תוצאות חיפוש עבור ניוון-מקולרי

לא ניתן לקבוע אם מדובר בניוון ללא בדיקת עיניים. אפשר לנסות לשים טיפות לחות בעינייים ובמקביל לקבוע תור לרופא עיניים לבדיקה מלאה

יש לפנות לפורום רשתית

הי סיסי לוטאין וויטמינים נוספים נמצאו כמועילים למניעת החמרה במחלה הנקראת ניוון מקולרי. לגבי היפרדות זגוגית או בעיות אחרות אין הוכחה שזה מועיל. רפואה שלמה

הי יש נטיה משפחתית. חשוב להיבדק מגיל 50. לגבי מניעה- הפסקת עישון, ויטמינים רק במידה ומאבחנים ניוון מקולרי יבש בדרגה בינונית. דר נוימן

השאלה שלך חשובה ונבונה מאוד. כשיש היסטוריה משפחתית של מחלות עיניים – ובפרט ניוון מקולרי בגיל צעיר, גלאוקומה, או קטרקט מוקדם – חשוב לבצע בירור מדוקדק לפני ניתוח לייזר להסרת משקפיים. ניתוח לייזר (PRK, LASIK, SMILE) משפיע בעיקר על הקרנית, ולא נוגע לרשתית או לעצב הראייה. אבל יש כמה נקודות שדורשות התייחסות: 1. מקולה דג'נריישן (ניוון מקולרי בגיל צעיר) אם לאביך אובחן ניוון מקולרי כבר בשנות ה-20 לחייו, ייתכן שמדובר בגרסה תורשתית מוקדמת, ולא בניוון תלוי גיל הקלאסי (AMD). אם יש חשד למחלה מקולרית תורשתית, חשוב לעבור בדיקה מדויקת של המקולה, כולל OCT ופלואורסצאין אנגיוגרפיה אם נדרש. ניתוח לייזר אינו גורם לנוון מקולרי, אך אם קיימת רגישות גנטית, יש לוודא שאין סימנים מקדימים או פגיעות עדינות במקולה שעשויות להחמיר עם הזמן. 2. גלאוקומה אם קיימת היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, חשוב למדוד לחץ תוך-עיני ולבצע OCT של עצב הראייה ושדה ראייה. בלייזר מסוג LASIK, הלחץ על העין במהלך השלב הראשון עלול להשפיע זמנית על עצב הראייה – ולכן במטופלים עם נטייה לגלאוקומה או נזק מוקדם בעצב הראייה, לעיתים מעדיפים שיטות אחרות (כמו PRK) שאין בהן עלייה חדה בלחץ. 3. קטרקט קטרקט בגיל מבוגר אינו רלוונטי בהחלטה לגבי ניתוח לייזר. אם במשפחתך היו מקרים של קטרקט מוקדם מאוד (למשל בשנות ה-40 או מוקדם יותר), כדאי לתעד וליידע את הרופא, אך זה נדיר ומהווה שיקול רק אם יש סימנים מוקדמים בבדיקה. לסיכום: לא כל היסטוריה משפחתית מהווה מניעה, אך מחייבת בירור יסודי, הכולל OCT של המקולה ועצב הראייה, מיפוי קרנית, מדידת לחץ, ולעיתים גם בדיקת שדה ראייה. אם כל הבדיקות תקינות, ניתוח לייזר אינו מגביר סיכון למחלות רשתית או גלאוקומה, וניתן לבצע אותו בביטחון, תוך התאמה אישית לשיטת הלייזר המתאימה ביותר. מומלץ לעבור את הבדיקה במקום שמבצע בירור מלא וכולל, ולא להסתפק רק במדידת מספרים וקרנית. אם את רוצה חוות דעת נוספת – ניתן להיבדק גם אצל רופא עיניים מומחה לרשתית או גלאוקומה לפני ההחלטה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שלום רב, הזרקות אבסטין דרושות במהלך המצב הפעיל ולייצוב מצבו היבש לעיתים של ניוון מקולרי של הגיל המבוגר. בכל פעולה כמו גם בהזרקות אבסטין ישנם גם סיכונים והרופא המטפל ישוחח אתכם על הסיכונים והסיכויים שהטיפול כזה או אחר. לרוב ללא טיפול באבסטין הפגיעה ברשתית תתקדם ולא תאפשר ראיה אם אכן מדובר בניוון מקולרי פעיל. רפואה שלמה,

לפי התאור יש לך ניוון מרכז הראיה גילי כפי שציינת במצב יבש. אין צורך לטפל בשלב זה רק מעקב כל מספר חדשים. לבדוק אם הראיה תקינה בכל עין בנפרד ולשקול אם יש מקום לטיפול בויטאמינים בנוסחאת AREDS

שלום, ההמלצה הכתובה של הרופא ל"טיפול מתקדם בבלפריטיס" מספיקה לגמרי – קבעי תור ישירות אצל מומחה קרנית/עין יבשה ותגידי שיש לך הפניה כתובה. הטיפולים שעוזרים כשטיפות נכשלות: סחיטת בלוטות בחימום, IPL בעפעפיים וטיפות סרום אוטולוגי. רוב המטופלות מרגישות הקלה דרמטית אחרי 1-2 טיפולים. סילין עדין ובטוח – אפשר להתחיל. ולגבי סבתא – כן, בדיקת קרקעית שנתית מגיל 50. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

שלום, פיזור פיגמנט קל קיים אצל הרבה אנשים בריאים, במיוחד בעלי קשתית בהירה. תסמונת פיזור הפיגמנט (PDS) מאובחנת רק כשיש שלושה סימנים קלאסיים יחד: פיגמנט על האנדותל של הקרנית (Krukenberg spindle), פיגמנט כבד בזווית (בגוניומטריה), ופגמים טרנס-אילומינציה בקשתית. עיגול צהוב קטן סביב האישון אינו סימן אבחנתי, זה שכיח ולא קשור. אפשר לאבחן PDS גם שנים אחרי שהפיזור הפעיל נרגע, כי הפיגמנט נשאר בזווית ובקרנית לכל החיים. אין צורך לתפוס את זה "בלייב" – הבדיקה הסטנדרטית מספיקה. עם הגיל הפיזור אכן פוחת (העדשה מתקשחת, פחות חיכוך), ולכן הסיכון לגלאוקומה יורד אחרי גיל 50–60. PDS עצמו לא גורם לקטרקט, לניוון מקולרי או לעין יבשה. הוא מגביר רק סיכון לגלאוקומה משנית (לא תמיד, רק ב-15%–30% מהמקרים). מומלץ מעקב שנתי אצל גלאוקומטולוג עם גוניוסקופיה ו-OCT. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

רופא עיניים מומחה ידע לאבחן PDS לפי הסימנים המקובלים זה לא משהו שהמטופל רואה. זה לא גורם לניוון מקולרי

אפשר לדעת שמשקפי שמש מגנים מקרינת UV רק אם הם עומדים בתקן מתאים — לא לפי צבע העדשה או המחיר. הדרך הנכונה לוודא היא: • חפשי עליהם סימון UV400 או 100% UV protection — זה מציין חסימה מלאה של קרינת UVA ו-UVB. • אם אין סימון או אם מדובר במשקפיים לא ממקור אמין, ניתן לבדוקם בחנות אופטיקה עם מד UV ייעודי – בדיקה קצרה שמוודאת את רמת ההגנה. • אל תסמכי רק על עדשה כהה: עדשה כהה בלי סינון UV אפילו מסוכנת יותר, כי היא גורמת לאישון להתרחב ולא מאפשרת הגנה מספקת. אם את/ה עובד שעות ארוכות בשטח: • הקפד/י על משקפי שמש עם UV400 ומסגרת רחבה (רצוי גם עם הגנה מהצדדים). • כובע רחב שוליים מפחית חשיפה ב־30–50%. • חשוב במיוחד למי שיש עיניים בהירות, אחרי ניתוחי עיניים או שימוש בתרופות רגישות לאור (כמו דוקסילין). לבעלי עיניים בהירות (כחולות/ירוקות) אכן יש רגישות גבוהה יותר לקרינה בגלל פחות מלנין בקשתית וברשתית. זה מתבטא בסיכון מעט גבוה יותר להתפתחות קטרקט וניוון מקולרי בגיל מבוגר, במיוחד אם נחשפים לשמש לאורך שנים בלי הגנה. לכן ההגנה הקבועה ממשקפי שמש איכותיים וכובע בשטח היא צעד פשוט ויעיל להקטנת הסיכון. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/

השאלה האם תרגילים לעיניים באמת משפרים את הראייה או מפחיתים את המספר במשקפיים עולה לעיתים קרובות — והתשובה תלויה בסוג הבעיה הקיימת ובמטרת התרגול. מתי תרגילים לעיניים יכולים לעזור? בעיות בראייה דו-עינית (Binocular Vision) תרגילים יכולים לעזור במקרים של קושי בתיאום בין העיניים, כמו: פזילה סמויה (exophoria, esophoria) קושי במיקוד למרחקים שונים עייפות עיניים בקריאה ממושכת במצבים אלו, אורתופטיסטים מנחים תוכנית תרגול יעילה – למשל תרגול קונברגנציה או תרגול מיקוד – שיכולה לשפר נוחות ותפקוד. בעיות במיקוד (Accommodative Dysfunction) בילדים ובמתבגרים עם קושי במיקוד לקריאה, תרגילים יכולים לשפר את היכולת להתמקד ולהפחית תלונות של טשטוש, כאב ראש או עייפות. תסמונת ראיית מחשב (Digital Eye Strain) תרגילים קלים, כמו חוק 20-20-20 (כל 20 דקות, להביט 20 שניות למרחק 20 רגל), יכולים להקל על יובש, טשטוש וכאב בעיניים. מתי תרגילים לא משנים את הראייה או המספר: מיופיה (קוצר ראייה) – אין עדות מחקרית לכך שתרגילים עוצרים את קוצר הראייה או משפרים את המספר במשקפיים. התקדמות מיופיה קשורה לגורמים מבניים בעין, שאינם מושפעים מתרגול שרירי העין. היפרופיה (רוחק ראייה) או אסטיגמציה – גם כאן, מדובר בתכונות פיזיות של העין, שתרגילים אינם משנים. קטרקט, ניוון מקולרי או מחלות עיניים מבניות – תרגילים אינם משפיעים על מחלות אלו. בשורה התחתונה: תרגילי עיניים יכולים לשפר נוחות, תפקוד ומיקוד, אך לא משנים את המספר במשקפיים או את חדות הראייה במקרים של קוצר ראייה אמיתי. אם יש תלונות קבועות של עייפות עיניים, קושי בקריאה או טשטוש לסירוגין – כדאי להיבדק ע"י אורתופטיסט או רופא עיניים עם התמחות בראייה דו-עינית. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

ראה תשובתי לשאלה

שלום רב, אכן אין קשר בין צילינדר ובין ניוון מקולרי. יש אכן שארית מספר ולעיתים זה קורה.

אלי שלום, מבלי להתייחס למקרה הפרטני שלך, ממצאים של דרוזן ואזורי אטרופיה באזור המקולה יכול להעיד על ניוון מקולרי הקשור לגיל. יש להוועץ עם הרופא הבודק בנוגע לממצאים הספציפיים אצלך.

לא ידוע קשר בין התרופה להחמרה בסטרגרט

הכי סביר שמדובר ביובש אבל תיתכן גם בעיה ברשתית כמו בצקת או ניוון מקולרי

אופטיסייף מוריד ברבע אחד הסיכון למעבר מנמ״ג יבש לרטוב. הוא לא תמיד מונע הדרדרות אולם מוריד שכיחות. אופטיסייף לו הראה יעילות בטיפול בנמ״ג יבש קל אלא רק במצב בינוני מתקדם עם מאפיינים שמעלים סכון למעבר למצב הרטוב ולכן לא בכל מקרה אנחנו ממליצים על כך. חשוב גם הפסקת עישון להורדת הסיכון

שלום לא ידוע לי בריאות

חנה שלום, איני יודעת באיזה סוג של ניוון מקולרי מדובר ומה מצבו. הסיבה השכיחה ביותר היא ניוון מקולרי תלוי גיל - AMD. במצב זה ניתן לעיתים לטפל בהזרקות תוך עיניות אם קיים נוזל. קיים פורום אחר למחלה זו. פורום זה עוסק במחלות רשתית תורשתיות. בכל מקרה יש להתיעץ עם רופא מטפל. אין בידי מספיק נתונים קליניים כדי לענות.

שלום אמיר הרופא מנסה להבין אם הגורם לתלונותיך הוא הקטרקט בלבד או סיבה נוספת. הבדיקות שהוא ביקש נועדו לחפש ממצא ברשתית שפוגע לך בראיה (ולא גלאוקומה). אפשרות אחת שבאה בחשבון, גם בגילך, הוא ניוון מקולרי. ייתכן בהחלט שהבעיה היחידה היא הקטרקט ואז ניתן לפתור את זה בניתוח. בהצלחה

שלום אליהו אופטיסייף הוא תוסף תזונה שעוזר למנוע החמרה של מחלה שנקראת "ניוון מקולרי תלוי גיל" או AMD. יש לקחת אותו לפי הנחיות רופא עיניים כי הוא הוכח האפקטיבי רק במצבים מסויימים והוא לא, למשל, אפקטיבי כטיפול מונע למי שאין לו ניוון מקולרי. בהצלחה

שלום אליעזר אופטיסייף הוא תוסף תזונה שעוזר למנוע החמרה של מחלה שנקראת "ניוון מקולרי תלוי גיל" או AMD. יש לקחת אותו לפי הנחיות רופא עיניים כי הוא הוכח האפקטיבי רק במצבים מסויימים והוא לא, למשל, אפקטיבי כטיפול מונע למי שאין לו ניוון מקולרי. בהצלחה

שלום רב. אין קשר לפורום זה. איני יכולה לענות על השאלה ללא בדיקת העיניים. חשוב שתבדוק באיזו עין מדובר - ע"י כיסוי כל אחת מהעיניים. יתכן ומדובר בפגם בשדה הראיה. יש לפנות לקבלת תשובות נוספות לרופא עיניים מטפל.