טיפולי כימותרפיה הניתנים לנשים החולות בסרטן, עלולים להזיק...
האם צריך לראות את מיניות האשה אחרי גיל 50 כסוף הדרך - או...
אין משמעות רבה לגיל כאשר מדובר על ביציות/עוברים קפואים. אם את בריאה, הסיכוי לא אמור להיות מאד שונה מפונדקאית. עם זאת, פונדקאית צעירה תהיה בסיכון נמוך יותר לסוכרת ויתר לחץ דם בהיריון למשל.
אכן דיכוי שחלתי מספק יש להתייעץ גם עם האונקולוג המטפל
ראי מתחת
טיפולי כימותרפיה הניתנים לנשים החולות בסרטן, עלולים להזיק...
האם צריך לראות את מיניות האשה אחרי גיל 50 כסוף הדרך - או...
אין משמעות רבה לגיל כאשר מדובר על ביציות/עוברים קפואים. אם את בריאה, הסיכוי לא אמור להיות מאד שונה מפונדקאית. עם זאת, פונדקאית צעירה תהיה בסיכון נמוך יותר לסוכרת ויתר לחץ דם בהיריון למשל.
אכן דיכוי שחלתי מספק יש להתייעץ גם עם האונקולוג המטפל
ראי מתחת
מאחר שאת מתכוונת להשתמש בביציות ועוברים שהקפאת אין משמעות לדיכוי השחלתי כעת.
שאלה מצויינת. תמיד ההחלטה צריכה להיות איזון בין יתרונות ויעילות הטיפול (קשור בגודל הגידול, בלוטות חיוביות והערכצ הסיכון הקליני לחזרת מחלה) אל מול חומרת האוסטאופורוזיס ומצבך הבריאותי. ממליצה להתייעץ עם אנדוקרינולוג המומחה בבריאןת העצם לפני קבלת החלטה על שינוי הטיפול. כבד שומני יכול להיות הפיך עם הפסקת התרופה.
לעתים המינון של הגלולה נמוך ולא מושג דיכוי שחלתי. לפעמים הדבר מאלץ לדחות את הטיפול.
בוקר טוב לויקרין אכן גורם להפסקת הוסת אך לא בהכרח אחרי הטיפול הראשון. בממוצע הוסת פוסקת אחרי שניים-שלושה טיפולים. בבריאות, דינה
שלום רב, בסרטן שד עם רצפטורים הורמונלים חיובים יש מצבים שחלק מהטיפול הוא דיכוי שחלתי עם זריקות זולדקס או לוקרין כטיפול חודשי כגון סרטן שד גרורתי או סרטן שד בשלבים מוקדמים עם סיכון יחסית גבוה להישנות - להורדת סיכון לחזרה בברכה
מקובל בד"כ לנקות קודם כל את הרחם ורק אח"כ לקבל דיכוי שחלתי.
למרות שביקשת לא להפנות לאחרים חשוב להבהיר שנושא של כריתת שחלות בהתויה של דיכוי שחלתי כטיפול לסרטן השד הוא באחריותם של האונקולוגים ולא הגניקולוגים לכן אנא הנה שאלתך לאונקולוגים העוסקים בטיפול בסרטן השד
שלום לך, אני מבינה את הבלבול ואשמח לסייע. בפורום זה ישנם גניקולוגים ואונקולוגים, אבל מבקשתך לא הבנתי איזה חוות דעת אתה רוצה לשמוע. מטרת הפורום היא לתת מענה בגבלות היכולות והמידע העומד לרשותינו במדיה זו, אבל בהחלט נשמח לעזור אם תגדיר את השאלה והבקשה. אנה
זה יתכן בהשפעת הטיפולים.
יתכן. אפשר לקבל מהרופא כדורים שיקדימו לך את הווסת.
לעתים יש דיכוי שחלתי והאסטרדיול נמוך, לעתים הגופיף הצהוב לא נספג ואז יש רמות גבוהות של פרוגסטרון וכו'. הטיפול כמובן בהתאם לאבחנה.
שלום רב, ראשית את צריכה הערכה מסודרת במרפאת אנדומטריוזיס. חייבים לקבל את התמונה המלאה אצלך ולא רק יש או אין ציסטה. שנית אין שוב נזק בכך שתנסי טבעי עוד חודש או חודשיים, אך לעיתים טיפול פריון כן יכול להחמיר תא המחלה ולכן אני ממליץ שלפני כן תבצעי הערכה. לגבי דיכוי לפני טיפול, הספרות הרפואית לא הראתה שינוי בתוצאות הטיפולים כאשר ביצעו דיכוי תרופתי לפני טיפולי פריון. לסיכום - ממליץ שתפני למרפאת אנדומטריוזיס לקבלת הערכה מסודרת. את מוזמנת לפנות למרפאתנו בבי"ח מאיר או אלי ישירות ואשמח לעזור. בברכה ד"ר שינמן
אין קשר לפרוגסטרון הפרוגסדטרון נמוך כי אינך מבייצת. אין ביוצים כי בגלל הירידה הדרסטית במשקל יש דיכוי של השחלות. פני לרופא נשים להערכה הורמונלית אפשר לעשות טסט של פרוגסטרון - לתת לך טיפול של שבוע בכדורי פרוגסטרון ולראות אם יהיה דימום אחריהם. אם כך יהיה המצב הרי שהבעיה היא באמת שאין ביוצים אם לא קבלי מחזור כנראה שיש דיכוי יותר גבוה ברמה המוחית ואז צריך לקחת כדורים אחרים למספר חודשים עד שהמערכת תתיצב.
טלי שלומות, 1. בהחלט כן במידה ומתקיים ביוץ ספונטני. 2. כן. לאחר איבחון של דיכוי שחלתי או בגיל הקמלות. בהצלחה
האיחור יכול לנבוע משארית של דיכוי שחלתי (במידה וטופלת בפרוטוקול ארוך) או שאכן מדובר בהריון. ממליץ לבצע ביום ראשון בדיקת דם לבטא-HCG, פרוגסטרון ו-E2.
לא כתבת אם את מניקה - הנקה או דיכוי של השחלות יכולים לגרום ליובש נרתיקי ולכאבים בזמן קיום יחסי מין אם חזרו לך הוסתות ואינך מניקה או משתמשת באמצעי מניעה הורמונליים הרי צריך לבדוק שאינך סובלת מסוטיבוליטיס של אחרי לידה. פני לרופא מומחה למחלות העריה
שלום לך ליהי הרקמה המרפדת את הרחם נקראת בשם "אנדומטריום". רקמה זו צומחת מחדש מדי חודש בחודשו בעקבות הגירוי של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. בסוף החודש נושרת רקמה זו בווסת. מצב שבו רקמת הרחם נמצאת גם מחוץ לרחם נקרא בשם אנדומטריוזיס. המקומות השכיחים להמצאות אנדומטריוזיס הינם: חלקו התחתון של חלל הבטן (האגן), השחלות והחצוצרות. רירית הרחם עלולה להימצא גם במקומות אחרים בגוף. בכל מקום בו מצויה רקמת רירית רחם, היא מגיבה לגירוי ההורמונאלי. כך שבמקרה של אנדומטריוזיס מוקדי הצמיחה השונים ידממו בכל חודש בצורה מחזורית, במקביל לדימום הווסתי. במקרה של אנדומטריוזיס, הדימום אינו מופרש החוצה, אלא נשאר בחלל הבטן. התאים הנושרים ממוקדי האנדומטריוזיס ממשיכים להתפשט באגן ובבטן ולהשתרש במקומות נוספים. תוך מספר שנים, עלול המצב להתפשט באגן כולו ואף לפגוע בתפקוד השחלות והחצוצרות ולגרום לבעיית פריון. במצב שבו מוקדי האנדומטריוזיס מתפתחים בתוך השחלה הם עלולים לגרום ליצירת ציסטה אנדומטריאלית. הציסטה האנדומטריאלית מכילה נוזל "שוקולדי" שהינו בעצם דם ישן ומעוכל בצבע חום כהה. כיצד מסבירים את תופעת האנדומטריוזיס ? קיימות שתי סברות עיקריות: - תאי רירית רחם המצויים בדם הווסת זרמו לאחור דרך החצוצרות והשתרשו מחדש באיזור האגן והבטן. - תאים בחלל הבטן עברו שינוי לתאים דמויי רירית רחם והתפתחו לאנדומטריוזיס. מניחים שקיים גם גורם תורשתי. יש משפחות שבהן מספר בנות אותה משפחה סובלות מן התופעה. בארה"ב וארצות מערב אירופה מדווח על שכיחות מצב של אנדומטריוזיס בקרב 10% מכלל הנשים . כ- 10-20% מן הנשים המתקשות להרות סובלות מאנדומטריוזיס. למעשה מדובר במספר עצום של 89 מיליון נשים בעולם כולו, בנות גזעים ותרבויות שונות. הריון גורם לדיכוי מוקדי האנדומטריוזיס ולכן התופעה שכיחה יותר בקרב נשים שחצו את גיל 30 ועדיין לא הרו ונדירה יותר אצל נשים שהרו וילדו מספר פעמים. התלונה השכיחה ביותר אצל הלוקות באנדומטריוזיס היא הופעת כאבים ווסתיים (דיסמנוריאה) , אצל נשים שבעבר לא סבלו מכאבים כאלו. נשים הסובלות מאנדומטריוזיס, מרגישות כאב בבטן תחתונה , כ- 5- 7 ימים לפני הוסת, במהלך הוסת או בזמן הביוץ. חשוב לדעת כי אין הלימה בין רמת הכאב לחומרת הבעיה. קיימים מקרים שבהם קיימים מוקדים קטנים של אנדומטריוזיס , אך התופעה מלווה בכאבים קשים וחזקים. לעומת מצבים של אנדומטריוזיס נרחב ומפושט שאף פוגע בשחלות ובחצוצרות וגורם לעקרות ואינו גורם כל כאב. במקרים של אנדומטריוזיס במערכת השתן או במעיים עלול להופיע גם דימום רקטלי או דימום מדרכי השתן ועשויים להיות כאבים באיזור הגב התחתון. נוטים לחשוד במצב של אנדומטריוזיס במצבי עקרות על רקע מכני. לעיתים ניתן למצוא מוקדי אנדומטריוזיס בנרתיק או על צוואר הרחם, בבדיקה גניקולוגית . אך בדרך כלל לא ניתן לאבחן בבדיקה גניקולוגית. הדרך היחידה לקבוע בודאות האם קיים מצב של אנדומטריוזיס היא באמצעות בדיקת לפרוסקופיה. בבדיקה זו ניתן לקבוע את חומרת המצב ואת מידת הפגיעה בשחלות, חצוצרות והמעבר ביניהן. דגימה מן הרקמה שנלקחת בעת הבדיקה מאפשרת לקבוע אבחנה חד משמעית. את האנדומטריוזיס מדרגים על פי רמות חומרה בסולם בן 4 דרגות. הדרגה הקלה ביותר מתייחסת למוקדים קטנים. הדרגה החמורה ביותר מתייחסת למצב שבו כבר קיימת פגיעה נרחבת באברי האגן, שחלות וחצוצרות והידבקויות המונעות את מעבר הביצית מן השחלות אל החצוצרות. בדרגות החמורות יותר לעיתים קיימת גם פגיעה בביוץ. מצב של אנדומטריוזיס קל לא תמיד יפגע בפריון האשה. כאשר קיימים מספר מוקדים קטנים לעיתים אין צורך כלל בטיפול, כיוון שהאשה אינה סובלת מכאבים וכן המוקדים הקטנים לא תמיג פוגעים בפוריות. טיפול מערבי: אשה שאינה מעוניינת להרות מטופלת באופן כירורגי: כריתת רחם ושחלות תופעות לוואי: סיבוכים אפשריים מן הניתוח ויצירת מצב של גיל מעבר. אפשרות אחרת טיפול תרופתי נטילת גלולות למניעת הריון באופן רציף. אם האשה קרובה לגיל הפסקת הוסת המחלה תיסוג באופן טבעי , אבל ההדבקויות ( אם קיימות) לא ייעלמו. אשה שמעוניינת להרות: א. דנזול - נועד לגרום לדיכוי ההפרשה ההורמונלית ( FSH , LH ) מיותרת המוח וכך נוצר דיכוי ישיר של יצירת אסטרוגנים בשחלה. תופעות הלוואי של הטיפול הן תופעות דומות לתופעות .גיל המעבר: עלייה במשקל, צבירת נוזלים, עייפות, אקנה ושיעור יתר. הטיפול ניתן לתקופה של חצי שנה עד שנה לפחות. לאחר הפסקתו אמור המחזור החודשי לחזור לסדרו לאחר כחודש- חודשיים. כיום ממעטים להשתמש בתרופה זו בגלל תופעות הלוואי. ב. פרוגסטרון הטיפול כרוך לעיתים בתגובה נפשית דכאונית ובסיום הטיפול המחזורים מתעכבים. ג. תחליפי GnRH ( דקפפטיל, לופרון, דיפרילין, בוסרלין). מדכאים את ההפרשה ההורמונלית מבלוטת יותרת המוח וכך מדכאים את הציר ההורמונלי של היפופיזה (יותרת המוח) שחלה. הדיכוי מונע את המחזוריות ההורמונלית המזינה את מוקדי האנדומטריוזיס. חסרונות: תופעות לוואי כמו של גיל המעבר ואוסטיאופרוזיס. ד. שימוש בלייזר / חשמל במקרים של מוקדי אנדומטריוזיס קטנים. ה. כירורגיה ( ניתוח) במקרים קשים של אנדומטריוזיס. בניתח כורתים ציסטות שחלתיות, מפרידים הדבקויות באגן, פותחים את החצוצרות, משחררים את ההדבקויות סביבן וצורבים מוקדי אנדומטריוזיס באגן. הניתוח מתבצע רק במקרים שהציסטות האנדומטריאליות הן גדולות במיוחד ולא נעלמו בטיפול תרופתי. ו. הפריה חוץ גופית IVF זוהי הגישה הרווחת ביותר כיום. מתאימה במקרים קלים ובינוניים. במסגרת תהליך ההפריה ניתן גם לשאוב את הציסטות האנדומטריאליות וכך משיגים מספר מטרות: חיזוק האבחנה, הקלה על כאבי בטן, הקטנת נפח השחלה כך שהיא תוכל לייצר זקיקים ביתר קלות. במקרים קשים קיימת בנוסף להפרעה המכנית גם הפרעה בהתפתחות הזקיקים בשחלה ותגובה ירודה לתרופות גורמות ביוץ (דוגמת פרגונל). אנדומטריוזיס ורפואה סינית ברפואה הסינית המסורתית ( TCM ) קבוצות סימפטומים מוגדרות בדפוסים הקושרים בין איברים שונים ותופעות גוף נפש הקשורות בחוסר איזון של האנרגטיקה של אותו איבר. הרפואה הסינית מתייחסת לתופעה של אנדומטריוזיס כאל תופעה שתמיד בבסיסה קיים מצב של סטזיס (תקיעות) דם. קיימת אמרה ידועה ברפואה הסינית: Tong zhe bu tong, bu tong zhe tong" " שפירושה: אם קיימת סטגנציה (תקיעות) יהיה כאב, אם יש כאב יש סטגנציה. בריאות תקינה ותחושת נינוחות גופנית נפשית וחוסר כאב מחייבים זרימה חופשית של צ'י (אנרגיית החיים) ושל דם. במצב של תקיעות צ'י ו/או דם יופיע כאב. למרות כל הטיפולים המערביים שפרטתי: ניתוחים, דיכוי שחלתי, גלולות - נשים רבות ממשיכות לסבול מרמות כאב שונות , חלקן סובלות מדימומים קשים וכולן סובלות מפגיעה קשה באיכות החיים. אני מטפלת במקרים אלו באמצעות שילוב של תזונה + דיקור + תרופות הומוטוקסיקולוגיות. לשמחתי ולשמחתן של המטופלות ישנן הצלחות מצויינות בהפסקת הדימומים, בהפסקת הכאב והפסקת התפשטות הרקמה האנדומטריאלית. אשמח לסייע לך מיכל שלזינגר רפואה סינית, אייפק והומוטוקסיקולגיה WWW.HEALTHYLIVING.CO.IL 052-8728526
שלום רב, עליה בערכי הפרוגסטרון הינה אופינית לתופעה הנקראת לוטאיניזציה מוקדמת והינה נובעת מהעליה בהורמון ה LH עם בשל רמתו האנדוגנית/הפנימית או בהעדר דיכוי שחלתי. הירידה בערכי האסטרוגן הינה ביטוי המלווה את אי ספיקת הזקיק, קרי, העדר גירוי מספק של FSH ניתן לנסות ולהמנע ע"י תוספת סטרואידים או שימוש מושכל באנטגוניסט/צטרודיד LH גבוה יגרום לעליה בפרוגסטרון ופגיעה אפשרית באיכות הביציות ורירית הרחם מקובל לבטל את הטיפול בנוכחות ערך פרוגסטרון גבוה בהצלחה
מדידת החום אפשרית אך אינה מדויקת דייה כמו בדיקות דם ואולטרסאונד בהצלחה, ד"ר כהן
שמחה שהחלטת לכתוב, לשחרר מתחים ולהתייעץ. מנסיון- זה מאאאאד עוזר. מה עושים ההורמונים? בגדול ישנם שלושה סוגים: הורמונים לדיכוי השחלות, הורמונים לגידול הזקיקים והורמונים לביוץ. בד"כ מתחילים עם דיכוי השחלות וכך מעבירים את ניהול ענייני הגוף לידי הרופא. אחר כך מתחילים בגירוי השחלות ומגדלים זקיקים. כאשר עושים את הדברים כך מצליחים להביא מספר רב יחסית של ביציות לדרגת בשלות זהה ואז, אחרי שנוטלים הורמונים לביוץ- שואבים, בהרדמה מלאה בד"כ, את הביציות. זאת משום שבמצב טבעי ישנה ביצית אחת שמתפתחת מהר יותר ונקראת זקיק מוביל, וכאשר היא מבייצת, שאר הזקיקים שגדלו- נספגים. כלומר- מלאי הביציות שלך לא מתדלדל בזמן הטיפולים, אלא שמביאים את הביציות שגדלות לגדול יחד פחות או יותר וכך אפשר לשאוב מספר רב של ביציות בשלות. מה שזה עושה לגוף מאד משתנה בין אישה לאישה. להורמונים מדכאי הביוץ יכולות להיות השפעות של גיל הבלות, או שלא, כמובן. ההורמונים שמזריקים לגידול הזקיקים גורמים בד"כ לתחושה של מלאות וכובד. אבל לא תמיד. יש בנות שמרגישות מתוחות ועצבניות ויש (כמוני) שמרגישות רגישות ובכייניות... הזריקה של הביוץ לא גרמה לי מעולם לשום תחושות מיוחדות. המורה יקרה, אני מבינה בדיוק את הפחד לפני תחלת תהליך חדש ומלא שלבים לא מוכרים ולא תמיד מובנים. אנחנו כאן כדי לענות על מה שאנחנו יודעות, ובעיקר כדי לעזור לך מתוך הידיעה שיש כאן נשים כמוך, שעברו או עוברות איתך את אותה הדרך. מאחלת לך מכל הלב דרך קצרצרה והריון בריא ותקין, ואם אפשר שיתאים לחופשות (שיתחיל ביולי?) אז בכלל! בהצלחה!!!! דורה. אה, רציתי לשאול- איפה את מטופלת?
שתי תשובות: 1. הגלולות עושות דיכוי של השחלות ומונעות ביוץ.אבל לגביך זה לא רלבנטי, משום שבשל המחלה זה הטיפול לו את זקוקה. 2. הדמום הוגבר בשל הפעולות שעשית. אבל לא צריך להתרגש מכך וזה אפשרי.