כולסטאטומה חוזרת: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

כולסטאטומה: ניתוח טיפולי

כולסטאטומה היא החמורה מבין מחלות האוזן התיכונה הדלקתיות ומתאפיינת בהפרשה זיהומית מהאוזן ובירידה באיכות השמיעה. כיצד מטפלים בה? מדוע חיוני לבצע ניתוח? כולסטאטומה היא החמורה מבין מחלות האוזן התיכונה הדלקתיות הכרוניות. המחלה נמצאת על רצף מחלות הכולל דלקת אוזן חריפה חוזרת, דלקת אוזן נסיובית כרונית, נקב בעור התוף ושקיעת עור התוף. המכנה המשותף לחולים במחלות אלה הוא נטייתם הפיזיולוגית הלא תקינה לאיוורור לקוי של חלל האוזן התיכונה. כאשר מתפתחת שקיעה של עור התוף והיא אינה חולפת (באופן ספונטני או בעזרת החדרת צינוריות איוורור), מצטבר עור מקולף בשקעים שנוצרים בעור התוף - ומזדהם. זיהום זה מאיץ את צמיחתו של עור לא תקין פנימה, לעומק האוזן התיכונה, ולחללי האוויר הנמצאים בסביבתה, הקרואים 'חללי האוויר של עצם המסטואיד'. קיים סוג נוסף של כולסטאטומה, הנפוץ על פי רוב בילדים, סוג המתפתח ללא קשר לשקיעת עור התוף, וקרוי כולסטאטומה מולדת ('קונגניטלית') או...
ללמוד עוד על כולסטאטומה חוזרת
כולסטאטומה: ניתוח טיפולי-תמונה

כולסטאטומה היא החמורה מבין מחלות האוזן התיכונה הדלקתיות...

מאת: פרופ' מיכל...
31/08/2014
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לכולסטאטומה חוזרת?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

כולסטאטומה חוזרת: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב, כיצד ניתן לדעת האם הניתוח הצליח? והאם חייבים לעשות 2 ניתוחים על מנת לסלק את הדלקת לגמרי?

שלום התשובה לשאלותיך מעט מורכבת, ניסיתי לענות עליהן ולהלן תשובתי: כולסטאטומה הינה מצב בו עור צומח בתוך האוזן התיכונה והמבנים שסביבה (בינהם עצם המסטואיד), מקום בו לא אמור לצמוח עור. כולסטאטומה מתפתחת עקב מצבים בהם המנגנון של איוורור האוזן התיכונה לא תקין ועור התוף שוקע פנימה והעור של עור התוף צומח פנימה. באופן נדיר מתפתחת כולסטאטומה עקב מצב מולד. ללא טיפול גורמת המחלה להרס מבני האוזן וזיהום. עלולה להרוס את המעטפת של האוזן, כלומר עלולה לחדור לחלל התוך גולגולתי ולגרום לזיהומים מסוג דלקת קרום המוח, או לחדור לצוואר. כלולה לפגוע במבנים כמו עצב הפנים או לפגוע בשבלול של האוזן ולגרום לליקוי שמיעה. את עצמות השמע, כמעט תמיד כולסטאטומה הורסת במידה כזו או אחרת ולכן נוצר ליקוי שמיעה שמקורו בפגיעה בעצמות השמע מבלי שניפגע השבלול של האוזן. הטיפול הוא ניתוחי ואין טיפול שאינו ניתוחי. המחלה הינה מחלה עקשנית ונוטה מאוד להתפשט. כמו-כן נטיית המחלה לחזור גבוהה מאוד. הסיבה להמצאות מחודשת של כולסטאטומה לאחר שנראה כי הוסרה לחלוטין בניתוח הינה מכיוון שנשאר באוזן מקטע מיקרוסקופי של כולסטאטומה שלא ניתן היה לראות אותו בעת הניתוח, או מכיון שעור התוף שוקע מחדש עקב הבעיה של החולה עצמו שעליה לא ניתן לשלוט והוא מפתח מחדש את התופעה של שקיעת עור תוף. כולסטאטומה חוזרת בשיעור של 30% בממוצע בכלל האוכלוסייה הסובלת כולסטאטומה. לכן בחלק גדול של המקרים משמעותו של הטיפול הניתוחי הינו יותר מאשר ניתוח אחד. המעקב אחרי הניתוח הינו קודם כל במרפאה בעזרת מיקרוסקופ. בבדיקה זו ניתן לראות אם עור התוף שקע ואם מתפתחת מחדש כולסטאטומה, ולנתח כאשר צריך בטרם התפתח זיהום או סיבוכים מיותרים. מעקב בעזרת מיקרוסקופ אינו מגלה באם נישאר מקטע נסתר של מחלה בתוך האוזן, מעבר לעור התוף אשר שוקם בניתוח. את זאת ניתן לזהות בעזרת בדיקת MRI מיוחדת לכולסטאטומה – בתנאי שהאוזן לא מזוהמת (כאשר האוזן מזוהמת בדיקת ה MRI אינה מדוייקת ולא ניתן להיסתמך עליה). בעבר, בטרם פותח ה MRI הנ"ל, אכן היה מקובל לבצע שני ניתוחים כדי לגלות מיקטעי כולסטאטומה שצמחו לאחר הניתוח שבוצע ושאותם לא ניתן לראות בבדיקה במירפאה. כיום אין צורך לבצע אוטומטית ניתוח חוזר אלא יש לבצע MRI כשנה לאחר הניתוח ולהמשיך לעקוב בעזרת MRI ובדיקה במירפאה. לא ניתן לומר אחרי כמה שנים אין יותר צורך במעקב. בכל מיקרה מדובר בהרבה מאד שנים. לגבי מדדים להצלחת הניתוח, הללו קשורים למטרות הניתוח. מטרות הניתוח הינן קודם כל להגיע לאוזן בטוחה מבחינה רפואית כללית (מניעת סיבוכים מסכני חיים, מניעת זיהומים חוזרים באוזן, מניעת פגיעות במבנים חיוניים וכו') – במטרה זו חייבים להצליח תמיד, כלומר גם אם חזרה מחלה יש לסלקה ורצוי מאד – בטרם התפתח זיהום פעיל. שיעור ההצלחה מבחינה זו בכירורגיה קפדנית הינו מאד גבוהה בתנאי שמתקיים המעקב הקפדני במירפאה כמתואר קודם לכן ובתנאי שישנו מעקב בעזרת בדיקות MRI לפי המלצת הצוות המנתח. מטרה נוספת הינה להגיע לאוזן נוחה – כלומר אוזן שניתן למנוע בה אפילו זיהומים קלים. מטרה זו קשה הרבה יותר להשגה, ולו רק משום שאוזן בה עור התוף נוטה לשקוע (גם מבלי שמתפתחת כולסטאטומה) נוטה לזיהומים. אולם אם המטופל מקפיד על הוראות הצוות המנתח גם מטרה זו ניתנת להשגה. ומטרה שלישית הינה השגת שמיעה טובה ככל האפשר, אם בעזרת תיקון כירורגי של עצמות השמע או בעזרת מכשירי שמיעה, רגילים או מושתלים. מטרה זו ניתנת להשגה אולם כמובן שנידרשת הענות של המטופל שכן הצלחת שיקום שמיעה ניתוחי על ידי שיקום של עצמות השמע תלויה בגורמים רבים מאד בין השאר במצב עצמות השמע ומידת ההרס שלהם על ידי המחלה ונטיה של עור התוף של המטופל לשקוע. גורמים אלו אינם ניתנים לשליטה. הרבה מאד מטופלים מסרבים להשתמש במכשירי שמיעה והאוזן נותרת ללא שיקום שמיעה. בברכה פרופ לונץ

לבת שלי (בת 6)יש אובדן שמיעה הולכתי מקסימאלי עקב מסטודקטמי רדיקאלי (כולסטאטומה חוזרת). אשמח לחוות דעתך האם מכשיר שמיעה מסוג CROS יכול להתאים לה במקום ה- BONE. תודה.

שלום נופר כן אך היא תאבד את היתרונות של שמיעה דו צידית . מכישר ה CROS מעביר את השמיעה לאוזן הטובה בעודש מכשיר ה BONE מגרה את האוזן שעברה ניתוח רדיקלי. כך שהתועלת שלהם אינה שווה . תוכל לנסות את שניהם דר גורדין

חצי שנה לאחר ניתוח מסטודקטמי עקב כולסטאטומה חוזרת (לילד). רופא הקהילה (לא המנתח) הוסיף לבדיקת השמיעה גם טימפנומטריה. האם יש טעם בטימפנומטריה? תודה

שלום אכן אין בשלב זה חשיבות לבדיקת הטימפנומטריה. יש צורך בבדיקת שמיעה בברכה פרופ לונץ

אחרי ניתוח שני עקב כולסטאטומה חוזרת (בהפרש זמן קצר ביניהם). למרות המאמצים (העדר פעילות מים וייבוש אוזניים יום - יומי)אני לא מצליחה לשמור על אוזן יבשה (על פי אבחנת הרופא המנתח). האם העובדה שהאוזן לא יבשה מגבירה את הסיכוי לשקיעה מחדש של עור התוף? (אין לי גישה לרופא המנתח לשאול זאת)

כניסה של מים אין משפיעה כלל על שקיעת עור התוף אלה מגבירה סיכוי לזיהום בברכה דר גורדין