שלום לך, התאהבות במישהי או במישהו, גם אם אתה נשוי, היא תופעה שכיחה, ולא הייתי מגדירה זאת כאובססיה. כשאנחנו מאוהבים, ההרגשה דומה להתמכרות לסם, וזה יכול להסביר את כל ההתנהגויות האלה. יכולות להיות להתאהבות כזאת סיבות שונות - אולי אתה מרגיש חוסר סיפוק בחיי הנישואין? אולי יש לך נטייה לרצות תמיד את מה שאינו מושג? אולי מדובר בחסך רגשי? לכן, הייתי פונה לטיפול כדי לברר קודם כל מהם הדפוסים שהובילו לכך, ולאחר מכן אפשרי לנסות לעבוד עליהם כדי לשלוט בתופעה הזאת (אפשרי בהחלט בטיפול CBT, באופן אישי הייתי מנסה טיפול ממוקד סכמה שהוא סוג ספציפי של CBT). בברכה,
רינת שלום זה טבעי שפרידה כואבת זה קצת כמו תהליך אבל עם הזמן זה יעבור בנתיים תנסי לתת זמן קבוע ביום חצי שעה בה את חושבת עליו, ביתר שעות היום תנסי פחות להכנס לזה בכל פעם לדחות את המחשבות לזמן הקבוע. בהתחלה זה קשה אז תדחי בשעה בכל פעם תדחי ביותר זמן עד שתצליחי לחשוב בעיקר בזמן המיועד לכך. בהצלחה עירית
היי חיים, מה זה בדיוק "אהבה אובססיבית"? אשמח לפירוט. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
שלום לך, התאהבות במישהי או במישהו, גם אם אתה נשוי, היא תופעה שכיחה, ולא הייתי מגדירה זאת כאובססיה. כשאנחנו מאוהבים, ההרגשה דומה להתמכרות לסם, וזה יכול להסביר את כל ההתנהגויות האלה. יכולות להיות להתאהבות כזאת סיבות שונות - אולי אתה מרגיש חוסר סיפוק בחיי הנישואין? אולי יש לך נטייה לרצות תמיד את מה שאינו מושג? אולי מדובר בחסך רגשי? לכן, הייתי פונה לטיפול כדי לברר קודם כל מהם הדפוסים שהובילו לכך, ולאחר מכן אפשרי לנסות לעבוד עליהם כדי לשלוט בתופעה הזאת (אפשרי בהחלט בטיפול CBT, באופן אישי הייתי מנסה טיפול ממוקד סכמה שהוא סוג ספציפי של CBT). בברכה,
רינת שלום זה טבעי שפרידה כואבת זה קצת כמו תהליך אבל עם הזמן זה יעבור בנתיים תנסי לתת זמן קבוע ביום חצי שעה בה את חושבת עליו, ביתר שעות היום תנסי פחות להכנס לזה בכל פעם לדחות את המחשבות לזמן הקבוע. בהתחלה זה קשה אז תדחי בשעה בכל פעם תדחי ביותר זמן עד שתצליחי לחשוב בעיקר בזמן המיועד לכך. בהצלחה עירית
היי חיים, מה זה בדיוק "אהבה אובססיבית"? אשמח לפירוט. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
הי יוני אני לא כ"כ מבינה באיזו מסגרת אתה מטופל האם זה פרטני או משהו יותר רחב בכל אופן אם מדובר באיזשהי מסגרת רחבה יותר נשמע שכדאי פשוט לבקש טיפול נוסף אצל מישהי אחרת? ליאת
הפורום הנכחי מיועד לדיון בנושא חלומות. לכן נראה שלא יתאפשר מענה מתאים. מציע לך לפנות לשיחה עם איש מקצע ( מתחום הפסיכולוגיה פסיכותרפיה או פסיכיאטריה )
שלום מנחם, במידה וקיימת משיכה לנשים, היא אינה אמורה להיות מושפעת מהיעדר אמצעים מעשיים לממש אותה. הדבר אינו קשור בהכרח לדת ולישיבה, אלא יש בהחלט גם בחורים חילוניים אשר מסיבות אלו ואחרות (למשל, חרדה חברתית וחוסר ביטחון) אינם מממשים את משיכתם לנשים. דוגמא מוחשית לכך ראינו בתכנית הטלוויזיה "היפה והחנון": http://www.giditherapy.co.il/?p=859 אני כותב זאת, משום שהא בהא לא תליא, כלומר, משיכה לגברים אינה תוצאה של חוסר משיכה לנשים ולהפך. בלי להיכנס לשאלה אם אתה הומוסקסואל או לא, משיכה של הומואים לסטרייטים היא תופעה שכיחה מאוד, קל וחומר בגיל ההתבגרות ועל אחת כמה וכמה בקרב בני נוער דתיים בתנאי פנימייה. תוכל לקרוא על התופעה במאמר הקצר הבא http://www.shrink-friendly.co.il/?p=432 ולשמוע על כך עוד, כולל התייחסות לתלמידי ישיבה, בהרצאה שבקישור הבא: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=640 יש הרואים במשיכה זו ביטוי להומופוביה מופנמת (חוסר קבלה של ההומוסקסואליות ולכן המשיכה מופנית לבחורים סטרייטים), יש הרואים בכך מקרה פרטי של משיכה אל הבלתי אפשרי והבלתי מושג (כמו, למשל, התאהבות של נשים בגברים נשואים) או ניסיון בלתי מודע "לפתות" גבר סטרייט. כאשר מדובר בדתיים, יש לזכור שאחוז הסובלים מהפרעה אובססיבית גבוה יותר, ובעיקר אם נלוות לכך אובססיות בתחומים אחרים, יש לבדוק גם את האפשרות של HOCD (Homosexual obssesive compulsive disorder), כלומר, הפרעה כפייתית המופיעה אצל סטרייטים (גם גברים וגם נשים) המאופיינת ע"י אובססיה שמא הם הומואים או לסביות. מבחינה מעשית, הייתי מציע לך לא לשחק באש, לשמור על מרחק מחברך ועל יחסים קורקטיים. ההומופוביה בגיל ההתבגרות, קל וחומר בחברה דתית, היא בשיאה וכל רמז בעל משמעות מינית מבחינתך עלול לעורר התנגדות עזה עד כדי נידוי חברתי. בשלב זה נראה שעליך להפריד בין הערוץ החברתי ובין הערוץ המיני-רומנטי. בכל מקרה, הייתי מציע לך לפנות גם לאתר הו"ד (הומוסקסואלים דתיים), ללא קשר לנטייה המינית שלך, ולחלוק את הרגשתך עם בני נוער הנמצאים במצב דומה (יש הרבה נערים דתיים הסובלים מכך, לא בהכרח הומוסקסואלים). במידת הצורך, יפנו אותך שם לפסיכולוג דתי מומחה לנושא. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il
היי מנחם, מציעה לך לא לאבחן את עצמך משום שהאבחון סתם מוביל לעוד חרדות. כמו כן אני לא יכולה לאבחן אותך דרך מדיום זה. האבחון גם אינו מהותי פה למרות שאני מבינה שאתה מנסה דרכו להשקיט את החרדות שמתעוררות בך למול התחושות שמעורר הבחור הנ"ל. אבל...זה העניין. העניין הוא החרדות או הפחדים שמתעוררים בך למול התחושות מול הבחור ואני מבינה שזה מציק לך או מעורר סימני שאלה ותהיות. השאלה היא אם יש באפשרותך להעזר במישהו? לדבר עם מישהו מקצועי על זה? אני יודעת שיש מטפלים גם במגזר החרדי ואם אתה מרגיש שיש פה משהו שמפריע לך בהתנהלותך אולי כדאי לחשוב איך לפנות לקבלת עזרה. ליאת.
שלום אני, אני מבינה את מצוקתך אך לא יכולה לעזור לך מבלי להכירך. את כותבת שזה אובססיבי- משמע שזה מפריע לך ומשתלט לך על החיים. ממקום כזה, כדאי לטפל, ולחזור לטיפול פסיכולוגי. חשוב גם לנסות להסביר להורים שזה "גדול ממך" ושאין לך יכולת להתמודד עם זה לבד. זה לא בושה לבקש עזרה, להיפך. ליאת.
שלום. הקוד F220 הוא של "הפרעה דלוזינולית", כלומר הפרעה שבה יש מחשבות שווא (למשל מחשבות שווא של רדיפה, קנאה, ארוטומניה וכד') ללא מאפינים אחרים של סכיזופרניה - כלומר ללא הזיות, ללא הפרעות בהלך החשיבה, ללא סימנים שליליים, ללא הפרעות קוגניטיביות, ללא ירידה בתפקוד וכד'. ההפרעה הזאת נחשבת נפרדת מסכיזופרניה ונדיר מאד שהיא מתפתחת לסכיזופרניה (אלא אם כן היתה טעות באבחנה הראשונית). בברכה, ד"ר אהוד ססר
שלום אראלה, לא כתבת הרבה פרטים, ולמען האמת איני רואה על מה את מסתמכת בשאלתך. יכול להיות שהבחור מסרב לוותר גם מבלי שזו תהיה אהבה אובססיבית, אלא אהבה "רגילה". ומה הכוונה בשאלה "מה ניתן לעשות?" הפרידה ממנו אינה קשורה לשאלה האם הוא מקווה שניתן לתקן את היחסים (שזה דווקא יפה בעיני), אלא בהחלטה שלך שעבורך מערכת יחסים זו אינה מתאימה. אודי
שלום רב, אכן סיטואציה לא פשוטה. ראשית חשוב שבמצב זה תשמרי על עצמך, ולא תגיעי למקומות שאת לא רוצה בהם רק כי "לא נעים לך". שנית, חשוב לזכור שחלק גדול מהתייחסויותיו כעת קשורות למחלה ולא לרגשות אמיתיים. ניתן להשוות זאת למישהו בזמן שלקח טריפ של סם, והוא לא לגמרי מחובר למציאות. כיוון שכך, קשה להעריך איך יחסך ישפיע עליו. מצד אחד, אם תתנתקי ממנו זה עלול לגרום לו למצוקה וסבל. מצד שני, כל קשר שתצרי איתו יגדיל את הפנטזיה הלא מציאותית שלו שאת מעוניינת בו ומאד רוצה אותו. אז מה עושים? גם לי קצת קשה לומר באופן חד משמעי מה עדיף. נטית הלב שלי (בלי להכיר מספיק את שניכם ואת מצבו הנפשי) היא לומר לשמור על קשר מצומצם וקורקטי. אני רק מדגיש, שוב, שאין כרגע משהו שהוא "נכון" או "לא נכון". לכל מהלך יש יתרונות ומגרעות, וכנראה רק את תצטרכי בסוף לקבוע מה מתאים לך. היי חזקה.
שלום מיני תקופה מסוימת של כאב לב ושקיעה בעבר היא תופעה מקובלת לאחר סיום מערכת יחסים. עם זאת, תקופה של שנה נשמעת לי מעט ארוכה מידיי וגם המקום שהמחשבות על הקשר שהיה תופסות נשמע לי כמו משהו שלא פועל לטובתך. מחשבות מעין אלה יכולות להיות מסווגות כטורדניות, אך לא בהכרח. הן יכולות להיקשר גם לתחושה של דיכאון, כמו-גם לתחושות נפשיות נוספות. הייתי בהחלט ממליץ לך לפנות לאיש מקצוע, על מנת לבחון מקרוב את תגובתך לפרידה, לבדוק האם היא נובעת מאותו גבר מושלם או שמא מנושאים הקשורים יותר אלייך ולראות כיצד את מצליחה להתמודד עם הקושי הנוכחי בצורה טובה יותר. בהצלחה דוד
היי, מאחר שכתבת, שהסיבה שאינך פומה לטיפול היא תקציבית, יש לי שאלה אלייך: מאיזה איזור את בארץ? (אני לא מתכוונת לעיר ספציפית, אלא לאיזור כללי; מרכז, דרום, צפון, גוש דן...). אני מניחה שלפחות בעניין הזה אני אוכל לתת לך מידע קצת יותר ספציפי וחינמי לחלוטין, כך שזה יפתור את בעיית התקציב. מעבר לכך, טיפול פסיכיאטרי דרך קופ"ח לא עולה בכלל משום שזה כמו ללכת לכל רופא אחר. ואולי כדאי לך למצוא פסיכיאטר שעובד עם הקופ"ח בה את חברה. לאו דווקא בשביל לקחת תרופות, אלא כדי לקבל חוות דעת מקצועית. במובן מסוים, מה שאת מתארת מזכיר את הסוגיה של הפרעות אכילה. אנורקטיות למשל, מבינות בשלב מסוים שהן רזות מדי ושהן חייבות לעלות במשקל כדי לחיות. אבל בשלב מסוים ההבנה הקוגניטיבית כבר לא מספיקה, למרות שהיא חשובה מאוד בתור התחלה. וזה העניין - כשמבינים משהו, אבל לא מצליחים לשנות את זה, זה הזמן לשאול את עצמך איפה את רוצה לראות את עצמך בעתיד, ומה את מוכנה לעשות כדי להגשים את המטרה הזו? שוב, כדי להבין מה בדיוק עוצר אותך במקום וגורם לך להסתגר, כדאי למצוא עזרה כלשהי. כמו שכתבתי קודם לכן, אני ממש ממש לא חושבת שזה הגיוני ונכון מצידי לנחש האם מדובר בדכאון או במשהו אחר... וכאן אני שוב חוזרת לאופציה של פגישה עם פסיכיאטר דרך קופ"ח. אני מכירה מצבים דומים לשלך. לא בדיוק כמו שלך, משום שבני אדם שונים, ואצל כל אחד קורים בחיים דברים אחרים. רוב האנשים שאני מכירה ושנקלעו למצוקה שפגעה להם בחיים, פנו לטיפול (שיחות, תרופות, משהו רוחני יותר... כל אחד ומה שמתאים לו). וכן, אני מכירה גם אנשים שלא עושים כלום למען עצמם, למען שיפור ההרגשה שלהם, והם אומללים ו/או מאמללים את הסביבה שלהם. אז אם אפשר להימנע מהאומללות והסבל - למה לא בעצם? הרה.
דנה שלום, את מתארת שמזה חצי שנה את לא עושה כלום , מלבד לחשוב על בחור מסויים ולתכנן איך לגרום לו להתאהב בך. לא משנה איך נקרא לזה - אובססיה או לא, זה מצב ממש ממש לא בריא. ככל שאת נכנסת יותר אל החשיבה והעיסוק בו, כך את פחות עסוקה בדברים אחרים כמו עבודה, זמן פנוי, חברות, בילויים. לדעתי כדאי שתעשי כל מאמץ כדי להשתחרר מהאובססיה הזו. איך? זה כבר הרבה יותר מסובך. הכי טוב - בעזרת איש מקצוע. את יכולה גם לנסות בכוחות עצמך - תקראי ספרים בנושא, כגון : "אהבה אובססיבית" מאת ד"ר סוזן פורווארד. ובעזרת הידע וההבנה של מה שקורה איתך, תבני לעצמך תוכנית "התנתקות". הרבה הצלחה, גדעון
דנה שלום, יתכן שמה שאת חווה זו "אהבה אובססיבית", המאופיינת בחשיבה ותשוקה עד כדי כאב על האהוב הנכסף. בנסיון לשלוט או להישלט על או ע"י האהוב. בדחיה של האהוב אותך או היותו לא מושג רגשית או פיסית ומאפיין אחרון: התנהגות של הרס עצמי. אם את מוצאית את עצמך בתוך המאפיינים הללו, סביר שאת בתוך אהבה כפייתית. תוכלי לקרוא על כך יותר בספרה של ד"ר סוזן פרוווארד: "אהבה אובססיבית". אם את רואה שאת לא מצליחה לצאת מהסיטואציה בכוחות עצמך, כדאי לשקול עזרה מקצועית. בהצלחה, גדעון
טל שלום, ליאת תשוב לענות ביום שני. ובנתיים: הגבול בין אהבה בריאה לאהבה אובססיבית עובר באזור שבו נשמר לך חופש הפעולה להיות את עצמך עם עיסוקים משלך וללא קנאות מצד בן הזוג. כמובן שזה שטח רחב, שבו עוברים כמה קווי גבול וכל אחד מגדיר במידה מסוימת לעצמו מה מידת האובססיה ה"מותרת". עוד על הנושא את יכולה לקרוא בספר בשם: "אהבה אובססיבית " מאת סוזן פורווארד. בברכה, גדעון
שלום נטלי, אם את לא מעוניינת בו, פשוט תאמרי לו את זה בצורה עדינה. הוא יבין את זה, גם אם הוא מופרע מאוד. יש לי חשש שנמנעת מלומר לו את זה עד כה , כי באיזה שהוא מקום המצב הזה מאוד מחמיא לך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org
נטלי יקרה, ההתנהגות העדינה והזהירה שלך מתפרשת, ככל הנראה, כמשהו שמתדלק אצלו את התקווה שאולי בכל זאת יש לו סיכוי. יתכן שיש צורך לנקוט גישה אסרטיבית יותר, גם אם מנומסת. אפשר לבקש ממנו לחדול מן החיזור הזה, הגורם לך אי-נוחות ומבוכה, ולהסביר מפורשות שאינך מעוניינת בקשר. חשוב לציין שגם אנשים מעורערים בנפשם יכולים להיות עדינים, פגיעים ומתחשבים. מרבית מקרי האלימות נעשים דווקא ע"י אנשים הנתפסים בריאים ונורמליים. אם גם אחרי שתבקשי בצורה מפורשת תרגישי מאויימת ומוטרדת, תוכלי לערב את רשויות החוק. נקווה שלא תזדקקי להם לילה טוב ליאת
ניצה שלום, את מתארת מצב של "אהבה אובססיבית". עוד על התופעה תוכלי לקרוא בספר בשם זה. או דרך חיפוש באינטרנט על התופעה. לדעתי, יש לשים גבולות בצורה ברורה מאוד ואם זה לא עוזר לפנות למשטרה . בהצלחה, גדעון
שלום ענבל, חוץ מעלייה בדופק, עוררות מינית, התרגשות ושינויים במצב הרוח, אני לא יודעת למה עוד אפשר לצפות... אורנה
דנה שלום אהבה יכולה להיות אובססיבית, זה לא מעיד על איכותה וטיבה, באותו אופן אפשר להיות כרוך אחרי מישהו באופן אובססיבי בלי באמת לאהוב אותו. אני מציע להתרחק מהמונחים התיאורטיים שאינם באמת תורמים דבר, ולהתמקד במה שיש בקשר הזה. את מספר על תחושות של קרבה לאותו בחור והשאלה האם את מתכוונת ורוצה למממש זוגיות עימו כדי לתת לזה סיכוי או לא. אהבה היא תהליך מורכב וסביר להניח שיש בך משהו שאוהב אותו, כמו גם במקביל משהו שמתלבט ("בחור רגיל"). קבלי את הקונפליקט הפנימי שלך ובמקביל אל תתני לו להפסיק את מהלך הדברים. לפי מה שאת מתארת אין סיבה של ממש לעצור את ההתקרבות. בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום רב, פעמים רבות יש לבעלי האהבה האובססיבית חסמים רציניים ביכולתם לפתח קשר רגשי ומיני משמעותי, וכדי לא להתמודד עם הקושי הזה, הם מצויים באותה אהבה בלתי אפשרית. ולכן, במקום לסייע לך להשיג את תשומת ליבו של נשוא חלומותייך - טוב תעשי אם תבברי בצורה מקצועית את האופן בו את יוצאת עם אחרים ומפתחת קשרים משמעותיים איתם. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
שלום דורית, באמת שאין על כך תיאוריות פסיכולוגיות מעמיקות, ולכן אנסה להשתמש באינטואיציה שלי. שאלתך נראית לי בבחינת "על ראש הגנב בוער הכובע", כלומר, אם תתני לו נשיקה חטופה על הלחי, את חוששת שהוא יפרש זאת באופן מיני. איך שהוא נראה לי שדווקא אם תתני לכולם שם נשיקות על הלחי ותלחצי את ידו באופן רישמי יותר, נניח, הוא ירגיש שאת מסתירה הרבה יותר מאחורי לחיצת היד ואילו אם תנהגי בו כמו בכולם, העסק ייראה טבעי יותר. נשיקה על הלחי בתרבות שלנו אינה נחשבת ביטוי מיני, בוודאי שלא בפרהסיה וכאשר הוא לא היחיד שמקבל אותה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
שלום מאור, פנייתך נוגעת מאוד ללב מבחינות שונות. התאהבות במי שאינו רוצה אותנו קשה בכל מקרה, בוודאי כאשר מדובר באהבה ראשונה בשבילך ואולי גם בשביל הבחור ועל אחת כמה וכמה, כשאתה מתארו כ"מלאך ששומר עליך", ועוד בצבא, במסגרת שהיא קשה להומוסקסואלים. אחת הסיבות, אם כי לא היחידה, שהבחור אינו יכול להחזיר לך אהבה בשלב זה של חייו, היא שאתם נמצאים בשלבים שונים בקבלת הנטייה המינית שלכם. אם הרשיתלעצמך להתאהב בצורה כזו, אין ספק שאתה מקבל את ההומוסקסואליות שלך הרבה יותר ממנו, בעוד הבחור עדיין מגשש את דרכו באפלה. אתה יכול לראות שלמרות שמבחינה מסוימת הפכת אותו למלאך ששומר עליך, האומץ שלך בעניין הזה גדול מהאומץ שלו ומבחינה מסוימת אתה סובל מהקושי שלו, בעצם, קושי שאינו קשור אליך, קושי להתמודד עם נטיותיו המיניות. התובנה הזו היא רציונאלית ולא רגשית ולכן אתה צודק, ומפגין שוב חוזק ובגרות נפשית, בכך שאתה מבקש לעצמך טיפול, שכן לא משנה מה הסיבה, כרגע אתה בדיכאון. אני מציע לך מאוד לפנות לטיפול, אני חושב שאתה בחור חזק שיכול להפיק תועלת מטיפול, כי אתה לא מדחיק ולא מפחד מהפגנת רגשות, הנחשבים חולשה כשהם מבוטאים ע"י גברים בחברתנו. כמי שעבד עם קב"נים, לצערי הרב, אינני משוכנע שהטיפול המתאים הוא במסגרת הצבא ואם הדבר אפשרי מבחינה כלכלית, הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול אצל תראפיסט מוסמך בעל גישה מקבלת להומוסקסואליות. מאור, אני יודע שקשה לך לראות את זה כעת, בגילך הצעיר ומתוך המשבר שאתה נמצא בו כרגע, אך אתה בחור חזק, שאני צופה לו תחזית טובה בטיפול ועם הזמן סביר מאוד שאתה תוכל לשמש מלאך שישמור על מישהו שזקוק לך ולא להפך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין