פרוסטנואידים: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

כיצד הזרעה משפרת את הסיכוי להיריון?

האם הזרעה תוך רחמית תגדיל את סיכויי הכניסה להיריון? הזרעה תוך רחמית (IUI) הינה טיפול נפוץ שמסייע לשיפור הסיכוי להרות. בבסיס טיפול זה ההבנה שעל מנת שהביצית תופרה חייבים להגיע לתוך החצוצרה, להיכן שיתרחש תמיד המפגש עם הביצית, מאות אלפי, ועדיף מיליוני תאי זרע תקינים בתנועה טובה מה זה השבחה והזרעה?   הטיפול כולל שני שלבים, השבחה של הזרמה והזרעה לתוך חלל הרחם. בתחילה, מבוצעת "השבחה" של הזרמה שנמסרה למעבדה. כלומר, יצירת דגימה המכילה ריכוז גבוה, בנפח קטן, של הזירעונים הטובים ביותר. הזרמה "המושבחת" ניתנת לרופא, שמבצע את ה"הזרעה", קרי הזרקה בעזרת צנתר פלסטי דק של הזירעונים בעד צוואר הרחם לתוך חלל הרחם.  כך מובטח שהזירעונים "הטובים ביותר" יגיעו, במועד הביוץ, ישירות לפתחי החצוצרות, ולא יחשפו לחומציות ולהפרשות בנרתיק, ולתנאים העוינים לזרע סביב צוואר הרחם עצמו.  השבחה לוקחת כשעה, תלוי בשיטה שמשמשת את המעבדה. למי נועדה הזרעה? הזרעה מיועדת לזוגות שמנסים להרות למעלה משנה, כשהביוץ של האישה תקין, החצוצרות פתוחות ונתוני הזרע סבירים. מקובל לשלב הזרעה עם טיפול של השראת...
ללמוד עוד על פרוסטנואידים
השמפניה של השמנים - שמן זית טהור-תמונה

על הקשר בין השמן ועיכוב תהליכי גיל וקוסמטיקה טבעית - למה...

מאת: ד"ר מיכל...
06/12/2005
כיצד הזרעה משפרת את הסיכוי להיריון?-תמונה

האם הזרעה תוך רחמית תגדיל את סיכויי הכניסה להיריון? הזרעה...

מאת: פרופ' זיידמן...
07/04/2020
סטריפינג: מה יילד יום?-תמונה

זירוז לידה (השראת לידה) מבוצע כאשר היולדת עברה את השבוע...

מאת: ד"ר אלינה...
24/04/2017
אומגה 3 בראיה מערבית וסינית-תמונה

אומגה שלוש מציגה קשר כפול ראשון בין אטומי הפחמן 3 ו 4 - למה...

מאת: מכללת...
03/07/2005

פרוסטנואידים: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום ד״ר בלידה הראשונה ירדו לי המים בשבוע 38+4 בדיוק שעה אחרי קיום יחסי מין. העוברית היתה נמוכה ממש באגן(לפי בדיקת אולטרסאונד) האם זו יכולה להיות הסיבה לירידת המים? (לא התפתחו אחרי זה צירים באופן טבעי) כיוון שאחר כך התפתח זיהום ולידה לא פשוטה ואני מפחדת להישנות המקרה.

שלום לילך, בנוזל הזרע יש חומרים (שנקראים פרוסטגלנדינים) שיכולים להוביל לצירים. יחד עם זאת, לקבוע שזו הייתה הסיבה לירידת המים- קשה לי להגיד. בנוסף, אני לא חושבת שניתן לקבוע קשר בין קיום יחסי המין והתפתחות זיהום בהמשך. בכל מקרה של ירידת מים ממושכת קיים סיכון לזיהום במי השפיר. אני מצטערת לשמוע שכך קרה לך בלידה הראשונה, ממליצה לגשת להתייעץ בבית החולים בו את מעוניינת ללדת לגבי אופן הלידה על מנת לשפר את החוויה שלך בלידה השניה. בהצלחה

היי, האם הכאב הזה תקין? האם זה פרוסטגלנדינים? לא היה לי מעולם ועכשיו כל מחזור יש לי בכל ימי המחזור ולא בימים שלפני... תודה

התיעצי עם רופא הנשים שלך לגבי ברור וטיפול. התכוויות רחם חזקות בזמן מחזור יכולות להעיד שהיה ביוץ. ויכולות להיות קשורות לתסמונת בשם אנדומטריוזיס

לאמי בת ה-75 התגלה גלאוקמה .רופא עיניים אחד נתן לו bimatoprost ורופאה אחרת נתנה לו גלוטאן.יש לציין שלאמי יש בעיות לב ,השתלת קוצב עקב התעלפויות ,אסטמה שמתנהגת כמו COPD והייה לו ניון מקולרי תלוי גיל שכרגע תקין .אודה אם תגידו לי מה ההבדל בין הטיפות ? ששאלנו את הרופאה לא הסכימה לענות. מה עדיף לקחת לאור הבעיות ? אודה לתשובתכם המהירה ,תודה

יש סיבה שלא ענו לי ? לפחות אנא הסבירו האם מדובר באותם תרופות ? או מדוע רופא אחד יתן את זה ורופא אחר יתן תרופה אחרת בלי להתייחס למצב הרופאי

שתי התרופות שייכות לאותה המשפחה שנקראת פרוסטגלנדינים … לטיפות מסוג זה אין השפעה על שאר מערכות הגוף … תופעות לוואי הן עיניות כגון אודם גירוי וגדילת ריסים ארוכות … לבימטרופרוסט יכולת גדולה יותר להוריד את הלחץ ולפעמים גם תופעות לוואי העיניות חזקות יותר … הרופא צריך להחליט איזה תרופה להשתמש לפי לחץ מטרה וכמות תופעות הלוואי אם ישנן כאלה

שלום, אני בת 57, סובלת מזה שנים בכאבים ברוב הגוף עם תופעה ש הירדמות בכפות הידיים. לאחרונה קבתי דיאגנוזה מרופא מומחה כי יש לי פיברומיאלגיה. אני מטופלת בתרופה בשם ליריקה שאני לוקחת לפני השינה , שאמנם עוזרת אבל מרדימה מעט במשך היום וזה מסוכן לעבודתי כאחות בבית חולים. האם יש טיפול אלטרנטיבי שיכול לעזור לי ללא תופעות לוואי. תודה, אתי

אתי שלום, לפיברומיאלגיה ברפואה המשלימה מציעה מספר טיפולים :דיקור,מוקסות, תזונה, קנזיוטייפ, שמנים, לחציות ועוד. מניסיוני הטיפוליים יעים ולאחר מספר טיפולים תחושי הקלה משמעותית . דרך הטיפול שלי עם אנשים כמוך ללמד אותם לטפל בעצמם ולשמחתי אנשים מצליחים בזאת. אשמח לסייע לך , יוסף רחמים PHD מטפל בכיר 057-7738220

שלום אתי ממליץ לך להתייעץ עם מטפל/ת ברפואה סינית מצרף מאמר של ד"ר ניר עמיר בנושא: הגדרה המונח פיברו מתייחס לרקמת חיבור. מיו מתייחס לשריר ומיאלגיה מתייחס לכאבים. כלומר מדובר בכאב מפושט בשרירים וברקמת חיבור הכוללת גידים, רצועות ומקומות נוספים. אבחון המחלה קשה יחסית כיוון שתסמיני המחלה דומים למחלות אחרות. היסטוריה בעבר נהגו לתאר את התסמונת במושג ´פיברוסיטיס´ אך נמצא כי הדלקת אינה משמעותית בתסמונת (למרות זאת המחלה נשארה כחלק מתחום הרפואה הנקרא ראומטולוגיה). פיברומיאלגיה מחקה מחלות ריאומטיות שונות אך אינה גורמת לדפורמציה בפרקים. לאור המחסור בעדות מעבדתית אובייקטיבית (היעדר סימנים אך ריבוי סימפטומים) סבלו החולים מתדמית שלילית (עד גבול הפסיכיאטריה) והיו נאלצים לנוע מרופא לרופא ללא פיתרון. בשנים האחרונות, הוגדרה התסמונת בצורה טובה יותר בעזרת מחקרים אשר פרסמו הנחיות לאבחונה. מחקרים אלו הראו שמספר תלונות, כמו כאב מפושט בשרירים ונקודות רגישות (Tender Points) קיימות אצל חולי פיברומיאלגיה ולא אצל אנשים בריאים או בעלי מחלות ריאומטיות אחרות. תכונות אלו מבדילות את הפיברומיאלגיה משאר מצבי הכאב הכרוני והכאבים בעצמות. נתונים אפידמיולוגים המחלה מופיעה אצל 2%-4% מהאוכלוסייה. היא כוללת ממגוון רחב ביותר של גילאים, עדות, מיקום גיאוגרפי, מעמד סוציו-אקונומי. כ - 90% מהסובלים ממנה הן נשים, רובן בגילאי 20-50, למרות ששכיחות מסוימת של המחלה קיימת בכל הגילאים ואף בילדים ובקשישים. (אם כי ייתכן שגברים רבים סובלים מן המחלה אך לא מתלוננים עליה ומשום כך האבחנה לגביהם מוחמצת). המחלה שכיחה יותר בנשים לבנות מאשר באפרו- אמריקאיות. (וגם כאן נשאלת השאלה האם קיימת החמצה באבחנה לאור העובדה שאנשים במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מודעים יותר ופונים יותר לרופאים). המחלה קיימת בשכיחות גבוהה יותר לאחר זיהום ויראלי, טראומה פיזית, טראומה נפשית או שינויים הורמונאליים. כמו כן, חולי פיברומיאלגיה עלולים להפוך ללא פעילים וחרדים לגבי בריאותם ובכך להחמיר את מצבם. במחקרים שנערכו בארץ נמצא כי כאשר ישנו חולה פיברומיאלגיה במשפחה, הסיכויים של ילדיו או אחיו ללקות בתסמונת הם גבוהים יחסית. כ- 28% מכלל הילדים של חולי פיברומיאלגיה לקו גם הם בתסמונת. הדבר עשוי לרמז על נטייה גנטית לחלות ב FMS , אולם יש לקחת בחשבון כי התסמונת עלולה להתפרץ גם עקב גורמים סביבתיים (לדוגמא- החיים עם הורה חולה). תיאוריות נוספות * הפרעה במעגל השינה: נמצא כי ל- 75% מהם אכן יש הפרעה בתרשימי השינה וניתן לראות בבירור בזמן שהחולה ישן, הפרעות במהלכם התקין של חלק מהגלים. * הפרעה בחילוף חומרים בשרירים ולכן החולה חש בכאבים. תרופות מסוג נוגדות דלקת לא סטרואידליות, החוסמות יצירת פרוסטגלנדינים, משככות כאבים ומשפרות מצב נוקשות. * הפרעות הורמונאליות: שאצל החולים נמצאה רמה נמוכה של קורטיזון ורמה נמוכה של מטבוליטים בשריר. * הפרעות בנוירוטרנזמיטורים: רמה נמוכה של הנוירוטרנסמיטור- סרוטונין הגורמת לדיכאון. * במחקר שפורסם בThe journal of the American College of Rheumatology -. נמצא כי: עוצמת הכאב בחולי פיברומיאלגיה בנקודות רגישות היא פי 2 מהעוצמה הנחוות על ידי אנשים בריאים (נמדד בעזרת סריקה מוחית של MRI) אבחנה אין ממצאי בדיקה פיזיקאלית, בדיקות מעבדה או הדמיה ברורים. יש לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות המפוזרות באופן סימטרי בגוף (וגם כאן הנושא לוקה בהסתייגות שכן חולים רבים מציגים נקודות נוספות שאינן ברישום ה 18 הללו). האבחנה ברובה קלינית ומבוססת על תיאור סימפטומים: * הכאב מתואר כשורף, מכרסם, רגיש, נוקשה, במקרים בהם המחלה מוגבלת לאזור אחד, הכאב יתואר כפתאומי וחד. * אצל גברים הסובלים מפיברומיאלגיה, קיימת סבירות גבוהה יותר לפיתוח כאב בשרירי הפנים בלבד או באזור הכתף. * במקרים רבים יש שינויים ברמת הכאב ובמיקומו לפי שעות היום, (לרוב, כאב ונוקשות בבוקר), מזג האוויר, מאמץ, עייפות וסטרס. * רוב החולים סובלים מעייפות ברמות שונות (תסמינים דומים ל CFS ). * 25% סובלים מדיכאון קליני אך רבים בדיספוריה או חרדה. לרבים גם קושי בקשב, ריכוז וזיכרון. * שכיחות יתר של עקצוצים בגפיים או בפנים, IBS , מיגרנות או סחרחורות, דחיפות ותכיפות במתן שתן, רגישות לאור, רעש, ריח או טמפרטורה ופוטנציאל גבוה יותר לפתח הפרעה בתפקוד המיני מהלך המחלה ופרוגנוזה לעתים האבחון נמשך שנים רבות, אך לפעמים המחלה מתפרצת בפתאומיות. אצל חולים מסוימים המחלה מתקדמת לאט ובאופן הדרגתי, לאורך שנים, עד ההחלמה המלאה. אצל רוב החולים תהיה התקדמות מסוימת עם עליות וירידות, ו – 70%-80% יצליחו לחזור לרמת התפקוד הקודם. חולים אחרים יישארו במצב סטטי של תפקוד לקוי בצורה משמעותית. ההתקדמות שלהם תהיה איטית ביותר והם אינם מסוגלים לבצע לבדם צרכים בסיסיים. אצל אחוז קטן של החולים המצב עלול להתדרדר והם יישארו מרותקים למיטה זמן רב. תוחלת החיים של חולי פיברומיאלגיה אינה קצרה יותר משל אחרים (לעומת חולים במחלות ריאומטיות שונות). תסמונת העייפות הכרונית התסמונת פוגעת ב 0.2% מהאוכלוסייה. מרבית החולים במחלה הן נשים לבנות בגילאי 20-40, אך שני המינים נפגעים. תשישות הנמשכת למעלה מששה חודשים, שלא ניתן להסבירה ע´י מחלה אחרת. התשישות ממושכת, חוזרת, אינה תוצר של מאמץ גופני יוצא דופן ואינה חולפת לאחר מנוחה. התשישות מלווה בבעיות נוירולוגיות ומגוון תסמינים הדומים לשפעת ומובילה לירידה ניכרת בתפקוד החולה בעבודתו, בתפקודו האישי והחברתי. לאבחון המחלה חייבים להימצא לפחות ארבעה מהממצאים הבאים, בנוסף לתשישות : ירידה בזיכרון לטווח קצר ו\או בריכוז, כאב גרון, הגדלת בלוטות הלימפה, כאב שרירים, כאב פרקים ללא עדות לדלקת, כאב ראש, שינה לא יעילה וחולשה לאחר כל מאמץ הנמשכת מעל 24 שעות. במרבית חולי CFS ניתן למצוא סימפטומים של חרדה או דיכאון. האבחנה של מחלת התשישות הכרונית היא בעיקר שלילת מחלות אחרות הגורמות לתשישות ממושכת. יש לשלול תת תפקוד של בלוטת התריס, מחלת ליים, טרשת נפוצה, הפרעה פסיכיאטרית כמו דיכאון, ועוד. המשותף והמבדיל בין CSF ל FM ההבדל בין שתי המחלות דק מאד ולעיתים אינו ניתן להבדלה – רופא אחד יאבחן את החולה כחולה CFS ולעומתו רופא אחר יאבחן את אותו חולה כחולה FMS. * חולי פיברומיאלגיה מתלוננים בעיקר על כאבים, אך רובם סובלים מתשישות דומה לזו של חולי CFS. * חולי CSF רבים סובלים אף הם מכאב מפושט * בערך 75% מחולי CFS עונים להגדרה של פיברומיאלגיה. * תמונת המחלה יכולה להשתנות מ CFS לפיברומיאלגיה ולהפך. * CFS מתחיל לעיתים קרובות לאחר זיהום נגיפי, פיברומיאלגיה יותר לאחר טראומה גופנית או רגשית. * חולי פיברומיאלגיה קלים מסוגלים לבצע פעילות גופנית שעלולה להחמיר את מצבם של חולי CFS. הגישה הטיפולית לפיברומיאלגיה בעיקרו סימפטומאטי. לא ידוע על טיפול שורש. א - פיתוח מודעות והבנת המחלה. איתור רופא המתמצא בתחום. ב - טיפול תרופתי: נוגדי דיכאון במינון נמוך (לכאבים), לפעמים נוגדי דלקת לא סטרואידלים. ג - טיפול מנואלי: פיזיותרפיה, שיאצו, טווינה ד - פעילות גופנית מתונה: מתיחות שרירים ושיפור סיבולת לב ריאה ה - הרפיה: מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, ביופידבק, טאי צ´י וכו´ ו - טיפול פסיכולוגי התנהגותי ז - הרגלים: תנוחת שינה, כרית ומזרון מתאימים, הרגלי תעסוקה, שמירה על תזונה ומשקל, מניעת אלכוהול ח - קבוצות תמיכה, פיתוח תחביבים וזמן פנאי ט - טיפולים משלימים: דיקור, היפנוזה, תזונה, ים המלח וכו´ פיברומיאלגיה בראייה סינית לפי מאמר שפורסם ב Journal of Clinical Rheumatology עיסוי יעיל יותר מהרפיה בחולי פיברומיאלגיה ועיסוי לבדו נתן תוצאות חיוביות ארוכות טווח. העיסוי שפר שינה, הוריד רמות Substance P ולכן גם רמות כאב. המחקר השווה בין 24 מטופלים שטופלו בעיסוי לעומת מספר דומה שטופל בשיטות הרפיה למשך 30 דקות פעמיים בשבוע לאורך חמישה שבועות. בשתי הקבוצות הייתה הפחתה של חרדה ודיכאון, אך רק קבוצת העיסוי דווחה על שיפור בשינה וירידה בתנועות שינה והפחתה ברמת הכאב בנקודות רגישות. אך מעט מידע נמצא בספרות המחקרית. יחד עם זאת תופעת הפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית תוארה בהרחבה מרובה בספרות הסינית המקורית והמתורגמת, בעבר, תחת השם נאורוסטניה. התפיסה הסינית רואה במחלה דיסהרמוניה בטחול המובילה לחסר דם. הסיבות לכך יכולות להיות מולדות או נרכשות על רקע תזונה, שימוש בתרופות, אורח חיים ורגשות לא מאוזנים. כל אילו פוגעים בצ´י של הטחול ומובילים לכשל בייצור דם. לעתים מעורבת כאן הפרעה של הכליות אשר פוגעת בייצור הדם אף היא. חסר דם כרוני עלול לפגוע גם בכבד ולהוביל להפרעה בתפקוד הגידים והרצועות. מובן שסטגנציה קיימת עלולה להחמיר את הבעיה. התופעה מתוארת במצב קיצוני של עייפות ומתח הפוגעים בלב ובטחול. הלב שולט על דם וכלי דם . ייצור הדם תלוי בתאום בין הטחול ללב. בפעילות מנטאלית לא תקינה צ´י הלב והטחול עוברים התשה וגורמים לפגיעה בטרנספורטציה. כך הטחול נכשל בהובלת צ´י, נוזלים ומזון ללב דבר המוביל לחסר דם בלב ומכאן לפגיעה בשן. כפועל יוצא מופיעה אינסומניה, פלפיטציות, חסר ריכוז ועייפות. מחלה ממושכת או דימום רב לאחר לידה יכולים להוביל להתשת הצ´י הדם אשר יובילו לעייפות כרונית. תופעה זו עלולה להוביל, אצל מטופלים מסוימים, לחסר יין בכבד ובכליות ולעליית אש של הלב והכבד, דבר שיתבטא באי שקט, נטייה לכעס ולשון אדומה עם דופק מהיר. אבחנה מבדלת * חסר צ´י ודם בטחול ובלב * חולשה של הטחול עם לחות במחמם האמצעי * כבד פולש לטחול ומפריע בייצור הדם * עליית יאנג הכבד * חסר דם המוביל לחסר יין בכבד ובכליות * חסר ג´ינג ויאנג בכליות המובילים לחסר דם