אליו לשם בדיקות. אודה לתשובתך לגבי האפשרויות במקרה זה. בתודה מראש אסנת

08/11/2001 | 22:44 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, שוב, ההסתייגות באתר מעין זה הינה שלרופא שבדק את הילדה ודאי יש יותר מידע על ההיסטוריה ועל הבדיקה הרפואית כך שקשה לערער על החלטתו. עם זאת, מעל שלושה שבועות של צליעה לדעתי דורש בירור. קיימות מספר סיבות אפשריות כאשר השכיחה יותר הינה פגיעה חבלתית אולם תיתכנה סיבות אחרות כדלקת, ציסטות וכו'. אם לבד מהצליעה לילדה אין סימפטומים נוספים הרי שצילום בשלב ראשון הינו מספיק. אם הופיע גם חום והילדה מתנהגת כאילו שהיא חולה, כדאי לשקול גם בדיקות דם. בכל מקרה, אם לא מופיע שיפור אני ממליץ על תחילת בירור. בברכה, ד"ר רון למדן

08/11/2001 | 11:58 | מאת: רפי

בתי בת 5 עם גב כפוף. האם ישנה מסגרת של תרגילים רפואיים בקבוצה עם דגש על יישור הגב, לילדים בגילאים כאלה עם בעיות גב (מסגרת בגוש דן וסביבתו(השרון)) תודה

לקריאה נוספת והעמקה
08/11/2001 | 22:47 | מאת: ד"ר רון למדן

רפי שלום, מצטער אך אינני מכיר. אולי מישהו מהקוראים נתקל בקבוצה מעין זו. באופן כללי, יעילות תרגילים מעין אלו ליישור הגב מוטלת בספק. כדאי לשקול התחלת שחייה אשר מחזקת את השרירים ומשפרת את הכושר. בברכה, ד"ר רון למדן

07/11/2001 | 18:09 | מאת: אורן

לפני 8 חודשים ניפצעתי בברך ימין.ניקרע לי רצועה צולבת קידמית .מיד אחרי המכה הברך נינעלה לי. עד היום אני בחוסר ישור של 20 מעלות וכיפוף עד 90 .2 אטרוסקופיות ביצעתי האחרונה נימצאו הידבקיות קשות בכול המדורים נזק קל לפיקה ולסחוס.הכול שוחרר אך אחרי הניתוח הכול חזר שוב.ביצעתי מיפוי עצמות חשד rsd.תהליך דלקתי. הליכה בעיקר על רגל שמאל .עפ רופאים מומחים מדובר במיקרה נדיר ביותר כניראה ללא פיתרון . הרופא שלי לא ממליץ ניתוח גדול לטענתו לא יעזור.הברך נינעלה כמו בטון ללא תזוזה בכלל .הברך לא מתפקדת כלל.לציין כי עברתי פיזוטרפיות .טיפולים .בדיקות וכו.שאלות מה כול כך נדיר בכך . אם אין טיפול.מה לגבי ניתוח גדול .מה יהיה בהמשך אם הברך.מה אם רגל שמאל האם היא תיפגע.לציין כי אני לא ילד אני בן 30 תאונת אופנוע תאונת עבודה.אני אודה לך מאוד אם תעזור לי שאלתי בפורומים אחרים זה מענין אותי לשמוע עוד דעה.לפי המומחיות שלך באורטופדיה אתה יכול לענות גם לאיש זקן כמוני תודה רבה שוב.

08/11/2001 | 22:55 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום אורן אני תמיד שמח לענות גם לילדים בני שלושים... לשאלתך, התופעה של ארתרופיברוזיס שכיחה יותר לאחר ניתוח לשיחזור הרצועה הצולבת הקדמית ולא כפי שהבנתי מהמקרה שלך - ללא ניתוח. הבעיה של יצירת ריקמת צלקת בתוך הברך הינה קשה מאוד לטיפול ולמעשה איננה מובנת דיה. אין טיפול מוסכם בבעיה. למיטב ידיעתי, השיטה בה מושגות תוצאות יחסית טובות הינה שימוש בהרדמה אפידורלית לצורך הפחתת הכאב ואז ניסיון עדין להגדיל את טווח התנועה ושימורו באמצעות סדים או גבסים. גם כאן התוצאות אינן מזהירות אך ייתכן שאם שאר הטיפולים נוסו ולא עזרו כדאי לנסות. בברכה, ד"ר רון למדן

06/11/2001 | 20:41 | מאת: shira

שלום, בתנו בת ה- 11 התלוננה לפני כמה ימים על כאבים ברגל. לקחנו אותה לרופא אורטופד שהורה לעשות צילום רנטגן. כשראה הרופא את צילום הרנטגן אמר לנו שיש לה חור בעצם. הוא לא שלח אותנו לעשות סי.טי או בדיקות דם. הייתי רוצה לדעת מה זה אומר חור בעצם? האם אין הכרח לעשות בדיקות דם או צילום סיטי? בתודה שירה

06/11/2001 | 22:51 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום שירה, חור בעצם אינו בדיוק מונח מדעי רפואי...... אני מניח שהרופא ניסה להסביר שקיים איזור בעצם אשר בו העצם הנורמלית הוחלפה בריקמה אחרת. קיימים מספר תהליכים אשר יכולים להביא לכך וביניהם זיהומים, גידולים מצב לאחר טראומה ועוד. לעיתים הדבר מהווה בעייה אבחנתית המחייבת בירור. לעיתים התמונה הרנטגנית הינה אופיינית מאוד וניתן לקבוע בוודאות כמעט מוחלטת שהמדובר בתהליך שפיר ואין צורך בהמשך בירור. אם אינך בטוחה בתשובה שקיבלת - הראי את הצילום לאורתופד נוסף. בברכה, ד"ר רון למדן

06/11/2001 | 09:48 | מאת: הילה

שלום, בתי בת השנתיים מתלוננת לעיתים רחוקות (פעמיים ברבעון האחרון) על כאבים בעצם הזנב. זה בד"כ קורה כשהיא מתעוררת משינה, ובבכי אמיתי. מסג' קל מרגיע ומשכיח כמעט מיידית. אין סימן חיצוני של מכה או נפילה. מה דעתך? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
06/11/2001 | 22:56 | מאת: ד"ר רון למדן

הילה שלום, אם הבדיקה הגופנית איננה מאתרת רגישות או עיוות מקומיים, שינויים בתיפקוד הנוירולוגי או הפרעה תיפקודית אחרת הרי שסביר להניח שלאור מיעוט הסימפטומים והעובדה שהם חולפים כמעט מיידית, סביר שאין מדובר בתהליך מסוכן אלא יותר משהו מעין התכווצות שרירים. בהזדמנות כדאי שרופא הילדים יוודא שהבדיקה אכן תקינה. בברכה, ד"ר רון למדן

05/11/2001 | 17:57 | מאת: ערן

שלום אני אבא לילדה כבת שנה ועשרה חודשים, מזה כארבעה שבועות הילדה הולכת עם צליעה. התופעה הינה בגלים כאשר לפעמים היא מתבטאת בגרירת רגל בלבד, ולפעמים (בעיקר בערבים - ללא הכללה) הילדה הולכת כאשר רגל שמאל מקופלת כלפי מעלה (הליכה על קצות האצבעות). עשינו לילדה בדיקות בביה"ח שכללו צילומי רנטגן (שהראו שהכל תקין), מיפוי עצמות (שזיהה רגישות בקרסול) ובדיקות דם (שהראו שקיעת דם גבוהה 30 ואח"כ 25). יש לציין כי הילדה אינה מרגישה כאב ברגל במישוש או ליטוף, והיא מאפשרת לגעת ברגל באופן חופשי. כמו כן הילדה פעילה ועירנית ואינה מתלוננת על כאב גם כאשר התנועה מוגבלת ביותר. בביה"ח איבחנו דלקת בגיד ונתנו טיפול תרופתי NUROPEN, מזה כשבוע אך המצב אינו משתפר. אשמח לשמוע הצעות לטיפול. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
06/11/2001 | 23:03 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום ערן, אחת המגבלות של אתר מעין זה הינה אי היכולת לבדוק את החולה. על כן יש לסייג את כל שאומר ובודאי שאין ביכולתי להטיל ביקורת על הטיפול שקיבלה עד כה. דלקת בגיד הינה לרוב תופעה כואבת ובהיעדר כאב - האבחנה בעייתית. משמעות קליטה מוגברת מעט באיזור מסויים איננה ברורה ויכולה לכוון לתהליך זיהומי, גידולי או מצב לאחר טראומה. כדאי אולי לבדוק גם את הגב ובמיוחד - לבצע בדיקה נויורולוגית. לעיתים בעייה בעמוד או חוט השדרה יכולה להתבטא בהליכה לא סימטרית, צליעה וכו' בברכה, ד"ר רון למדן

08/11/2001 | 16:21 | מאת: ערן

שלום תודה על התשובה , האם אנמיה יכולה לגרום לתופעה?

05/11/2001 | 11:46 | מאת: שטיינברג

שלום ילד בן 12 וחצי סובל מסקוליוזיס ומ cp, עקמת קשה. הילד צריך לעבור ניתוח לקיבוע הגב. מה הסיכונים בניתוח כזה? האם יש אלטרנטיבה לניתוח כזה? תודה שולה

לקריאה נוספת והעמקה
05/11/2001 | 23:58 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, אינני בטוח מהי דרגת העקמת, אך עקמת שמוגדרת כקשה, לרוב מעל 50 מעלות נוטה להתקדם. תופעה זו מתקיימת בילדים עם שיתוק מוחין אף יותר מאשר בילדים "רגילים". הסיבוכים השכיחים (שאף הם אינם מתרחשים לעיתים קרובות) הם הסיבוכים הקשורים להרדמה, זיהומים ופגיעות נוירולוגיות בעמוד השדרה. מחוכים לרוב אינם יעילים בילדים עם שיתוק מוחין אם כי יש אורתופדים המנסים להשתמש בהם לפני ניתוח. האלטרנטיבה הינה לא לנתח אולם במקרים של התקדמות העקמת עלולה להיות פגיעה בתיפקודי הלב והריאה ולכן אנו ממליצים במקרים אלו לשקול ניתוח בחיוב. בהצלחה, ד"ר רון למדן

04/11/2001 | 19:34 | מאת: הירוקה

התמונה ששלחת, תמונות בתי שנפטרה ומראה בעלי, כולם יחד עזרו לי להבין שאכן אותה רופאה לא יודעת על מה היא מדברת. לפי כל אלו ניתן לאמר שאם כבר לבתי הזאת צוואר מעט ארוך מהנורמה (אבל בודאי בגבולות סטית תקן סבירה) וללא כל ספק לא צוואר קצר, כך שצווארה בודאי אינו מצביע על תסמונת בעייתית כלשהו, ואין כל צורך לבזבז זמן על בדיקות מיותרות. המון תודות לך! אגב, כפי שציינתי הרופאה טענה שגם לי יש צוואר קצר. כל התמונות וההסברים רק מוכיחים לי שצווארי ממוצע לחלוטין באורכו.

05/11/2001 | 23:59 | מאת: ד"ר רון למדן

בהצלחה ! ד"ר רון למדן

03/11/2001 | 06:28 | מאת: דורון

בני בן 6 קטן לגילו. בבדיקת מיפוי עצמות נקבע שגיל העצמות 3 וחצי . מה המשמעות לגבי המשך צמיחה והאם לדעתך נדרש טיפול מאיץ צמיחה ?

03/11/2001 | 22:12 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום דורון, הבדיקה שנעשתה קרוב לודאי הינה צילום לגיל עצמות ולא מיפוי. בכל מקרה, התעניינתי בנושא בגלל מצב דומה במשפחתי. אין תשובה חד משמעית אולם באופן כללי ניתן להגיד שכאשר גיל העצמות מפגר אחרי הגיל הכרונולוגי הרי שלילד נותר יותר זמן לצמוח ולכן הסיכוי שישלים את הפער גדול. כדאי בכל מקרה לעקוב אחרי הגדילה ולוודא שהילד גדל לפחות על פי האחוזון בו הוא נמצא כעת. בתלות בכמה הילד קטן לעומת הצפוי לגילו, כדאי לשקול פנייה לאנדוקרינולוג ילדים אשר יוכל לשקול בשיתוף עימכם את הצורך בטיפול תרופתי להאצת הגדילה. בברכה, ד"ר רון למדן

02/11/2001 | 23:57 | מאת: דניאלה

שלום לכולם. אורתופד איבחן אצל ביתי, בת 10 חודשים, גמישות יתר. הוא לא ייחס לכך חשיבות (אולי לא רצה להלחיץ אותנו), אבל בכל זאת אם אפשר לדעת על המשמעויות של העניין. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
03/11/2001 | 00:19 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום דניאלה, לא, האורתופד לא הסתיר מכם מידע או חששות. כאשר קיימת גמישות יותר מהרגיל (והדבר קשה למדי לכימות) לא ידוע על כל תופעות לואי, בעיות או נזקים בטווח הארוך. הדבר יכול להתבטא בפלטפוס שאיננו בעייתי, יישור יתר של המפרקים וכו'. בילדים נורמליים ללא מחלות רקע אין לדבר כל משמעות. בברכה, ד"ר רון למדן

01/11/2001 | 09:22 | מאת: אמא מודאגת

שלום רב! אני אמא לתינוק בן שנה וחודשיים לפני כחודשיים הוא התחיל ללכת, כמובן לא ממטחון מלא אבל הלך. לאחרונה הוא הולך 4 צעדים ונופל כל הזמן לא מזמן היה לו נקע בכרסול אבל נראה שזה עבר והוא דורך טוב על הרגל אבל בכללי הוא בכלל לא יציב לאחרונה . יש לו בעיה של ברזל מאוד נמוך ואנמיה האם זה קשור לזה או שזה בעיה אורטופדית כלשהי. תודה מראש!!

לקריאה נוספת והעמקה
01/11/2001 | 23:05 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, אנמיה קיצונית יכולה גרום לסחרחורת ואי יציבות אולם הדבר נדיר ביותר בגיל זה. אם הילד החל ללכת בגיל שנה הרי שהתפתחותו תקינה והסיכוי שקיימת מחלת רקע הגורמת לאי יציבות - קטן. בפנייך שתי אפשרויות. הראשונה הינה פשוט לחכות. במרוצת החודשים הקרובים הליכתו אמורה להתפתח ו"להבשיל" יותר. אם בכל זאת הינך מודאגת, בדיקת אורתופד ילדים או רופא הילדים שלכם יכולה לוודא שההתפתחות תקינה. בברכה, ד"ר רון למדן

05/11/2001 | 08:53 | מאת: אמא מודאגת

הרבה תודה !!!

31/10/2001 | 23:16 | מאת: תירץ

מצאתי באתר כתבה מה31.10.01 על מכשיר שמיעה חדיש (vibrant soundbridg) אני מעונינת במאמרים/ פרטים נוספים על המכשיר, ולמי הוא יכול לעזור. מה יתרונו של המכשיר החדש על שתל קוכליארי? תודה תירץ

31/10/2001 | 23:17 | מאת: תירץ

סליחה... התבלבלתי בפורום.

30/10/2001 | 21:40 | מאת: דר" חורי חנא

בן 15.5 שנים תוך כדי משחק כדור רגל ולאחר בעיטה בכדור , חש כאבים במפשעה מימין שהלכו והחמירו . במיון אובחן שבר avulsion postero-lateral lip of acetabulum כרגע מאושפז . השאלה מה הטיפול הנכון במקרים כאלה , האם טיפול שמרני על ידי מנוחה וטיפול אנלגיטי מספיק , והאם יש מקום לניתוח . מבקש תשובתכם וחוות דעתכם , מתוך נסיונכם . תודה מראש דר" חורי חנא אבו- סנאן פלאפון 052419205 יש אפשרות לקבל תשובתכם בטלפון או בדואר האלקטרוני

לקריאה נוספת והעמקה
31/10/2001 | 06:26 | מאת: ד"ר רון למדן

ד"ר חורי שלום, אצור איתך קשר טלפוני יותר מאוחר היום. האם ייתכן שהצילום לא פוענח נכון והמדובר בתלישה של אחת האפופיזות של האישיום או של ה - AIIS ? ד"ר למדן

30/10/2001 | 21:27 | מאת: HF

לאחרונה ראיתי פירסומים לנעלי תינוקות המותאמות משלב הזחילה ועד להליכה . בתי בת 9 חודשים צועדת לי חפצים שונים האם כדאי לרכוש לה עליים לפני שהיא הולכת הליכה עצמאית או שמא צודקות הסבתות?

31/10/2001 | 06:32 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, לעולם אין להקל ראש בהמלצת הסבתא.... לפני ההליכה, הנעליים משמשות רק ליופי ולהגנה מקור ואין להן כל חלק בעיצוב כף הרגל. כשהתינוק מתחיל לעמוד וללכת נוסף לנעליים תפקיד נוסף, כמו אצל המבוגרים, והוא הגנה על כף הרגל. נעליים "מיוחדות" עוזרות בוודאות לחברה שמוכרת לך אותן אולם אינן יעילות ב"עיצוב" כף הרגל. גם במקומות בהם אנשים הולכים יחפים כל חייהם אין יותר בעיות בכפות הרגליים (ליתר דיוק - יש פחות מבעיות מסויימות). כמו בדברים אחרים יש לנהוג בהגיון ולקנות נעליים נוחות ובגודל הנכון ולהתחיל בכף כשהילד מתחיל ללכת. כאמור, בהליכה בבית ללא נעליים אין כל נזק ועל כן אין יתרון בנעילתן מוקדם. בברכה, ד"ר רון למדן

30/10/2001 | 12:14 | מאת: הירוקה

דר' למדן, אבקש את תשובתך לשאלתי שלהלן http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=237&i=2840&t=2840 שאלתי נובעת עקב כך שיש לי תינוקת בת חודש שכבר ראו אותה רופאים רבים ואיש לא טען שיש לה צוואר קצר, עד שלפני מספר ימים עשיתי טעות והחלפתי רופאת ילדים וזו טוענת שיש לה את זה (היא גם טוענת שיש לי ואני היום בת 38 וחצי ואף פעם בעבר אף רופא ואף אדם אחר לא טען זאת לגבי, וגם שיש לבעלי וזה נכון אך הוא חי עם זה ללא כל בעיות כבר 42 שנים), והיא המליצה לנו לפנות לגנטיקאית שתסתכל על התנוקת. אנחנו מאוד לא מעונינים לעשות זאת, ובינתיים ותרנו על הרעיון, אבל נשאלת השאלה אם יתכנו בעיות רציניות וקשות מאוד (שטרם התגלו) שחשוב להיות מודעים להן מראש גם אם האפשרות להווצרותן היא קלושה ולכן כן רצוי שנשמע בעצתה. או שאולי סביר, כפי שאנחנו חושבים, שהיא טועה בגדול ועדיף בכלל להתעלם מעצתה זו. אני ללא ספק לא "סובלת" מצוואר קצר והיא טוענת שגם לי יש את זה (אז זה ודאי אומר משהו לגבי טביעת העין שלה?). חשוב אף יותר, אני יודעת בודאות שבבית החולים בדקו את בתי בקפדנות יתירה בין היתר בהקשר זה, כי אחותה הבכורה (לידה קודמת) נפטרה בגיל 10 ימים בגלל מום בלב ולה כן היה, בודאות, גם צוואר קצר, אז הם בדקו היטב ששום דבר שהיה לאחותה וניתן לראותו בעין לא חוזר אצלה, ולא גילו דבר - כלומר בבדיקה קפדנית לא נתגלה צוואר קצר ואילו רופאה שרק הביטה עליה טוענת שיש לה (ושוב, אני מזכירה, טוענת גם שלי יש וזה בודאות לא נכון). בעצם אני מעונינת שתחזק את דעתי שהפניה לגנטיקאית מיותרת, ואם דעתי שגויה תסביר לי היטב למה הפניה רצויה למרות כל מה שציינתי כאן. המון תודה מראש. אגב, הרופאה הזאת היא רופאה במרפאה בלבד ועברתי אליה רק כי היא זמינה יותר שעות, כל הרופאים הקודמים שראו את בתי הם רופאי בתי חולים (ואולי משום כך במרפאה הם זמינים הרבה פחות) והייתי לחוצה בגלל אף סתום שהיה לבתי. אני כמעט בטוחה ששגיתי שעשיתי את המעבר ואחכה שיחלפו 3 חודשים כדי לחזור לרופא הראשון אליו פניתי לאחר הלידה.

לקריאה נוספת והעמקה
31/10/2001 | 06:41 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום לירוקה, מפנייתך ניכר שאת מוטרדת - ובצדק. אני מקווה שברור לך שלא אוכל דרך אתר זה לקבוע מי מהרופאים צודק באבחנתו לגבי כל בני משפחתך. בגלל הסיפור המשפחתי של הילדה שנפטרה ושל האב, אני חושב שבכל מקרה, וללא קשר לילדה הבריאה שנולדה, כדאי לקבל ייעוץ גנטי. מכיון שקיימים מצבים בהם ישנו צואר קצר ומומים נוספים (לב, דרכי השתן ועוד) הרי שייעוץ כזה מקובל. ייעוץ גנטי הינו פעולה שגרתית במקרים מעין אלו, אינו מעורב בכאבים או אי נוחות ואין בו כדי לגרום כל נזק. השירות ניתן למיטב ידיעתי דרך קופות החולים וייתן לך שקט נפשי במשך. נראה לי שלא לתשובה הזאת קיווית אולם אני סבור שזוהי הדרך הנכונה לקבלת תשובות מדוייקות לשאלותייך. בברכה, ד"ר רון למדן

31/10/2001 | 10:04 | מאת: הירוקה

אכן לא זו התשובה לה קיוויתי. פשוט מתקבל הרושם שאנחנו מודאגים ןמחפשים דבר שירגיע אותנו. ההיפך הוא הנכון, אנחנו כלל לא מודאגים ולא מעוניינים בבדיקות מיותרות, גם אם הן כרוכות מבחינתנו בטרחה בלבד. אני מעוניינת ביותר הסבר על הבעיות האפשריות, וחשוב יותר על מה שמוגדר כצוואר קצר. כלומר, איך מגדירים צוואר כקצר. אולי אז נתחיל מעט לדאוג ונמצא הצדקה לפנות לבדיקה שבינתיים מאוד מיותרת בעינינו. אם זה באמת חשוב שניגש, אני רוצה שכנוע. עדיין לא שוכנענו בצורך לבזבז זמן, כשיש דברים טובים וחשובים יותר שנוכל לעשות בזמן זה איתה ולמענה.

29/10/2001 | 08:33 | מאת: מממ2

שלום לך, תינוקי בן 4 חודשים וקצת , התינוק כל הזמן מנסה לשבת שאני משכיבה אותו בעגלה הוא מנסה להתרומם, אני נותנת לו יד אבל לא מושכת אותו והוא מתרומם בקצב שלו, במיטה אני שמה כרית מאחורי גבו והוא מנסה להתרומם , האם דבר זה יכול לגרום לנזק כל שהו? בנוסף אני משיבה את התינוק על הברכים שלי ורואים קצת טלווזיה האם דבר זה יכול לגרום לבעיה מסוימת? לתשובתך ועזרתך אודה!!!

29/10/2001 | 22:18 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רב, לא, אינך גורמת כל נזק לתינוק על ידי הושבתו בצורה שתיארת. לא רצוי להשאר בישיבה למשך שעות ארוכות מכיון שהדבר עלול לא להיות נח לתינוק אולם כאשר הדבר נעשה לפרקים אין בכך כל בעייה. אגב, גם הושבה בהליכון איננה גורמת לבעייה ולרוב זוהי פעילות מאוד מהנה לתינוק. בברכה, ד"ר רון למדן

30/10/2001 | 19:27 | מאת: הירוקה

רק לציין, בתי תהייה מחר בת 5 שבועות וכבר יותר משבועיים היא נהנית כאשר אני מושיבה אותה (כמובן בתמיכה, אבל רק בתמיכה) ודבר זה מועיל מאוד לשתינו. לה מחזק את היציבה ועלי מקל את הטיפול בה. אז את מוטרדת מישיבה של בן 4 חודשים?

25/10/2001 | 23:50 | מאת: יודית

ד"ר נכבד, אני מחפשת אינפורמציה לגבי הליך לגירוי גדילה של הגפיים התחתונות שנקרא: periosteal stripping מלמד אינפורמציה כללית לגבי ההליך, מה עושים שם. אני מחפשת נתונים לגבי מידת ההצלחה של ניתוחים כאלו וכמו כן אינפורמציה לגבי המקומות בהם עושים ניתוח כזה לילדים בארץ או בח"ול. אלף תודות יודית

27/10/2001 | 22:48 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יודית, הפעם הצלחת לגרום לי לדילמה כיצד לענות לך. לכן אפרט מעט על הנושא. הניתוח שהזכרת מבוסס על "קילוף" המעטפת הקיימת סביב העצם בילדים. ישנם אורתופדים המאמינים שדבר זה עוזר לגרות את העצם ולגרום להחשת הגדילה. אני עובד בשני בתי חולים - באסף הרופא ובאשקלון. באסף הרופא, מחלקת אורתופדית ילדים מאמינה שהניתוח הזה יעיל ואני מציע שעל מנת לקבל יותר נתונים תקבעי תור למרפאה ותקבלי ייעוץ. במקומות האחרים בהם עבדתי ואני עובד סבורים שהניתוח הזה איננו יעיל בהשגת מטרתו. במקרים של הבדלים קטנים באורך הגפה אנו מעדיפים להאט את גדילת הצד הארוך ובמקרים בהם ההבדל יותר משמעותי - לשקול הארכת הגפה הקצרה או קיצור הארוכה. מסקירת הספרות שערכתי לא מזמן לא מצאתי תמיכה בביצוע סוג זה של הניתוח אולם כאמור, יש מנתחים המבצעים ניתוח זה ומאמינים שתוצאותיו טובות. בהצלחה, ד"ר רון למדן

27/10/2001 | 23:41 | מאת: יודית

ד"ר נכבד, אני מאוד מודה לך על התשובה . ביתי ,שעליה מדובר בעיניין הניתוח, מטופלת של ד"ר קופליוביץ מאסף הרופא שאכן ממליץ על הניתוח. אנחנו מאמינים בו ומאוד מרוצים ממנו רק שאין באסף הרופא נתונים סטטיסטיים לגבי ההצלחה ועושים שם נורא מעט ניתוחים כאלו ולכן אנחנו קצת מוטרדים. זה בעצם מה שהביא אותנו לנסות לחקור איפה עוד עושים את הניתוח ולנסות למצוא נתונים לגבי מידת ההצלחה ואולי סיכונים אפשריים. אין מילים בפינו להודות לך. שבוע טוב

25/10/2001 | 01:48 | מאת: מיכל

לילדי (גיל 2 ו 4 ) אובחן פלטפוס. האורטופד שאינו של ילדים (היחיד בקופה) ביקש מהם לעמוד יחפים ותו לא. הוא כלל לא בדק את טווח התנועה של הרגל. והמליץ על מדרסים או נעליים אורטופדיות. איך אוכל לבדוק בעצמי שטווח התנועה נורמלי?

לקריאה נוספת והעמקה
27/10/2001 | 22:52 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום מיכל, את צודקת לחלוטין שהבדיקה שתיארת איננה מספקת. אנא קראי את הכתבה של בנושא תחת "אורתופדיה" באתר זה. ללא נסיון קודם קצת יהיה קשה לך לבדוק את טווח התנועה. לעומת זאת, אם תבקשי מהילד לעמוד על קצות האצבעות ותבחני את הקרסול וכף הרגל מאחור בשעה שהם עושים זאת, ייתכן ותראי שנוצרת קשת מצויינת וזהו סימן מובהק לכך שכף הרגל גמישה ואין צורך לרוב בכל טיפול. בברכה, ד"ר רון למדן

לפני מס' ימים שאלתי אותך לגבי בעיית צליעה ברגל שמאל של בני בן השנתיים לאחר מחלה ויראלית. אתמול עבר בני בדיקת US לפרקי ירך ולהלן התוצאה: הודגם נוזל בכמות קטנה יחסית והתעבות של הסינוביה מצד שמאל בהשוואה לצד ימין אינני מבינה את פשרה. האם הכוונה לדלקת? האם יש צורך בטיפול כשלהו? תודה.

שלום לימור, נוזל בפרק והתעבות הסינוביה (הקרום העוטף את הפרק) יכולים להעיד על תהליך דלקתי בפרק. דלקת יכולה להיות על רקע זיהומי - חיידקי או וירלי או על רקע שאינו זיהומי (תגובתי למשל). בכל מקרה יש לבסס את הטיפול על המצב הקליני. אם הילד איננו צולע, מזיז את מפרק הירך ללא כל כאבים ומצבו הכללי טוב הרי שסביר שאין המדובר בזיהום חיידקי של המפרק. אם קיים חשד בכל זאת כדאי להוצי דגימה של נוזל המפרק לבדיקת מעבדה. בברכה, ד"ר רון למדן

23/10/2001 | 17:54 | מאת: שלומית

יש לי ילד בן 4 ועשרה חודשים.לפני חצי שנה הוא החל להתלונן על כאבים בברכים/רגלים לאחר פעילות ממושכת-ספורט,הליכה ,ריצה בפארק עם ילדים.כבר לפני חצי שנה הייתי אצל האורטופד והוא אמר שהילד הולך מהמותניים.חוץ מזה הוא ציין שיש לו פלטפוס ורגלי "או". בינתיים הכאבים מופיעים כמעט תמיד-לאחר פעילות מתמשכת ,עד כדי שהילד מבקש שאני ארים אותו על הידיים כי הוא לא יכול ללכת.בינתיים עשינו גם אולטרא סאונד ורנטגן והרופא לא מצא כלום.ההמשך הוא בדיקת דם לאבחון דלקת. יש לציין עוד שהגננת טוענת שהילד לא מתלונן בגן.נוסף לכל הוא מאד רזה הייתי מבקשת רק חוות דעת נוספת ואיזה סוג דלקות יכולות להיות והאם ניתנות לריפוי? תודה מראש -שלומית

לקריאה נוספת והעמקה
24/10/2001 | 22:01 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום שלומית משאלתך אני מבין שהבעייה הינה דו צדדית וקשורה למאמץ בלבד. מנתונים אלו - סביר שהבעיה הינה מכנית (נובעת ממנח הרגליים או הקרסוליים). כדאי שהילד ייבדק על ידי אורתופד ילדים שיעבור גם על הצילומים. במקרים קיצוניים ביותר ניתן לשפר את הזוית וציר הדריכה אם קיים עיוות קיצוני או מתקדם. אם לא, במרבית המקרים הגבלת הפעילות לרמה שאיננה מביאה לכאב תביא לפיתרון הבעייה במשך הזמן. בברכה, ד"ר רון למדן

22/10/2001 | 10:20 | מאת: אדווה

שלום, בתי בת ה-4 נועלת מדרסים מזה כ-5 חודשים ורציתי לדעת מיכוון ששמעתי חילוקי דעות בנושא האם טיפול זה יעיל ?היא סובלת מכף רגל שנוטה כלפי חוץ ,דבר זה גרם לה בעבר כאבים .המדרסים מפלסטיק קשיח . לתשובתך אודה . בברכה אדווה

לקריאה נוספת והעמקה
22/10/2001 | 21:08 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום אדווה אנא פיתחי כתבה בנושא זה בדיוק באיזור האורתופדיה באתר זה. אשמח אחר כן לענות על כל שאלה אך על פי הכתוב שם תראי שמדרסים בילד רגיל עם כף רגל שטוחה אינם טיפול הבחירה. בברכה, ד"ר רון למדן

21/10/2001 | 17:19 | מאת: מיקי

ביתי (היום בת 9), נולדה עם חולשת עצב יד ימין שנגרמה לה ע"י סיבוב לא נכון של ראשה כשהיה בתעלת הלידה. היא סבלה משיתוק זמני. עשינו לה פיזיותרפיה מרובה, עד שפחות או יותר חזרה היד לתפקד. היום היא לא מוגבלת בשום דבר, אבל עצם הגב מאחורי היד בולטת משמעותית, וכשהיא מרימה את שני ידיה יד ימין קצרה מחברתה. שאלתי. האם ניתן לשפר בגילה את המגבלה היחסית ומה מומלץ. שחיה וכדו' (יש לציין שסוף סוף היא מודעת לכך שהיתה רוצה לשפר את המראה, והיא גם מוכנה להתאמץ בשביל כך. דבר שלא קרה בעבר)

22/10/2001 | 21:13 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום מיקי, המצב שאת מתארת הינו מעניין מבחינה אורתופדית וקרוב לודאי נובע משיתוק העצב השולט על תנועת עצם השיכמה (סקפולה). פיזיותרפיה או שחיה בשלב זה יכולות לעזור בחיזוק שאר השרירים השולטים על הכתף אך לא צפוי שיפור משמעותי במראה הכתף. אם אין לביתך מיגבלה או כאב הרי שטיפול זה הינו מספק. אם בהמשך יופיעו כאבים ניתן לטפל בדבר באופן ניתוחי - כשיהיה צורך. בברכה ד"ר רון למדן

01/12/2001 | 21:47 | מאת: יפרח גילה

שמי גילה ולי יש בת 8 חודשים שנולדה חודשים לפני הזמן הבעיה היא: לאחרונה הבת (קוראים לה שרי) מכופפת די חזק את יד שמאל לדוגמא: אני שמה מעליה משחק (אוניברסיטה) והיא משתמשת יותר עם יד ימין ויד שמאל נשארת כפופה , ורק מדי פעם היא מישרת אותה הדאגה שלי שהיא תשאר כפופה לתמיד!!! הערה: אני נמצאת במעקב היתפתחות לידלת בסורוקה ופעם בחודש אני לוקחת אותה לפיזיוטרפיה . השאלה : האם יש תרגילים לשיחרור השריר והאם המצב ישאר כך ויש מקום חדאגה אני אשמח לקלבל תשובה מפורטת בהקדם האפשרי . בתודה , האימא הלחוצה.

21/10/2001 | 16:12 | מאת: edit

מדובר בילד בן שנתיים וחצי. הוא הולך עם אצבעות מופנות פנימה במקום להחזיק במצב ישר קדימה את כפות הרגליים. האם זה דורש התערבות לתיקון התופעה או שהתופעה חולפת מעצמה, עם השנים? ראוי לציין כי גם אביו וסבו של הילד סבלו מתופעה דומה (הסב- הולך כך גם כיום). תודה מראש

21/10/2001 | 21:28 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, לא, תופעה זו איננה דורשת תיקון כירורגי אלא אם כן היא קיצונית כל כך שנגרמת הפרעה בהליכה ונפילות תכופות (דבר נדיר ביותר בילדים בריאים). כדאי להביא את הילד לבדיקה על מנת להעריך מהיכן מקור המצב - האם מדובר בסיבוב של הירכיים, שוקיים או כף הרגל. אם המקור הינו כף הרגל עצמה ניתן בגיל הרך לנסות ולשפר את מנח כפות הרגליים באמצעות סדים, גבס או נעליים מיוחדות. סיבוב של השוק או הירכיים ניתן לשיפור רק באמצעים ניתוחיים. ילדים אלו מתפקדים היטב, ובמרבית המקרים ישנו שיפור ספונטני של המנח. בברכה, ד"ר רון למדן

19/10/2001 | 21:32 | מאת: בני

תינוק בן שנה וחצי נלד עם אגודל הפופלסטי ו-radial club hand. מה דרכי הטיפול בבעייה, חוץ מניתוח? הינו מאוד רוצים להכיר עוד משפחות שיש בהם ילדים עם בעייה דומה. בתודה, בני. [email protected]

לקריאה נוספת והעמקה
21/10/2001 | 21:16 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום בני, אני מקווה שמשפחות עם ילדים עם מצב זה ייקראו את הכתבה וייפנו אליכם. אני אנסה לאתר במסגרת מרפאות בית החולים משפחות נוספות ואם אמצא אותן אקשר ביניכם. הטיפול במצב זה הינו בעיקרו כירורגי - אם יש צורך בטיפול. קיימות דרגות רבות ושונות של חסר או עיכוב גדילה של הרדיוס. אני מניח שכבר ראיתם רופא ותצטרכו לקבל את חוות דעתו האם ומתי לנתח. הטיפול הלא ניתוחי בעיקרו הינו ריפוי בעיסוק - שמירת טווחי תנועה ולימוד תיפקוד במגבלות הקיימות. בניגוד לעבר, כאשר יש צורך, הניתוחים כיום הינם יעילים ביותר בשיפור התיפקוד והמראה. בברכה, ד"ר רון למדן

18/10/2001 | 10:43 | מאת: קרן

שלום, בני בן 8 גובהו 1.23 ומשקלו 23 ק"ג לאחרונה בצעתי צלום כף יד לפי הצלום מתאים לגיל 5 (אני 1.62 ובעלי 1.68 ) מה אתה ממליץ מבחינת דרכי מעקב

לקריאה נוספת והעמקה
18/10/2001 | 21:50 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום קרן, אשמח אם תרחיבי מעט יותר מדוע נעשתה בדיקת גיל עצמות ועל ידי מי נעשתה הקביעה שגיל העצמות מתאים לגיל 5, האם הילד ואחיו או אחיותיו בריאים והאם קיימת היסטוריה משפחתית של בעיות בגדילה. כעיקרון, גיל העצמות מאפשר לרופא באמצעות מעקב אחרי השינוי עם הזמן (אם כי לאחרונה פותחה שיטה המאפשרת לעשות זאת גם לאחר קריאה אחת) לנבא את גובה הפרט בעת הגיעו לבגרות מבחינת מערכת השלד, אז נשלמת הגדילה. ככל שגיל העצמות צעיר יותר הדבר מעיד שנשאר יותר זמן עד תום הגדילה. ככלל המעקב נעשה על ידי אנדוקרינולוג שכן הטיפול בבעיות מסוג זה מתבסס על הורמונים המחישים או עוצרים גדילה. מבחינה אורתופדית, ניתן להאריך, לקצר או להפסיק גדילה באמצעות ניתוח אולם הדבר שמור לרוב למצבים בהם קיים הבדל אורך בין הצדדים או כאשר הפרט נמוך באופן קיצוני. בברכה, ד"ר רון למדן

20/10/2001 | 10:10 | מאת: קרן

ד"ר למדן תודה על התשובה המהירה הופנתי ע"י רופא הילדים לפי בקשה שלי לצלום כף הידגיל העצמות שבוצע במכון רנטגן של מכבי וכן לסדרת בדיקות דם שיבוצעו במשך השבוע הקרוב אני 1.62 ובעלי 1.68 בתנו הצעירה בגובהה ממוצע לגיל 5 לגבי רקע רפואי בני נולד בשבוע 39 במשקל 2.300 (IUGR) לפי מעקב גדילה של רופא הילדים הוא נמצא בגרף ב- 5% התחתון של הגרף בחצי שנה האחרונה גבהה ס"מ אחד בלבד חשוב לי לציין כי הוא מאוד שעיר בגפיים ועוסק בספורט אני מבינה שהפער הוא לטובתנו אבל האם אין משמעות לפער גדול מידי- 3 שנים בתודה קרן

18/10/2001 | 07:43 | מאת: לימור

בני בן שנתיים. חלה במחלה ויראלית לפני כשבועיים והחלים ממנה. לפני 3 ימים החל לצלוע ברגל שמאל בלא כל סיבה הנראית לעין. אתמול ביקרנו אצל אורתופד שבדק אותו ואמר שיש להמתין מס' ימים ואם לא תחול הטבה יש לבצע US שאלתי היא האם כדאי לבצע US בכל מקרה כבר עכשיו על מנת לשלול דלקת חמורה או להמתין ולבדוק האם יש הטבה. הילד הולך ואף רץ כרגיל ומתנועע בחופשיות. מצב רוחו טוב, תאבון טוב, ישן טוב תודה

18/10/2001 | 21:57 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום לימור, במקרה של צליעה בילד בן שנתיים הסיבות יכולות להיות רבות ומגוונות. משאלתך אני מניח שהאורתופד מצא בבדיקה שפרק הירך הוא ש"אשם" בצליעה. הדבר יכול להיות כתוצאה מזיהום בפרק הירך שהינו מקרה חירום אורתופדי והמצריך ניקוז דחוף של הפרק. אולם, הדבר יכול גם להיות תגובה דלקתית שאיננה זיהומית האופיינית למהלך אחרי זיהום במקום אחר בגוף. כעיקרון, אם הילד בריא, ללא חום, פעיל , אוכל היטב וכו' הרי שהסיכוי שמדובר בזיהום פרק הירך הינו קטן יחסית. במקרים כאלו מעקב בן מספר ימים הינו סביר ואם חל שיפור הרי שאין צורך בטיפול או שהטיפול הינו שמרני - לא ניתוחי. אם לעומת זאת, הילד מפתח חום או מתנהג כחולה הרי שבירור מיידי נחוץ. הבירור מכוון לגלות מהו מקור הצליעה ומהו החיידק המעורב. במקרים אלו מתחילים טיפול אנטיביוטי בהקדם לאחר ניקוז של הפרק. בברכה ד"ר רון למדן

03/11/2001 | 22:26 | מאת: תמרי

שלום לך גם לבן שלי (בן שנתיים) היה סיפור דומה , צליעה בלי כאב והמשך תפקוד רגיל לגמרי. הוא נבדק עי אורטופד ילדים וזה טען שהתופעה מוכרת ובדכ חולפת מעצמה לאחר שבוע. גם רופא הילדים שלו אבחן את אותו דבר(דלקת ויראלית שחולפת תוך שבוע ). ואכן לאחר שבוע הכל חלף כלא היה. מקוה שעזרתי ביי

16/10/2001 | 12:32 | מאת: רימון

בני השני בן 1.5, החל ללכת בגיל 11 חודש. מן הצעד הראשון כפות רגליו מופנות (מאוד) כלפי פנים, מה שלדעתי גורם אצלו להאטה. הילד למשל לא רץ, רק הולך. כל פעילות מוטורית אחרת מלבד ריצה מבצע מצויין (רכיבה על אפניים, קורקינט וכו'). לאף פרט מן המשפחה (גם המורחבת) אין בעיה דומה. מה לעשות - אם בכלל?

16/10/2001 | 22:13 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רב, תינוק בן שנה וחצי עדיין רחוק מלסגל לעצמו את ההליכה היציבה והבוגרת כך שאי יכולת לרוץ היטב איננה מדאיגה. למעשה, רכיבה על קורקינט בגיל זה הינה הישג מצוין. אתה מציין שכפות הרגליים פונות פנימה. אם כי זו איננה סיבה שכיחה לנפילות כדאי בכל זאת שייראה על ידי אורתופד. בבדיקה גופנית ניתן לקבוע מהו מקור הסיבוב (ירכיים, שוקיים או רגליים) ובמקרים מסויימים ניתן לטפל. במרבית המקרים הדבר נובע מהירכיים והתופעה חולפת ללא כל צורך בטיפול. בברכה, ד"ר רון למדן

14/10/2001 | 18:12 | מאת: בילבי

בני בן חודשיים ויש לו יחסית המון קנאקים במפרקי הרגליים וגם בזרועות. הקנאקים עדינים ולא רועשים ואין הוא סובל מהם. האם זה נורמלי? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
14/10/2001 | 21:21 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, מרבית ה"קנאקים" נגרמים על ידי גידים או רצועות המתחככים בבליטות גרמיות או כתוצאה מגזים במרפרקים. במקרים אלו אין כל צורך בטיפול שכן אין כל נזק. עם זאת, בגיל זה קליקים במפרק הירך, גם אם אינם כואבים עלולים להצביע על בעייה יותר חמורה הקשורה ליציבות המפרק. על כן, כדאי להביא את הילד לבדיקת פרקי הירכיים על ידי אורתופד. בברכה, ד"ר רון למדן

13/10/2001 | 20:58 | מאת: יצחק

לנכד תסמונת בשם רובינשטיין שאחת מסימניה אגודלים מורחבים באזור הצפורנים וכן בבהן אצבעות הרגלים התרחבות הנראית כמו תחילתה של אצבע נוספת עם נטיה של הבהנים "להכנס מתחת " לאצבעות האחרות. מבקש להעביר לדאר האלקטרוני המצויין פרטים של התסמונת עם שמה המלא וכן עם תמונות אם יש וכן האם יש סימפטומים אחרים לסינדרום זה.וכמובן דרכי טפול מוכרות

לקריאה נוספת והעמקה
13/10/2001 | 21:25 | מאת: יצחק

לנכדי התינוק תסמונת ששמה כפי שנמסר לי תסמונת רובינשטיין סימניה המובהקים התרחבות האגודלים באזור הצפורניים עם נטייה של האגודל החוצה וכן בכפות הרגליים בבהנים התרחבות משמעותית באזור הצפורניים עם נטייה של האצבע כלפי פנים! מבקש מידע רחב ככל האפשר על התסמונת ת מאפיניה , גורמיה ודרכי טפול מוכרות.

13/10/2001 | 21:26 | מאת: יצחק

יצחק כתב/ה: > > לנכדי התינוק תסמונת ששמה כפי שנמסר לי תסמונת רובינשטיין > סימניה המובהקים התרחבות האגודלים באזור הצפורניים עם נטייה של > האגודל החוצה > וכן בכפות הרגליים בבהנים התרחבות משמעותית באזור הצפורניים עם > נטייה של > האצבע כלפי פנים! > מבקש מידע רחב ככל האפשר על התסמונת ת מאפיניה , גורמיה ודרכי > טפול מוכרות.

14/10/2001 | 22:08 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יצחק, שמה המלא של התיסמונת הוא רובינשטיין - טייבי והיא תוארה בשנת 1963. מאז תועדו מעל 550 מקרים בעולם. התיסמונת בעלת מאפיינים המשתנים מאוד בין הפרטים. בין התופעות המוכרות: התכווצויות, הליכה לא יציבה, ראש בקוטר קטן עם שינויים בתווי הפנים, ריסים ארוכים, עקמת ועוד. כאמור, המאפיינים שונים מאוד בין פרטים ולכן יש צורך במעקב רפואי. אם אתה מעוניין בפירוט המלא, המקור הטוב ביותר, אם כי כתוב בשפה רפואית, והכולל גם צילומים הינו סיפרו של ג'ונס - recognizable patterns of human malformations. ספר זה נמצא בסיפריה של כל בית ספר לרפואה. אם אין באפשרותך להגיע לשם אוכל לנסות ולצלם את הדפים הרלוונטיים מהעותק שלי ולשלוח לך אותם. בברכה, ד"ר רון למדן

15/10/2001 | 22:34 | מאת: יצחק

לד"ר רון למדן מאת יצחק ראשית תודה על תשובתך המהירה והענינית לבקשתי. במקביל קבלתי את התייחסותה של ד"ר דינה ראלט מנהלת הפורום "מידענות רפואית" המפנה אותי לאתר רובינשטיין-טטיבי אורג' {באנגלית} במידה ויש באפשרותך להפנותני או להעביר אלי חומר בעברית גם אם מקוצר/ מרוכז אודה לך. ובמידה ואין בעברית אסתפק בינתיים באתרים שקבלתי. בברכת בריאות יצחק

12/03/2009 | 16:16 | מאת: מייסלון ח'לאילה

ד"ר מנחם זינגר שלום רב, אנו סטודנטיות מייסלון ואסעאד במכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה במגמת חינוך מיוחד שנה ד' מבקשות עזרה ממך אם זה אפשר שתשלח לנו חומר או לעזור לנו בלמצוא חומר בנושא סינדרום רובינשטיין, הגדרה,מאפיינים( מוטוריים, קוגניטבח, חברתי, שפתי, רגשי), שכיחות ודרכי טיפול.. אם אפשר שהחומר יהיה בשפה העברית.. תודה רבה מייסלון+ אסעאד.

09/10/2001 | 10:16 | מאת: הירוקה

שלום רב! האם חובה שתינוקת שלה רגלי X תעבור טיפול כלשהו, או שאפשר להסתפק בנעליים מתאימות החל מהשלב שתגיע לנעל הראשונה? יש לציין שאני, אמה, ואחותי גם כן בעלות רגלי X ומלבד הבעיה האסטתית הקלה (והנתנה להסוואה בקלות רבה) אצל שתינו, ומידי פעם מעידות קלות אצלי, אין לנו שום קושי שנובע ממצב זה, וזאת למרות שמעולם לא טופלנו כנגד זה. תודה מראש

09/10/2001 | 22:54 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רב, בעצם, נראה לי שכבר ענית על שאלתך שעה שתיארת את עצמך ואת אחותך. רגלי X הינן למעשה ממצא נורמלי - בתלות בזוית. אצל מרבית המבוגרים הזוית הינה כ - 5-7 מעלות בין הירך לשוק, כלומר רגלי X במידה מועטה. אם הזוית מוגברת מאוד הדבר יכול להביא לשחיקה מואצת של הברך ואז יש לשקול טיפול. בילדה לפני גיל ההליכה אין כל צורך בטיפול. סביב גיל שנתיים - שלוש, אם הזוית נראית מאוד מוגברת כדאי לפנות לייעוץ אורתופדי. ברובם המכריע של המקרים אין כל צורך בטיפול ואין כל תופעות לואי. בברכה, ד"ר רון למדן.

09/10/2001 | 23:39 | מאת: המישהי הותיקה

תודה, דר' למדן, הרגעת אותי מאוד!

09/10/2001 | 00:20 | מאת: נטע

שלום רב, בני בן 9 סובל לעיתים די קרובות בכאבים מאחורי הברך. הענין נמשך כבר כמה שנים. יש תקופות שכלל לא כואב ושוכחים מהענין ויש תקופות כמו עכשיו שתוקף אותו כמה פעמים ביום כאב שבקושי יכול ללכת עד שזה נרגע. בעבר היינו אצל רופא שאמר שזה שום דבר וזה יעבור, עברה לפחות שנה מאז ובני עדיין סובל מהבעיה. יש לו פלטפוס - האם יתכן שזו הסיבה או שיש עוד אפשרויות לסיבת הכאב?

לקריאה נוספת והעמקה
09/10/2001 | 22:59 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום נטע, פלטפוס לרוב לא גורם לכאבים, ובמיוחד לא מאחורי הברך. הסיבות לכאב באיזור זה יכולות להיות קשורות לבעיה תוך פרקית כגון קרע במיניסקוס או מבנה לא נורמלי של המיניסקוס. גורמים אפשריים אחרים הינן דלקות בגידי השרירים שמאחורי הברך, תהליכים תופסי מקום וכן כאב הקורן מאיזורים אחרים (עמוד השדרה לדוגמא). העובדה שהתופעה נמשכת כבר מספר שנים מכוונת לכך שאין המדובר בתופעה אגרסיבית או ממאירה אלא יותר לכיוון בעיה כרונית. כדאי שהילד ייבדק על ידי אורתופד בשעה שהכאבים מופיעים על מנת לאתר את מקורם ובכך לאפשר טיפול מתאים. בברכה, ד"ר רון למדן

07/10/2001 | 19:36 | מאת: נטע

בתי החלה ללכת בגיל 11 חודשים. כיום היא בת שנה וחודש. רציתי לדעת מתי צריך לקנות נעליים ראשונות והאם יש צורך לראות אורטופד ילדים לפני הקנייה.

08/10/2001 | 12:52 | מאת: ריקי

מצטרפת לשאלה וגם - איזה נעל מומלצת כנעל ראשונה?

08/10/2001 | 15:17 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רב נושא הנעליים ריתק את בני האדם מזה אלפי שנים. מטרות הנעליים היו שונות - יופי, הגנה על הרגל, נוחות ויש שהאמינו גם שנעליים יכולות לשפר את מבנה כף הרגל. במזרח הרחוק בעבר, רגל קטנה אצל אישה נחשבה לדבר רצוי. כך, בעזרת נעליים הדוקות מאוד הצליחו למנוע את גדילת כף הרגל שנשארה קטנה, מעוותת, לא פונקציונאלית אך "יפה". היום אנו יודעים שכף רגל נורמלית איננה צריכה נעל על מנת להתפתח נכון. הנעל נועדה להגן על כף הרגל כאשר הילד צועד. נעל נכונה צריכה להיות בגודל נכון שאיננו מגביל את כף הרגל אך גם איננו גדול מידי המאפשר לרגל לנוע בתוך הנעל. הסוליה רצוי שתהיה גמישה ושתוך הנעל יהיה מרופד. על הנעל להיות סגורה על מנת למנוע החלקה של כף הרגל החוצה. אין צורך לראות אורתופד לפני הקנייה. כדאי לקנות את הנעל כאשר הילד מתחיל ללכת באופן עצמאי. כמובן שנעלי עקב, אצבע כפכפים וכו' אינם מומלצים בגילאים אלו. בברכה, ד"ר רון למדן

07/10/2001 | 13:06 | מאת: יוסי

רציתי לדעת בכמה הורמון גדילה יעשה אותי יותר גבוה (אני בן 16)

08/10/2001 | 15:22 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יוסי, הורמון גדילה איננו אקאמול. לא ניתן קחת אותו ללא תיכנון ופיקוח רפואי צמוד. על מנת להעריך בכמה תיגבה אם תיקח הורמון גדילה יש קודם כל לבדוק האם בכלל נשאר לך פוטנציאל גדילה. בגיל 16 קרוב לודאי שתהליך הצמיחה שלך קרוב לסיומו ועל כן גם אם תטופל בהורמון התוספת תהיה קטנה. אם אתה אחד מאלו שמסיבות שונות הצמיחה התעכבה ועדיין נותר לך זמן לגדול הרי שייתכן שאינך זקוק להורמון כלל. בכל מקרה זהו נושא שאם תירצה עיצה ספציפית לגביך תיצטרך לקבוע פגישה עם אנדוקרינולוג. בברכה ד"ר רון למדן

06/10/2001 | 18:03 | מאת: תמר

שלום רב, בני בן השנתיים וחצי פרק את המרפק 3 פעמים בחצי השנה האחרונה. בשום מקרה לא ידענו על סיבה ברורה שגרמה לפריקה. הפריקות היו בשתי הידיים. איזה נזק יכול להגרם מהפריקה או מהחזרת המרפק רק כעבור מספר שעות? איך אפשר למנוע פריקות חוזרות? האם המרפק יכול לחזור מעצמו והאם ניתן ללמוד להחזיר את המרפק לבד? תודה, תמר.

לקריאה נוספת והעמקה
08/10/2001 | 15:27 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום תמר, פריקה של המרפק הינה נדירה יחסית בילדים ונגרמת על פי רוב מפגיעה בעוצמה רבה. לעומת זאת, פריקה של ראש עצם הרדיוס (אחת מעצמות האמה המתחילות במרפק) יכולה לקרות לאחר משיכה קלה בלבד. זהו מצב שכיח החולף עם הגדילה ואיננו משאיר נזקים לטווח ארוך. עם זאת יש צורך להחזיר את העצם למקומה לאחר כל פריקה. על ידי הימנעות ממשיכת הילד ביד לרוב הפריקות מפסיקות. בקשו את האורתופד או רופא הילדים שלכם להראות לכם בפעם הבאה כיצד הוא מחזיר את הפריקה. זהו דבר שקל לעשותו ואין סיבה שלא תוכלו לבצעו. בברכה, ד"ר רון למדן

05/10/2001 | 02:36 | מאת: אילנית

שלום: יש לי ילדה בת 8 ובשני כפות הרגליים שלה שתי האצבעות האחרונות(רביעית וחמישית), הן באותו גודל (בגודל של הזרת) ושיווי המשקל של הילדה הוא לא כל כך יציב, היא נופלת הרבה ולא הולכת יפה, היא הולכת לחוג של ריקודים וקשה לה לעשות בדיוק את מה שהמורה אומר לה, האם זה יכול להיות בגלל אצבעות הרגליים ששתי האצבעות האחרונות הן קטנות ואותו הגודל? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
08/10/2001 | 15:30 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום אילנית, היציבה וצורת ההליכה של ילדתך אינן קשורות לגודל הבהונות. בילדים עם ארבע בהונות או לאחר קטיעה של בוהן רביעית אין הפרעה ניכרת בהליכה או היציבה. אני מציע להתייעץ עם רופא הילדים או האורתופד על מנת לוודא שאין סיבה אחרת לבעייה. בברכה, ד"ר רון למדן