נגישות
נגישות

משפחות ויחסים עם ילדים: אתם שואלים, הדוקטורס עונים

(11)
לדרג

יום המשפחה שחל השבוע הוא הזדמנות מצוינת להעלות על סדר היום כמה שאלות נפוצות ודילמות של הורים לילדים. איך מתמודדים עם גיל ההתבגרות? כיצד נכון לדבר על מיניות עם ילדים? איך לפתור מריבות בין אחים? התשובות בפנים

מאת: מערכת zap doctors

לא חשוב איזו משפחה אתם או כמה ילדים יש במשפחה שלכם – המכנה המשותף של כולם הוא שאין משפחה מושלמת. גם אם לפעמים נדמה לכם שרק במשפחה שלכם יש חילוקי דעות, ויכוחים ובעיות, תתפלאו לדעת שאתם לא כל כך מיוחדים - כל המשפחות חוות קשיים, לכולם יש התלבטויות מפעם לפעם וכל ההורים חווים דילמות לגבי גידול הילדים. לרגל יום המשפחה, ריכזנו עבורכם כמה מן השאלות הנפוצות שעלו בפורומים המקצועיים שלנו ותשובות המומחים אליהן.

איך להתנהג עם ילדה בכיינית?

שלום רב, בתי בת 4.5, ילדה בוגרת וחכמה, בוכה כמעט מכל דבר שאינו תואם את ציפיותיה ורצונותיה, ואם היא אינה בוכה - היא מייללת ומקטרת. לאחרונה זה החל להיות מאוד מרגיז. התחושה גם בקרב הסבא סבתא, ששותפים בגידולה, היא שאנחנו קצת עובדים אצלה, כיוון שהבקשות שלה מאוד ספציפיות בניהול הזולת (תביאי לי את זה, תשבי כאן ואז תקראי לי סיפור וכו'). אציין שהגבולות בבית הם מאוד ברורים, ולפעמים אני מרגישה שאני אולי קשה מדי. בעלי חושב שאני לא. באותו עניין, או שלא - בבקרים היא מתקשה להיפרד, נצמדת אלינו ובוכה. לדברי הגננת, הבכי נעלם מיד עם יציאתנו מהגן ומשרת את הילדה, כיוון שהיא יודעת שזה מפעיל אותנו. משיחות שלה עם הקטנה היא אומרת שהיא חוששת שמא תתגעגע אלי, או שמא לא אגיע. מה דעתכם ואיך עוזרים לה לוותר על התפקיד הזה?

תשובת מומחה | ליאת מנדלבאום, פסיכולוגית קלינית:

שלום אריאלה, אני משוכנעת שילדתך חכמה ומתוקה, אך נראה לי שהתואר "בוגרת" לא ממש תואם לתיאור שלך. בגרות רגשית קשורה ליכולת לשאת אכזבה ותסכול, ליכולת להתחשב, לראות גם את צרכיו של האחר, ולהישמע לכללים הבסיסיים, בהתאמה לגיל. בתך תוכל לוותר על ה"תפקיד" (כפי שקראת לזה) כאשר היא תבין (דרך חוויה והתנסות, לא דרך תוכחות או הסברים מילוליים) שהתנהגותה שוב אינה מביאה לתוצאה הרצויה מבחינתה. כל עוד תיכנעו לדרישותיה ותפעלו על פי הוראותיה, היא תמשיך בדרכה - דווקא בגלל שהיא חכמה. אם להודות על האמת, אני מתקשה להאמין שתצליחי לבד (פשוט בגלל שזה נמשך כבר זמן רב), ולכן מציעה לך להגיע להדרכת הורים טובה אצל פסיכולוג ילדים מנוסה, שיוכל לזהות את מוקדי הקושי ולסייע לכם להתגבר עליהם. זכרי שילד המרגיש חזק מהוריו עלול לשלם על כך בחרדות ובקשיים חברתיים. פני לקבל הדרכה! בהצלחה.

תפקיד ההורות יכול לפעמים להעמיד בפני כל אחד מאיתנו קשיים עצומים. צילום: שאטרסטוק

מה עושים עם ילד שמציק?

יש לי 3 ילדים בני 10, 8, ו-3. בן ה-8 לפעמים צועק פתאום ומציק לאחיו בלי סיבה. לוקח שעות עד שהוא נכנס להתקלח ותמיד הוא רוצה שאעזור לו. כשאני באה לעזור לו אז הוא יוצא מהמקלחת ומתעסק במשהו אחר. מה עושים? מיואשת.

תשובת מומחה | ד"ר דניאל שינהר, מומחה בכירורגית ילדים והומיאופתיה מודרנית:

שלום, קרוב לוודאי שקשה לו והוא מנסה למשוך תשומת לב. תמיד יהיה מישהו שייקח את התפקיד של "הילד הרע" כדי להשיג את תשומת הלב. נסו לתת לו קצת זמן איכות עם אחד ההורים, ללא האחים שלו, וזה יכול לעזור. כמובן שיש לשמור על הצבת גבולות ברורים שאין לחצות אותם.

איך מתמודדים עם תינוק חדש במשפחה?

שלום, ילדתי בן שני לפני כשבועיים. בני הבכור בן שנה ותשעה חודשים. סך הכל הוא מקבל את אחיו מאוד יפה, נותן לו מוצץ אם הוא בוכה, מנשק אותו ומאוד חיובי אליו ברוב המקרים. כאשר אני עם שניהם לבד, בלי בעלי ואני מניקה את הקטן, הגדול יותר מושך אותו ממני ולא מסכים שאניק אותו. כמו כן, בכל פעם שאני מרימה את אחיו הקטן הוא מתנהג בפראות, מסוגל להרביץ לי ולאחיו. אני ממש לא יודעת כיצד עליי להגיב בכל אותם המצבים. חשוב לי להדגיש שמהרגע שהוא חוזר מהמעון אנחנו בדרך כלל מבלים איתו, משחקים המון ומנסים לפנות לו זמן רק איתנו (או עם אחד מאיתנו). דבר נוסף, הוא מאוד מנסה אותנו בזמן האחרון, למשל שכנה הגיעה עם בנה הקטן (בן שנה) ובני התחיל להרביץ לו. הוא ידע שהוא עושה מעשה לא נכון ובכל זאת המשיך. כיצד עלינו להגיב בכל המקרים הללו?

תשובת מומחה | זיו סופר, פסיכותרפיסט:

שלום, ראשית מזל טוב ושתדעו רק אושר. לא מעט פעמים הילדים הבכורים, בעיקר בגילאים של בנך ואפילו מבוגרים יותר, מגיבים כמו שבנך מגיב. דבר זה בא מתוך קנאה כמובן. הוא התרגל להיות מרכז העולם ופתאום ביום אחד צץ לו מתחרה קטן. ההתייחסות שלכם צריכה לבוא משני מישורים בו זמנית - המישור ההתנהגותי, כלומר הצבת גבולות הקשורים בהתנהגותו במידה והוא מתנהג באלימות; והמישור הרגשי, שבו אתם צריכים לשקף ולשיים (לתת שם) את הרגשות שלו. לדוגמא: "אני מבינה שאתה מקנא, אבל אני אוהבת אותך ותמיד אוהב אותך". ובנוסף לזה, הזמן יעשה את שלו. עברו רק שבועיים והמערכת המשפחתית עדיין לא התרגלה לשינוי הגדול. כולם צריכים למצוא את מיקומם החדש במשפחה, כשזה יקרה הדברים יירגעו.

מה עושים עם ילדה שלא רוצה ללכת לביה"ס?

שלום, בתי בת 16, ילדה חכמה מאוד, החליטה שאינה רוצה עוד ללכת לבית הספר. היא תלמידה טובה, אך עם השנים החלה פחות לצאת עם חברות, מסתגרת ומתקשרת בעיקר במסגרת המשפחה וכעת לא רוצה ללמוד. היא טוענת שאין בשביל מה, ושהכל בלי טעם וללא מטרה. אנו חוששים לה ולעתידה וכן שההסתגרות וחוסר המשמעות יובילו לדיכאון. מה מומלץ לעשות?

תשובת מומחה | ירדן פרידון ברשף, פסיכולוגית:

שלום, כרגע המצב מצריך התייחסות משני כיוונים מרכזיים: הראשון הוא לבדוק שביתך אכן אינה מפתחת סוג של דיכאון, ולצורך כך ניתן להתייעץ עם פסיכיאטר או פסיכולוג קליני המתמחה בטיפול בבני נוער. השני הוא לעזור לכם ההורים להמשיך לתפקד כהורים עבור בתכם, שאחרי הכל היא עדיין קטינה וזקוקה מאוד לטיפול הורי (שזה אומר כרגע לתמוך בה תוך הצבת גבולות מתאימים, להשגיח עליה, לפקח עליה, לשמור עליה וכיוב'). לצורך כך ממליצה לגשת להדרכת הורים.

איך לעזור לילד שמתעצבן מהר?

שלום, בני בן 7.5 עולה לכיתה ב', מאז ומתמיד היה ילד קופצני שמתעצבן מהר מכל דבר. אם אני לא מרשה לו דבר מה או אם למשל אחותו הקטנה מציקה או מסתירה לו טלוויזיה, גם לא בכוונה, התגובות שלו ממש עצבניות ומגיעות לכדי התרתחות וזעם ממש חזק. הוא נהיה אדום בפנים ובנוסף גם יכול לזרוק חפצים או לפזר דברים עקב הכעס החזק שבו. אני חוששת שתגובות כאלו בסופו של דבר יפגעו בו בריאותית. שאלתי היא: איך אני עוזרת לילד להגיב בצורה מתונה יותר ומרגיעה, כלומר שמותר לו להתעצבן אך במידה פחותה מתגובתו בפועל. אני ממש חסרת אונים ולפעמים מוותרת לו רק כדי שלא יתעצבן ויזיק לעצמו. אני ממש מודאגת מכך כי כל שיחותי עמו וניסיונותיי להרגיעו לא עוזרות. אודה להכוונה .

תשובת מומחה | ליאת מנדלבאום, פסיכולוגית קלינית:

שלום רב, למרבה הצער, אני חוששת שאופן הטיפול שלך בהתקפי הזעם של בנך מחזק אותם ומנציח את הדפוס. חשבי על מה שאת אומרת בעצם: הוא מקבל התקף זעם נורא, את חוששת לבריאותו ונכנעת לדרישותיו. למעשה, מה שבנך לומד הוא שהתקף הזעם משתלם ומזכה אותו בתוצאות חיוביות. זאת ועוד: כאשר הוא צורח וזועם ואת עומדת על שלך, כל מה שהוא צריך לעשות זה להגביר עוד קצת את הווליום ובכך להכניע את התנגדותך. מרגע שתביני את המנגנון, יהיה לך קל יותר להכחידו. בעיני, מוטב להגיע להדרכת הורים קצרה ולקבל כלים יעילים. בעיקרון, הפתרון כרוך ביכולת שלך לעמוד על שלך ולהציב גבול גם מול מחאות קולניות. הנזק הבריאותי מהתקף זעם, אם בכלל קיים כזה, בטל בשישים מול הנזקים החברתיים והרגשיים של התנהגות אלימה וחסרת גבולות. ממליצה בכל פה להגיע להנחיה קצרה אצל איש מקצוע.

איך מדברים עם ילד על נטיות מיניות?

שלום, בני בן ה-10 החל לאחרונה לדבר איתי על יחסים עם בנים (מאז שקרא שאחד השחקנים האהובים עליו יצא מהארון, ובנוסף נתקל בסצנה בסדרת טלוויזיה, המיועדת לגילו, שבה יש שני בני מתנשקים). הוא טוען שזה מאוד מטריד אותו והוא מרגיש מבולבל ועצבני. ניסיתי להסביר לו את משמעות המילה "הומו" והוא טוען שהוא לא חושב שהוא הומו, אבל יש לו כל הזמן מחשבות על הסצנה שהוא ראה. לטענתו, זה מלחיץ אותו כל פעם שהוא נזכר בסצנה הזו .האם כדאי לפנות לייעוץ או שזה תופעה של בני גילו שמתחילים לגלות את המיניות שלהם?

תשובת מומחה | ירדן פרידון ברשף, פסיכולוגית:

לפעמים ילדים רואים משהו, שומעים משהו, חולמים משהו שיכול להישאר במחשבותיהם, להטריד, לסקרן ולעניין. כל מה שאת צריכה לעשות הוא לתת לכל הדברים האלה מקום וביטוי - מקום פתוח, קשוב, לא שיפוטי, לא מבוהל, שיכול לשמוע את כל מה שמטריד, מעניין, מסקרן את בנך, ולאחר מכן לספק תשובות, מחשבות, נקודות מבט, מידע, וכל מה שנדרש. לשם כך אנחנו ההורים, לא פעם, נדרשים לעשות עבודה עם עצמנו ולוודא שאנחנו לא מבוהלים מנושא כזה או אחר - כך שעמדה רגועה, בטוחה ונינוחה שלנו תוכל גם לעבור ולהיות מאומצת או מופנמת על ידי ילדינו. אם תרצי, תמיד תוכלי להיעזר בכמה פגישות של הדרכת הורים.

מה עושים כשהורים חלוקים בדעותיהם?

היי, לצערי הרב הבן שלי ואני מאוד לא מסתדרים. הוא מתקרב לגיל 13. אני בן 48. אני אוהב אותו מאוד ולא מחפש מי אשם. אני רק מחפש נינוחות ויחסי אב-בן נורמליים. אני דמות לא חזקה בבית, אשתי היא הדומיננטית. אם קורה משהו קטן, נניח הוא שוכח את המכשיר הנייד במקום מסוים, הוא מתחיל לצעוק, תוקף מילולית ומאשים את כולם ומשליט טרור בבית - גם על אחותו הגדולה. איתי זה מגיע לצעקות שלו כלפיי, טוען שאני שקרן ורמאי, אומר לפעמים שאני מרביץ לו ושאני אבא חרא. זה ישמע מוזר, הוא ילד טוב וחביב, אבל עצבני מאוד ואני לא מצליח להבליג להתפרצויות שלו ורב איתו. האמא טוענת שאני צריך לוותר לו כי זה האופי שלו, אבל אני לא מסוגל ומרגיש שוויתור יעשה לו עוול וידרדר אותו. אני לא ממש יודע מה לעשות. תודה מראש.

תשובת מומחה | ירדן פרידון ברשף, פסיכולוגית:

שלום, חככתי בדעתי מאיזה כיוון לענות לך, ואחרי שחשבתי הגעתי למסקנה שההמלצה החד משמעית שלי אליכם היא הדרכת הורים עבורך ועבור אשתך, מאחר והבעיה איננה רק היחסים הבעייתיים שלך עם בנך, אלא האופן בו הבית כולו מתנהל - ההחזקה ההורית שאתם מצליחים לספק או לא לספק, האופן בו אתם מבינים את הצרכים של ילדיכם, הפערים בהבנות ובגישות החינוכיות בשלכם וכיוב'. במצבים בהם אין הורים שמאוחדים ביניהם, לפחות ברמה בסיסית, ילדים נוטים "להישמט" ויכולות להתפתח בעיות שונות, פרטניות או בעיות ביחסים ועוד. ממליצה בחום לא להמתין עם זה.

 במצבים בהם ההורים לא מאוחדים ביניהם, הילדים נוטים "להישמט". צילום: שאטרסטוק

מה עושים עם מתבגר שמסתגר בבית?

שלום, אני אם חד הורית לילד בן 12. כאשר בני נמצא בבית הוא נוהג להיות הרבה במחשב. רק שיש איזו מסיבה או פעילות הוא יוצא מהבית. בשאר הזמן הוא בין קירות ומסך ואפילו כדי שילך להתקלח, אני צריכה לריב עמו. אני נורא דואגת כיוון שהמצב הוא כזה כבר שנתיים. מה לעשות? גם ללימודים הוא לא מתייחס.

תשובת מומחה | יהודה ניניו, פסיכולוג:

ילדך נמצא בתחילתו של גיל ההתבגרות, על כל המשתמע מכך. לכל ילד יש סגנון שונה מהאחר, כך שבעוד שחלקם נוטים להתבודד בבית, אחרים הופכים ל"חיות" חברתיות ולא רואים אותם בבית. חשוב מאוד שאת שמה לב לבן שלך ולשינויים בהתנהגויותיו וגם חשוב שאת רוצה שיהיו לו חיים גם מחוץ לכותלי החדר והמחשב. אני מציע לך לפנות ליועצת בית הספר בו הוא לומד, שהיא מכירה אותו ויכולה לתת לך עצות מעשיות לגביו.

איך להתמודד עם חרדת נטישה?

היי, בני הקטן בן שנה וחצי נמצא במעון. בחודשים האחרונים הוא בעל חרדת נטישה גדולה מאוד. בכל בוקר שאני הולכת לעבודה (בעלי מכניס למעון) הוא בוכה ליד הדלת ולא מאפשר לי ללכת, וכך גם בכל פעם שאני צריכה לצאת מהבית. כשאני מכניסה אותו למעון הוא גם נתקף בבכי. גם במהלך אחר הצהרים כשהוא איתי בבית, הוא הולך אחריי לכל מקום, אפילו לשירותים באופן קבוע. הבנתי שכשהגננת הקבועה שלו יוצאת הביתה מוקדם, הוא גם בוכה וגם אחריה "עוקב" במהלך היום בגן. הוא הבן הקטן מבין 4 ילדים. תודה לתשובתך מה ניתן לעשות, בתודה מראש.

תשובת מומחה | ירדן פרידון ברשף, פסיכולוגית:

שלום לך, אם אין ברקע שום דבר מיוחד שעלול להעיד על בעיה, וכדאי כמובן לבחון את הסביבה שלו (מעון, סביבה משפחתית וכיוב'), אז אני רק יכולה להרגיעך ולומר לך שמדובר בשלב התפתחותי נורמלי ותקין. הילד הופך אט-אט ער לכך שהוא נפרד מאימו ומאחר ועדיין לא קיימת פונקציית קביעות אובייקט (ההבנה שמה שנעלם/לא מולי עדיין ממשיך להתקיים) מתעוררת חרדת פרידה באופן תדיר. העבודה כאן היא של האמא - להצליח להכיל את זה, להרגיע ולנחם, מבלי להילחץ ולהיסחף אל תוך חרדות הילד. בסביבות גיל שנתיים-שנתיים וחצי, ההתנהגות הזו בדרך כלל מתמתנת בהדרגה וגם חולפת.

איך לדבר עם ילדים על יחסי מין?

היי, יש לי שאלה: אמרתי לבתי הגדולה, בת ה-9, שהיא דומה לאביה והיא שאלה אותי איך ייתכן שהיא דומה לאבא אם היא הייתה אצלי בבטן. אנחנו דתיים ואני לא יודעת איך להסביר לה. אני גם נבוכה ולא מצליחה למצוא את המילים הנכונות. שיניתי נושא והתחמקתי. מה ניתן לומר לה לגבי נושא מיניות ומגע בגיל כזה?

תשובת מומחה | ירדן פרידון ברשף, פסיכולוגית:

היי, אני מציעה לך לחשוב כיצד את מתרגמת את "עובדות החיים" למילים איתן תרגישי בנוח. הרי לא יעלה בדעתך לשקר לה בנוגע לאיך נוצר גשם, מה מסמלים חודשי השנה או איך מגיע החמצן לאוויר, ולכן אין כל צורך להתחמק או לשקר לגבי נושא זה, למרות העניין הדתי. הנה רעיון - שכשזוג הורים אוהבים, האבא שותל זרע בתוך ביצית שנמצאת בתוך הגוף של אמא, בדומה לאופן בו שותלים זרע באדמה. כך, כפי שצומח שתיל או פרח מהאדמה, צומח או גדל תינוק בתוך הבטן שהוא פרי אהבה - של אמא ואבא יחד. לכן ילדים דומים לשני ההורים. אם היא תשאל כיצד מגיע הזרע לבטן האמא, אפשר לומר שמאחר ואמא ואבא מאוד אוהבים אחד את השנייה, אז הם גם מבטאים את זה דרך הגוף - בדומה לנשיקה וחיבוק. באופן הזה הזרע נשתל בגוף האם. אם היא ממשיכה לשאול שאלות, כפי שאני צופה שתעשה אם באמת תאפשרי את זה, ואם את עדיין תרגישי מבוכה רבה מדי בכדי לענות על שאלותיה באופן יותר בהיר ועובדתי, אז אפשר להשיג מראש ספר שמסביר באופן ביולוגי את התהליך (ספר שאת מתחברת אליו ולסגנון שלו, זה אולי יצריך מעט חיפוש) ולהפנות אותה לקריאה לאחר ההקדמה שלך.

איך נכון להתנהל בהורות משותפת?

שלום רב, חברי ואני הבאנו יחד לעולם את בתנו בהורות משותפת. הקטנה שלנו בת שנה וחצי ואנחנו מסתדרים מצוין. הקטנה ישנה אצלו פעמיים בשבוע, שני ורביעי, והחל מחודש ספטמבר גם כל סופשבוע שני. אדגיש כי אנחנו נפגשים גם בסופי שבוע בארוחות משפחתיות ומשתדלים להעביר גם זמן שלושתנו ביחד כמשפחה, נסיעות משותפות וכדומה. השאלה שלי נוגעת להצטרפות שלי לימים בהם היא ישנה אצל אבא שלה. האם הצטרפות שלי למפגש תבלבל אותה? תעציב אותה, כי בסוף אני הולכת? או שהיא תשמח לראות אותי ושנהיה כל המשפחה ביחד? תודה רבה.

תשובת מומחה | גלבוע אהוד, פסיכולוג:

שלום דנה, אני חושב שהילדים זקוקים לראות את אבא ואמא ככל האפשר ביחד. ילדים שגדלים בבתים נפרדים עוברים תהליך של כאב, לאחר ההבנה שההורים לא יכולים לחיות ביחד. אם אתם חושבים שיש סיכוי שאולי תחיו ביחד, שני ההורים, אז אפשרי לדעתי שתהיו אחד אצל השני. אבל אם סביר שזה לא יקרה, אז אולי עדיף להימנע מכך. הבת שלכם תקבל את המבנה הנוכחי כמציאות אליה היא נולדה והכאב הנפשי שלה לא יהיה גדול.

איך להתנהג לאחר גירושים מבלי לפגוע בילדים?

אני גרושה מזה כשנתיים. יש לנו ילדה משותפת בת 3.5. הגרוש שלי הציע שנצא לחופשה משותפת של 5 ימים כדי שהילדה תחווה אווירה משפחתית וטובה? האם זה ישרת את טובת הילדה? האם זה יבלבל אותה?

תשובת מומחה | גלבוע אהוד, פסיכולוג:

שלום, לדעתי זה יבלבל אותה. הילדים זקוקים שההורים יחזרו אחד לשני ואם הם חוזרים ולאחר מכן עוד פעם נפרדים, זה מקשה על הילד לקבל את המצב של הגירושין.

כיצד לגרום לילדה בגיל ההתבגרות לשתף?

בתי בגיל ההתבגרות, אינה משתפת אותי כלל במה שעובר עליה. השיחות ביננו ביוזמתי בלבד, כאשר ברובן אני זו שמדברת והיא שותקת. בכללי אנחנו מדברות מעט מאוד בשל חוסר שיתוף הפעולה שלה. כאשר העליתי בפניה את הנושא, היא אמרה שאני מציקה עם השאלות שלי על החיים שלה וחטטנית לגביה. כיצד אני יכולה להגיע למצב שבו היא תשתף אותי ותתייעץ איתי מיוזמתה,  ושאלותיי לא יחשבו כחטטנות בעיניה? תודה.

תשובת מומחה | גלבוע אהוד, פסיכולוג:

שלום רונה, אכן קשה להמתין ולחכות שהיא תפנה אליך, אבל אני מציע שכך תעשי.

כדאי לאפשר לאחים לעצב את היחסים בינם לבין עצמם באופן עצמאי. צילום: שאטרסטוק

איך להפסיק מריבות בין אחים?

יש לי שלושה בנים בגילאי 8, 6 ו-5. איך מתמודדים עם מריבות בלתי פוסקות ביניהם? אני משתדלת לא להתערב, אבל זה בלתי אפשרי. מה שאחד לוקח השני רוצה, האחד לא מסכים לשני בדברים שהוא קנה לעצמו בדמי כיס ועוד כל מיני בעיות, מריבות וצעקות. נמאס לי להכניס אותם לחדר, כיוון שזה עוזר בדיוק לשעה - מה עושים? האם יש פתרון קסם? יש לציין שאת רוב הבעיות גורם הילד הקטן שחושב שהכל שלו ושמגיע לו הכל ובסוף נכנעים לו רק כדי שיפסיק להציק .

תשובת מומחה | זיו סופר, פסיכותרפיסט:

ערב טוב, לצערי אין פתרונות קסם. אני חושב שזה ממש לגיטימי שאם אחד מהם קנה לעצמו משהו בדמי הכיס, הוא לא רוצה לשתף בזה את האחרים. לגבי הבן הקטן, את צריכה לשים לו גבולות ולגבות את הגדולים יותר. ייתכן מאוד שכך הם יכעסו עליו פחות. לגבי מתי להתערב - מאוד קשה לקבוע. זה מאוד תלוי בכמה את מסוגלת לסבול את הצעקות והריבים. באופן עקרוני, כדאי לאפשר להם לעצב את היחסים בינם לבין עצמם באופן עצמאי. עם זאת, בוודאי צריך להתערב כאשר הם עוברים את הגבול. את צריכה להחליט עם עצמך היכן הגבול עובר.

האם זה נכון לחנך ילדים בעזרת איומים?

שלום, יש לנו ארבעה ילדים, הקטן בגיל 6 והגדול בגיל 11. אשתי כל הזמן אומרת להם "אם לא תעשה כך, תקבל שתי סטירות", "אם לא תלך לישון, תקבל סטירה" וכך הלאה. אני מבקש חוות דעתכם על העניין. תודה.

תשובת מומחה | ירדן פרידון ברשף, פסיכולוגית:

שלום, אלו הם בעצם איומים באלימות והם יכולים לעורר בילדים, ובכל אחד בעצם, חרדה, אנטגוניזם, פחד, תסכול, כעס, תחושת השפלה ועוד, הם כמובן אינם יעילים, בטח לא בטווח הארוך. מניסיוני, הם בדרך כלל מבטאים רמות גבוהות של מתח וחוסר אונים מצד ההורים ולכן אני מציעה הדרכת הורים כדי לחשוב מחדש על שיטות החינוך והגידול, וגם כדי למצוא תמיכה חיצונית לקשיים העצומים שתפקיד ההורות יכול לפעמים להעמיד בפני כל אחד מאיתנו.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום