עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
מה ההבדל בין סוגי עדשות ומשקפיים ולמה חשוב לא...
האופטומטריסט הוותיק יצחק בר חושף את האמת על עדשות...
המדריך המלא בשבילֵךְ: בדיקת קולפוסקופיה – כל מה...
מטרתה של בדיקת קולפוסקופיה היא אבחון מוקדם של נגעים טרום...
באפס מאמץ: בדיקת הלב החדשה שתוכל להציל את חייכם
מונעים את התקף הלב הבא: פיתוח חדשני מאפשר לזהות איסכמיה...
.jpg "תא לחץ – הפתרון לתחושות החרדה-תמונה")
תא לחץ – הפתרון לתחושות החרדה
דווקא בתקופה מאתגרת זו, תאי לחץ יכולים להוות פתרון לטיפול...
אם הטיפות ניתנו ל 10 ימים אין לכך השפעה על בדיקתך.
אני ממתיץ לחכות. לא נראה לי שפלאזמה יתן לך הרבה
שלום דוד, יתכן ויש הפרעה תפקודית באונה האחורית של המוח האחראית לראיה, פנה לבדיקה ע"י נוירואופטלמולוג ניתן לעשות מפוי מוח, EEG, או אפילו PET. רופא מסוג זה עשוי לעזור באבחון וטיפול בהתאם.
מה ההבדל בין סוגי עדשות ומשקפיים ולמה חשוב לא להתפתות למחיר זול?
האופטומטריסט הוותיק יצחק בר חושף את האמת על עדשות מולטיפוקליות, מסביר מדוע לא כל משקפיים נוצרו שווים, ומתי באמת כדאי להשקיע במוצר איכותי
המדריך המלא בשבילֵךְ: בדיקת קולפוסקופיה – כל מה שחשוב שתדעי
מטרתה של בדיקת קולפוסקופיה היא אבחון מוקדם של נגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם: מתי חשוב לבצע את הבדיקה וכיצד היא מתבצעת? כל הפרטים בכתבה באה
באפס מאמץ: בדיקת הלב החדשה שתוכל להציל את חייכם
מונעים את התקף הלב הבא: פיתוח חדשני מאפשר לזהות איסכמיה לבבית – מצב העלול לפגוע בתפקוד הלב ומהווה את סיבת המוות השנייה בעולם המערבי. בניגוד לבדיקת המאמץ הישנה, בבדיקת הלב החדשה לא נדרש כל מאמץ מהנבדק
תא לחץ – הפתרון לתחושות החרדה
דווקא בתקופה מאתגרת זו, תאי לחץ יכולים להוות פתרון לטיפול בחרדה, לחץ ודיכאון. ג'קי דהאן מ-wellness for you מסביר על השיטה שכבר הצליחה לסייע לרבים
אם הטיפות ניתנו ל 10 ימים אין לכך השפעה על בדיקתך.
אני ממתיץ לחכות. לא נראה לי שפלאזמה יתן לך הרבה
שלום דוד, יתכן ויש הפרעה תפקודית באונה האחורית של המוח האחראית לראיה, פנה לבדיקה ע"י נוירואופטלמולוג ניתן לעשות מפוי מוח, EEG, או אפילו PET. רופא מסוג זה עשוי לעזור באבחון וטיפול בהתאם.
ההמלצות הן לבדיקה שנתית. בכבוד רב ד״ר מיכאל היימס
יולי שלום, לחץ מסוג זה עלול לנבוע מלחץ תוך עיני או הקרנה של כאבי ראש לכיוון ארובות העיניים. יש לעבור בדיקת לחץ תוך עיני לשלול גלאוקומה ולעבור גם בדיקת קרקעית העין ובדיקת עצבי הראייה וייעוץ ניורולוגי. בברכה, פרופ' ישראל קרמר.
בדרך-כלל לא. שימוש קצר של 5 ימים פעם ביום במשחת סטרואידים על עור הגוף הרחוק מהעיניים (כמו Betacorten G או Elocom) אינו גורם לעליית לחץ תוך-עיני. הסיכון לעליית לחץ קיים בעיקר כשמורחים סטרואידים על העפעפיים/סביב העין, במיוחד בתכשירים חזקים, בשכבה עבה, תחת אטימה, או למשך שבועות. מה מומלץ: • אם הטיפול לא על העפעפיים – אפשר להשלים את הקורס. • אם הטיפול כן על העפעפיים – למרוח שכבה דקה ל־5 ימים בלבד; לשקול חלופה לא-סטרואידלית לעפעפיים (טקרולימוס/פימקרולימוס). • אם יש היסטוריה של “תגובה סטרואידלית” או שימוש סביב העין מעבר לשבועיים – לבצע בדיקת לחץ תוך-עיני בתוך 2–4 שבועות. • לפנות לבדיקה דחופה אם מופיעים טשטוש, הילות, כאב עין או החמרה באדמומיות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל mimouni.co.il dryeye.co.il linkedin.com/in/michaelmimouni facebook.com/mimouni.michael/ instagram.com/michaelmimouni/
שלום רב, קרניות בעובי של 550–570 מיקרון נחשבות בתחום התקין ואף מעט עבות מהממוצע. עובי קרנית ממוצע באוכלוסייה נע סביב 520–540 מיקרון. קרנית בעובי של 570 מיקרון בהחלט יכולה להיחשב עבה יחסית. קרנית עבה כשלעצמה אינה "מגינה" ישירות מפני מחלות עיניים, אך יש לה חשיבות בכמה תחומים: בקרב חולי גלאוקומה או מי שבמעקב לחשד לגלאוקומה, הקרנית משפיעה על מדידת הלחץ התוך-עיני. מד טונומטריה סטנדרטי (כמו Goldmann) נוטה למדוד לחץ גבוה מהאמיתי בקרנית עבה, ולהפך בקרנית דקה. לכן, אנשים עם קרנית עבה עשויים להימנע מאבחנת שווא של גלאוקומה או להיראות בסיכון נמוך יותר. בקרנית עבה יש מרווח ביטחון גדול יותר בניתוחים להסרת משקפיים בלייזר (כמו PRK או LASIK), שבהם מסירים רקמות מהקרנית. קרנית עבה מאפשרת הסרה של יותר רקמה בבטחה. קרנית עבה אינה מגינה ישירות על עצב הראייה, אך כאמור עשויה לגרום למדידת לחץ תוך-עיני גבוהה מהאמת, מה שיכול להשפיע על קבלת ההחלטות הקליניות. בנוסף, חלק מהמחקרים הראו שקרניות דקות הן סמן פרוגנוסטי שלילי בגלאוקומה, כלומר חולים עם קרניות דקות יותר נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה בעצב הראייה, גם אם הלחץ עצמו תקין או נמוך. לכן, קרנית עבה דווקא נחשבת לעיתים גורם סיכון נמוך יותר להתפתחות או החמרה של גלאוקומה. בברכה, פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il
שלום רב. מעל גיל 50 יש להבדק אצל רופא עיניים גם אם אין סימפטומים כך שאם לא נבדקת בחודשים החאורנים בודאי שעליך להבדק אצל רופא עיניים באיזור מגוריך
הממצא של "צמצום טמפורלי תחתון" בעין ימין (RE) בבדיקת שדה ראייה 24-2 הוא ממצא חדש, ויכול להצביע על שינויים קלים בתפקוד של הרשתית או עצב הראייה. במקרים של גלאוקומה, אנחנו לרוב רואים פגמים באזורים האף-עליונים או התחתונים, ולאו דווקא באזורים הטמפורליים. עם זאת, כל פגם חדש בשדה הראייה מחייב בדיקה קלינית מקיפה כדי להבין את המשמעות. לכן נכתב בדו"ח ש"נדרשת קורלציה קלינית" – כלומר, יש לבדוק אם הממצא מתאים לשאר הנתונים הקליניים כמו לחץ תוך־עיני, מראה עצב הראייה, תוצאות OCT, והיסטוריה רפואית. אין כאן אבחנה חד משמעית של גלאוקומה, אבל בהחלט יש צורך בבירור והמשך מעקב אצל רופא עיניים, כולל בדיקת לחץ תוך עיני, OCT של עצב הראייה, והשוואה עתידית לבדיקת שדה ראייה חוזרת כדי לראות אם יש התקדמות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
שלום נעמי, אלרגיה ל־Cain mix כוללת רגישות לחומרי הרדמה מקומיים מקבוצת ה־-caine (כמו לידוקאין, טטרקאין, בנזוקאין ועוד). טיפות הרדמה עיניות כמו לוקלין (המכילה אוקסיבופרוקאין) אכן שייכות לקבוצה זו ולכן אינן מתאימות לך. לבדיקת לחץ תוך־עיני (טונומטריה של גולדמן) יש צורך בהרדמה מקומית, אך כאשר יש אלרגיה, ניתן לבצע את הבדיקה בעזרת טונומטריה ללא הרדמה, כמו i-care שאינו דורש טיפות הרדמה. בבדיקת Schirmer (שווימר) – שמודדת את ייצור הדמעות – יש שתי גרסאות: Schirmer 1 (ללא הרדמה) – מתבצעת ללא טיפות כלל, ומשמשת להערכת ייצור כולל של הדמעות. Schirmer 2 (עם הרדמה) – בעייתי במקרה שלך. מומלץ לעדכן כל רופא עיניים שאת פוגשת לגבי הרגישות הזו כדי להימנע מתגובה אלרגית. אפשר גם לשקול התייעצות עם אלרגולוג לגבי תחליפים אפשריים לבדיקות עתידיות. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il
לגבי השאלה הראשונה: עין אדומה לאחר ביקור אצל רופא שיניים וצילום רנטגן: לעיתים קרובות, עין אדומה יכולה להיות תוצאה של דלקת או גירוי מקומי. ייתכן שהלחץ במהלך טיפול השיניים, המתח או התנאים החיצוניים (כמו הרוח שציינת) גרמו לגירוי בעין. במקרים כאלה, לרוב אין צורך לדאוג יתר על המידה, ועין אדומה קלה עשויה לחלוף תוך מספר ימים עם מנוחה והימנעות ממגע ישיר בעין. אם העין נשארת אדומה, מופיעים כאבים, ירידה בראייה, או כל סימפטום אחר שאינו רגיל – כדאי לגשת לרופא עיניים לבדיקה. לגבי השאלה השנייה: מעקב אחר לחץ תוך עיני ובדיקת שדה ראייה: נכון, לא כל מי שיש לו לחץ תוך עיני גבוה יפתח גלאוקומה, וזה תלוי במספר גורמים כמו מבנה העין, היסטוריה רפואית ותוצאות בדיקות אחרות (כגון שדה ראייה ומצב עצב הראייה). בדיקת שדה הראייה היא בדיקה חשובה להערכת נזק אפשרי לעצב הראייה, במיוחד במקרים של חשש לגלאוקומה. הצעה לגבי המעקב: במידה והלחץ התוך-עיני שלך יציב לאורך זמן (19-20), זה אכן הגיוני לשקול לשלב בין בדיקת שדה ראייה ובין בדיקת לחץ תוך עיני, במקום לבדוק את שניהם בכל פעם. לדוגמה: פעם בשנתיים בדיקת לחץ תוך-עיני, ופעם בשנתיים בדיקת שדה ראייה. הדבר החשוב ביותר הוא להיות במעקב קבוע, במיוחד אם יש חשש לגלאוקומה. עם זאת, אני ממליץ לדון באסטרטגיית המעקב שלך עם רופא העיניים שלך כדי לוודא שהמעקב מותאם למצב האישי שלך.
שלום רב, אפשר לראות יובש ודלקת בבדיקה שגרתית, לא תמיד ניתן לאבחן באופן מדוייק את הגורם לדלקת. פטריה עינית היא זיהום נדיר יחסית וניתן לראות בבדיקת עיניים. הטיפול הוא אנטיפטרייתי לרוב במסגרת אשפוז.
שלום רב, מומלץ להגיע לבדיקות לחץ תוך עיני אצל רופא עיניים באיזור מגוריך לפי המלצות מרפאת רישתית בה אתה מטופל. בריאות שלמה
שלום רבלוי והרופא המטפל יודע לעשות אנליזה של התוצאות. בריאות שלמה
שלום רב אני מאינה שעברת בדיקת לחץ תוך עיני זו בדיקה שגרתית אצל רופא העיניים. תבררי מולו. בריאות שלמה
בדיקת לחץ תוך עיני היא חלק מבדיקת עיניים מקיפה וחשובה בכדי לא לפספס מחלה כמו גלאוקומה שיכולה לעוור ולכן אסור לפספס אותה. נשמע שעברת בדיקה עיניים טובה ומקיפה.
יש היום בשוק מכשירים המשלבים בתוכם גם בדיקת לחץ תוך עיני. הבדיקה יעילה כסקר, יש צורך בבדיקת לחץ במכשיר יעודי אם ידועה בעיה של לחץ בעין.
שלום רב, אמינות הבדיקה הזו תלויה בעוד פרמטרים ולכן במידת הצורך יש לחזור על מדידת הלחץ במכשיר נוסף. בריאות שלמה פרופ ורבין
יש לדאוג לאיזון קפדני של סכרת ולחץ דם. מעקב רופא סכרת. מעקב רופא עיניים כל 4-6 חודשים
עליך להתייעץ עם המנתח
דרור שלום רב, ההמלצה היא לגשת לבדיקת רופא עיניים. הוא גם ימדוד לחץ תוך עיני. בריאות שלמה. פרופ' ורבין
שלום לא חושב שיש לזה תשובה טלפונית. צריך להיות על סמך בדיקה של רופא בתחום. ו/או אופטומטריסט.
שלום אפרת, יש צורה של כאב מתמיד חד צדדי בראש שנתנתלטיפול תרופתי, פני למומחה לכאבי ראש.
שלום רב, לחץ תוך עיני צריך להמדד בהקשר של מדדים אחרים של בריאות העין ובהתאם הרופא המטפל שלך יכוון אותך מהו לחץ תקין עבורך או לחץ מוגבר. ממליץ להמשיך מעקב אצל רופא העיניים שלך או להתייעץ עם מומחה גלאוקומה. בברכה,
מומחים ומכונים
אוקסילייף טיפול בתא לחץ - Oxylife
