מיגרנה היא מחלה גנטית המושפעת משינויים הורמונליים ועלולה...
גבר, כואב לך הראש? יכול מאוד להיות שמדובר במיגרנה, הנתפסת...
טרשת עורקים היא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לתחלואה ולתמותה...
בקרב הסובלים ממיגרנות עם אאורה קיימים תסמינים מקדימים לכאב...
התשובה מתמקדת בשינויים בתוך הסינוסים בלבד, ולכן סביר להניח שאין לממצא זה השלכה על הראיה שלך. בכל מקרה, האבחנה של סינוסיטיס היא לפי בדיקה ולא לפי הממצאים בהדמיה, ולכן הייתי ממליץ לסמוך על רופא אא"ג שבדק אותך. בריאות פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570
כאבי ראש מצחיים ועיוורון זמני בעת מעבר מישיבה לעמידה עשויים להיות קשורים למספר גורמים, אך הסבירות שהם נובעים ישירות מניתוח ה-PRK או מטיפות ה-FML נמוכה יחסית. הנה מה שכדאי לשקול: 1. הקשר לניתוח PRK: PRK משפיע בעיקר על הקרנית ואינו גורם ישיר לבעיות בזרימת הדם לעיניים או למוח. עם זאת, אם אתה מתאמץ לראות בצורה חדה בגלל ראייה שעדיין לא התייצבה, זה יכול לגרום לכאבי ראש עקב מאמץ יתר של העיניים והשרירים שמסביב. 2. הקשר לטיפות FML: טיפות FML (פלואורומטולון) הן סטרואידים שמיועדים להפחית דלקת לאחר הניתוח. הן אינן ידועות כמשפיעות על זרימת הדם לעיניים או למוח. אם אתה חווה תופעות לוואי ייחודיות מהטיפות, כמו כאבי ראש, זה נדיר מאוד, אך ייתכן ששווה לדון בכך עם הרופא. 3. תסמינים של עיוורון זמני/חלקי בקימה: ירידת לחץ דם אורתוסטטית: מצב שבו לחץ הדם יורד במעבר ממצב שכיבה/ישיבה לעמידה, גורם לירידה זמנית בזרימת הדם למוח ולעיניים. זה נפוץ יחסית ולא קשור ישירות לניתוח. מאמץ עיניים: ייתכן שהשינויים בראייה לאחר הניתוח גורמים למאמץ ולתגובות כמו עיוורון זמני. מה לעשות: פנייה לרופא עיניים: ודא שאין סיבה עינית ישירה, כמו דלקת או לחץ תוך-עיני גבוה, שיכולה לגרום לתסמינים. מעקב אצל רופא משפחה/נוירולוג: כדאי לבדוק אם מדובר בירידת לחץ דם אורתוסטטית או סיבה אחרת שקשורה לזרימת דם. ייתכן שיהיה צורך בבדיקת לחץ דם ותפקוד לב. מעקב אחרי הראייה: במקרים מסוימים, כאבי ראש נובעים מהסתגלות איטית של הראייה לאחר PRK. אם התסמינים נמשכים, ייתכן שכדאי לשקול בדיקה אצל אופטומטריסט או רופא עיניים מומחה. לסיכום: סביר להניח שהתסמינים אינם קשורים ישירות לניתוח PRK או לטיפות FML. עם זאת, כדאי לפנות לרופא לבדיקה מקיפה כדי לשלול סיבות מערכתיות כמו ירידת לחץ דם אורתוסטטית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il
איבוד ראיה בשתי העיניים יחדיו הוא משהו מאוד נדיר … צריכה להיות הפרעה באספקת דם לשתי המיספרות של המוח יחד … גורמים נפשיים גם באים בחשבון … קשה לדעת אבל אם יש חזרה של הסימפטומים או סימפטומים נוירולוגים אחרים יש ללכת לבדיקה מיד …
מיגרנה היא מחלה גנטית המושפעת משינויים הורמונליים ועלולה...
גבר, כואב לך הראש? יכול מאוד להיות שמדובר במיגרנה, הנתפסת...
טרשת עורקים היא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לתחלואה ולתמותה...
בקרב הסובלים ממיגרנות עם אאורה קיימים תסמינים מקדימים לכאב...
התשובה מתמקדת בשינויים בתוך הסינוסים בלבד, ולכן סביר להניח שאין לממצא זה השלכה על הראיה שלך. בכל מקרה, האבחנה של סינוסיטיס היא לפי בדיקה ולא לפי הממצאים בהדמיה, ולכן הייתי ממליץ לסמוך על רופא אא"ג שבדק אותך. בריאות פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim נייד לקביעת תור 053-9956570
כאבי ראש מצחיים ועיוורון זמני בעת מעבר מישיבה לעמידה עשויים להיות קשורים למספר גורמים, אך הסבירות שהם נובעים ישירות מניתוח ה-PRK או מטיפות ה-FML נמוכה יחסית. הנה מה שכדאי לשקול: 1. הקשר לניתוח PRK: PRK משפיע בעיקר על הקרנית ואינו גורם ישיר לבעיות בזרימת הדם לעיניים או למוח. עם זאת, אם אתה מתאמץ לראות בצורה חדה בגלל ראייה שעדיין לא התייצבה, זה יכול לגרום לכאבי ראש עקב מאמץ יתר של העיניים והשרירים שמסביב. 2. הקשר לטיפות FML: טיפות FML (פלואורומטולון) הן סטרואידים שמיועדים להפחית דלקת לאחר הניתוח. הן אינן ידועות כמשפיעות על זרימת הדם לעיניים או למוח. אם אתה חווה תופעות לוואי ייחודיות מהטיפות, כמו כאבי ראש, זה נדיר מאוד, אך ייתכן ששווה לדון בכך עם הרופא. 3. תסמינים של עיוורון זמני/חלקי בקימה: ירידת לחץ דם אורתוסטטית: מצב שבו לחץ הדם יורד במעבר ממצב שכיבה/ישיבה לעמידה, גורם לירידה זמנית בזרימת הדם למוח ולעיניים. זה נפוץ יחסית ולא קשור ישירות לניתוח. מאמץ עיניים: ייתכן שהשינויים בראייה לאחר הניתוח גורמים למאמץ ולתגובות כמו עיוורון זמני. מה לעשות: פנייה לרופא עיניים: ודא שאין סיבה עינית ישירה, כמו דלקת או לחץ תוך-עיני גבוה, שיכולה לגרום לתסמינים. מעקב אצל רופא משפחה/נוירולוג: כדאי לבדוק אם מדובר בירידת לחץ דם אורתוסטטית או סיבה אחרת שקשורה לזרימת דם. ייתכן שיהיה צורך בבדיקת לחץ דם ותפקוד לב. מעקב אחרי הראייה: במקרים מסוימים, כאבי ראש נובעים מהסתגלות איטית של הראייה לאחר PRK. אם התסמינים נמשכים, ייתכן שכדאי לשקול בדיקה אצל אופטומטריסט או רופא עיניים מומחה. לסיכום: סביר להניח שהתסמינים אינם קשורים ישירות לניתוח PRK או לטיפות FML. עם זאת, כדאי לפנות לרופא לבדיקה מקיפה כדי לשלול סיבות מערכתיות כמו ירידת לחץ דם אורתוסטטית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il
איבוד ראיה בשתי העיניים יחדיו הוא משהו מאוד נדיר … צריכה להיות הפרעה באספקת דם לשתי המיספרות של המוח יחד … גורמים נפשיים גם באים בחשבון … קשה לדעת אבל אם יש חזרה של הסימפטומים או סימפטומים נוירולוגים אחרים יש ללכת לבדיקה מיד …
שלום רב יש לפנות לבדקית עיניים ולבדיקת ניורולוג. ללא בדיקה אין דרל לדעת מה הבעיה. בברכה, פרופ' ישראל קרמר
גשי לבדיקה מקיפה עם הרחבת אישונים אצל רופא עיניים בהקדם. פרופ' ישראל קרמר.
שלום רב, אני לא סבור שהרופא טועה. בדיקה ע"י נוירולוג היא החשובה ביותר. בדיקה ע"י רופא עיניים יכולה לבוא בנוסף את לא במקום
ציפי שלום, הבדיקה מעידה על טרשת אך ללא היצרות שהיא בעלת משמעות המודינמית (ההיצרות אינה מגבילה את זרימת הדם למוח). התסמינים שאת מתארת אינם תסמינים קרוטידיים. היצרות תסמינית מוגדרת ככזאת הגורמת לארועי מוח חולפים, ארוע מוחי או עוורון זמני הקרוי אמאורוזיס פוגקס. במקרים אלה דרוש טיפול תרופתי לאיזון מיטבי של גורמי הסיכון, ואם ההיצרות לא תסמינית, לא נדרשת התערבות פולשנית בצנתור או בניתוח. תודה על פנייתך לפורום
כלום. איני יודע מה ערכי הנורמה במעבדה שלך ראי בקשתי לעיל לסיפור מלא וכלל הבדיקות כולל ערכי הנורמה
כלום. איני יודע מה ערכי הנורמה במעבדה שלך ראי בקשתי לעיל לסיפור מלא וכלל הבדיקות כולל ערכי הנורמה
שלום רב, תודה על פנייתך. בד"כ על כל בידהק עובר רופא קרידולוג מפענח את הבדיקה. לאחר פיענוח רופא חותם על תוצאת בדיקה ותוצאה נלשחת לנבדק. בברכה, דר' דדשב בברכה, דר'
בהנחה שבעיות העיניים הן הבעיה היחידה שלך ובהנחה שאתה ממשיך להחשב כעובד ומקבל שכר על חשבון ימי מחלה לא תוכל לקבל קצבת נכות כללית. במידה ותפוטר ותדווח על בעיות רפואיות נוספות תהיה זכאי אולי לקצבת נכות כללית. המון בריאות. אלון
שירי שלום, כשיש חשד להרמת דיסקות העיניים, שבמיקרים מסוימים עלולה לבטא לחץ תוך גולגלתי מוגבר, כדאי להתיעץ בהקדם עם רופא עינים מומחה בילדים ועם נוירולוג-ילדים. אפשר לבקש מרופא הילדים שלכם הפניה למיון ילדים, אפילו לתחילת השבוע הבא (בסופי שבוע אין בבתי החולים רופא עיניים-ילדים ונוירולוג-ילדים). יתכן ומדובר במבנה מולד של העיניים שאין בו סכנה כלשהי, אך כדאי לברר זאת. בברכה
אולי על תסמונת אנטי פוספוליפידים (APLA). חזור לרופא להמשך בירור ומעקב.
הטיפולים הקונבנציונלים כוללים כדורים נגד דלקת וכדורים לכאב ממקור עצבי. טיפולים אלטרנטיבים יש הרבה. דווקא הומאופטיה לא בטוח שתעזור, יותר הגיוני לטפל בשיאצו, דיקור או מזותרפיה. איבוד ראיה זמני לא נראה לי שקשור לפיברומיאלגיה. את בטוחה שזה בשל מצבה או בגלל שאולי יש לה גם טמפורל-ארטריטיס?
שלום רב הדבר הכי חשוב הוא לגשת לרופא עיניים לבדיקה ולקבל אבחנה ברורה של טיב הדלקת - ואז לכתוב לי שוב. במקביל - בדיקת שמיעה, ובדיקות דם כולל 12B תפקודי בלוטת מגן, תפקודי כבד וסרולוגיה. אשמח לעזור בהמשך אבל באמת עדיף פנים אל פנים ! בברכה ד"ר טלי מרק
איבוד ראיה מלא עלול להיות על רקע שבץ מוח במערכת הדם האחורית של המוח ונזק לאיזור ברקמת המוח האחראי על הראיה למרות שברוב המקרים עדיין תשמר ראיה מסוימת בזכות פיצוי ממערכת הדם הקדמית. גם הפרעות חלקיות בשדה הראיה בשתי העיינים עלולות להיות ביטוי של שבץ מוח או אירוע מוחי חולף. מכל מקום יש לשלול גם סיבות אחרות כגון בעיה עינית או פסיכיאטרית.
שלום רב במידה ויש הפרה בזרימת הדם לאזוא האחורי של המוח באופן זמני או קבוע יש הפרעות ראיה זמניות או קבועות כסימן עיקרי לאירוע מוחי . כל טוב
איני יודע מה יש לך, או אם בכלל יש בעיה של קרישה. מתיאור הדברים אי אפשר להסיק מסקנות. גם אין טעם לנחש מה יש. השלימי את הבירור ואח"כ אפשר לדון בממצאים.
לתופעה קוראים "אמאורוזיס פוגקס" או עיוורון חולף של עין אחת והברור כולל אולטרסאונד של עורקי התרדמה, אקו של חדרי הלב והולטר (בדיקת אקג במשך 24 שעות) בנסוף לשורת בדיקות דם העוסקות במערכת הקרישה ועוד מצבים יחסית נדירים. יש גם אבחנה מבדלת שפירה יותר כמו התקפי מיגרנה ועוד וצריך להמצא במעקב נוירולוגי. בהצלחה.
לאלון לא שמעתי על הסופר סם. אבל עד שההיפריקום יגיע אפשר בהחלט להמשיך עם הלוריוון. איני רואה טעם להתחיל עם הציפרמיל. כל טוב דר' גיורא הידש
על פי הרגישות הדבר היחיד שמתאים לך - בתרופה הניתנת דרך הפה זה מוקסיפן - ואת זה אתה בההחלט יכול לקחת. אל תשים לב לסטפילוקוקים - אין לזה משמעות אני שמח שפרופ' סידי מטפל בך - מצויין
על פי הרגישות הדבר היחיד שמתאים לך - בתרופה הניתנת דרך הפה זה מוקסיפן - ואת זה אתה בההחלט יכול לקחת. אל תשים לב לסטפילוקוקים - אין לזה משמעות אני שמח שפרופ' סידי מטפל בך - מצויין
פ. שלום. לאחרונה פורסמו על חומרים מרוכבים של הדור הדור החדש מספר מאמרים שהבולט שבהם המאמר שבשנת 2001 פרסם דר' קריסטנסן הנחשב חוקר מפורסם ואמין בארצות הברית ב-CRA השוואה ביניהם, ומצא שהקומפוזיטים החדשים עולים בתכונותיהם על האמלגם . חסרונו היחידי של הקומפוזיט הינו תובענותו הרבה מרופא השיניים בעת ביצוע השחזור .העובדה שרבים מרופאי השיניים לא סיגלו לעצמם את הטכניקות והמשמעת הדרושות לביצוע שחזורים ברמה הנדרשת . .עידכון ולימוד הטכניקות הללו לא בא בדרך כלל מתוך עיון בפרוספקטים של היצרן אלא בקורסים אוניברסיטאיים המתבססים על IN SERVICE TRAINING (לימוד תור כדי אימון מודרך ). יש להניח שרופאי השיניים שסיימו את לימודיהם בשנים האחרונות או אלו המדריכים בפקולטאות לרפואת שיניים יודעים לבצע כראוי את השחזורים לפי כל הטכניקות האחרונות . לא כך הדבר לגבי רבים מרופאי השיניים שלא עברו אימון כזה במסגרות כנ"ל לאחרונה .משך הזמן הנדרש לביצוע שחזורמחומר מרוכב הגון בצבע השן הוא כמעט כפול מהזמן הדרוש לביצוע סתימת אמלגם ולא תמיד יש לרופא/ה הזמן הפנוי והסבלנות לביצועו. לגבי המכשיר שמקשה את השחזור מקומפוזיט הרי זו מנורה חזקה של אור בתחום אורך גל בקצה הסקאלה של האור הנראה שעוצמתו רבה והוא עלול לסנוור את עיני הרופא ,הסייעת והמטופלים בכינון ישיר כמעט כמו להסתכל על ריתוך ללא משקפי מגן .כתוצאה עלולה להיות עיוורון זמני או גירוי בעין הפגועה ועדיף להימנע מלהיתכל על האור החזק הזה ולהשתמש במשקפי מגן כתומים ציוחדים לרופא/ה לסייע/ת ולמטופל/ת .
ימית שלום. לאחרונה פורסמו על חומרים מרוכבים של הדור הדור החדש מספר מאמרים שהבולט שבהם המאמר שבשנת 2001 פרסם דר' קריסטנסן הנחשב חוקר מפורסם ואמין בארצות הברית ב-CRA השוואה ביניהם, ומצא שהקומפוזיטים החדשים עולים בתכונותיהם על האמלגם . חסרונו היחידי של הקומפוזיט הינו תובענותו הרבה מרופא השיניים בעת ביצוע השחזור .העובדה שרבים מרופאי השיניים לא סיגלו לעצמם את הטכניקות והמשמעת הדרושות לביצוע שחזורים ברמה הנדרשת . .עידכון ולימוד הטכניקות הללו לא בא בדרך כלל מתוך עיון בפרוספקטים של היצרן אלא בקורסים אוניברסיטאיים המתבססים על IN SERVICE TRAINING (לימוד תור כדי אימון מודרך ). יש להניח שרופאי השיניים שסיימו את לימודיהם בשנים האחרונות או אלו המדריכים בפקולטאות לרפואת שיניים יודעים לבצע כראוי את השחזורים לפי כל הטכניקות האחרונות . לא כך הדבר לגבי רבים מרופאי השיניים שלא עברו אימון כזה במסגרות כנ"ל לאחרונה .משך הזמן הנדרש לביצוע שחזורמחומר מרוכב הגון בצבע השן הוא כמעט כפול מהזמן הדרוש לביצוע סתימת אמלגם ולא תמיד יש לרופא/ה הזמן הפנוי והסבלנות לביצועו. לגבי המכשיר שמקשה את השחזור מקומפוזיט הרי זו מנורה חזקה של אור בתחום אורך גל בקצה הסקאלה של האור הנראה שעוצמתו רבה והוא עלול לסנוור את עיני הרופא ,הסייעת והמטופלים בכינון ישיר כמעט כמו להסתכל על ריתוך ללא משקפי מגן .כתוצאה עלולה להיות עיוורון זמני או גירוי בעין הפגועה ועדיף להימנע מלהיתכל על האור החזק הזה ולהשתמש במשקפי מגן כתומים ציוחדים לרופא/ה לסייע/ת ולמטופל/ת .