תוצאות חיפוש עבור אינהיביציה-התנהגותית

שלום לפי תאור לא ברורה האבחנה וצורך בטיפול בריטלין ממליץ להבדק ע"י נוירולוג או פסיכיאטר המתמחים בהפרעות קוגניטיביות בברכה ד"ר חייגרכט

שלום לך, אכן, הפניה לטיפול היא צעד לא פשוט, צעד שהוא בבחינת אקט, קרי מעשה שבעקבותיו הסובייקט אינו עוד מה שהיה, חלה טרנספורמציה שהיא בבחינת שינוי ממשי בחיים. ככל אקט, ובראש ובראושנה האקט האנליטי, זהו צעד שאכן כרוך באומץ, הכותרת שבחרת למכתבך. מה שמלמדת הפסיכואנליזה לגבי האקט, נושא שלאקאן הקדיש לו סמינר של שנה, הוא שאקט תמיד כרוך בחצייה של מועקה. זאת גם משום אותו שינוי ממשי בחיים שמחולל האקט. יותא מכך שאין אקט ללא מועקה. אחד האפקטים הקרובים למועקה היא המבוכה, שהיא (ולא האומץ) החא האפקט שאת מציינת במכתבך. בסמינר העשירי, המוקדש לנושא המועקה, לאקאן מציין את המבוכה כקשורה לחשיפה של משהו מן המיניות, הוצה את מחסום ההדחקה, בפרט עבור אישה. לכן לא מפתיע שאת מציינת את המבוכה שלך כקשורה להבדל המיני ("אישה מול גבר") ולחצייה של "מחסום"). באותו סמינר, מלמד לאקאן תוך קריאה של פרויד כי גילום ממוסך של המועקה בחיים האנושיים הוא העכבה (אינהיביציה), מה שמופיע במכתבך כ"לא משוחררת). העכבה כמו הסימפטום (הסבל עימו פונה הסובייקט באנליזה) מופיע כ"מחסום", בחייו של הסובייקט, משהו שעומד בדרכו. זה לא בכדי, אם כן, שפרויד שם מושגים אלה בסדרה, המצויינת בכותר ספרו :"עכבה, סימפטום ומועקה." אותו גרעין ממשי שנחווה כמועקה (או בגילום אחר שלה, מבוכה) שמגולם בעכבה ובסימפטום הוא זה שאליו מכוון כל אקט אנליטי ואליו מכוונת האנליזה כולה, וחשוב לא פחות, הוא זה שמתנה כל אקט, כולל אקטים מצידו של האנליזנד. כלומר, המועקה והבמבוכה לא רק שנוכחות באנליזה. נוכחותם, מצד האנליזנד ומצד האנליטיקאי, היא תנאי הכרחי לעבודה האנליטית, הכרוכה בחצייתם. עבודה אנליטית כרוכה לא בהכחדה של המועקה והמבוכה. עניינה הוא ליעשות בהן שימוש טוב. בהצלחה, פרופ' שירלי שרון-זיסר

שלום, יש הרבה סיבות. אחת מהן למשל, היא שיש מאבק בין "רשויות" נפשיות שונות. פרויד למשל דיבר על מאבק בין הדחף (האיד) והסופר-אגו. אפשרות נוספת היא להתבונן על המוח בצורה היררכית: יש לנו יכולת לעכב (לעשות אינהיביציה) לדחפים שונים ולהיפך: להוציא לפועל מחשבות מסויימות. זה נושא מורכב, ואם תהיה מעוניין להרחיב - אוכל להפנות אותך לספרם של סולמס וטרנבול "המוח ועולם הנפש". אודי

שלום קרנית, אינהיביציה אינה "אבחנה" אלא (אולי) חלק מבעיה רחבה יותר. אינהיביציה היא מעצור או עכבה, והיא קיימת אצל ילדים עם מגוון רחב של בעיות, שהמשותף לכולן זו המופנמות, הנסיגה וההימנעות (חברתית, בדר"כ). הדרכים לפתור את הבעיה קשורות לאופן בו מבינים את הסיבות לקיומה. יש ילדים שהביישנות והמופנמות הן חלק מאישיותם, ויש ילדים שהאינהיביציה שלהם נובעת ממקורות אחרים (טראומה, מוגבלות, בעיות תקשורת, ועוד). נדמה לי שהעובדה שנכדך אובחן ומטופל יכולה, כשלעצמה, להרגיע את דאגתך, ולאותת לך שהבעיה זוכה להתייחסות נאותה. בברכה ליאת

בד"כ בשלב ה REM יש אינהיביציה של שרירים ואז יש רפיון שרירים ואז דום נשימה. הפרעה נשימתית חמורה יותר נמצאת בשנת חלום לעומת NREM . ידוע כי בשלב החלום חלה החמרה בתסמונת דום נשימה בשינה הן בילדים והן במבוגרים בעיקר עקב הגברה ברפיון השרירים בשנת חלום, והפחתה ברגישות הנשימתית לגירויים כימיים ומכניים בשנת חלום.

שלום איתי, לגבי שאלה של SVT ו- PSVT. - SVT - supraventriculr tachycardia - PSVT - paroxysmal supraventricular tachycardia שני הם מהווים אותה בעיה, דהיינו שני מונחים המתארים אותו מצב פטולוגי ואין הבדל בינהם. לגבי אדנוזין -מנגנון הפעולה של אדנוזין הוא מורכב, אך עיקר פעילותו קשורה לאינהיביציה (האטה) של atrioventricular node {תרופה פועלת דרך רצפטורים A1 וגורמת לפתיחה של תעלות האשלגן המיוחדות והאטה (אינהיביציה של תעלות הסידן}. בעיקבות השפעה על atrioventricular node והאטה של העברת אימפולסים חשמליים דרכו נפסקת SVT או PSVT (אותו דבר=). תרופה אל גורמת לאסיסטולה אלה עלולה לגרום לחסם עליתי חדרי זמני. לגבי יתר שאלותך.לאור שאנחנו עוסקים בעקיר להסבר/עזרה לפציאנטים אשמח מאוד עם תוכל לפנות למדריכים שלך ובדרך זו תוכל לקבל מידע מלא והבנה הרבה יותר טובה על הנשאל מאשר בתשובה קצרה הנכתבת כאן בפרומת אלקטרוני. אשמח לעמוד לרשותך בהמשך. בכבוד רב, דר' דדשב

הקשר העיקרי הוא עם האונה הפרונטאלית (קידמית) פגיעה בתפקודי האונה הקידמית מלווה בחוסר אינהיביציה על דחפים והתפרצות אלימה באיזה מסגרת המחקר שלך ? האם זה מחקר תאורתי או מעשי? מרכז ברה"ן בו אני עובד מכיל מטופלים שהיו אלימים - ויש מחקרים בכיוון שאת מדברת עליו - את יכולה להשתלב עם את באה מרקע אקדמי