תוצאות חיפוש עבור כליה-אחת

פרנכימה דלה מצומקת היא הביטוי החזותי של מרבית המחלות הגורמות לאי ספיקת כליות כרונית (להוציא מספר מחלות בודד כדוגמת סוכרת, עמילואידוזיס). זהו המראה השכיח בהדמיה לכליה עם מחלה כרונית ובלתי הפיכה. הסיבות מגוונות ויכולות לנבוע מהפרעות מבניות בכליה או כלי הדם (מולדות או נירכשות), מחלות אוטואימוניות-דלקתיות, מחלות תורשתיות, סוכרת, יתר לחץ דם, תרופות ועוד . אם הסיבה שפגעה בכליה מערבת רק כליה אחת הכליה השנייה גדלה ומפצה. ניתן לנסות ולמנוע פגיעה כלייתית בכליה הטובה על ידי שמירה על אורך חיים בריא : לא לעשן, דיאטה (ים תיכונית דלת שומן מי החי, לא עתירת חלבון, דלת נתרן), טיפול ואיזון מחלות הידועות כמזיקות לכליה כגון יתר לחץ דם, סוכרת, דיסליפידמיה, שמירה על משקל גוף (BMI 20-25 מומלץ), הימנעות מתרופות שהן נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידים) וכו. אם התהליך הוא דו צדדי הרי ששתי הכליות יהפכו להיות עם פרנכימה דלה . קצב ההתדרדרות תלוי במחלה הראשונית ודרגת השליטה בה, כמו גם במחלות רקע נוספות ודרגת איזונן.

הכוונה לתעלת השדרה, העטיפה הגרמית והרקמות הרכות סביב עמוד השדרה, כשיש מום פתוח דולף נוזל שדרה שיש בו ריכוז גבוה של חלבון עוברי וזה הגורם לרמה המוגברת, באותה מידה מומים שמערבים את דופן הבטן גורמים באותה המידה ובגדול זה מה שיחפשו בסקירה המכוונת בנוסף לסימנים משניים לאלו, לגבי הכיליה, הפרעה עוברית ביכולת הכיליה לשמור חלבון תגרום להפרשת חלבון מוגבר ולתוצאה דומה, לא סביר שיש קשר לכיליה הלא תפקודית שלך. אם יש בעיה של מומים פתוחים או בעיה כלייתית הייתי מצפה לתוצאה הרבה הרבה יותר גבוהה אז סביר ומקווה שהכל בסדר

כליה דיספלסטית בהחלט עלולה להצטמצם ולבסוף להיספג כי ההיווצרות שלה מראש היתה פגומה ולפיכך גם אספקת הדם שלה פגועה וירודה. צר לי לשמוע על המצוקה הנפשית אבל לדעתי הדברים החשובים שצריך לשים לב אליהם זה איך הילד מתפתח, לעקוב אחר זיהומים בדרכי שתן, משערת שבוצעו בדיקות דם לתפקודי כליה והם תקינים- וזה כמובן מבטא את התפקוד של הכליה השניה שנותרה שהיא קרוב לוודאי תקינה. בדיקות מיותרות רק יחשפו את הילד לקרינה מיותרת מבללי לתת לנו מידע על משהו שניתן לשנות באמצעי כלשהו. כמובן שבמידה ולא כך פני הדברים ההתיחסות צריכה להיות בהתאם

ערב טוב LDH הוא אנזים המצוי כמעט בכל רקמות הגוף, ורמה גבוהה שלו אינה ספציפית למשהו מסויים. מציע ללכת עם רופא המשפחה שמחבר את הסיפור הקליני עם ממצאי הבדיקה הגופנית ובדיקות המעבדה להשערת עבודה אותה הוא הולך לבדוק מיפוי עצמות וגסטרוסקופיה יכולות להיות בדיקות שמקדמות אבחנה לא אוכל להיות יותר ספציפי פה, כי הבדיקה אינה ספציפית, רק קוראת לבירור

מדידה בודדת של חומצה אורית בערכים שצינת אינה מהווה "בעיה" המחייבת טיפול אם אין סימנים של מחלה הנגרמת ע"י בחומצה אורית (כגון אבני כליה, דלקת מפרקים כרונית המכונה שיגדון או גאוט). להבנתי הממצא הוא אקראי/אתסמיני. רמות נחשבות גבוהות רק אם במספר בדיקות הערכים הם גבוהים (וההגדרה המקובלת ע"י מרבית הרופאים היא 8 מ"ג/דל ומעלה, אם כי יש המחמירים יותר ויגדירו ערך מעל ל 7 במספר בדיקות כגבוה). יש קשר (באסוציאציה, לא הוכחה נסיבתיות) בין רמות גבוהות של חומצה אורית לתיסמונת מטאבולית (יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, השמנת יתר, ונטיה לסוכרת). בין השורות לאור עודף המשקל יתכן ואתה מתאים להגדרה של "תסמונת מטאבולית". יש תרופות הגורמות לעליה ברמות חומצה אורית (משתנים למשל), ודיאטה עתירת פורינים מעלה את רמתם גם כן. חסר ויטמין B12 מגביר יצור חומצה אורית. לכן המלצתי היא לחזור על הבדיקה ובאותה היזדמנות לבקש כי רופא המשפחה ישלח בדיקות כלליות (אם לא נשלחו כגון ס"ד, פרופיל שומנים, המוגלובין A1C, תיפקודי כבד, תיפקודי כליה ורמות ויטמין B12 סטיק שתן, משקע שתן , ויחס אלבומין לקראטינין בדגימת שתן, ואם לא ביצעת בשנה-שנתיים האחרונות US כליות אז גם לבצע בדיקת US (לאור כליה בודדת). ממליצה על שינויים באורחות החיים: הורדה במשקל, פעילות גופנית, דיאטה דלת חומצה אורית (= דיאטה דלת פורינים הכוללת גם הימנעות משתיית אלכוהול וצריכת שוקולד). אשר לחומץ תפוחים – יש מיתוס שתיית חומץ תפוחים מסייעת לפירוק שומן והרזייה אך למיטב ידיעתי אין הוכחה לכך. אשר להשפעה על אבני כליה דרך חומציות השתן ותכולת ציטראט – אין מספיק מידע. אני לא ממליצה על לקיחה. ולהערת סיום: העובדה שיש לך כליה בודדת מגיל צעיר מחייבת מעקב שנתי לפחות אחר ל"ד, תיפקודי כליה, סטיק שתן ויחס חלבון לקראטינין בדגימת שתן. אם מאובחן יתר לחץ דם לטפל בו כמו גם בדיסליפידמיה. מומלץ לעשות מאמצים לאורך חיים בריא – הימנעות מעישון, שמירה על משקל תקין (BMI 20-25), פעילות גופנית אירובית סדירה, דיאטה דלת מלח. הימנעות מתרופות נגד כאבים מסוג NSAIDS – נוגדי דלקת שאינם סטרואידים.

לפי מה שדווחת זה לא שבטוח יש רק כליה אחת אלא שבשל תנוחת העובר לא הצליחו לראות את הכליה השניה. עם זאת אין לשלול שאחת הכליות תיספג ואז תעלם- דבר שכן יכול לקרות בשל כשל באספקת הדם במהלך היווצרות מערכות העובר. אפשורת נוספת היא שבסקירה המוקדמת גם היתה רק כליה אחת אך בשל הממדים הקטנים לא ממש ניתן היה לרואת בברור שמה שנראה ככליה זה בעצם אדרנל- בלוטה שממוקמת מעל הכליה. כדאי לחזור על בדיהק מכוונת למערכת השתן ולבקש שיבחנו גם את אספקת הדם בכיוון של כל כליה- זה יכול להבהיר כמה כליות יש

אם בדיקת תפקודי כליה בגיל 48 שעות תקינה ו אולטראסאונד כליות תקין- או לפחות היה תקין לקראת סיום ההיירון כולל שלפוחית שתן והילוד נותן שתן בזמן והכל תקין איתו אין ממנייעה לבצע ברית מילה. רופא ילדים צריך לתת חוות דעת סופית בהתאם לכל הנתונים הנ"ל

יחס אלבומין לקראטינין של 0 הוא תקין, נפלא, נהדר.

לויקוציטים יכולים להצביע על זיהום בדרכי שתן. תלוי בכמות ועוד מדדים. אבל אם לילדה יש חום לפני שאת נותנת אנטיביוטיקה רצוי מאד שתדבק ע"י רופא ולשלוח שתן כללית למעבדה וגם תרבית. ההחלטה לתת אנטיביוטיקה בידי איש מקצוע - רופא. אם אין מרפאה בשעה כזו אז תגשי עם הילדה למיון ילדים או מוקד של קופה. לדעתי עדיף מיון ילדים

ראשית המטוריה מיקרוסקופית פרסיסטנטית (כרונית מתמשכת) היא אף פעם לא "תקינה". אין הבדל בין 25 ל300 תאים. אני מניחה שהנפרולוג שלך שמכיר אותך, את ההיסטוריה האישית והמשפחתית, לקח בירור ראשוני שהוא בדרך כלל מעבדתי והדמיית כליה והיה שבע רצון ממנו. ברור אורולוגי תלוי בגיל ובמחלות הרקע והטיפול בהן. גם אני לא חושבת שכעת יש מקום להרחבת הברור האורולוגי. על מנת להיות בטוחים בסיבת המטוריה על רקע מחלת כליה יש לבצע ביופסיית כליה. לא נהוג לבצע ביופסיה אם אין חשד להתקדמות של מחלת הכליות (תיפקודי הכליה תקינים, אין החמרה משמעותית בפרוטאינוריה) ואם לא עולה חשד למחלה סיסטמית שכן הטיפול לא ישתנה .בהסתמנות קלינית שקטה ויציבה הטיפול (למחלת הכליה) הוא הדרכה לאורכות חיים וטיפול תרופתי בתכשיר המעכב או חוסם את פעילות ציר רנין אנגיוטנסין אלדוסטרון . אין טיפול ספציפי להמטוריה והטיפול מכוון להורדת הפרוטאינוריה.

לצערי, חסימת ניקוז של כליה בודדת עלול לגרום לפגיעה בתפקוד הכליה, עד כדי הגעה לאי ספיקה סופנית. הביטוי ההדמייתי לחסימה הינו ההידרונפרוזיס המתואר. מצב כפי שתיארת דורש הערכה אורולוגית דחופה והחלטה על הצורך ואופן ניקוז הכליה החסומה. באופן מלעורי על ידי נפרוסטום? או בטיפול אורולוגי אחר כגון הסרת הנגע החוסם או הטמנת נקז פנימי. או התערבות אחרת.

מתחיל בכך שסקירה מוקדמת מוגבלת מבחינת יכולת דיוק במידה לא מבוטלת בלש היות העובר והאיברים שלו מאד קטנים. נכון כי מיכשור מודרני מגיע לתוצאות מאד טובות כבר בשלבים אלו אבל ככל שהעעובר גדול יותר כך סיכוי שהממצא אכן נכון גבוה יותר. אז אין מנוס מסבלנות. ברור שזה מורט עצבים. ועדיין 1 מתוך 1300 עד 1 מתוך 2000 ילודים נולדים עם כליה אחת שזה לא נדיר ! ועדיין יש אנשים יותר מבוגרים שמן הסתם לא עברו שום סקירת מערכות בהיותם עוברים ומגלים בגילאי 50 פלוס וגם הרבה יותר מאוחר שחיו כל חיהם עם כליה אחת וכלל לא חשו בכך. אז כן חשוב להבין את הממשעות של לחיות "בלי גלגל רזרבי" רבל בשביל זה צריך לשבת בשיחה פנים אל פנים עם יועץ בדכ נפרולוג ילדים וממליצה מאד שתעשו זאת. כמובן נדרש מעקב יותר צמוד במהלך ההיורן אחר צמיחת והתפתחות הכליה הבודדץ מעבר לאימות הממצא

נלי שלום, מציע להפנות את שאלתך לפורום מתאים יותר כמו פורום נטורופתיה או פורום תזונה. בהצלחה! רונן רוזנבלט-ניר

בהיריון תתכן עליה בהפרשת החלבון בשתן באופן תקין, ועד 300 מג ליממה - נחשב תקין. יש צורך בהמשך מעקב לוודא שאין עליה משמעותית בהפרשת החלבון עם התקדמות ההיריוו

השאלות שאת/אתה מעלים חשובות וממשעותיות להמשך הטיפול בילד ונרהא לי הכי נכון לקבל יעוץ פנים-אל-פנים עם כל החומר הקיים כולל בדיקות ההדמיה שבוצעו וגם עם הילד עצמו עם מדדי הצמיחה הגופנית שלו, בדיקות המעבדה(דם ושתן) העדכניות, תוצאות מדידת לחץ דם כדי לקבל תמונה שלמה והחלטות נכונות אומר רק באופן כללי שגם רפלוקס מאסיבי יכול לפחות לדרגות נמוכות יותר ואז בסופו של דבר להעלם ללא התערבות אבל לרוב השינוי העיקרי-הירידה בחומרה- קורה בשנתיים-שלוש הראשונות לחיים. לגבי משך הטיפול האנטיביוטי המונע זה תלוי בזיהומים בדרכי שתן- אם ישנם או לא ומתי היה ארוע אחרון וכמה זמן חלף ללא זיהומים מאז לגבי השאלה של סוג הניתוח והצלחתו כדאי להפנות את השאלות לאורולוג ילדים- הם אלו שמבצעים את התיקון כשיש החלטה שיש צורך בכך. בתור נפרולוגית ילדים איני עוסקת בכך. הממצא שמתואר בצפורן ראוי לבדיקה של רופא עור ולהערכתי אינו קשור לבדיקות ההדמיה אבל לא ניתן לחוות שום דעה בלי לראות את הממצא

השאלה היא אם יש מחלת אבנים פעילה, האם אתה "יצרן סידרתי", האם אתה מקפיד על תזונה נכונה ושתיה. רופא מטפלשמכיר אותך צריך ליעץ לך

אני לא בטוחה שאני מבינה. לא מכירה את המושג קראטינין פקטור אלא אם כוונתך לשטח גוף (BSA) שלך. ואפרט: את הcreatinin clearence נהוג לנרמל ל BSA של 1.73מטר רבוע. אם הBSA שלך יצא 1.73 למטר רבוע אז הקלירנס שלך שווה ל 123 מל לדקה שזה תקין.

מציעה שלא יהיה שוער וכל עוד משחק במסגרת תחת השגחה הרי זה משובח. חייבים להיות מודעים לחבלות משמעותיוןת שעלולות להיגרם בבטן במהלך המשחק ולאמן אותו להתגונן או להימנע עד כמה שזה בשליטתו. הסיכון קיים בכל משחק עוצמתי אבל מאידך לא רצוי שיהיה שמן וישב בכורסא רוב היום

לא מכירה בעיה בצריכת צמפיקס במקרה שלך. במקרה של ירידה בתפקוד הכלייתי חשוב להתאים את מינון התרופה אך אין זה המקרה. הפסקת עישון הינה חשובה לא פחות

נראה שמדובר במצב מורכב עם משמעויות כבדות ועם צורך בהחלטות הרות גורל לכן איני חשובת שזה המיקום לדון בהבטים חשובים אלו. תקבלו יעוץ מסודר מנפרולוג ילדים ואורולוג ילדים בישיבה פנים אל פנים כדי להבין את כל ההבטים ומשמעויות

תתייעץ עם המכון של המיפוי.

יש לך היצרות בינונית של תעלת השדרה, יתכן והממצא בחולייה ידרוש מיפוי עצמות. כל עוד אין הקרנה לרגליים בעמידה או הליכה אין צורך בניתוח.

במידה והמדידות נכונות- ותמיד כדאי לעשות בדיקה חוזרת ולוודא שגם הרופא שחתום על הבדיקה התרשם מאותם גדלים של הכליות, נראה שהכליה של 7ס"מ היא כליה קטנה לילדה בת 9 שנים ששמפותחת בצורה תקינה לגילה. מדובר קרוב לוודאי במצב מולד- ז"א בתך נולדה עם כליה אחת קטנה יותר- ממצא שבקלות "מתפספס" באולטראסאונד עובר. כדאי אחרי וידוא הממצא לבצע בדיקת לחץ דם בדיקת שתן כללית מיקרואלבומין חלבון וקראטינין וגם בדיקת דם לתפקודי כליה אלקטרוליטים אלבומין וגם איסוף שתן של 24שעות לקראטינין חלבון אלבומין נתרן ולהגיע עם כל התוצאות ליעוץ של נפרולוג ילדים ורצוי גם עם בדיקת האולרטאסאודנ עצמה - CD בהמשך ניתן לשקול מיפוי כליות כדי לברר את התפקוד היחסי של כל כליה אגב מצב של כליה אחת קטנה יותר וקרוב לוודאי עם תפקןד ירוד יותר לא מסביר כאבי בטן אלא אם יש ממצאים נוספים באולטראסאונד שלא דווחת בפניתך- כמו הרחבת אגני כליות או שופכנים וכו

שלום, יש ליידע את הרופא שרשם את התרופה שיש לך כליה אחת, כי טיפול בתרופות מהמשפחה הזו (במיוחד אם מדובר בטיפול ארוך טווח) מלווה בנזק כלייתי